מקור

הפלישה לנורמנדי, פלישת כוחות בעלות הברית למערב אירופה (הכבושה על ידי הנאצים) במלחמת העולם השנייה במסגרת "מבצע אוברלורד" (Operation Overlord), שסימלה את התקרבות הקץ של גרמניה הנאצית ואת ניצחונן של בעלות הברית.

ב-6 ביוני 1944 פלשו כוחות הברית לחוף נורמנדי באמצעות חילות הים, האוויר והיבשה בפעולה משולבת שהיתה ועודנה הפלישה הימית הגדולה ביותר בהיסטוריה הצבאית.



ההכנות לפלישה

מסוף שנת 1943, לאחר ההצלחות הבריטיות בצפון אפריקה והפלישה של בעלות הברית לסיציליה ולאיטליה, תוכננה פתיחת חזית מערבית באירופה כנגד גרמניה הנאצית (שנלחמה במזרח כנגד ברית המועצות) בכוונה להחליש את הצבא הגרמני.

הגרמנים, ששלטו בצרפת משנת 1940, ידעו כי בחופי בריטניה רוכזו כוחות אדירים אשר רק מחכים לפקודה בכדי לפלוש לצרפת. לכן, הם הקימו ביצורים ומכשולים רבים לאורך חופיה המערביים של צרפת, וכינו אותם בשם החומה האטלנטית. הגרמנים ציפו, בין היתר בזכות מבצעי הטעייה מורכבים של בעלות הברית, שבעלות הברית יפלשו לצרפת בנקודה הצרה ביותר בין בריטניה לצרפת - מצר דובר. ההטעיה המרכזית כללה הקמת ארמיית רפאים שלמה בראשותו של ג'ורג' פטון. העיר קאלה בוצרה והשטחים מדרום לה הוצפו במים, כדי להופכם לביצות טובעניות שיקשו על צנחני בעלות הברית, אם וכאשר יתקפו.

ההכנות לפלישה נמשכו כשנתיים ימים והיו כרוכות בהתארגנות לוגיסטית בהיקף אדיר, שכללה בניית כלי שיט ומטוסים, והבאת כמויות עצומות של גייסות מארצות הברית, קנדה ומדינות נוספות. הכוחות הפולשים עברו אימונים מפרכים בתנאים שדימו את גזרת הלחימה שלה יועדו. כל ההכנות האלה נעשו תוך שמירה קפדנית על בטחון שדה והסתרת המועד והיעד של הפלישה מן הגרמנים.

בראש מבצע הפלישה עמד המפקד העליון של הכוחות האמריקניים באירופה, הגנרל דווייט אייזנהאואר, וסגנו היה הפילדמרשל הבריטי ברנרד לו מונטגומרי.



הפלישה

בעלות הברית פלשו בנקודה אחרת מזו שלה ציפו הגרמנים - בנורמנדי, שבה המרחק בין אנגליה וצרפת גדול הרבה יותר.

תאריך מבצע הפלישה ה- D-DAY (יום הפלישה) לנורמנדי, אשר בצפון מערב צרפת נקבע בהתחלה לתאריך 5 ביוני אולם עקב מזג האוויר הסוער הוחלט ברגע האחרון לדחות את המבצע ל-6 ביוני 1944. : בלילה שבין ה-5 ל-6 ביוני 1944 הוצנחו אלפי צנחנים והונחתו מאות דאונים (הדיוויזיות המוטסות ה-82 וה-101 של ארצות הברית) אמריקאיים ובריטיים בעורף הגרמני בצרפת כדי לכבוש נקודות אסטרטגיות, כדי לשבש את קווי התקשורת והאספקה הגרמניים וכדי לזרוע בלבול והרס בצד הגרמני.

לשם הטעייה אף הוצנחו בובות גומי המתפוצצות ויוצרות אשליית ירי כאשר הן פוגעות בקרקע. בובות אלו הוצנחו בנקודות רחוקות מן החזית בכדי לפזר ערפל לגבי מקום התקיפה.

באותו הלילה, כעשרת אלפים מטוסים של בעלות הברית הפציצו עמדות גרמניות בכל רחבי צרפת. כוחות המחתרת הצרפתיים, אשר קיבלו את סיסמאות הפלישה דרך רדיו המחתרת המשדר מלונדון, ביצעו חבלות במסילות ברזל ובמחנות צבא מקומיים.

עם עלות השחר, פתחו ספינות בעלות הברית בהפגזה כבדה לאורך כל חופי נורמנדי. לאחר הריכוך הארטילרי. כל ספינה הייתה אחראית לקו החוף שלה וספינות קטנות יותר הוקצו לסיוע ישיר לגיסות. כך כל גדוד קיבל סיוע בגודל של משחתת. כוחות בעלות הברית נחתו בחמישה מוקדים שכונו בשמות הקוד: (ממערב למזרח)
יוטה, אומהה - כוחות אמריקאים.
גולד - כוחות בריטים.
ז'ונו - כוחות קנדים.
סוורד - כוחות בריטים.
באמצעות נחתות עשרות אלפי חיילים נחתו בחופי נורמנדי והחלו הקרבות הקשים.

בשלושת הימים הראשונים פעלו 38 שיירות ובהן 745 אוניות כשהן נתמכות על ידי 4,066 נחתות ו-347 שולות מוקשים. 42 הדיביזיות של חיל היבשה נתמכו על ידי 13,175 מטוסים. בתוך חודש ימים הונחתו בחוף כ-1.1 מיליון חיילים, 200 אלף כלי רכב ו-750 אלף טונות של ציוד. ביום הפלישה נהרגו 2,132 ונפצעו 8,502 מחיילי כוחות הברית.

ציוד הפריצה של חילות ההנדסה של הכוחות האמריקאים כלל טנקים אמפיביים מדגם שרמן DD, דחפורים משוריינים לפריצת מכשולים ומטעני "בנגלור" לפיצוץ ביצורים. הבריטים פיתחו את טנק המחבט - ההולם בקרקע לפניו מפוצץ את המוקשים בקרקע וקורע את גדר התיל.

הביצורים הגרמנים היו חלשים יחסית ברב העמדות. בעמדות מסוימות לא היו אפילו בונקרים מבוצרים. למרות זאת, בחוף אומהה, שהיה מבוצר יותר מהחופים האחרים, "קצרו" החיילים הגרמנים את חיילי בעלות הברית במכונות היריה האוטומטיות באש צולבת וכן בירי מרגמות . חוף אומהה היה חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית היות והוא היה בין החופים האמצעים שקישר בין שני חופים נוספים. אם היו כוחות בעלות הברית נהדפים שם, כל המבצע היה נכשל בשל העובדה שהחוף היה תקוע כטריז בין קוי בעלות הברית.

בחוף אומהה היו עמדות ירי מבוצרות רבות של הגרמנים ומכשול עיקרי בינן לבין החיילים האמריקאיים - בטון מזוין בעובי 5 מטרים, כשמעליו עמדות הגרמנים. לאחר קרבות קשים ועקובים מדם, כשבתחילה נהדפו כל נסיונות החיילים האמריקאיים להיכנס אל תוך צרפת ולצאת מהחוף, פוצץ קיר הבטון בנסיון הרביעי, כשבכל נסיון נהרגים חיילים רבים מאש הגרמנים. בסך הכול בחוף אומהה נהרגו 4500 חיילים אמריקאים ביום אחד.

במבצע הזה, שנחשב לצליחה הגדולה ביותר בהיקפה בהיסטוריה הצבאית המודרנית, היו גם אלמנטים של מזל ועיתוי נכון שסייעו לכוחות בעלות הברית: יומיים בלבד לפני הפלישה פוזרו מטוסי ה"לופטוופה" (חיל האוויר הגרמני) ברחבי צרפת מחשש להפצצות. הגרמנים לא יכלו להשתמש במטוסים אלו מכיוון שלא היו מרוכזים (היו בקבוצות של שניים-שלושה מטוסים) והאספקה המיועדת להם אמורה הייתה להגיע לבסיסים החדשים רק כמה ימים לאחר הפלישה.הצנחנים אשר צנחו לילה לפני חתכו וניתקו קווי תקשורת ותפסו גשרים ובתים והמחתרת הצרפתית שיתקה קרונות שעליהם הוטענו טנקי טייגר על ידי הוצאת השמן מהסרנים וחיבלה במסילות הברזל.

בנוסף, מהלכי ההסחה של בעלות הברית גרמו ל"ערפל קרב" כבד ולדיווחים סותרים ומשונים בצד הגרמני. הצנחנים לא הצליחו לגמרי במשימתם היות והיו מפוזרים מדי, למרות זאת הדיווחים במפקדה הנאצית היו כה הרסניים שהקצינים לא ידעו מה לעשות, היות ולא הצליחו לגלות את מוקד המאמץ העיקרי של בעלות הברית. לכן, הגרמנים לא הפעילו את כוח השריון שלהם באזור נורמנדי (דיוויזית הפאנצר ה-21) מכיוון שההוראה להפעלת הדויזיה יכלה לבוא מאדם אחד בלבד- אדולף היטלר- ובאותו לילה אסור היה להעיר אותו. מעבר לכך, במפקדה הראשית (OKW) (בראשותו של היטלר) סברו בטעות שמדובר בפעולת הסחה בלבד לפלישה העיקרית שתבוא בקאלה, שכמובן לא באה. ואם לא די בכך - גם המפקד שמונה והיה אחראי לחומה האטלנטית - הגנרל רומל - היה מוזמן בערב הפלישה לארוחת ערב הרחק מאוד מהעתיד לבוא..



תוצאות הפלישה



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.wikipedia.org/skins-1.5/common/images/magnify-clip.png]







בית קברות אמריקאי בנורמנדי

הפלישה לנורמנדי הצליחה לפתוח חזית מערבית באירופה, ואילצה את גרמניה לפצל את כוחותיה לשניים - כנגד בריה"מ וכנגד בעלות הברית המערביים (ארצות הברית, בריטניה והדומיניונים שלה, קנדה וכוחות צרפת החופשית)- דבר שהחליש את כוח עמידתה. היה זה ציון דרך חשוב בדרך לכניעתה של גרמניה הנאצית, במאי 1945 כיוון שבזכות הפלישה אפשרו הקמת בסיסים זמניים וכך יכלו בעלות הברית להעביר אספקה לחזיתות האחרות באירופה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

שניים מהם הם של סטיבן א אמברוז שניהל את מוזיאון הפלישה בניו אורלינס
האחד הוא
"אחים בקרב" - הוצאת זמורה ביתן 2005. רובנו מכירים אותו יותר מהסדרה "אחים לנשק"
שגם היא אחת הסדרות הטובות ביותר שנוצרו אי פעם.
השני הוא "יום הפלישה" שאני עדיין מחפש אותו ולכן לא אוכל לתת פרטים עליו.
כמו כן סרט המנציח בצורה מעולה את האירועים בחוף אומהה הוא "להצל את טוראי ראיין" (בנינו החצי
השעה הראשונה של הסרט היא המעניינת, כל השאר זה סתם)
תהנו

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

רכשתי את "אחים בקרב" לפני כשבועים ב"צומת ספרים". אני כרגע באמצע קריאה שלו, אחלה ספר, מומלץ

לטעמי, דוגמה נדירה לספר אשר ההפקה הטלוויזיונית שנעשתה על-פיו - טובה יותר מהספר עצמו.

את הסדרה ראיתי יותר מפעם אחת, את הספר קראתי עד מחציתו ושם עצרתי.
התרשמתי שהספר כתוב בסגנון מאוד "דיווחי" - תיאור יבש של העובדות בכל "פרק" מקורותיה של פלוגת איזי, משולב בציטוטים של הנפשות הפועלות. אין שום בניית מתח, שום צורה של "סיפורת" שאמורה למשוך את הקורא אל תוך העלילה.
ללא ספק אמברוז עשה מחקר רציני - אך לדעתי הצליח להוציא תחת ידיו מחקר הסטורי - מרשים בפרטיו ובכמות העדים - אך ללא ניסיון לגרוף את הקורא אל תוך העלילה.

ייאמר לזכות הצוות סטיבן ספילברג + טום הנקס וכמובן השחקנים השונים, שהצליחו להוציא תחת ידם סדרה מרתקת, מבוססת באופן יפה מאוד על קורות הפלוגה (בהשוואה לספר), משכנעת מאוד (תפאורה-wise) ושילבה דבר מיוחד מאוד - עדויות חיות של קציני ולוחמי הפלוגה במרחק כ-60 שנה אחרי האירועים.
[ ובכל מקרה, הסדרה הזו נדונה כאן בהרחבה בפורום ]

הספר באנגלית מצוין, מעניין ולא "דיווחי" בכלל.

מומלץ בחום!!!

אם כבר הזכרת את אמברוז בהקשר זה, הרי שהוא חיבר גם את Pegasus Bridge, סיפור המבצע המונחת שפתח את קרב הפלישה. מומלץ בחום.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בספר חדש יחסית בסדרת ה RAID של אוספרי. על ההתקפה המקבילה של צנחני ה 101 על עורף חוף הנחיתה "יוטה" ראו בפוסט נפרד.

Pegasus Bridge
http://www.amazon.com/Pegasus-Bridg...4/dp/1846038480

למען ההגינות והדיוק, חיילי דאונים בריטים כבשו את פגסוס, לא צנחנים

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

גם כן אחד מספריו של אמברוז
ספר מקיף ביותר על יום הפלישה, החל מההכנות, מצבם של שני הצדדים, וכמובן יום הפלישה עצמו.
עד כמה שזכור לי הספר מגיע מעבר ליום הפלישה עצמו (קראתי לפני הרבה שנים. לא זוכר).
ספר ש"ממשיך" אותו בתיאורי הימים שלאחר הפלישה הינו "citizen soldiers" גם כן ע"י אותו סופר

שני ספרים מומלצים נוספים על יום זה:
1. (כמובן) "היום הארוך ביותר" - יותר אסופת אנקדוטות מספר היסטוריה, אבל מעניין בכל מקרה.
2. "צניחת לילה" מאת בריגדיר ס.ל.א מרשל, סוקר את הפעלת הצנחנים האמריקאים ב"אוברלורד".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

רומל נסע לביתו ליד העיר אולם שבגרמניה לרגל יום הולדתה של אשתו.

ולפי הסרט המצוין ועתיר הכוכבים "היום הארוך ביותר ", כאשר נודע לו בביתו על הפלישה בנורמנדי

אמר רומל בתדהמה " כמה טפשי מצידי כמה טפשי ...." (.WIE DUMM VON MIR " ).

הסרט נעשה על פי הספר המצוין של קורנליוס ראיין באותו שם.

אני ממליץ על שניהם בחום.

ספר כבד שכתוב בצורה מסורבלת: מתאים אולי לסטודנט בקורס ייעודי, אבל מאוד מסורבל לקורא שרוצה לפתוח חלון לנושא. תרשו לי להניח שלו היה כתוב רק באנגלית אז גם אלה מבינינו שקוראים ספרות באנגלית באופן שוטף, היו מתעייפים ממנו. אם משיגים בזול - לכו על זה. אם זה יקר, לכו על משהו אח וקחו מהסיפריה העירונית (ולא להתחיל עם "אתה בטח לא קראתה..." כי לקחתי אותו עכשיו לידיים לבדוק ליתרבטחון אם אני זוכר נכון).

סליחה שקילקלתי.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h ספר כבד שכתוב בצורה מסורבלת: מתאים אולי לסטודנט בקורס ייעודי, אבל מאוד מסורבל לקורא שרוצה לפתוח חלון לנושא.

"יום הפלישה"? אני חולק על דעתך. מה שכן, חשוב להבין שהספר מהווה יותר אסופה של אנקדוטות מאשר מחקר מקיף וממצה. על הניתוחים ההיסטוריים (הלא מאוד משכנעים, לעניות דעתי) המופיעים בו, הייתי מוותר. אבל הסיפורים האישיים - רק בשבילם שווה להחזיק אותו בבית.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

וכמובן שההודעה הייתה מכוונת למי שהולך לשבוע הספר ו-200 ש"ח בכיסו... מי שאוכל ספרים וקונה גם דברים כמו "אל עלמיין" (שזו ממש חתיכת רמאות מתחבאת מאחורי כריכה א-לה-ביוור), ברור שיש לו מה לעשות עם "יום הפלישה". כמובן שזו דעתי האישית: המדד שלי פשוט - האם הספר הזה הולך למילואים בתור ה"ספר שנקרא כבר ושאפשר לקרוא בו 5 דקות, להנות ולסגור בלי סימניה". לא הולך אצלי ולא רק בגלל המשקל.

.

אני מסכים אתך לגבי "אל-עלמיין". אבל דווקא "יום הפלישה" כן נופל אצלי בקטגוריית העלעול - לא משנה איפה תפתח אותו, תיפול על סיפורים משעשעים (או מצמררים) של חיילים מהקרב. למילואים בטח שלא הייתי לוקח אותו, אבל רק בגלל המשקל.
נו, טוף. אפשר גם לא להסכים לפעמים

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ואני לא מתכוון שאמברוז פיברק סיפורים, אלא ששפילברג קרא את הספר וכמו ילד אמר "הנה זה קטע טוב, בוא נשים אותו בסרט". כל כמה דפים (בחלקים העוסקים בקרבות עצמם) אתה נתקל בעוד פרט שמזכיר את הסרט ההזוי ההוא.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h ואני לא מתכוון שאמברוז פיברק סיפורים, אלא ששפילברג קרא את הספר וכמו ילד אמר "הנה זה קטע טוב, בוא נשים אותו בסרט". כל כמה דפים (בחלקים העוסקים בקרבות עצמם) אתה נתקל בעוד פרט שמזכיר את הסרט ההזוי ההוא.

זה ידוע וברור. לכן גם נעשתה הסדרה Band of brothers ע"פ ספרו של אמברוז (שממוחזר בלי בושה ב"יום הפלישה").
עריכה: וזו גם (כנראה) גם הסיבה לכך שהספר תורגם לעברית ונמכר לא רע בכלל.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לקחת ספרות צבאית למילואים? לא אוכלים לחם בפיתה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוד שמואל לקחת ספרות צבאית למילואים? לא אוכלים לחם בפיתה.

לצערי, כבר עשר שנים בערך שאני לא לוקח אף ספר למילואים. למעשה, שמ"פ זה פרק הזמן היחיד שאני לא קורא בו...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אבל בשביל הנסיעה בספארי מהעמדה חזרה למחנה, תמיד טוב לשלוף איזה ספר קליל מהפאוץ.

.

בישיבות תקציב אני מוצא הרבה יותר קווים משותפים עם ספרות צבאית (לא ישראלית) מאשר עם מילואים... אם כבר אז למילואים לא לוקחים ספרים של אפריים קישון.

.

שיעשה מאמץ וימצא באיזו ספרייה את "100 ימים אחרונים" של ג'ון טולאנד (מי שיחד עם טרוור רופר, שירר ועוד כמה היו הקליקה של כותבי ההיסטוריה הפופולארית של המלחמה ההיא). הספר סוקר דקה אחרי דקה של 100 הימים האחרונים של גרמניה הנאצית ומשולבים בו המון סיפורים מעניינים מאוד שלא מוזכרים בספרות נפוצה אחרת וכן סיפורים מפורטים על פעולות של הצבא האמריקאי והבריטי בתקופה שרוב ספרי ההיסטוריה מדלגים עליה בהיבט זה (והרבה חושבים שבעקרון רק הרוסים נלחמו החל ממארס 1945 והאמריקאים פשוט התקדמו עד כמה שהדלק הרשה להם...). יש סיפורים מאוד מעניינים על פאטון וכוחות שתחת פיקודו, כולל תיאור מפורט של כוח פשיטה ששלח כ-100 ק"מ מאחורי החזית במטרה לשחרר מחנה שבויים.

לדעתי ספר מומלץ מאוד גם אם לא ראיתי אותו מעולם נמכר בחנויות בימי חיי.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h שיעשה מאמץ וימצא באיזו ספרייה את "100 ימים אחרונים" של ג'ון טולאנד (מי שיחד עם טרוור רופר, שירר ועוד כמה היו הקליקה של כותבי ההיסטוריה הפופולארית של המלחמה ההיא). הספר סוקר דקה אחרי דקה של 100 הימים האחרונים של גרמניה הנאצית ומשולבים בו המון סיפורים מעניינים מאוד שלא מוזכרים בספרות נפוצה אחרת וכן סיפורים מפורטים על פעולות של הצבא האמריקאי והבריטי בתקופה שרוב ספרי ההיסטוריה מדלגים עליה בהיבט זה (והרבה חושבים שבעקרון רק הרוסים נלחמו החל ממארס 1945 והאמריקאים פשוט התקדמו עד כמה שהדלק הרשה להם...). יש סיפורים מאוד מעניינים על פאטון וכוחות שתחת פיקודו, כולל תיאור מפורט של כוח פשיטה ששלח כ-100 ק"מ מאחורי החזית במטרה לשחרר מחנה שבויים. לדעתי ספר מומלץ מאוד גם אם לא ראיתי אותו מעולם נמכר בחנויות בימי חיי.

ספר מעניין מאוד , ניתן לרוכשו בחנויות של ספרים משומשים. הספר שברשותי נדפס בהוצאת משרד

הבטחון ב1968 ,וכנראה לא הודפס יותר.אגב את הספר של אמברוז " יום הפלישה " ראיתי לפני

שבוע ב"דיונון " שבאוניברסיטת ת"א.

השבוע מתקיים שם שבוע הספר העברי בהנחות, כדאי לבקר. בני.

"יום הפלישה" חסר בכל החנויות וגם בהוצאה כנראה...

הקפצה לטובת יום השנה לפלישה לנורמנדי, 68 שנה אחרי.

השוואה של לא מעט תמונות באזור נורמנדי, אז והיום. מדהים.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F8%EE%F0%E3%E9


ואם כבר הדיון הספרותי שהתפתח פה, נשאר לי רק להמליץ על "הפלישה לנורמנדי" של אנטוני ביוור שיצא בשנה שעברה אאל"ט.
ספר מעולה, לדעתי, שמכניס אותך לתוך התכנון, הפלישה עצמה, וההשלכות בשטח.

בפרק מעניין נוסף בסדרה MODERN MARVELS ששודר ב 1999 לציון 45 שנים לפלישה וזמין לצפיה ב YOUTUBE. הסרט נותן סקירה מצויינת של כל האספקטים הקשורים בחומה - הסיבות להקמתה, תהליך ההקמה, מעורבות ארגון TODT, סוגי מכשולים עיקריים בהם נעשה שימוש, שגרת החיים של מגיני החומה, תוכניות בעלות הברית להטעייה ופריצת החומה, אמל"ח בו נעשה שימוש ב D-DAY (לדוגמא נחתות, נמלי המלבורי וטנקים) שרידי החומה כיום בשילוב עם CGI וראיונות עם מומחים, לוחמים ובניהם של רומל ואייזנהאור.

Hitler's Atlantic Wall


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בעקבות שידור הסדרה המוצלחת BAND OF BROTHERS על עלילות צנחני ה 101 בערוץ HBO, נרקם ב 2005 שת"פ תיעודי מיוחד בין ערוץ ההיסטוריה האמריקני וחברת GEARBOX, מפתחת סדרת משחקי המחשב המוצלחים BROTHERS IN ARMS שתוצריו היו סרט בן שעתיים שהוקרן בדצמבר אותה השנה ומתאר את עלילות שלשת הגדודים של רג'ימנט הצנחנים ה 502 בשבוע הראשון לפלישה לנורמנדי - מהצניחה הלילית הכאוטית לצרפת, זריעת הבלאגן בעורף המגנן הגרמני, קרבות הדמים לכיבוש קרנטן, הדיפת מתקפת הנגד על העיר שבוצעה על ידי גדס"ר דיוויזית הגרנדירים ה-17 של ה SS והחבירה לחוף אומהה. מה שהופך את הסרט למקורי הוא השילוב בין עדויות הלוחמים, מקומיים צרפתים, ביקור באתרים עצמם ושחזור הקרבות דרך סצינות הלקוחות ממשחק המחשב.

הסרט על שני חלקיו שודר השבוע בשידור חוזר בערוץ ההיסטוריה בכבלים וגם זמין לצפיה ב YOUTUBE מומלץ ביותר

Brothers in Arms The Untold Story of the 502


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בשני סרטים מעניינים הזמינים לצפייה דרך YOUTUBE. הראשון הוא פרק הנחתות בסדרה HERO SHIPS של ערוץ ההיסטוריה ומתאר את הצורך הבריטי המקורי שעלה מכשלון הנחיתה בדיאפ, מבנה ה LST והתכנון המיוחד שלה (שאפשר לה לחצות אוקיינוסים למרות היותה FLAT BOTTOMED), הייצור התעשייתי שלהן בארה"ב (לאור העדר חומרים ומספנות בבריטניה) דרך הנחיתות הראשונות בצפון אפריקה, בים התיכון, בפסיפיק וכלה בנורמנדי, שם כמות ה LST הזמינות הייתה אחד השיקולים העיקריים בתכנון המבצע כולו. עד כדי כך שאובדן שתי נחתות בהתקפת הסט"רים הגרמנית הלילית על כלי השיט שנטלו חלק בחזרה הגנרלית (תרגיל "טייגר") שהתבצעה בחופי דרום בריטניה בסוף אפריל 1944 כמעט והביא לדחיית המבצע כולו, הן בגלל החשש מחשיפת התכניות והן בגלל אובדן כלי השיט היקרים. ועל כך ניתן ללמוד הן בסרט הראשון ובעיקר בסרט השני, שהוא הפקה מסוף שנות ה-90 של ערוץ 4 הבריטי.

באסון ה "טייגר" נהרגו 640~ מלחים וחיילים אמריקנים והוא נחשב לאחד הכבדים ביותר שפקדו את הצבא האמריקני מאז ומעולם (ראו בהמשך). גרוע מכך, בהמשך התרגיל נהרגו עשרות חיילים אמריקנים נוספים כתוצאה מאירוע של אש ידידותית, במסגרתו סיירת בריטית הפגיזה באש חיה חוף עליו זה עתה נחתו חיילים אמריקנים. בעקבות האסון תוחקר התרגיל והתגלו בו ליקויים קשים בתיאומים בין הכוחות, באמצעי קשר (בעיקר בין הבריטים והאמריקנים), בהגנה הימית ההיקפית שניתנה לספינות, בערכות וסירות הצלה ועוד ועוד וחלקם הוטמעו עוד לפני מבצע OVERLORD. בגלל התזמון הבעייתי, החשש לקריסת המורל בקרב הגייסות והצורך לשמור על סודיות התוכניות למבצע OVERLORD, הוסתר היקפו המלא של האסון עד אמצע שנות ה-50 ומאות החללים נקברו חרישית בקברי אחים בשדות בריטניה ו "צורפו" למניין חללי הנחיתה האמיתית, 5 שבועות לאחר מכן. צחוק הגורל, החיילים שנטלו חלק ב "טייגר" תרגלו את הנחיתה בחוף יוטה ובסופו של דבר בנחיתה עצמה נפלו פחות בערך שליש מהחיילים שנהרגו באסון עצמו!

בכללי שנת 1944 הייתה רווית אסונות ימיים אמריקנים - ביולי, חודשים ספורים לאחר אסון תרגיל הטייגר, התפוצצה ספינת תחמושת בנמל פורט שיקגו בקליפורניה, זרעה הרס עצום בנמל וקטלה 350 אזרחים, חיילים ומלחים. 4 חודשים לאחר מכן התפוצצה ספינת תחמושת אחרת בגיניאה החדשה וקטלה אף היא מספר דומה של מלחים אמריקנים. חודש לאחר מכן הגיע האסון הכבד ביותר, בשלהי דצמבר 1944 טורפדה הליאופולדוויל ספינת נוסעים מגוייסת בדרכה מבריטניה לנמל שרבורג. שליש מ 2200 חיילי רג'ימנט הרגלים ה-64 של צבא ארה"ב נספו באסון הכבד, שהוסתר אף הוא מהציבור במשך שנים רבות. מתוך 1100 נחתות ה LST שנבנו נותרו שתיים בלבד בארה"ב - LST-325 - שבשנת 2000 נרכשה על ידי ידי קבוצת בוגריה כגרוטאה מהצי היווני והוחזרה אל ארץ מולדתה במסע קשה ומרתק המתואר בפרוטרוט בסרט הראשון כולל עדויות של המלחים הקשישים אך הנחושים. הספינה פתוחה למבקרים כמוזיאון בעיר אוונסויל, בה יוצרו LST רבות (אבל לא ה 325 עצמה). השנייה היא ה LST-510 שעדיין משייטת לחופי ארה"ב. צחוק הגורל גם לנו בישראל הקטנה יד בדבר - האלטלנה הייתה במקור LST-138 ש 4 שנים טרם שריפתה לחופי ת"א עוד נטלה חלק במבצע OVERLORD.


Hero Ships - Landing Ship Tank


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

LST 531 & Exercise Tiger practice for D Day


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מידע נוסף על USS LST-325
http://en.wikipedia.org/wiki/USS_LST-325
http://www.history.navy.mil/photos/...sh-l/lst325.htm

עוד על קטסטרופת תרגיל "טייגר"
http://www.history.navy.mil/faqs/faq20-1.htm
http://en.wikipedia.org/wiki/Exercise_Tiger

http://www.army.mil/d-day/

סרטונים, תמונות, מפות, סדר הכוחות ועוד

The Road to D-Day Behind the Battle That Won the War

http://www.foreignaffairs.com/artic...e-road-to-d-day

למרות מעטה הסודיות הכבד, כ-10 ימים לפני תחילת הנחיתה, תכנית מבצע אוברלורד הועברה במלואה ע"י אנטוני בלאנט למפעיליו הסובייטים בהיותו איש MI-5.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby