מאמר בנושא משמעות ההכנה לצבא או "למה לי להתכונן לצבא בכלל?!"
שלום רב,
לא פעם יוצא לי לשוחח עם בני נוער אשר אינם מבינים את הטעם בהכנה לצבא.
מטרת המאמר היא ליישר קו במשמעות ההכנה ולפזר ערפל.
אין לייחס לכתוב כל מטרת פרסום.
קצת רקע בבקשה, מהיכן כל זה התחיל?
הכנה לצבא? הצחקתם אותי! מקסימום ריצות עם חברים פה ושם על הג'אבלאות.
אף אחד לא דאג להסביר בצורה מסודרת לבני הנוער מהן האפשרויות ובכלל בפני מה הם עומדים להתמודד..
כל זה השתנה בוקר אחד אביבי בשנת 1986 כאשר קם האדם הראשון והבין כי משהו פה לא בסדר ושחייבים לעשות משהו בנידון. מאז אותה שנה הסטורית, התפתח הנושא והשמועה עברה מפה לאוזן וצצו להם גופים אחרים אשר דאגו לקיים מסגרות כאלו ואחרות שדאגו לשאת בתואר "הכנה לצבא".
היום, בני נוער רבים עונים אחת מהתשובות הבאות: "אני מתכונן לבד או עם חברים" או "אני נמצא במסגרת הכנה לצבא כלשהי". היום זה כבר כמעט טאבו, זה הושרש במודעות, כולם שמעו על זה וכולם מכירים את זה. מי יותר ומי פחות.
למה לי פוליטיקה עכשיו או למה בכלל להתכונן לצבא?!
מעבר חד מהתיכון לצבא - אין ספק שזוהי השאלה המרכזית בכל הסיפור, ה"למה?" המעבר המשמעותי הזה מהבית החם או מבית הספר בעל הרוח ה"דמוקרטית משהו", יכול להיות קשה ביותר וטראומטי מאוד לרובינו. לא יודע מה אתכם, אבל אף פעם לא יצא לי לעמוד לפני גיל 18, 18 שעות על הרגליים במשך ארבעה חודשים כאשר אני נמצא תחת לחץ פיזי ומנטאלי קשה ויוצא דופן, כל שני ושניה הופכת פתאום שייכת למישהו אחר... הלחץ הוא גדול וחשוב להיות מוכן פיזית ומנטלית למעבר.
ידע אמין על האפשרויות השונות -
כשאני שואל נער בן 16-17 בכיתה י"א או י"ב שמעוניין לשרת שירות קרבי באיזו יחידה קרבית הוא מעוניין לשרת, פעמים רבות הוא עונה צנחנים. למה זה? בגלל הדימוי היוקרתי שזכתה החטיבה במשך השנים והסיפורים מלאי הגבורה אותם דאגו לספר לנו במשך השנים... העובדה שכיום חטיבת הצנחנים מבצעת בדיוק את אותן משימות כמו חטיבות הנח"ל, גבעתי וגולני אינה משנה את הדימוי.
בני הנוער סבורים שהם עומדים לעשות שירות מיוחד וזה גם מה שהצבא כותב בחוברת מידע למתגייס...
ואז הוא מוצא עצמו עושה פעילות רגילה כמו כל חייל חי"ר.
כיום בניגוד לעבר הבחירה מתבצעת במהלך כיתה י"ב וחשוב לבחור את מקום השירות על פי ידע אמין ומבוסס שמועבר על ידי אנשים אובייקטיבים, הרי לא נצפה מאיש מכירות של חברת מכוניות כלשהיא שיאמר לנו גם דברים לא טובים על אותה מכונית...לכל מקום בצבא יש יתרונות וחסרונות וחשוב להכיר אותם לפני שבוחרים. ידע כזה צריך לעבור בדרך מסודרת של הרצאות ושיחות, חשוב להקדיש זמן לנושא.
כלים להתמודד עם מצבים שונים בשירות הצבאי
במרכזים הרציניים שעוסקים בהכנה לצה"ל עוסקים גם בהקניית כלים להתמודדות עם מצבים שונים. חיילים רבים נדרשים להתמודד עם אכזבות וכישלונות, משברים, בעיות רפואיות והחלטות קשות. חשוב להכיר אותן מבעוד מועד ולרכוש כלים כיצד להתמודד בבוא העת ומה הזכויות שלך!
מחקרים רבים מוכיחים שהתמודדות ראשונית עם קושי מסויים בצורה מוקדמת, מפחיתה את רמת הלחץ בזמן המבחן עצמו ודואגת להשאיר אותך מרוכז יותר ובשליטה. הדבר הבולט ביותר זה רמת הכושר הגופני ובזה נעסוק מייד.
כושר גופני? הצבא הרי בונה אותי מאפס!
כושר גופני נבנה כמו בניין, תחילה יש את היסודות ולאחר מכן קירות תומכים וכן הלאה והלאה... כך גם בכושר הגופני, יש לבנות אותו מהיסוד, להתחיל מהתשתית ולאט לאט להתקדם ולהוסיף עוד תכנים. לא ניתן ישר לעבור למסעות עם אלונקה או לספרינטים, לפני שעבדנו על הבסיס שהוא ריצות נפח בעצימות נמוכה.
בצבא, אמנם מקדישים משאבים רבים לבניית "סרגל מאמצים" למתגייס ע"פ רמת הפעילות של יחידה.
הסרגל הזה, אינו שם דגש כלל על הפרט אלא על הממוצע היבש וגם כאן יש סטיות רבות.
בבניית כושר גופני יש לכלול מגוון רחב ביותר של דברים ומנסיוני אין לכך תוקף בסרגל המאמצים.
רבים מאיתנו סובלים בתחילת השירות משברי מאמץ, דלקות בשרירים, כאבי גב, כאבי ברכיים ועוד...
למה זה? בגלל אי הקפדה על תוכנית אימונים נכונה ומאמצים פתאומיים.
הכנה נכונה ומוקדמת לצבא, תתן לך יסוד איתן של כושר גופני מוקדם, תכין את השלד ואת הגוף לקראת המאמצים הצפויים לך ותתן לך יתרון בולט ביותר בטירונות עצמה ובכלל.
להצמד למפקד המוביל את הריצה או את המסע, להיות בעל יכולת לתת יד למתקשים מאחור, לסחוב את הפק"ל (אלונקה, קשר, מים וכדו'...) כמו שצריך ולאורך זמן, כל הדברים הללו יעניקו לך פינה חמה בלב המפקד וגם חברי הצוות יעריכו אותך בתור אחד הבולטים.
להשאיר את הכושר הגופני לידי צה"ל, זה לדעתי לא נכון, בעיקר מפני תהליך הסתגלות גוף שלוקח הרבה זמן. מה גם, שבתהליך ההסתגלות לצבא ישנם קשיים רבים ואחרים ולהוסיף את הכושר הגופני תחת הכותרת של "קשיים" זהו דבר לא רצוי שיש להמנע ממנו, לטובתכם!
מי ששואף להגיע ליחידה מובחרת נבחן לפני הצבא בחודש ינואר שבמהלך י"ב ביום סיירות שהוא מאמץ פיזי אדיר הכולל מבחן כושר הנקרא בוחן בר-אור וכולל ריצת 2000 מ', עליות בטן משכיבה לישיבה ושכיבות סמיכה. לציון יש משמעות רבה בסיכויים לעבור בהצלחה את המיון. מייד לאחר מבחן זה מתחיל יום עמוס הכולל ספרינטים רבים וארוכים הדורשים סבולת אנאירובית ברמה גבוהה, סחיבת שקים בעליות חול ומאמצים קשים רבים – מי שמגיע ללא הכנה סיכוייו לשרוד את היום ובעיקר לעבור אותו בהצלחה – קטנים. לאחר מכן מתקיים הגיבוש שהוא מאמץ פיזי ומנטלי אדיר בן שלושה עד ששה ימים. כאן ליכולת הגופנית ישנה השפעה גדולה עוד יותר.
בכדי להצליח חשוב גם לדעת לשמור על הגוף לדעת איך להרים משאות כפי שצריך מבלי להזיק לעמוד השידרה, כיצד לטפל בגוף כשמתכווץ שריר, לפני ואחרי מאמץ, כיצד להזין אותו נכון.
הכנה לצבא זו מטחנה של כסף! לא שווה שקל!
באמת? בואו נבחן את זה לעומק...
בתור ילד קטן השתתפתי בחוג ג'ודו כאן ברעענה עירי,
חוג ג'ודו עולה כיום בין 200-250 ₪ לחודש והוא כולל שני אימונים בשבוע בני שעה כ"א, סך הכל שמונה שעות בחודש ובממוצע 25-30 ₪ לשעה.
השאלה תמיד היא מה מקבלים בתמורה? כולנו יודעים שחולצה זולה שעולה 10 ₪ בשוק שווה בהתאם ואחרי חמש פעמים אנחנו נזרוק אותה. מה קיבלנו עלות נמוכה איכות ירודה והתוצאה: עלות 2 ₪ לכל לבישה. חולצה איכותית של חברה ידועה שעולה 50 ₪ הרבה יותר איכותית ותחזיק מעמד מאות פעמים, התוצאה: עלות פחות משקל ואיכות והנאה בכל פעם שאנו לובשים אותה.
השאלה בכל דבר שאתם קונים היא "מה יצא לי מזה?" "מה אקבל בתמורה?" מה ילך איתי הלאה?" אם יש לכם תשובות לכל אחת מן השאלות, אזי יש לכם סיבה מעולה להרשם לאחד מהמרכזים הללו! זכרו, ככל שהמחיר עולה, יש לבדוק מה באמת מקבלים בתמורה, אם התמורה גבוהה ואתם מרגישים שזה באמת יתרום לכם משהו לעתיד, זה שווה את הכסף! אין דבר כזה בזבוז של כסף במקרה הזה. אתם משקיעים בעצמכם.
זה לא הוגן להתכונן לצבא!
למבחן בגרות מתכוננים? לטיול לחו"ל מתכוננים? ואם נכשלים בבגרות יש מועד ב' וגם ניתן להשלים בגרות לאחר השיחרור. למי שלא מכין עצמו לצבא אין מועד ב'.
ישנן ביקורות כלפי מרכזי ההכנה לצבא אשר שמים את המתאמן אצלם ביתרון בגיבושים אל מול מישהו שלא התכונן. אני מסכים לחלוטין עם הטענה הזו, אין ספק שיש לאותו בחור יתרון! משמעותי אפילו. אלא שהיום ברור גם לבוחנים ביחידות המובחרות שמי שמשקיע ומתכונן זה אומר עליו משהו! אומר שהוא מוכן להשקיע בכדי להגיע למטרה שהוא מציב לעצמו, על כך יש לשבח אותו!
מה שאנו עושים במרכזי ההכנה לצבא השונים בארץ, אנו דואגים לתת טעימות ממה אשר צפוי לבני הנוער בגיבושים השונים, ממש כמו מבחן מתכונת לקראת הבגרות. היום כבר ניתן לקרוא בכל אתר ואתר על הלו"ז המדוייק שקיים בכל גיבוש ועל כל תרגיל ותרגיל בצורה מדוייקת. לא צריך אפילו להרשם להכנה לצבא בשביל לקבל את המידע לגבי כל גיבוש אפשרי בצבא. הצבא מבחינתו גם לא דואג להסתיר זאת כ"כ מכיוון שהוא יודע שדבר זה הוא כאין אפס אל מול ההתמודדות האמיתית של המתגבש בתרגיל. גיבוש זה דבר קשה ומתיש, מי שיחבוש מסיכה מסויימת לאורך תרגיל אחד ויצליח לשטות את המפקדים, יראה את פרצופו האמיתי בדבר אחר. מי שלא מתאים, לא יעבור! כולם יודעים זאת. עצם ההתמודדות עם תרגילים מסויימים לפני הגיבוש, לא משנה לך את האישיות אלא רק עוזרת להוריד קצת מהלחץ. אין ספק שקיים בכך יתרון. הלגיטימציה פה היא ברורה כל עוד הצבא לא מגנה זאת.
יש לראות את הגיבוש כמבחן לכל דבר. לפני הבגרות שלכם במטימטיקה התוכננת? למה לא לגיבוש?
או קי, הבנתי... אבל למה בכל זאת לא להתאמן לבד?
עבודה בקבוצה מקדמת ותורמת הרבה יותר -
למה בכל זאת כדאי להרשם למרכז הכנה לצבא? למה פשוט לא להתחיל לרוץ לבד או עם חברים וכך לתכונן?
דבר ראשון, אימונים לבד ואימונים כקבוצה אלו שני דברים שונים לגמרי במהותם! אי אפשר בכלל להשוות.
כשאני רץ לבדי או שאני רץ עם חבר אני מרגיש שונה לחלוטין, כאשר יש מישהו לצידך שאתה סומך עליו, הוא מעודד אותך, נותן לך מוטיבציה להמשיך ולהתמיד, אתה מחוייב אליו לא להפסיק באמצע או להוריד קצת ולוותר לעצמך שקצת קשה, יש דרבון באויר, אווירה של עבודה, זה הרבה יותר מהנה!
עכשיו תארו לכם לרוץ כקבוצה של 20-30 חבר'ה, לכולם יש אותה מטרה בראש, כולם חברים ברמה בסיסית, זה משהו עוצמתי מאוד, קשה לי להשוות זאת לדברים אחרים.
מיקצועיות -
גם אם אתם רצים כבר כמה שנים והייתם בחוג אתלטיקה קלה ביתה ט' ואפילו הייתם אלופי השיכבה! כל הכבוד! אבל באמת עם כל הכבוד, זה מסוכן ולא בריא להתחיל לרוץ ולהתכונן לצבא לבד. אימוני הכושר במרכזי ההכנה לצבא נעשים תחת פיקוח של מדריך מוסמך, עם תוכנית אימונים מסודרת אשר מתחשבת בגורמים שונים. בשביל לשפר הכושר בצורה טובה ולהתכונן באמת למה שצפוי לכם בעתיד, יש לעשות שימוש בכמה אמצעים ובשיטות אימון מגוונות ורבות. צריך לשלב כמה שיטות אימון אשר לכל אחת מהן מטרה שונה ועובדת על דבר שונה מאשר הקודמת. חלק מהאימונים הללו הם בעלי רמת סיכון גבוה, שיש לעשות תחת פיקוח צמוד ואישי ולכן גם לבקש ממאמן בחדר כושר תוכנית או משהו כזה, לא תופס.
הדרכה צמודה של מאמן מוסמך עם תוכנית מגוונת ומסודרת, בקבוצה תומכת זהו האידיאל.
רק בקבוצה ניתן -
לבצע תרגילים שדורשים צוות לעבודה. סחיבת אלונקה היא דוגמא קלאסית . לסחיבת האלוקה חשיבות רבה בכל הנוגע לכושר קרבי, גיבוש הקבוצה, ערך הרעות, העזרה ההדדית וכן הלאה. ישנם תרגילים רבים אשר דורשים מספר רב של אנשים בכדי שיהיו אפקטיביים.
לקבוצה חשיבות רבה גם בפן אחר. כאחד אשר מכיר את הגיבושים השונים בצורה טובה ולעומק, זהו לא סוד גדול שבוחנים אותך לפי שני דברים מרכזיים, אחד מהם הוא "כיצד אתה מתנהג בתוך הקבוצה ועם חבריך?"
דבר שכזה מתפתח אט אט עם הזמן ומי שמתאמן לבדו, יהיה קשה לו מאוד להפגין יכולות גבוהות באינטרקציה הקבוצתית. אף אחד לא אוהב אנשים שעובדים לבד ולא מבקשים עזרה.
באימונים הקבוצתיים מתפתח משהו חזק ועוצמתי אשר מתגבש אט אט בתוך המתאמן, רוכשים חברים חדשים עם בסיס חברות זהה לשלך. הייתרון הוא כולו שלכם!
בצבא מרבית האימונים והתרגילים מתבססים על כח גדול, הכל נעשה בקבוצות גדולות ויש להכיר את אופי הפעילות לפני כן.
כמה דברים שיש לקחת בחשבון בהרשמות למרכז הכנה לצבא:
- יש לדאוג על כך שהמדריך או ראש האירגון, נושא בתעודה המתאימה. יש לכך חשיבות מירבית שלמדריך בשטח תהיה את ההבנה הבסיסית ואת הידע הנדרש.
- כדאי לבדוק מה התוכנית הכוללת מעבר לפעילות הפיזית, היום זה כבר מובן שיש להתחשב גם בהרצאות ובשיחות על הצבא.
- רקע ונסיון של הארגון, מה המטרה? מהו המניע?
- לא להרשם ישר! רוב המקומות היום מציעים מספר מפגשי התנסות ללא תשלום, כדאי לבדוק בעוד מקום לפני שנרשמים. זה לגיטימי לחלוטין.
- להתייעץ עם רופא המשפחה בנוגע לפעילות גופנית מואמצת.
בכל מקרה יש לזכור שהמטרה של כולנו היא שירות משמעותי בצבא, עצם קריאת המאמר הזה מביאה אתכם לחתך אוכלוסיה איכותי יותר ששואף להגיע למקום איכותי בצבא. המטרה העקרית של כולנו היא שהשירות הצבאי יהיה איכותי ותורם למדינה ולחברה.
שיהיה בהצלחה!
כותב המאמר שירת כלוחם ומפקד בפלחה"ן צנחנים.
כיום עובד כמדריך בכיר באחד ממרכזי ההכנה לצה"ל.
בוגר הקורס למאמני ריצה בבית הספר למאמנים במכון וינגייט.
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 03-06-2007 בשעה 12:35.
|