ניסיון לסיפור מתח- הקניון בשדרת בנימינה
זה קרה, בקיץ. רותי שביט . נסעה לעבודתה כהרגלה . אשר מקומה נמצא בקניון גרנית.
בשדרת בנימינה . שדרה די עלובה בעיניה ומלוכלכת . ורק לקראת סופה .
עומד לו להפליא קניון גרנית.
ולפני כניסתה לרחבת הקניון . מתבוננת היא בו דרך שמשת מכוניתה הלבנה . כחמש דקות רצופות.
בהן היא מנסה להבין ,מהיכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר.
מרוב קומותיו המכבירים.
ולפני שהתחלף הרמזור הכתום בירוק ,בשביל להכנס לחניית הקניון . הרהרה לעצמה .איך הגיעה אליו.
לפני כחמש שנים בדיוק, כשחיפשה לעצמה עבודה, ומשלא מצאה בחיפושיה הרבים. ניסתה למצוא בקניון הגדול והעצום הזה. שנראה לה כמקום מעט מאיים בגלל גודלו. אבל מבטיח למצוא בו עבודה .
כך היא חלפה על פני חנויות רבות ,בהן חיפשה שלטים המחפשים עובדים חדשים.
שלא מצאה ,ורגע לפני שהתייאשה . היא מצאה משרד די מוזר בעיניה .
משרד בלשות דוד בע"מ , היא דווקא על דתלתו שאליה נצמד מן תריסול כזה שמורם למעלה,
ודוד איש נמוך קומה ,מעט מקריח .וצולע ברגלו השמלאית פתח לה את הדלת.
כן אמר לה ,וכשהיא נכנסה .דוד נהנה להביט בה .ובאמת היה לו על מה . היא גבוה שמחייכת יש לה גומן חן . ושערה זהב כשמש במרומים.
הוא שאל אותה לשמה .והיא ענתה רותי שביט.
נעים מאוד, דוד גרנות .בלש כבר עשר שנים . נשוי ואב לשלושה ילדים .
רותי חייכה אליו , ונדהמה על הפתיחות שלו אליה . שכן רק עכשיו הם הכירו .
היא שאלה אותו עם הוא מחפש פקידה היא מוכנה לעשות הכל גם לבלש אם צריך.
וסיפרה לו שמגיל מאוד צעיר תמיד עבדה בשביל לפרנס ,את שתי אחיותיה אריאנה ואוריאנה.
כי הוריה נפרדו ונטשו אותם מגיל צעיר .
דוד אמר לה שהיא הגיע למקום הנכון, לאחר תקופה של חודש ניסיון . הצליחה לקבל אותה ולהיות בה, עובדת קבועה.
במהלך החודש היא נזכרת ששאלה אותו מדוע הוא צולע .ואז דוד סיפר לה כשהיה שוטר . הוא היה צריך לטפוס כנופייה שפורצת מכוניות בעיר די גדולה שמעורבת באנשים עשירים. ומעט מאוד ,
מאנשים קשיי יום.
במהלך המרדף התחלפו יריות,וכדור פגע ברגל. היה צריך לנתח ולהוריד אותו .והניתוח הסתבך מעט .
וזו התוצאה ,לאחר ההחלמה שבתי אל המשטרה.אבל זו לא רצתה עוד בשירותי.
לכן החלטתי שאני בכל זאת רוצה להמשיך לעבוד בבלשות.
עוד משחר ילדות אהבתי לקרוא על שרלוק הולמוס. והחלטתי ללכת בעקבותו . וכך עשיתי.
לפתע צפצפוף המכונית שלידה קטעה את מחשבותה שנהגת אחרת פתחה ואמרה נו גברת פה ,
זה לא מקום לחלום חלומות הכנסי כבר .מאוחר .
והיא התקדמה והכנתה את המכונית. ושוב הרהרה קלות גם ברצון שלה לצד הבלשות. להקים תארוכה מציוריה הרבים. שכן אהבה מאוד לצייר . הציור היה בשבילה רוח של שלווה.
היא סיפרה את חלומה אפילו לדוד. ודוד שאהב מהרגע הראשון לשתף אותה בהכל.
כי הוא אמר ,שעם עובדים יחד . צריך להיות פתוחים עד הסוף. זה משרד בלשות. לא טננובלה .
שהכל שומרים בבטן. כאן נפתחים ומספרים.
ורותי תמיד חייכה אליו , למשמע משפט זה. והחלום שלה עוד יתגשם כבר השנה .
דוד התייעץ עם עוד אנשים בקניון, שיש להם מקום פנוי . וכך היה . הוא הגיש לה את מפתחות החנות הגדולה . ואמר לה אחרי העובדה תוכלי לסרה איך שאת רוצה ומעוניינת . וכך עשתה .כל פעם הביאה ציורים ותלתה אותם בקירות טיפחה וניקתה את המקום והפכה אותו ,למקום ראוי לתארוכה .
היא ותלתה , שלט גדול ברוכים הבאים לתערוכתי משמעות הצבעים בחיינו אנו שלנו .
שתתקיים ביום רבעי משעה שמונה בערב , ועד חצות. עם הרצאותיה על ציוריה ומכרתם למי שמבקש.
כך עשתה גם עכשיו , הוציאה מהמכונית את הציורים האחרונים. והמשיכה לסדר את המקום .
בכדי שיהיה יותר עמוס בציוריה היפים בצבעי השמן על הבד.
וכשהגיע היום מהיוחל. היא התלבשה בשמלה אדומה . שדי החמיאה לגופה . ומחרוזת פנינים לבנות.
מעט מאוד חברים וחברות יש לה . אך לאחרונה סיפרה להם . כמה היא רוצה שיהיה לה כבר נפש תאומה
חברותיה סידרו לה כל כך הרבה דייטים. אבל אף אחד לצערה לא פגע אפילו ברגע הקטן ביותר בליבה.
ואמרה להן שהיא מצטערת . אף אחד לא יכול להיות מהם הנפש התאומה .הרהרה לעצמה.
כמה רגעים לפני צאתה .
היא הגיע אל החנות , שסידר לה דוד . שאותו ראתה הראשונה מתייצב . וכשהוא ראה אותה , החמיא לגופה ולשמלתה . שקרץ לה בקריצת הומור . למה היא לא באה ככה לעבודה . והיא הייתה צוחקת.
אהבה לספר לדוד הכל והוא לה . הידידות שנרקמה בניהם במהלך העבודה . רק חשפה מהם עוד ועוד סודות. היא כבר הספיקה להכיר את ילדיו המקסימים . את אישתו . שהפכה להיות חברתה .
אבל תמיד ידעו לשמור על קו אדום. שאותו לעולם לא עוברים . גם בידידות.
האנשים , כבר החלו להגיע. שאלו שאלות רבות . והתעניינו בציוריה היפים והמיוחדים. כך אמרו לה
ורותי הייתה המאושרת ביותר באותו הערב . שכך מתחברים להאמונות שהיא יוצרת במכחולותיה
עד שראתה אדם בעל עיניים ירוקות , שערו שחור מתולתל, גוון עורו חום .המבט שלו והחזות שבו אותה . והוא הביט בציורים . וגרם לה להאיץ את הלומות ליבה בצורה . שמעולם לא הרגישה בעבר.
היא התקרבה אליו והציגה את עצמה רותי שביט הציירת נעים מאוד .
תמיר הסתובב אליה ולחץ את ידיו די בקרירות ואמר תמיר .
תמיר מה שאלה . תמיר הסתכל עליה ובחן אותה מקרוב במן מבט מזלזל .
ורותי חשה מאוד נבוכה . היא חשבה שיצא לה לשוחח איתו מעט .
תמיר שראה אותה נבוחה מקולו המזלזל מעט . התנצל ואמר שהוא לא התכוון להעליב .
תמיר שובל . היא לחצה לו יד ואחרי דיבור של עשר דקות . נפתח הלב של שניהם .
תמיר אמר לה שאם יוכל להזמינה הערב לטיול קטן . והיא הסכימה במהירות .
כי מילותיו מאוד שבו אותה . שכן הרבה זמן חיפשה לעצמה אהבה .
והנה מצא אותה דווקא בתארוכה בגבר העומד למולה . שעדיין לא הכירה כל כך . אבל החליטה לתת לזה הזדמנות .
דוד שראה כי הזמן עובר , והוא אינו רואה אותה במקום . הוא לקח את המקרופון , ואמר
תודה רבה לכם שבאתם לתארוכה של רותי שביט . רותי יצאה כרגע אז התארוכה כאן הסתיימה.
מי שרוצה לקנות יוכל לעשות זאת מחר בבוקר . רותי תחכה כאן לבואכם שוב תודה .
האנשים הלכו והמקום התרוקן . הוא הוציא את המפתח שקיבל ממנה בעוד מועד .
שידעה שתצטרך אותו .
הוא סגר את המקום , ויצא לחניון הרכבים . חיפש בעיניו את הפזו הלבנה שלה . אך משלא ראה אותה החל מעט לדאוג . שכן זה לא טבעי לה ללכת ככה באמצע התארוכה . שעליה עבדה כה קשה.
המכונית לא הייתה הוא צלצל לפלפון שלה . והמזכירה שוב ושוב חזרה ואמרה . הגעתם לתא הקולי של הציירת רותי שביט אנא השיאירו הודתעתכם והיא תחזור בהקדם .
הוא השאיר לה הודעה שמספרה כבר שש , רותי אם את שם תעני לי . סגרתי את המקום הציורים שמורים אין לך מה לדאוג . אז לילה טוב דוד .
הוא התניע את המכונית שלו ונסע לביתו .
בנתיים רותי ותמיר הספיקו להגיע למלון זול שנקרא דרך .
כשהם נכנסו , קיבל אותם עשן שעלה מהבמה בה נגנה להקה שירי החיפושיות . וזניס זובלין .
והאנשים שמסבים רקדו ללא הפסקה . שהאלכוהול פשוט התפשט על גופם . שרקד בתנועות מוזרות .
הם עלו לקומה הרבעית .
תמיר הסביר לה שהוא מעולם לא התאהב, שזו הפעם הראשונה , ושהוא נהנה בקירבתה.
רותי היססה מעט . אבל די הבינה אותו שכן גם לה זה היה הכל חדש . רק חבל שזה מתחיל לקרואת דווקא במקום שכזה עלוב .
היא חשבה שהאהבה , זה רגש עילאי שצריך להתממש במקום מאוד יפה . אבל לא התלוננה .
רצתה לתת לתמיר להוביל את הערב . ואכן תמיר הוביל . לאחר כשעה . הם היו נסערים .
והסדנים כבר החלו במיטה להתקמט מגופם שהחל לטעום לאט את טעמה של האהבה .
לאחר שסיימו . תמיר השאיר אותה לבדה .
היא צלצלה לדוד , ודוד אמר לה איפה את . והיא סיפרה לו שמצאה את אהבת חייה . וקוראים לו תמיר . אבל מה עם הציורים המקום . הוא אמר לה אל דאגה . הם בסדר אני סגרתי את החנות.
ושילחתי את האנשים בסבר פנים יפות . והבטחה שתמכרי מחר את ציורייך במקום לעבוד איתי.
אני נותן לך חופש . ורותי אמרה תודה .
בנתיים בחדר המקלחת שמע תמיר את השם דוד , ועינייו די השתנו . הוא לרגע חשב שדוד הוא חבר שלה . ושהיא רק משחקת איתו . הוא יצא והתנהג הכל כרגיל . כך בחששות וסער תשוקה לאהבה הרגשות שבערו באותם הרגעים עברו והבוקר הגיע .
הוא נשק לה ונכנס שוב למקלחת .
כשהיא התעוררה היא חיפשה אותו לידה . וששמעה שהוא במקלחת היא קמה . ולפתע שהיא הניחה את רגלייה על הרציפה . שמעה חבטה קטנה . מזוודה בצווה אדום אפור נפתחה . ולתדהמת עינייה היא גילתה . שתמיר הוא לא באמת תמיר . היא לקחה את התעודות הזוהות המזויפות .
והבינה שהאיש שהייתה בלילה הוא דו פרצופי .
היא קצת פחדה . סגרה בעדינות את המזוודה אל תוך המיטה . אבל המזוודה עשתה חריקה מוזרה, שהקפיצה את תמיר במקלחת . שהבין שהיא עלתה עליו . היא נכנסה אל הארון הבגדים שהיה ריק מתוכן . והתקשרה לדוד . דוד בוא מהר . גיליתי משהו מוזר . אני מפחדת . האיש שהייתי בלילה אינו תמיר . ואיני יודעת איך קוראים לו . ראיתי כל כך הרבה תעודות זהות מזויפות .
שאין לדעת מה השם שלו .
דוד שמע את קולה המפוחד והחל לעשות דרכו במהירות במכוניתו .
הוא עמד בדיוק מול אותו המלון , שהיא נתנתה את כתובתו . והחלט לתצפט עליו . הוא יצא ונכנס יצא ונכנס דוד . שקצת נבהל צלצל אליה . אבל הקו היה מנותק אינו זמין .
תמיד דיבר איתה . והיא סיפרה לו שהיא צריכה ללכת לעבודתה . למכור ציורים .
הוא אמר אין בעיה לכי .
וכשהיא יצאה עיניו היו אחרות מפחידות מאיימות .וקרות .
היא רצה במהירות אל מכונית של דוד . ואמרה לו אני לא מאמינה מי האיש הזה , מדוע הוא מתחזה לכל כך הרבה אנשים דוד . דוד הביט בה אל תדאגי אנו עוד נמצא את הפיתרון .
זה הצעד הבא שלנו .
וכך היה הם עקבו אחריו יומם ולילה , דוד ביקש ממנה . ואמר לה תתאהבי בו שחקי אותה
בכדי שנוכל לעלות על שמו האמיתי .
אני מפחדת אני פה עוקב אחריכם אל דאגה .
כך עשתה
היא פתחה באותו היום את החנות והחלה למכור לאנשים את הציורים , והוא הגיע . והפעם בשם טל .
היה לו משקפיים על אפו . ונמשים . שלא הבינה איך הם גיעו לפניו .
טל התקרב אליה ולחץ את ידיו והיה חביב נעים מאוד תמיר
תמיר מי זה תמיר שאל אותה קוראים לי טל אוריון .
ורותי נדהמה . מה טל איזה טל זה תמיר .
כשכולם הלכו והיא סגרה את החנות , תמיר כביכול טל , חיכה לה . אני הייתי שמח לשתות איתך משהו ואחר כך לטייל מה את אומרת . רותי הסכימה . רצתה להיות בטוחה שדוד בסביבה . ואכן דוד היה . בתחילה תמיר טל . לא הרגיש שמתצפטים אותו . אבל כשהם ישבו במכוניתו . הוא הבין שמהו לא בסדר . שאכן הוא מסתבך שכן . כבר אמש . היא גילתה בבוקר את האמת עליו ועל המזוודה . שעליה שמר מכל משמר .
הוא נסע בשיא המיהרות ורותי פחדה , ודוד אחריהם . אך תמיר טל , היה יותר חכם הוא חתך בפניה הבאה . ודוד איבד את הקשר . הוא לקח אותה לאיזה חורשה שם הכין לה הפתעה .
שולחן עם נרות וכמה כנרים שנגנו להם .
רותי הייתה מעובתת פוחדת , והם ניגנו וולאס , והוא רקד איתה .
לאחר שנגמר הכל .
הוא השיב אותה אל אותו המלון , רותי החליטה לשתף פעולה . ודיברה אל ליבו . איפה אתה גר .
ממה אתה מתפרנס .
תמיר לא ענה רק שתק .
ורותי נלחצה חיפשה דרך החלון את מכוניתו של דוד אבל דוד לא היה .
הימים עוברים , ותמיר מתחיל ל חזר אחריה מבלי רצונה , עוקב אחריה . כל צעד וצעד.
את החשבונות הבנק שלה . רוקן . כשזייף את חתימתה .
ערב לה לביתה .
יום אחד הוא התקשר אליה ואמר לה שהוא רוצה שיצאו כי יש לו מה להגיד לה .
ורותי הסכימה .
אמרה לדוד להיות מוכן .
הם יצאו לטייל לאורך שדרת בנימינה , ואמר לה . תגידי לי איפה המקום שאת עובדת בו לפעמים אני רוצה לראות את המקום העבודה . ורותי שפחדה ולא הייתה לה ברירה . הראתה לו .
אך כשהם הגיעו ראה כי דוד נמצא באיזור . הם שוב חתכו את הנסיעה . אל מקום אחר
לאיזה פאב עוד יותר מלוכלך מהמלון שבו היו .
ודוד איבד את הקשר בניהם .
אך לא הפסיק לנסות למצוא אותם יחד , ורותי שתתה מבלי רצונה מה שנתן לה טל תמיר .
ויצאו מהפאב לאיזה חורשה שהוא אמר לה שיש לה שם טבעת שהוא קנה לה .
הוא הושיט את הטבעת אבל במקומה מקל חד ועבה וחבט בה .
רותי מצאה את עצמה מוטלת במכוניתו .
והוא ברח אבל לא לפני שהוא כתב בפתק היה גדול עם רותי דוד .
אנשים שעברו במקום ורואו מכונית מוכתמת בדם, החלו להתקשר למשטרה , והמשטרה איתרה את דוד וסיפרה לו מה קרה . ונדהם לגלות . שהגופה בעצם זו רותי שביט . פקידתו המיוחד במינה.
דמעות ירדו מעניו . והחליט שהוא יעזור להם לתפוס אותו שכן הוא ברח . הוא עלה על עיקבותיו וטפס אותו ונתן אותו למשטרה והודיע להם חד משמעית . שזהו גמר הוא עם הבלשות .
ששרלוק הולמוס יחזור להיות דמות בספר . והוא חוזר אל המשפחה שלו האהובה .
לא לפני שהבטיח שתמיד יזכיר את רותי דרך ציוריה הרבים שצרייה , שהייתה ידידותו הטובה
שבסך הכל חיפשה לעצמה מעט אהבה . ונפש תאומה . שעכשיו הנפש היחידה שמרגישה מיותמת.
זה אחיותיה ודוד . שהבטיח לשמור על קשר איתן. אפילו שהוא נוסע מכאן עם משפחתו בכדי
להירגע מהחוויה שעבר , כבלש מקניון גרנית . קומה אחת עשרה .
11/5/2007
כל הזכויות שמורות לעינת
ראשי
צ'אט
11-05-2007, 14:01
מצב כלאיים
