 |
08-06-2007, 23:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.05
הודעות: 1,321
|
|
|
"זה אנחנו הצופים שבאנו"...
"זה אנחנו הצופים שבאנו, לכבודכם אנו שרים היום......"
וזהו? זהו כל ייעודה תנועת הצופים? לכבודכם אנו שרים היום?
מהו בעצם ייעוד תנועת הצופים? כשחניך בוחר ללכת לתנועת נוער כזו או אחרת יש לו מספר שיקולים: איזו תנועה יותר כיפית, לאיזו תנועה יש סניף קרוב יותר הביתה, לאן החברים הולכים, לאן ההורים דוחפים.......
אבל מהו הייעוד של תנועת הצופים? כיף? כיף זה לא מטרה. חברה? מפגש חברתי אולי בא בנוסף, אבל זה בהחלט לא העיקר. עזרה לחברה- ייתכן..... אבל מה עוד?
ודאי שתנועת הצופים אינה בייביסיטר לחניכים בעייתיים. אפילו לא צריך לדבר על זה. אז מה התשובה? מה ייעוד התנועה?
באתר התנועתי, מי שנובר מספיק, ימצא את ייעודה של תנועת הצופים, אבל בשפה גבוהה
(http://www.zofim.org.il/about_tnua.asp). בין היתר מוזכר ש הייעוד הוא "להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה", כלומר, בעברית שכולם יבינו: לחנך את הנוער של ימינו לערכים חברתיים, וחינוך זה ייעשה על ידי פעילות כיפית וחווייתית, שתפתח ותגדל את החניכים להיות בוגרים אחראים חברתית. כמו כן, תנועת הצופים תהווה מסגרת לביצוע פעילויות חברתיות.
אה. כמובן. כי אם אנחנו משחקים עם החניכים תופסת עכברים, זה יגרום להם להבין שצריך לעזור לזולת. וודאי. ועצם ה"פעילות החברתית" הזאת, שאני בטוח שהם לא הכי נהנים ממנה (מה, פאדיחות.... "אני לא מכיר את האנשים האלה, למה לי לדבר איתם?!") תגרום להם להתמכר להתנדבויות.....
אז מה כל הרעיון?
יש שיאמרו, שאם נחפור להם את זה לראש, במשך שש שנים, בטוח משהו יכנס.... ואם בעתיד הם לא יתנדבו, דחיסת הערכים לראש שלהם אולי תגרום להם לפחות לתרום תרומות. אבל יש לי הרגשה שבשביל לדחוף ערכים לראש של מישהו מספיק שתיים עשרה שנה של בית ספר.... כי הרי כל בתי הספר מחנכים לנתינה. אז אנחנו בטוח לא באים משם.
אחרים יגידו, שפעם, לפני מאה שנה, כשהוקמה תנועת הצופים, כנראה שהחינוך בבתי הספר לא היה כל כך מוצלח, וכנראה שהצופים לקחו על עצמם את תפקיד המחנך. אבל מאז, החינוך השתפר, ותנועות הנוער התדרדרו, ואכן כל תפקידה של תנועת הצופים בימינו הוא בית חרושת לכיף עבור זאטוטים שלא מצאו להם בייביסיטר. אה, והערכים שאנחנו, המדריכים, אומרים בסוף כל פעולה? זה כדי להמשיך להשלות את עצמנו שיש לנו תפקיד של מחנכים. את האמת? זה התירוץ של מי שלא בא לתנועת נוער. אם כך אכן היה המצב, כל העניין של התרמות, התנדבויות, גרעינים וכו' לא היה מתקיים.
אז ניסינו את הגישה של "מחנכים, אבל ע"י דחיסת הערכים לתוך החניכים באופן ברוטאלי במשך שנים עד שיכנס", וניסינו את גישת ה"אתם סתם עובדים על עצמכם". אבל את שתי הגישות דחינו. אז מה באמת נשאר?
זו באמת שאלה קשה. אבל יש לי הרגשה שאני יודע את התשובה עליה.
פשוט וקל. מתי פעם האחרונה ראיתם את אחיכם הקטן רץ בגיל וברננה לבית ספר? ביום הראשון של כיתה א'? או ביום האחרון של י"ב? כי באמצע זה לא קורה כל כך הרבה.... לעומת זאת- אותה שאלה לגבי הצופים? לפחות שני שליש מהחניכים הולכים לפעולות מרצונם החופשי. השאר סתם נגררים אחרי חברים או נדחפים בגלל הורים מכורים, ואלה לרוב נעלמים לתנועות "מתחרות"- הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, המחנות העולים, עזרא ועוד.
בתור פעילות של שעות הפנאי, המוכנות של החניכים לספיגת ערכים בצופים היא גדולה לעין ערוך מאשר בבית ספר! זה כמו ההבדל בין קריאה בספר היסטוריה על מעמד הסמוראים לבין ראיית "הסמוראי האחרון" סרט שמבהיר באופן מצוין בול את אותו העניין!! הבדל עצום!!
בצופים ובבית ספר יש את אותם ערכים, אולם בצופים הם מועברים באופן מהנה ובזמנו החופשי של החניך- מה יש לו לחניך להתלונן???
אז ככה- התשובה הסופית היא כן!! תנועת הצופים אכן נועדה לכיף!! אחרת מי היה בא אליה בשעות הפנאי?
וכיף? זה, בשילוב עם רצון החניך לבוא לפעולות, מסייע להקניית הערכים לחניכים.
כי מי באמת מקשיב לתקנון בית הספר במאה אחוז? דומני שאפילו המורים לא....אבל עשרת דיברות הצופה? ערכי הליבה? גם מי שלא מכיר אותם בעל פה, יגלה לכשיקרא אותם, שאין לו שום התנגשות איתם, והוא מקיים אותם-אפילו בלי לנסות!!
עומר
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
