לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-06-2007, 12:29
  mashalit mashalit אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.04.07
הודעות: 66
האם להמשיך הלאה או "להאבק" על האהבה שלי?

שלום לכולם, אני קוראת פה קבוע אבל אף פעם לא יצא לי לפתוח אשכול.
אומרים שתמיד טוב לקבל עצה מאדם לא מושפע שיכול לראות את המצב כמו שהוא.

בכל מקרה הסיפור שלי הוא כזה:
אני וחבר שלי היינו ביחד שנה ו 3 חודשים, אהבהו אחד את השניה המון, מאותו יום שניהיינו ביחד לא עבר יום אחד מבלי שנאמר אחד לשניה שאנחנו אוהבים אחד את השניה.
כמובן שהוא לא היה מושלם, וגם אני לא, אבל היה לנו מאוד טוב ביחד ועברנו המון ביחד, הוא היה איתי לאורך כל הרגעים הקשים שעברו עלי באותה התקופה, עברתי 2 ניתוחים, הוא היה בא לבקר אותי תמיד ומביא לי פרחים וממתקים, כל הזמן עמד לצידי ובקיצוקר היה לנו ממש טוב ביחד.
כמו כל זוג נורמלי גם אנחנו רבנו, לפעמים על שטויות ולפעמים על דברים באמת רציניים.
אני בת 19 והוא קטן ממני ב10 חודשים.
עברה עלי שנה נורא קשה, כי סיימתי בצפר ולא התגייסתי לצבא (סיבות רפואיות) ושנה שלמה הרגשתי תלוייה באוויר וכמובן נכנסתי לדיכאון.
מאז ומתמיד הייתי ילדה דכאונית, לאא יודעת איך להסביר את זה אבל תמיד היה לי רע.
שבוע לפני שנפרדנו הגננת של אחיין שלי ישבה שבעה ואני הייתי צריכה לשמור עליו, מה ששיבש לי את כל "לוח הזמנים שלי" הייתי מתעוררת ב7 שומרת עליו ואז הייתי הולכת לעבודה, כמובן הייתי עייפה ואפילו עצבנית, מה שגרם לי ולחבר שלי לריב בתדירות גבוהה יותר.
ביום של הפרידה שלנו דיברנו כמה פעמים בטלפון והוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי, התנהג טיה בקרירות אבל לא חשבתי שזה משהו רציני.
בערב קרה משהו מאוד לא אופייני לו, הוא הרים עלי את הקול וצרח על כל הרחוב וקילל אותי ופשוט זרק אותי, הוא אמר שנמאס לו מהדיכאונות שלי והוא לא מתכוון להמשיך בקשר הזה ושהוא רוצה ניתוק קשר מוחלט. אני כמובן הייתי שבורה וכיבדתי את בקשתו (אחרי שבאותו יום התחננתי שלא ילך ממני) ו3 ימים לא ראיתי או שמעתי או כלום ממנו, למרות שהוא הלך ואמר לכל מי שהוא מכיר שמכיר גם אותי (כי יש לנו חברים משותפים) שהוא אוהב אותי נורא אבל הוא לא יכול לסבול את הדיכאון שלי ושהוא לא מתכוון לחזור בו מהחלטתו. 3 ימים אחרי זה במקרה נפגשנו אצל חבר משותף וביקשתי ממנו לדבר, הוא לא העיף אותי רק אמר שהחלטתו סופית והוא מעדיף להיות לבד כרגע (הוא מתגייס עוד חודש לחיל הים). עבר כבר שבוע יום מאז הפרידה שלנו והוא נשאר עדיין באותו ראש אך עדיין אומר לכולם שהוא אוהב אותי ובפעם הראשונה בחיי אני יודעת שמישהו באמת אוהב אותי.
מה עלי לעשות? להמשיך הלאה? להילחם עליו? איך להיתלחם עליו? לתת לו שקט?

הלב שלי לגמרי שבור זה מה שאני יודעת בטוח.

מה אתם חושבים?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 13-06-2007, 14:06
  משתמש זכר max-max max-max אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 1,852
שלח הודעה דרך ICQ אל max-max
למה שלא תשתני.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי mashalit שמתחילה ב "האם להמשיך הלאה או "להאבק" על האהבה שלי?"

למה שלא תעשי שינוי הרי את בעצמך אמרת שרע לך אם הדיכאונות
שמאז ומתמיד היה לך קשה אם עצמך.

למה שלא תהפכי את חשיבתך לחשיבה חיובית פורחת ומאושרת שתפיח את העולם שלך.
תראי לו שעברת שינוי ,שיש לך דרך ומטרה ,תצחקי כאילו אין מחר תחייכי כאילו העולם שלך.
מה יש החיים יפים.

תעשי את השינוי מחקי את מחשבותיך השליליות ובמקומם תחשבי מחשבות חיוביות.
תדברי איתו תסבירי לו שאת עוברת שינוי ,שאת באמת רוצה להשתנות ,תראי לו את הרצון.
תראי לו כמה את אוהבת אותו ואיזה שינוי את מוכנה לעשות בשבילו ,הרי אתה אוהבת אותו.

"חייכי והעולם יחייך ,צחקי והעולם יצחק." זכרי זאת

אם את אוהבת אותו על תוותרי. השינוי מגיע למי שמבקש. מה שנשאר לך זה רק לבקש.

יום טוב .
_____________________________________
ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 13-06-2007, 15:48
צלמית המשתמש של netaneldj
  netaneldj netaneldj אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.05.06
הודעות: 7,861
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Sonny שמתחילה ב "חחח נראה לך שהוא שמר את זה..."

ואתה חושב שדבר כזה קל לעשייה?

נתחיל מזה שזה שלא הזכרתי את הצד שלה בעניין לא אומר שהדכאון שלה הוא לא הסיבה לפרידה.
אבל, החבר שלה ידע שיש לה דיכאון, פשוט לא שיתף אותה ולא אמר לה שזה מפריע לו.

ואם זה כך, היא אפילו לא ידעה על זה שהחבר מתמודד עם זה בחיי היום-יום ושזה מפריע לו, וכאן ניתן להאשים בעיקר אותו על זה שלא אמר לה כלום.

אם הוא כן אמר לה, והיא לא עשתה עם זה כלום (שקשה לי להאמין שזה ככה) אז כמובן שהיא הייתה צריכה ללכת ולטפל בבעיית הדיכאון, ומכאן האשמה נופלת עליה.

בלי ליטול יותר מדי האשמות, ולגבי הדיכאון כמו שמישהו אמר - זה יפריע לדרך החיים שלך וכדאי לטפל בזה.


מקווה שעכשיו הכל מובן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 13-06-2007, 15:35
  Sonny Sonny אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.02.07
הודעות: 521
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי max-max שמתחילה ב "לא מסכים"

מסכים איתך, אם היית תמיד ומאז ילדה דכאונית, אז לפי דעתי את הבעיה, הוא לא אשם, הוא היה חוזר על 4, אם לרגע היית מפסיקה את המחשבה על דכאון ולהשתנות לא 180 מעלות אלא אפילו בקצת, אני מכיר את הבעיה הזאת, חבר שלי עובר אותו בעיה, אני לא אתפלא אם הם גם יפרדו בגלל זה, לפעמים הוא אומר לי שזה ממש מטריף אותו והוא יזרוק אותה מחר, כי איך אפשר לעבור יום, כשהחברה כל הזמן בבאסה ואין לה חשק לחייך, לפי דעתי תילחמי באהבה שלך אבל תילחמי גם בעצמך, תשני את עצמך במעט, ואני מאמין שתחזרו להיות ביחד
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 13-06-2007, 16:11
  mashalit mashalit אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.04.07
הודעות: 66
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי mashalit שמתחילה ב "האם להמשיך הלאה או "להאבק" על האהבה שלי?"

אז ככה, כמובן שסיפרתי הכל בקצרה ובלי מפרטים מיוחדים והכל.
רוב הפעמים הדיכאון שלי היה מוצדק, אני לא מגנה עכשיו על עצמי, אבל הוא ידע את הסיבות לדיכאון וידע שהן ברמת דיי קשות. היו פעמים שרבנו אבל הוא אפעם לא אמר את המילים במדויק מה הפריע לו, הוא לא אמר שמפריע לו שאני בוכה הרבה או שהדיכאון שלי משפיע ילו בצורה כזאת.
הבעיה היא שהוא כל כך מסוגר בעמדתו שממש קשה לי להאמין שהוא יתן לי הזדמנות להוכיחח את עצמי שהשתנתי (דרך אגב לא בשבילו אלא בשביל עצמי). הוא לא מקשיב ואומר שההחלטה שלו היא סופית ושהוא לא רוצה לחזור לזה.
אם כ, למה הוא מפזר בכל העיר שהוא אוהב אותי, למה הוא לא מחזיר לי את הדברים שלי, למה הוא לא מעיף את הדברים שלי מהחדר שלו ולמה הוא מתקשר כל יום לחברה שלי כדי לשאול אם אני בסדר.
באמת שאני אובדת עצות ואני לא יודעת מה לעשות. עכשיו במצב הזה נורא קשה לי לחשוב חיובי והדיכאון רק אוכל אותי עוד יותר.

מה לעשות כדי להחזיר אותו אלי?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:15

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר