16-06-2007, 21:44
|
|
|
חבר מתאריך: 22.10.06
הודעות: 2,589
|
|
התקשורת היא האוייב...
על פי הידוע לי יש למשרד הבטחון גוף העוסק בצנזורה של כלי התקשורת (יש סרט אמריקאי מאוד ישן עם קטע חזק על הצנזורה הצה"לית- שכתבת אמריקאית עקפה את הצנזורה ובגללה חייל נהרג. אבל לא זוכר את השם) אני לא מבין איך היא נתנה בזמן מלחמת לבנון השנייה כזה מרחב פירסום, על מקומות של נפילות קטיושות, מהלכים אפשריים של צה"ל והחלטות של הדרג המדיני-ביטחוני על פעולות בתוך שטח אוייב (לפני שמהלכים אלו בוצעו אפילו). ברור שאחת מזכויות האזרח היא החופש למידע אך כשדבר זה עומד בסתירה עם ביטחון מדינת ישראל, בט"ש קודם, וצריך לצנזר. חד משמעית התקשורת עלתה למדינת ישראל בכמה מטובי בניה. גם שההתעלקות של התקשורת על הממשלה הובילה אותה למהלכים טיפשים וראוותניים. במלחמת ששת הימים נהרגו בששת ימי המלחמה 777 חיילים, אוי ואבוי לנו מה היה קורה עם היו לנו אז ידיעות מהחזית כל רגע, איזה ועדות חקירה היו קמות עוד ביום השני למלחמה, הממשלה הייתה פוחדת לבצע דברים שאם לא היו מתבצעים אז כנראה חיילים ירדנים היו יושבים לי מול החלון ברגע זה ממש! אזרחי מדינת ישראל חרדים לבניה (ואם לא כך אז לא היה לי רצון לחיות במדינת ישראל) אך חרדה זו הנתמכת ומחוזקת ע"י התקשורת מובילה בעצמה את הבנים למלכודת...
בנקודה התחתונה אי אפשר שמפקדים צריכים, בשעות משבר, לפחד שיצלבו אותם על מהלכים מסוכנים אך הכרחיים ולא לעשותם דווקא בשעה שכן צריך אותם (ואני לא מדבר על מבצעי ראווה חסרי תוכלת)
באשכול זה רק הצבעתי על דברים שהפריעו לי כבר זמן מה על התנהלות התקשורת והביקורתיות במהלך מלחמת לבנון השנייה ואני מקווה שצה"ל למד מהמלחמה האחרונה עד כמה התקשורת מסוכנת
|