 |
26-05-2007, 15:39
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
|
שר המלחמה הישראלי בממלכת הטרור - כתבה ב NRG על מדריך ישראלי בעיראק
"שר המלחמה" הישראלי בממלכת הטרורבמשך שנתיים בעיראק נאלץ רס"ן (במיל') ג' להסתיר את זהותו והקפיד לא לדבר עברית, כשאימן לוחמים כורדים. כשחזר לישראל, נשלח בקיץ להילחם בלבנון
מקור
פליקס פריש
26/5/2007 16:00
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בשדה התעופה באירביל צלצל הנייד שלו. הוא שמע מהעבר האחר של הקו "בוקר טוב" בעברית, ושכח לרגע שהוא נמצא בעיראק. "התחלתי לענות 'בוק. . .', ומיד התעשתתי ועניתי: 'גוד מורנינג'", מספר ג'. "קצין מודיעין כורדי, סופר אינטליגנטי, שמע אותי ושאל: 'מה אמרת? באיזו שפה זה היה?'. עניתי שבאנגלית, אבל הוא לא השתכנע. אמר שזה נשמע כמו עברית, שהוא רואה תחנות ישראליות בטלוויזיה, ושהוא מעריץ את ישראל. הכחשתי, כמובן".
הוא קורא לעצמו שר המלחמה, כמו בסרט. שנתיים סוערות בילה בצפון עיראק מטעם חברה המסייעת לכורדים להקים זרוע צבאית עצמאית. את הדרכון הישראלי השאיר בבית. "כשהייתי שם", מספר ג', "היה לי ברור שאני לא נופל לידיים של אל-קאעידה. שאני נלחם עד המוות. אותי לא יראו עומד על הברכיים ואנשים במסכות מאחוריי צועקים 'אללה אכבר' ועושים לי חרקירי בצוואר". ב-2006, שנה אחרי שחזר, מצא את עצמו שוב באזור קרבות. הפעם בלבנון, כמפקד יחידת המילואים של בית הספר הצה"לי ללוחמה בטרור.
רב-סרן במילואים ג' הגיע לעיראק זמן קצר אחרי הפלישה האמריקנית, כמנהל פרויקט ביטחוני מטעם החברה המסחרית. המשטר של סדאם חוסיין כבר לא היה קיים, החבל הכורדי נשלט על ידי הממשלה הכורדית, אבל כבר אז שרר במדינה כאוס מוחלט.
"יש באזור מיליציות סוניות, אוהדי סדאם, שיעים, המיליציה של אבו-מוסעב א-זרקאווי, מוקתדא א-סדר, אל-קאעידה, המודיעין המבצעי האיראני, המודיעין הצבאי הסורי, כולם היו רוצים מאוד לשים את ידם על המדריכים האמריקנים, והרבה יותר על יהודי-ישראלי, קצין בצבא הציוני", אומר ג'.
"אתה יכול לנסוע לך בכביש, להיתקל במחסום דרכים שהקימה משפחה מקומית, וכאשר אתה מציג דרכון זר, הם עוצרים אותך ומוכרים אותך לאחת המיליציות לצורך פרנסה. נכנסתי למקומות שלא הרבה אמריקנים ואזרחים מערביים היו בהם. תמיד לבד, ברכב פשוט, עם מאבטח מקומי, בלי לבלוט הרבה, והיה מעניין מאוד".
"לא נכנסנו לעיראק בתיעוד ישראלי, כי מהרגע הראשון יראו מי אתה וימיך יהיו כנראה ספורים. רוב העובדים בחברה שלנו אינם ישראלים, כך שלא היתה איתם בעיה. הישראלים שלנו הסתננו לעיראק לא דרך מעברי הגבול, העלימו את כל התיעוד, דיברו אנגלית ונקראו בשמות לא ישראלים: ברוס, ג'ורג' וכדומה. אפילו על המחשבים היה רק חומר באנגלית".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
20 אלף דולר בחודש
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אבל גם בעיראק, כך נראה, קשה לקבוצה של ישראלים לא להתבלט. לילה אחד הגיעה לאוזניו התרעה חמה מפי גורם מקומי בכיר מאוד: לפעילי אל-קאעידה נודע על המדריכים הישראלים שנמצאים באחד ממחנות האימונים הכורדים באזור מוסול, והם בדרך לפשיטה עליהם.
"חזרתי לבסיס והתחלתי לארגן במהירות את העזיבה של הישראלים שלנו: לא בחופזה, כדי שלא ייראה למקומיים כמו בריחה, אבל די במהירות. בתוך 24 שעות טפטפנו את המדריכים הישראלים החוצה מעיראק, והחלפנו אותם במדריכים בריטים ואמריקנים. אני הייתי הישראלי היחיד שנשאר אחריהם באזור, והמשכתי לעבוד שם עוד יותר משנה. את אנשי אל-קאעידה לא פגשתי, אבל באביב 2005 נאלצתי גם אני לעזוב את עיראק, אפשר לומר שאפילו לברוח משם".
את ג' פגשתי לראשונה אחרי המלחמה, באימון פלגת המילואים של לוט"ר. מהרגע הראשון רחשו סביבו שמועות וסיפורים. "הוא עובד בהדרכת יחידות לוט"ר במדינות אפלות והיה בעיראק", סיפר אחד הקצינים הסדירים בהתלהבות. ג' עצמו היה פחות נלהב: "כן, זה נכון", הוא אמר, "אבל אני לא בטוח שכדאי לדבר על זה. ראית את הסרט 'שר המלחמה'? אז אני שר המלחמה", אמר בקצרה. לאחר זמן מה התרצה והסכים לספר על פועלו, בתנאי שזהותו תישאר חסויה.
מאז שהשתחרר משירותו בצה"ל בשנת 1994, עוסק ג' בייעוץ ביטחוני בחו"ל. בעברית פשוטה: הוא נע ונד בעולם ומסייע לממשלות ולארגוני ביטחון שונים להקים יש מאין יחידות מיוחדות, מערכי אבטחה וכוחות ללחימה בטרור. באופן טבעי מתנקז סוג כזה של פעילות למדינות הפחות סימפטיות והפחות יציבות על פני כדור הארץ.
הלקוחות הפוטנציאליים של ג' ועמיתיו מתרכזים בקרן אפריקה, ביוגוסלביה לשעבר, בדרום אמריקה ובגוש הקומוניסטי. הפיתוי-הן לחייל משוחרר מן היחידות המיוחדות בצה"ל והן לחברות הייעוץ-גדול: לוחם צעיר שמתחיל לעבוד כמדריך משתכר כ-5,000 עד 8,000 דולר לחודש נטו במדינות "נורמליות יחסית", במזרח אירופה או באפריקה, לא כולל הוצאות. לוחם שמדריך בעיראק משתכר 10,000 עד 20 אלף דולר בחודש, לא כולל הוצאות. גובה השכר נקבע לפי הסיכון.
לאחרונה פורסם בעיתונות הבריטית כי היחידות המיוחדות של הוד מלכותה, כדוגמת האס-איי-אס או שירות הסירות המיוחד, מאבדות כוח אדם רב מדי לשוק הפרטי, והצבא הבריטי נאלץ לשפר את רמת השכר ביחידות אלה. עבור חברות הביטחון והייעוץ, הסכומים שמכניס חוזה עם משרד ההגנה האמריקני להקמת יחידה נע בין עשרה ל-30 מיליון דולר.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"ניצלתי מווידוא הריגה"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ג' הוא בן 42, גרוש ואב לשלושה. אביו ממוצא רוסי, אמו ממוצא תימני. סבו שירת במערכת הביטחון שנים ארוכות, אך ג' למד על כך בעיקר בלוויה של הסבא, שאליה התייצבו רבים מבכירי הארגון שבו עבד. אביו שירת בצנחנים וחזר למושב להיות חקלאי. אחיו הגדול הוא סגן-אלוף במילואים.
ג' התגייס לסיירת מובחרת, אבל אחרי קורס הקצינים נשלח לחטיבת גבעתי, שהיתה אז בתהליכי הקמה, כדי להקים מחלקת סיור בפלוגה המסייעת. ב-1986 נפצע קשה בלבנון בהיתקלות עם חיזבאללה, ועד היום גופו מלא בפלטינות והוא סוחב נכות של יותר מ-50 אחוז. "חטפתי צרור של שישה כדורים במארב באזור זבקין. איבדתי שם חייל, והיינו כמה פצועים. לוחם החיזבאללה שירה בי התקרב אליי כדי לוודא הריגה, אבל הייתי זריז יותר, משכתי אותו אליי, והקדמתי אותו. פונינו לרמב"ם ואחרי שנה של שיקום חזרתי לגבעתי.
הפעם השנייה שלי היתה בכביש היציאה מן המושב, כאשר התרסקתי עם אופנוע. שכבתי על הכביש כמו כלב, במשך רבע שעה, בלילה, ובמושב יכולות לעבור שעות בלי שאיש יעבור במקום. למרבה המזל עברה שם אחותי כעבור זמן קצר יחסית". הוא שירת תקופה קצרה גם ביחידת מגלן ואחר כך עבר לבית הספר ללחימה בטרור "לוט"ר", שם הפך לראש מדור יחידות מיוחדות והקים את פלגת המילואים, שעליה הוא מפקד עד היום.
"אחרי השחרור, בשנת 1994, התחלתי לעבוד כמדריך באחת המדינות הידידותיות לישראל במסגרת הקמת יחידה ללחימה בפשיעה חמורה ובטרור", מספר ג'. הוא מציג טבעת זהב שאבן אדומה במרכזה ועליה שם היחידה המיוחדת. "ב-1995 מצאתי את עצמי ביוגוסלביה לשעבר בשירות הכוחות הסרביים, שאותם הדרכנו בהקמת מחנות ובאבטחה. היו איתנו בריטים יוצאי יחידות מיוחדות ולוחמים ממדינות אחרות. הסתובבנו על אזרחי, חמושים באקדחים מוסתרים, ומסביב התנהלה מלחמה".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"הצבא שאתה מאמן עושה רצח עם"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"בזמן שאנחנו עבדנו עם הסרבים בבוסניה, מי שעבד עם המוסלמים היו אנשי חיזבאללה ואיראנים. זה מיד גורם לך לתפוס את הצד הנכון. תוך כדי העבודה לא היתה שום בעיה, אבל בחופשות במערב אירופה התחלנו לראות בטלוויזיה את הזוועות, את הטבח בבניה-לוקה, למשל. ואז אתה מבין שהצבא שאתה מאמן – אמנם לא אותן יחידות ולא אותם אנשים ממש, אבל אותו צבא – מבצע את הפשעים האלה, עושה רצח עם. עזבנו את יוגוסלביה במהירות גדולה".
אבל עבודה כמו שלך מחוברת באופן טבעי לאזורי סכסוך וקרבות. ברור לך שאתה מאמן צד מסוים נגד צד אחר, בסכסוך שאין לך כל עניין בו.
"כבר בהתחלה שמתי לעצמי גבולות די ברורים: אני מבקש ממשרד הביטחון הישראלי אישור. כאשר היה מדובר בעיראק, עבדנו בהיתר אמריקני. בכלל, אני מקפיד לעבוד עם המוסדות החוקיים באותה מדינה, ולא עם ארגוני מחתרת, ארגוני פשע או קרטלי סמים. הארגונים האלה משלמים בדרך כלל הרבה יותר ובמזומן, אבל זה הגבול. מעל זה קיים כלל ברזל שלא עובדים עם אויבי ישראל, או עם גורמים שעשויים לסייע בעקיפין לאויבי ישראל".
ועמיתיך? שמענו בעבר על לא מעט מדריכים ישראלים שכן אימנו קרטלים, שכן עבדו עם ארגוני פשע, וגם על כאלה שאימנו את אויבי ישראל.
"הישראלים בדרך כלל מובילים בשוק הזה. יש איכות גבוהה של מדריכים, אנחנו גמישים, מסתגלים למאפיינים ולכללי השוק בכל מיני מקומות-ויצירתיים. יש כ-15 חברות ישראליות גדולות ומובילות, עוד כ-30 חברות בינוניות, ועוד כמאה חברות קטנות או חבר'ה חדשים שנכנסים לתחום ומנסים את מזלם. יש ביניהם לא מעט שעושים נזק, לא מקצועיים ולא מתנהלים בצורה עניינית. באופן אישי, אני מקפיד לקחת לעבודה, אפילו לתפקידי מדריכים צעירים, אנשים מקצועיים עם המלצות, ולא ארחי-פרחי שיעשו יותר נזק מתועלת, לי או למדינת ישראל".
החברה שהוא מנהל ייעצה לכורדים בהקמת יחידות המשטרה, מערך אבטחה בשדה התעופה החדש, יחידות כלבנים ויחידות אבטחה. "החוזה היה עם הממשל האמריקני, למרות שהעבודה היתה מול הכורדים עצמם", מקפיד ג' להדגיש.
והעובדה שאתה ושותפיך ישראלים לא הפריעה?
"אתה ניגש למכרז של משרד ההגנה האמריקני, מציע הצעה טובה, זוכה, ומתחיל לעבוד בעיראק. עבור חלק מן האנשים, העובדה שאתה ישראלי היא יתרון. הם מעריצים את ישראל, ששמה יצא למרחוק, והיא גם האויב של האויב שלהם, סדאם. אבל גם עם האנשים האלה היה צריך להיזהר אופן כללי. העיראקים לא מכירים ישראלים, ולא הבינו מהיכן אני. השם שלי נשמע סביר בערבית וגם בטורקית, והוא עובר בלי בעיה. אני מדבר ערבית לא רעה, אמנם לא עשירה וספרותית, אבל היא עוברת טוב, וחושבים שהמבטא לבנוני. במהלך השנים התחלתי לדבר גם טורקית ובולגרית".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
טייס שיכור וטירון שיורה על אוטומט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ובכל זאת, הרי מסוכן שם לא רק לישראלים.
"השתדלתי להיטמע כמה שיותר טוב, לא להיראות זר: לא נסעתי בשיירת מכוניות עם אנטנות, אלא ברכב בודד, פשוט, עם נהג עיראקי אחד. כשעוצרים אותך במחסום אתה צריך להישמע מספיק אסרטיבי, לומר שאתה ממשטרת הביטחון ולהמשיך.
"מצד אחד, אתה צריך להיות הכי פחדן וזהיר בעולם. אם אתה שומע יריות, אתה נוסע ברחובות אחרים. אתה קובע פגישה ומגיע בשעה אחרת או מבטל, מחליף מכוניות, מחליף בגדים וכובע במהלך הנסיעה. אתה לא ישן היכן שמישהו יודע עליך, ובכלל לא ישן בלילה מחשש שהלילה יבואו לחטוף אותך. אפילו המאבטח שלי לא ידע היכן אני בחלק מן הלילות. יש בעיראק כלל שחייבים להקפיד עליו: חצי שעה לפני החשכה אתה עוצר היכן שאתה נמצא, מסתגר, מתבצר ובשום אופן לא ממשיך לנוע. כמה שעיראק היא כאוס בימים, בלילות זה הרבה יותר חמור".
"מצד שני, אתה לוקח סיכונים מסמרי שיער. אתה יודע כמה אדרנלין זורם בגוף כשאתה מסתובב בודד בשוק של מוסול? נהגנו להגיע לשוק, הייתי משאיר את הנהג עם הרכב, כדי שלא ימלכדו אותו, ומסתובב במרכז השוק עם אקדח מוסלק ושתי מחסניות. הייתי בארמונות של סדאם, במסעות ציד עם קצינים מקומיים, הייתי המדריך הבכיר בצפון עיראק".
היו עוד מקרים שבהם הישרת מבט אל המוות?
"היו עוד כמה. בכל פעם שאתה נוסע על הכבישים בחלק ממדינות אפריקה אתה יכול לפגוש אותו: אתה רואה מולך מחסום אבנים, בלי אנשים, ואתה יודע שאם תעצור הלך עליך. מדובר בשודדים, שלפעמים רק משאירים אותך בלי כלום, ולפעמים גם רוצחים אותך. כשאתה רואה כזה מחסום אתה מוציא את הנשקים מהרכב ואומר לנהג לתת גז.
"אבל למרבה האירוניה, רוב המקרים היו דווקא טיפשיים, מצחיקים, ולא ממש בדרך שבה אתה מצפה לפגוש אותו בעבודה כזאת. היה מקרה אחד, באחת ממדינות אפריקה, שבה זה היה ממש קרוב. החיילים הכושים, גם ביחידות המיוחדות, הם בערך ברמה של חיילי רובאי 02 כאן. הם שומעים את ההסבר, מהנהנים בהבנה, וכשאתה פוקד עליהם לבצע הם מבצעים בדיוק הפוך. הסיבה העיקרית לכך היא לא רק פער התרבות, אלא העובדה שאת החיילים שם בוחרים לא על פי הכישורים, אלא מתוך המשפחה, על פי הנאמנות השבטית. וכמו בכל מקום שבו בוחרים כך אנשים, הם לא הכי טובים.
"עמדתי עם עוד מדריך בקו מטרות במטווח, ואחד החיילים הכניס מחסנית, דרך את הנשק ועמד מולנו. הוא לא ממש הבין, אז הוא לחץ בטעות על ההדק וירה לכיווננו 30 כדורים באוטומט. הוא כל כך נבהל, החמור, שהאצבע שלו נתפסה סביב ההדק והוא עצר את הירי רק כשנגמרה המחסנית. הסתכלנו על עצמנו ופרצנו בצחוק מטורף מעצם המחשבה שבסוף נמות פה בגלל איזה טמבל.
"היה מקרה אחר, שגם הוא משעשע רק במבט לאחור: בתרגיל גדול באחת המדינות טסנו במסוק מתוצרת צרפת, ולפתע אנחנו מריחים עשן סיגרים. מסתכלים לתוך הקוקפיט ורואים את שני הטייסים מעשנים סיגר, לוגמים ויסקי, והם שיכורים לגמרי, מגיבים לאט, כמו בהילוך איטי. אנחנו טסים נמוך וכמעט מתרסקים על צלעות ההרים.
"אגב, סכנת החיים היא חלק מן החיים המקצועיים שלנו לא רק בעיראק או באפריקה. גם במזרח אירופה, כשאתה מקים יחידה מיוחדת ללוחמה בפשיעה, ארגוני הפשיעה לא מקבלים אותך בצורה יפה. הם רוצים לפגוע בך או להבריח אותך ולהרתיע את הבאים אחריך. היו לא מעט פעמים שבהן חזרתי הביתה והגז היה פתוח מתוך תקווה שאכנס עם סיגריה, או שהגעתי למכונית בבוקר והברגים בארבעת הגלגלים היו משוחררים. עקבו אחריי, חיפשו אצלי בדירה. אבל אני כאן".
מאז עזב את עיראק שלא על מנת לשוב – ג' מבוקש כעת במדינה על ידי ארגוני הטרור-התחיל להשתלב גם בעסקים פחות מסעירים. "התחלתי להשתלב בעסקי נדל"ן, תקשורת וחקלאות. לאט לאט אני מפסיק לחיות על החרב. אבל מביט אחורה ואומר לעצמי: מגניב. ראיתי נופים, ארמונות, חוויתי תרבויות, יש לי חברים בכל מיני מקומות. את האקשן אני משאיר למילואים, ויש לא מעט".
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
