מראש, ובכדי לא ליצור יותר מדי בלאגן - אני מעלה כאן את דעותי לעניין מספר אשכולות שנפתחו (מקווה שלא אעשה יותר מדי סלט) :

1. אף אחד לא אוהב לשמוע שהמורה שלו אפס, או סתם לא טוב. אבל בהרבה אשכולות בפורום פשוט אין את ההבחנה הנחוצה בין מורה ללוחם.

זו הבחנה שהרבה תלמידים / מתאמנים ואנשים מן השורה חוטאים בה, יש להבין כי לא כל מורה גדול הינו בהכרח לוחם גדול ולחליפין לא כל לוחם גדול הינו מורה טוב.

משום מה, נהיה לנו ברור שכל מי שמחזיק בחגורה שחורה הינו מיד מורה נהדר או לוחם ענק. לא כך הוא הדבר !

מורה טוב, הוא בעל יכולת הוראה, ויכולת להעביר את כישוריו הלאה. אף אחד לא באמת מצפה ממאמן כדורסל, איגרוף או כדורגל לעלות על המגרש / זירה ולהיות אלוף העולם.

מנגד לוחמי זירה רבים הינם לומים בחסד, אך בקושי מסוגלים להתבטא מול קהל, ושלא לדבר על ללמד מישהו משהו.

השילוב בין לוחם למורה הוא מאד מאד נדיר. אינני רומז שמישהו מהמורים שאתם מכירים הוא דפוק או לוחם עלוב, אלא פשוט לפעמים מגיע גיל שבו הגוף כבר לא בכושר / יש דברים נוספים וחשובים יותר מאשר ללכת מכות / ואין רצון להיפצע. עדיין מורה שכזה, ב- 90% מהמקרים יוכל לעמוד מול כל מה שהרחוב ישליך מולו (רחוב ולא זירה).

צריך לזכור שבזירה לרוב מדובר על צעירים עם כושר מעולה ובשיאם - ללא פציעות חמורות, תוך כדי אימונים אינטנסיבים, ללא טרדות חיצוניות וכו'.

כך שתמיד תזכרו שאם מיקי המורה של רוקי היה עולה לזירה היו אוכלים לו את הלב, אבל ללא מיקי הלב של רוקי לא היה שווה יותר מדי (כשרוקי ניסה ללמד ברוקי 5, התלמיד שלו יצא 0).


2. לעניין הקרב המדובר של שי (רבים מהפורום מדברים על סמך הצפייה בוידיאו וללא שום ידע לגביו וחבל) - הייתי באירוע ההוא ולהלן הניתוח שלי :

זה היה אירוע של קרבות MMA, ולדעתי זה היה בקטגוריית B (לא ממש זוכר זה היה מזמן), קטגוריה ובה מותר לעשות הכל כולל קרקע רק ללא מגע לפנים עם היד וללא ומגע לביצים.

לא מדובר בקרב נקודות אלא בקרב הכרעה (שאם לא תגיע עד לסוף הזמן אזי השופטים יכריעו).

מי ששי התמודד מולו הוא לא סתם מתמודד, אלא רובי מונד (היום לוחם ומאמן ג'וג'יטסו ברזילאי תחת עידו פרינטה) באזור גיל 30 ותנין לא קטן (לקח בעבר אליפות ברומניה ולאחרונה אני חושב שגם זכה במקום כלשהו באליפות העולם בג'וג'יטסו).

אין שום צורך בתרוצים (ולפני שהפיטבולים של שי מתנפלים - תקראו עד הסוף ותבינו שאני דווקא בעד שי בעניין, תתיעצו עם שי ותגיבו) :

א. ימים לא טובים - כל לוחם עובר ימים שכאלו, אבל זה לא מעניין אף אחד - לא את מי שיתקוף אותך ברחוב, לא את היריב בזירה ולא את השופט - באף תחרות בה התחרתי, אף אחד לא התעניין שאני סוחב איתי בוק צילומי רנטגן יותר מאשר דוגמנית של רוברטו.

ב. זירה לא מוכרת (כן חוקים / לא חוקים) - מי שמחליט להתחרות בזירה מסוימת צריך לקבל את החוקים שלה נקודה. אני במקור מMMA, כשהלכתי לאליפות ג'ודו ולא יכלתי לעשות ברחי רגלים, ועבודת קרקע נכונה זה לא עניין אף אחד (לקחתי מקום שלישי).
כשהלכתי לאליפות טאקוונדו ולא יכלתי לעבוד קרקע או לבעוט לאווקיק והייתי חייב להתלבש כמו ספפה של עמינח זה לא עניין אף אחד (לקחתי מקום שלישי).
בתחרויות קרטה ללא מגע (כמו הסרטון שמישהו העלה כאן -

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.) בשתי אליפויות זרקו אותי כי שברתי למישהו אף ובשלישית הפסדתי בקרב השני ולא עניין אף אחד שאני לא רגיל שאין מגע ושאסור לבעוט לאווקיק ולעבוד על הרצפה.
לעניין הסרט הזה - נו באמת, זה תחרות בלי מגע בכלל, אסור שם כל כך הרבה - וזוהי תחרות שבאמת מתבססת אך ורק על נקודות (מקסימום נקודות בתוך סיבוב או 8-0 לנצחון) - מי שמופיע בסרטון לקח את הקרבות משום שהוא ניצל חוק חדש יחסית שמאפשר להפיל, ורוב הלוחמים שם לא יודעים להפיל כמו שצריך.

ג. משקל שונה - אני שוקל כמו רבע עוף ותמיד בתחרויות או בקרבות נתקע עם שני קטגוריות משקל מעלי או בתחתית הקטגוריה שלי - וזה לא מעניין אף אחד.

ד. קרב בלי חוקים - אמנם היו שם מעט מאד חוקים, ואם היה מותר לביצים ממילא היה מגן ביצים, עדיין עבודת הידים של שי מדהימה במהירותה והייתה שם אחלה כניסה לראש, למרות כל זאת לדעתי ההסתמכות בשיטות גונג פו וגם בפאנגיניון על מהירות הידיים בלבד ועבודה עם הגנה נמוכה היא מסוכנת מאד וניתן לקבל דרכה בעיטות ומכות חופשי לראש (גם לי הייתה את הבעיה הזאת בעבר - ולאחר אימונים רבים נפטרתי ממנה) - עדיין זה לא עניין אף אחד בשום זירה שבה הייתי, עצם העובדה שאני לא רגיל לחוקים - הייתי רגיל למשוך שערות ולהביא ביסים - את מי זה עניין ?

ה. ההפסד היחיד בחיים - אין דבר כזה, תמיד מפסידים. באימונים, בחוץ, בזירה - הגדולים ביותר והקטנים ביותר - מה שחשוב הוא להמשיך וללמוד מההפסד, לא איך לא להפסיד שוב אלא איך לא להפסיד באותה הצורה. מי שמסוגל לחטוף בראש, לקבל נוקדאון, לבלוע את הרוק ולהמשיך להתאמן ולאמן ולהאמין בדרך שלו, הוא מנצח בעיני בכל צורה ועניין.

לבסוף - באמת אין צורך בשום תירוץ, לא מכיר את שי באופן אישי, אבל כל אחד מפסיד בקרב, ואמני לחימה אמיתיים וטובים ממשיכים הלאה ומתקדמים.

לסיכום : שי, באמת אין צורך בכל הבבלט, פשוט תמשיך להיות לוחם טוב ומאמן טוב.

כתמיד - הכל מאהבה (אם תמצאו טעויות כתיב - פשוט כתבתי מהר מדי ולא היה לי זמן לערוך).

エラド

אומר את מה שצריך בצורה חכמה מפורטת אך גם עניינית.
בהחלט הכינוי מתאים לך.

אילו שמפסידים ואילו שלעולם לא
אני לא קורה ל"הפסד " של שי חי הפסד
אם זה היה קרבות ללא חוקים כמו שצריך להיות אני בטוח שהוא היה עושה מהיריב שלו פרורים!!!
דרך אגב ראיתי את הקרב שלך
אל תחשוב שאתה משהו!!!

יוסי

1. כל מה שאמרתי הוא שאין צורך לתרץ שום דבר ושלדעתי שי הוא אחד האנשים שהינם גם לוחמים טובים וגם מורים טובים.

אני לא חושב כמוך שיש אנשים שלעולם לא מפסידים, אחרי הכל אנחנו אנשים ולא סופרמן 5 (מהפסד רק לומדים ומתקדמים - כמובן שאני מתייחס להפסדים בזירה ולא במצבי אמת).

באמת התכוונתי לכך ולא בציניות, שכל הכבוד לשי שהוא שלם עם עצמו ועם אותו קרב והמשיך הלאה להתקדם ולהשתפר (אני מכיר הרבה אנשים שהיו עוזבים הכל עם הזנב בין הרגליים).

לא הייתה לי שום ביקורת כלפיו, חוץ מכך שבאמת אין לו שום צורך להצטדק או לנסות להצטדק בפני אף אחד.

2. אף פעם לא טענתי שאני משהו, אבל על איזה קרב שלי אתה מדבר ?

エラド

מה יש לך עם הסרטים???
התלמיד של רוקי (טומי גאן) לא היה כזה גרוע...
הוא סתם היה בן אדם חרה...

סליחה ! אני חוזר בי
קבל את היתנצלותי

יוסי

בקצרה אכן רוב המורים לא ירצו להתחרות מהחשש שאולי יפסידו ומה יקרה אחרי זה, מה יהיו התגובות ואיזה שם ייצא להם.
זה למעשה סיכון גדול מצד המורים, אבל אלו שבכל זאת יוצאים להתחרות אלו הם מי שבאמת מאמינים בעצמם וראויים להערכה, זה השילוב של לוחם ומאמן.

לכל לוחם יש הפסדים בדרך לניצחון (ולאו דווקא בתחרות), הפסד זה נקודת ציון שיש ללמוד ממנה לקחים רבים ורק כך משתפרים ולומדים. לוחם צריך לדעת לקבל את ההפסד ולהמשיך לשאוף כמה שיותר גבוה וללכת בראש מורם, שלאותו אדם בהחלט יש סיבה לכך.

רק אמת, ללא ספק רק אמת, ישר כוח!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.