מילה ראשונה של תינוק
היא בדקה והתאכזבה, אחרי מס' ימים שוב בדקה אם הרתה והתאכזבה, בדקה שוב,

ונמלאה אושר.

עתה: מעקב הריון, ביקורים אצל רופא, בדיקות אולטרא-סאונד תכופות, בחילות,

הקאות, רגישות, נפיחות, צרבת, מצבי רוח. בדיקת מי שפיר. פחד. הקלה. מנוחה,

ועוד מנוחה.

מלפפונים חמוצים. הגוף משתנה. מה תלבש? שיראו לה את הבטן? כבד לה, קשה לה,

היא עייפה, היא רוצה את אמא, כבד לה. סקירת מערכות. פחד. הקלה.

אין דופק. שוקולד. יש דופק. היה סידן. השרירים נתפסים. אמאל'ה. שיגמר כבר.

צירים . לידה. קטן עליה. ענק עליה. זירוזים. זריקות. הרדמות. 2 אצבעות. הוא

מתחיל לצאת. בכלל לא כואאאאאאאאאאב.

הנקה. פטמות כואבות. לילות ללא שינה. גוף ללא שינה. היא עייפה. אין לה 20

דקות ביום אפילו לעצמה. הוא נרדם, טסה למיטה. ושוב בדיקות, רופאים, חיסונים,

טיפת חלב.

היא מגדלת, מחליפה, מאכילה, משחקת, רוחצת, מעסה, מחבקת, מנשקת. הרוסה

מעייפות. רוצה לחזור לעבודה ולקריירה. מאריכה חופשת לידה למענו.

והוא גדל, מחייך, צוחק, מאושר.

והמילה הראשונה שהוא אומר היא: "אבא".

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

בבקשה לא לשלוח לי תגובות בשבת

בתור אחת שעובדת בגן ילדים יוצא לי לראות כל יום את הדבר הזה.. חחח והמבט ההמום של האמהות.. משעשע

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

OWNED !