קישור ל- ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3418512,00.html

http://www.keshet-tv.com/VideoPage.aspx?MediaID=18884

ושימו לב איזה כלי עובר על הכביש בעת שהכתב מציין את היחידות שמשתתפות במבצע...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עידכון:
מתוך וואלה!
"אחד מהקצינים איבד את רגלו, וחייו עדיין נמצאים בסכנה. "
לצערנו הרב.

אויי כמה כואב לשמוע...
לאנשים זה חולף על האוזן ולא מזיז ..אבל אם לרגע יחשבו מה הולך לעבור על החייל הזה יהיה בא להם לבכות...
אני מתפלל שמצבו ישתפר ויתיצב...שה' ישלח לו רפואה שלמה....

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

למה אין טנקים במבצע הזה?
אין עדין איומי נ"ט בשכם שהם מכניסים את כל הסופות האילו?

יש להעביר D9 שיגלח את הסמטאות. כך תושג הרתעה כנגד שימוש במטענים, בידיעה שזה יגרור הרס כבד.

אגב, בפעילות חשפו כוחות צה"ל מעבדת נפץ ובה 3 מטעני חבלה.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

הקצין שנפגע..סגן איתי ארנליב..המפקצ שלי בשמונה החודשים האחרונים

לב, עמוס וישי שלושת החיילים האחרים שנפצעו מרסיסים חברים שלי מהצוות כבר שנתיים..הם הלכו אחרי איתי בסמטה עד שעלו על מטען- 20 מטר בערך אחרי שפרקו..

אני אוהב אותכם חברה.

לכול אלה שלא מעודכנים,אז אתמול היה מבצע אוגדתי בשכם לצורכי מציאת אמל"ח ומחבלים פוטנציאלים.
במהלך הסריקה הראשונה יצאה החוליה הנ"ל לסגירה על בית תוך כדי כניסה לזיג לאחר כמה רגעים הופעל מטען שחתם את גורל הקצין.

ארנליב הוא מפקד הצוות שלי ואחד המפקדים הגדולים של היחידה,שתדע ארנליב שאנחנו החיילים והמשפחה מחזיקים לך אצבעות ומאחלים לך רפואה שלמה.
ולכם חברי לצוות - מקווים שתבריאו מהר ותחזרו במהרה לעשות איתנו שוב פעילות.

באהבה ובעצב יגאל

_

אני הלוחם של היום והלויס ליין של המחר

לאיזו חטיבה/ גדוד / יחידה אתה ומפקדך שייכים/מסופחים?

וכמובן החלמה מהירה ושיקום מהיר של הקצין ושל כל הפצועים במבצע...

זה זה שאיבד 2 רגליים ויד?
אוי זה פשוט נורא לדעתי זה יותר גרוע ממוות (בשביל האדם עצמו כמובן).
שקראתי על זה הייתי בשוק פשוט לא האמנתי כמה שהחיים של בנאדם יכולים להשתנות מקצה לקצה בשניה.
מקווה בשבילו שהוא לא יישבר ויזכה לשיקום מהיר.. פשוט נורא

דעתך לא רק מטופשת היא גם מיותרת.

מעבר לזה תקראו מה אמיל כתב בנוגע ל"אסונות".

טל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal53 דעתך לא רק מטופשת היא גם מיותרת. מעבר לזה תקראו מה אמיל כתב בנוגע ל"אסונות".

למה מי אתה בכלל שתגיד לי שדעתי מיותרת ומטופשת?
איפה הסובלנות פה בתגובה שלך?
זכותי להביע את עמדתי גם אם אתה לא מצדד בה ואין לך ממש את הזכות להגיד לי מה להגיד או לא.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ממליץ לך בחום להכנס למחלקות שיקום לראות מה אנשים מוותרים רק בשביל לחיות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי חלון גבוה ממליץ לך בחום להכנס למחלקות שיקום לראות מה אנשים מוותרים רק בשביל לחיות

תאמת שקשה לי לראות דברים כאלה.
תשמע ברור שכל אדם יעשה הכל בשביל להמשיך לחיות ולא משנה באיזה מצב.. אני פשוט חושב (מנקודת המבט שלי על אדם שאיבד את רגליו) שזה נוראי.. אולי 'גרוע ממוות' קצת מוגזם.. אבל אתם לא יכולים להכחיש שחייו נהרסו.

ומי אתה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיומה ומי אתה?

לא יותר ולא פחות ממך, ממנו, או מכל אחד אחר.

שים רק לב שאנשי שגילם כפול מגילך ונסיונם רב מנסיונך, מעירים כולם פה אחד, אולי בכל זאת תסיק מסקנות מדברי אנשים שהריחו כבר אבק שריפה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סיומה שים רק לב שאנשי שגילם כפול מגילך ונסיונם רב מנסיונך, מעירים כולם פה אחד, אולי בכל זאת תסיק מסקנות מדברי אנשים שהריחו כבר אבק שריפה.

הגיל אינו משנה דבר - הבעתי את עמדתי בלבד, לא קבעתי עובדות.
אני מדבר פה מנקודת המבט שלי וקשה לי לשמוע על הכאב הנוראי הזה - אבדן הרגליים ויד.
עכשיו אני נזכר בספר 'אם יש גן עדן'. הרי גם שם ארז ואושרי סיכמו ביניהם שלאבד איבר בגוף זה יותר גרוע ממוות. מישהו מביניכם קטל אותם ו\או את כותב הספר?

סך הכל - תבדוק את התגובות ואת הדעות שלי. שוב - לא קבעתי שוב עובדה, סך הכל הבעתי את עמדתי ממבט מהצד.

גם אני הרחתי אבק שריפה אבל מכבד את האנשים שלא הריחו אבק שריפה ומקשיב לדעותיהם, אני מציע להפסיק את הדיקטטורה הזאת שמחייבת אותך לשתוק כל פעם שמישהו שטוען שהוא "מומחה לענייני צבא" אומר לך לשתוק, אין פה תחרות ואני מציע לך במיוחד לרדת מהעץ של "לו יש הכי גדול, אז תשתוק"..

שלום , בין הקוראים תגובותיכם יש אנשים , לוחמים ואחים שהיו נותנים הרבה חלקי גוף שאחים וחברים רק לא יעטפו בדגלי ישראל .
פרט לרגישות והתחשבות הנדרשת -"שגר ושכח חופשי" ...

הכותרת הזו לא במקומה,
צריך להיות: הקרב בשכם או המבצע בשכם.
בכל קרב יש פצועים ולפעמים לצערנו הרב גם הרוגים, אין זה הופך את הקרב ל"האסון בשכם", אלא אם רוצים לראות זאת בצורה פילוספית שבה כל קרב הוא אסון (כי בכל קרב נפגעים אנשים), אבל אז צריך לשנות את ההגדרות ההיסטוריות כולן, למשל אמרו מעכשיו- האסון על הבליטה, האסון בנורמנדי, אסון אנטבה וכו'.
יש קרבות מוצלחים יותר ויש פחות, במקרה זה אין לי מושג איך היה המבצע כי לא כתוב כלום על ההצלחות אלא רק על הפצועים.
בכל מקרה אני מאחל לחברה האמיצים הללו שיהיו בריאים ויחלימו מהר.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a הכותרת הזו לא במקומה, צריך להיות: הקרב בשכם או המבצע בשכם. בכל קרב יש פצועים ולפעמים לצערנו הרב גם הרוגים, אין זה הופך את הקרב ל"האסון בשכם", אלא אם רוצים לראות זאת בצורה פילוספית שבה כל קרב הוא אסון (כי בכל קרב נפגעים אנשים), אבל אז צריך לשנות את ההגדרות ההיסטוריות כולן, למשל אמרו מעכשיו- האסון על הבליטה, האסון בנורמנדי, אסון אנטבה וכו'. יש קרבות מוצלחים יותר ויש פחות, במקרה זה אין לי מושג איך היה המבצע כי לא כתוב כלום על ההצלחות אלא רק על הפצועים. בכל מקרה אני מאחל לחברה האמיצים הללו שיהיו בריאים ויחלימו מהר. אמיל.

לא מסכים איתך.
מחבר-השרשור משתף אותנו, הגולשים, בחוויתו האישית מן האירוע. (בין אם הוא השתתף בו ובין אם לא)
הוא רואה באירוע הזה אסון מכיוון שהוא מאמין שנפלה אבדה גדולה, בשבילו, באופן אישי, בכך שארנליב איבד את שתי רגליו ויד בעת פעילות מבצעית למען אזרחי מדינת ישראל.
ארנליב היה מפקד-הצוות שלו, ולפי מחבר-השרשור גם אחד מן המפקדים הגדולים שידעה היחידה.
מבחינתו האישית המבצע הזה הוא אסון, ללא קשר אם הוא הצליח מבחינה צבאית או לא.
ושהוא יזכר במבצע הזה, הוא לא יזכור אם חיילי צה"ל מצאו שתי מעבדות-נפץ או לא, אלא הוא יזכור את האירוע בכך שארנליב נפצע קשה וכמעט איבד את חייו. וכך גם ראוי שיזכור את האירוע, לפי דעתי.
לאחר הפסד ראשון של צה"ל בְמִלחמה, בהיבט הצבאי 'הטהור', תרבות הניצחון השתרשה עמוק-עמוק בתוכו.
צה"ל יודע שהמדינה והציבור לא יכולים לספוג הפסד נוסף, ללא קשר למחיר. וכך גם צריך צה"ל לתפוס את המציאות.
אך יש צורך להציב גבולות, הבנאדם בסך-הכל כתב שרשור בפורום, הוא לא הלך לעיתונות.
למרות שאני יודע שלא כתבת את תגובתך בחוסר-רגישות או משהו שאפילו קרוב לזה, אני חושב שהתגובה שלך לא במקום. על דקויות כאלה לא צריך להתנצח. וזאת לפחות דעתי האישית.

אני מאחל רפואה מהירה ושלמה לארנליב, אני לפחות לא מאמין שמוות הוא עדיף.
למרות שאיבד שלושה מגפיו זהו לא סוף העולם, ברוך השם הוא עדיין בחיים וזה באמת מה שחשוב.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

לא מסכים, אסור לו בשום פנים ואופן לכתוב אסון, הוא חייל ושיתאפס על עצמו (הכל בתחום הסביר כמובן, אני לא באמת מתכוון שהוא חייב להתאפס על עצמו, הוא עובר תקופה קשה והוא יכול לשבת בבית ולבכות מבחינתי, אבל במסגרת הדיון בפורום אני דבק בעמדתי..).
לך תקרא את חליפת לחץ, יש סיפור מפורסם על אשר שניר ורן פקר בעניין הזה, שני לוחמי האוויר הבכירים של מדינת ישראל.
שורה תחתונה, עד שיגיע שלום, אסור להתייחס לכל קרב שבו מישהו נפצע כאסון, זה רק יביא לעוד אסונות...
אמיל.

!Ya Gotta Believe

איבד רגל אחת.

ולאמיל , אני לא יודע מאיפה אתה ומאיפה רכשת לעצמך את הזכות לענות ככה.
אם תבוא ליחידה שלנו תראה שלט גדול שכתוב עליו : " משפחת עורב צנחנים" משפחה אחת.
שניות ספורות לאחר הארוע הרגשתי כאילו מישהו מהמשפחה שלי נפצע.

אני לא יודע איפה שירתת אבל אני יכול לנחש אבל באמת אמיל, ממש לא אכפת לי,רק תחסוך ממני תגובות כאלו.

שיהיה לילה טוב

_

אני הלוחם של היום והלויס ליין של המחר

אמיל טייס קרב ומטיס "סופה" בח"א ...

ועוד משהו לגבי אסון: אסון זה כשמישהו מת או משול למת (צמח למשל). כל מצב אחר הוא קשה, כואב, נוראי, אבל לא אסון. בתור אחד שנאלץ לקבור שניים מחבריו הטובים בגיל צעיר (לא צבא, "סתם" סרטן ותאונת דרכים), ומלאה את המשפחות לא מעט שנים, אני יכול לספר לך על אסון. אובדן רגל הוא לא אסון. חפש תחת הערך "מעוזיה סגל" ...

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

זה שהופך אותו לטייס מהולל לא נותן לו שום נקודות זכות,תעשה חיפוש על המ"פ של העורב ותמצא תוצאות מפליאות.

מנהלים בבקשה תנהלו את האשכול,אני לא מתכוון לריב אם אף אחד פה , באתי בשביל לשתף אתכם בכאב לב ואתם פשוט החזרתם לי פצצה לפנים לגבי פרשנות כותרת.

_

אני הלוחם של היום והלויס ליין של המחר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי macox זה שהופך אותו לטייס מהולל לא נותן לו שום נקודות זכות,תעשה חיפוש על המ"פ של העורב ותמצא תוצאות מפליאות. מנהלים בבקשה תנהלו את האשכול,אני לא מתכוון לריב אם אף אחד פה , באתי בשביל לשתף אתכם בכאב לב ואתם פשוט החזרתם לי פצצה לפנים לגבי פרשנות כותרת.

החבר אמיר התגייס הרבה לפניך, תירגע ותרגיע כי נראה לי שאתה בדרך החוצה על היחס המזלזל שלך לגולשים אחרים בפורום.
לכולנו נפגעו חברים בשירות הצבאי, וכולנו יכולים להזדהות איתך. אתה יכול להיות חלק מהפורום או שאתה יכול להשמיץ ולמצוא עצמך בחוץ. (שים לב שזו כבר ההודעה השניה שאתה משמיץ גולשים ותיקים ממך, מה גם שהם ותיקים ממך בצבא אבל מילא..).
עכשיו שיהיה לחבריך החלמה מהירה, ובהצלחה לך ולהם בהמשך,
אמיל.

!Ya Gotta Believe

איך אומרים - לא תופסים אדם בשעת צערו.
אבל העיקרון נכון -'אסון' הוא כשיש דו"צ [גם זה בסימן שאלה] פעילות מבצעים בה יש לנו נפגעים איננה אסון - היא אסון פרטי לחברים ומשפחה אבל המילה הזו רק מערערת את היסודות עליהם צבא ועם שנלחם על חייו צריך להיות בנוי.
זה אולי ההבדל ביננו לאויב שבהפוך על הפוך מתגאה בקורבנותיו מעלה אותם על נס ומראה שמחה דווקא.
אז בעניין הזה אני עם אמיל.
גם אנצריה וגם פעילויות אחרות בהן היו קורבנות אינם אסון. הם אבידות בקרב.
החלמה מהירה לאנשים הטובים שהיו שם.

מה שכן אני בז לגבי תגובות של אנשים, וכמו שאמרתי , זה שאתה טייס לא נותן לך פרספקטיבה טובה יותר מאף גולש אחר.אני רוצה שאתה תיהיה בנעליים שלי בפעילות מבצעית ותראה חלקים של המפקד ושל חברים שלך לצוות עפים באוויר,ואז תתחיל לפרש כותרות ולפסול תגובות.
אני רואה את זה בתור אסון , אם לך זה לא, אז פשוט תתעלם ואל תגיב.
שיהיה יום טוב



* אם הייתה לי את האפשרות לשנות את הכותרת הייתי עושה את זה כבר...

_

אני הלוחם של היום והלויס ליין של המחר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי macox מה שכן אני בז לגבי תגובות של אנשים, וכמו שאמרתי , זה שאתה טייס לא נותן לך פרספקטיבה טובה יותר מאף גולש אחר.אני רוצה שאתה תיהיה בנעליים שלי בפעילות מבצעית ותראה חלקים של המפקד ושל חברים שלך לצוות עפים באוויר,ואז תתחיל לפרש כותרות ולפסול תגובות. אני רואה את זה בתור אסון , אם לך זה לא, אז פשוט תתעלם ואל תגיב. שיהיה יום טוב * אם הייתה לי את האפשרות לשנות את הכותרת הייתי עושה את זה כבר...

לא הבנת כלום, והפרספקטיבה שלי לא רלוונטית ולא הזכרתי אותה אלא תוכן הדברים הוא רלוונטי.
באת, עם כל הכבוד לך הבחור הכי צעיר פחות או יותר בפורום של שועלים ותיקים, ללמד אותנו ולא ללמוד,טעית ולאחר מכן זלזלת, קודם בי ואחר כךבAMIRSGV, וזה נחמד מאוד שאתה כותב שלא זלזלת רק שכנראה לא הבנת שאת מה שכתבת קודם עדיין ניתן לראות בשירשור...לכן חבל כאן על הזמן,
עדיף שתודה שטעית ותירגע.
מכיוון שבאמת לא שופטים אדם בשעת צערו, לא נחזיק זאת נגדך בעתיד....
כל טוב,
אמיל.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

באת, עם כל הכבוד לך הבחור הכי צעיר פחות או יותר בפורום של שועלים ותיקים, ללמד אותנו ולא ללמוד,טעית ...

ציטוט:

מכיוון שבאמת לא שופטים אדם בשעת צערו, לא נחזיק זאת נגדך בעתיד....

תזיק בהחלט, אם היא מפריעה להגיע לאמת ועולה בסוף בחיי אדם... (כפי שעולה כאן בדיון הנוכחי).
אמיל.

!Ya Gotta Believe

זה מה שרצית לשמוע?

ויחד עם זאת לא להשתמש בביטויים כמו "אסון שכם" כשאחד מהמשפחה נפצע בקרב.

מה הכוונה? האם בכדי להביע עמדה אדם צריך להיות לוחם.
הזכות לחוות דיעה מולדת ביסודה ונדבך חשוב לדמוקרטיה.

לא היה אסון בשכם וגם לא שואה בלבנון, גם אם אתה ממשפחת לוחמים זו או אחרת.
בשנות 50 60 עם פעולות התגמול של הצנחנים כשחזרו עם החברים ההרוגים והפצועים,
שרו כל הדרך חזרה ולא הרשו לעצמם לקונן כנשים זקנות על מר גורלן.

החלמה מהירה לפצועים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי macox איבד רגל אחת. ולאמיל , אני לא יודע מאיפה אתה ומאיפה רכשת לעצמך את הזכות לענות ככה. אם תבוא ליחידה שלנו תראה שלט גדול שכתוב עליו : " משפחת עורב צנחנים" משפחה אחת. שניות ספורות לאחר הארוע הרגשתי כאילו מישהו מהמשפחה שלי נפצע. אני לא יודע איפה שירתת אבל אני יכול לנחש אבל באמת אמיל, ממש לא אכפת לי,רק תחסוך ממני תגובות כאלו. שיהיה לילה טוב

http://news.walla.co.il/?w=/3850/1129684
לא אחי יש לך טעות
רגל אחת נקטעה רגל נוספת נקטעה חלקית וגם כף ידו
שזה אסון גדול כל פציעה לא משנה מה חומרתה שהיה לכל חיילי צהל החלמה מהירה
יש לי שאלה
למה תמיד רוב הנפגעים הם קצינים ?

אחת מרגליו נקטעה, וכמו כן כף רגלו השניה. הידיים תודה לאל עדיין שלמות וניתנות לשיקום.

והסיבה שקצינים נפגעים היא כי הם מובילים את רוב הפעיליות.

המצב הקשה של איתי נגרם עקב הפציעה הקשה בבטן שהמהלכה נפגו איברים פנימיים רבים....ב"ה איתי השפיץ יצא מזה והכל יהיה בסדר.....אחד האנשים הכי חזקים (מנטאלית) שאני מכיר...אני מאמין בו בלב שלם...

תודה מאזרח ישראלי פשוט (אני), שיכול בזכותו לשבת בשישי בערב
בבית, בבטחון.

תודה.

קצת קטנוני להתווכח פה על ההגדרה של אסון ולמי יש זכות להביע דעה שכשנושא הדיון כזה רציני.

מבלי לגרוע מכאבו של אף כותב בפורום, יש בעיתיות בשימוש במילה "אסון" ככותרת לאשכול. לדעתי, הכותרת "אסון" לא מצליחה להעביר את המסר האישי שהכותב רצה להעביר. למילה "אסון" יש מימדים רחבים ומופשטים מאוד, ולא נכון לזרוק אותה לאויר כך סתם.
אני הייתי בוחר כותרת אחרת: "אוהבים אותך א': מפקד שלנו נפצע קשה הלילה בשכם". כותרת אישית יותר, קולעת יותר, בלי למשוך ברברת פילוסופית מחברים בפורום, ועוררת אמפתיה אדירה לתחושת הצער שאתה מרגיש.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

גם שנכנסו ככוח החילוץ בריצה לתוך הסמטה המשכת לפקד על כוח שלך.

וחבר'ה אם כול הכבוד אין לכם פשוט מושג מה היה בסמטה ההיא, המראות שם לא היו לבבים במיוחד.
קצת להרגיע את הרוחות בכול זאת עברנו חוויה לא קלה, אבל נתגבר עליה יחד כמו שרק אנחנו יודעים.
ד"ש לצוות שלך יגאל...

אדוני הצעיר אין ספק שכאבך האישי נוגע לכולנו.
עם זאת, יש כאן אנשים שראו דבר או שניים בחייהם.
צריך לקבל כל דבר בפרופורציות הנכונות. כל פגיעה בחייל הינה אסון אישי. אך יש לאבחנה מ"אסון"
בקנה מידה לאומי. אם לאחר כל פגיעה נכריז בראש חוצות "אסון", נאבד מהר מאוד את חוסננו.
"אסון" הינו אירוע בקנה מידה לאומי, כגון "אסון המסוקים" או "אסון צור".
לכן, ניתן לפרסם את הכאב האישי, אולם הכרזה על אירוע לא-חריג, בראש חוצות, כ"אסון שכם", יש בה משום הגזמה.
מלבד זאת, חברי הפורום הנכבדים,האם לא כדאי קצת להרגע?

עכשיו תחשוב שנייה על חבר הצוות שלך ותגיד עד כמה חבורה של מתבכיינים עשוייה לעזור לו בשיקום.

קחו עצמכם בידיים ותפסיקו לראות את חצי הכוס הריקה ותשמחו שנשאר לכם מישהו שאפשר לעודד ולפגוש. ב"אסונות אמיתיים" זה בד"כ לא קורה.

יש כמה דוגמאות לזה (מתחום התעופה הקרוב אלי):

דגלס באדר - המוכר כטייס הקיטע, שאיבד רגליו וחזר לטוס
נח הרץ - כיום רב ומחזיר בתשובה, ובעבר מפקד היחידה שלי, ולפני כן - טייס עיט שנפל בשבי הסורי, איבד רגל וחזר לטוס כטייס מסוק
ישנו בחור - טייס F-16 שנטש, איבד רגליו ומשתתף במרוצי מכוניות (נדמה לי שגם בהשתתף גם בראלי פריס-דקאר).

צאו מההלם (זה קשה) וקחו עצמכם בידים. יש לכם חבר פצוע - וזה כבר יותר ממה שיש לאחרים שיצאו מקרב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

(מבלי לרכוש את ה"זכות"....)ראוי לא לאבד פרופורציה ויתכן שמהות השרשור שייכת בכלל לפורום "לשון עברית". וטוב שלא נכתב "שואה".
היתה לחימה, קצין נפגע בצורה קשה ועכשיו עיל חבריו מוטל לעזור. בודאי שאם הן יגיעו אליו ויגידו לו "אסון", זה לא יעזור לו.

אולי אצטרף ואזכיר את עשהאל, נווט קרב שאיבד את שתי רגליו בדרך הכי מכוערת שיכולה להיות, בעת נפילה בשבי, חזר לטוס והגיע לדרגת תת אלוף. או אולי את אייל אחיקר?

אולי את רענן נאמן, שנפגע קשה בטיסה, הצליח להחזיר את המטוס בשלום (בסיוע הנווט) וחזר לטוס.

עוד רבים אחרים.

כולם ביחידה אופטמיים ויודעים שיהיה בסדר אנחנו נמשיך וניהיה חזקים ככה חונכנו.
אני רק אומר שמי שלא היה שם ולא ראה מה הלך שם שהשתיקה תיהיה יפה לו נקודה.

שבוע טוב לכולם..

דרור כהן, מדריך בביס"ט, נפצע בתאונת דרכים ושותק בשתי רגליו. הוא זה שמשתתף במירוצים וחבר בעמותת "אתגרים".
אלדר, טייס F-16 במקורו, נטש בתאונה בקאמ"מ ואיבד את רגלו. הוא חזר לטוס כטייס קוברה. צחוק הגורל, לפני שנה חיפשתי עובדים וקיבלתי את קורות החיים שלו ...

גם גדי אבירם (ש-YHS מכיר היטב) חזר לטוס כטייס תובלה אחרי שאיבד את ידו (במקורו טייס סמב"ד), וגם גבי גרזון חזר לטוס כטייס כפיר אחרי שאיבד את רגלו כטייס עייט.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

ודוגמא מחי"ר - יואב ירום, קצין גולני שאיבד רגל ממטען, וחזר לפקד על לוחמים שהוא מצוייד בפרוטזה.
גולנצ'יקים סיפרו לי שגם עם רגל תותבת הוא יכל לרוץ יותר מהר מהחיילים שלו...

ואכן, השימוש במילה "אסון" הוא בעייתי - הוא אמנם משקף את רגשותיו של חבר לנשק (ולכן אולי עדיף היה לא לעשות לו כאן "זובור" ציבורי אלא להסתפק בהודעה פרטית) אבל מפחית במשהו מגבורתם של הפצועים - הם לחמו באויב בקינו-שלו, לא עברו תאונה מקרית במקום אקראי.

איני זוכר את שמם - נדמה לי שמפקד סיירת גולני ועוד מפקד מגולני שנפגע ממטען צד בגוש קטיף...

בקיצור - יש המון דוגמאות לקטועי ידיים ורגליים שממשיכים לחיות ולפעמים מתעלים על מה שהיו לפני כן, נוכח החוויה המכוננת.

תעשו לו טובה - תעודדו אותו ואל תתבכיינו. זה לא יאה - בעיקר כלפיו! (אני בטוח שהוא לא היה רוצה שהחיילים שלו יתנהגו כך)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

"שלום לכולם
ביום ד' יצאנו למבצע גדול בקסבה בו היחידה הלכה לתקוף את לב מתחם המחבלים במקביל לפלס"ר נח"ל שתקפו את האזור הממוקד השני. במהלך המבצע הופעל מטען על הכוח הרגלי הראשון שלנו,עליו פיקד איתי ארנליב. כל החוליה נפגעה. החוליה שלי הגיעה לחילוץ והבאנו את העתודה מיד, בוצע חילוץ מהיר. לאחר האירוע המשיכה היחידה לפעול בנחישות ותוך הפגנת קור רוח ודבקות במשימה ראוייים לציון. בהמשך המבצע לכדנו שני מבוקשים, האחד בכיר מאוד.אני גאה בלוחמים וביחידה החזקה שאני מפקד עליה. אתמול ביקרנו את הפצועים בבתי החולים. איתי במצב קשה ויציב, לב ז'בודיסקר במצב קשה ויציב, ישי פורת ועמוס כץ כעת במצב קל. לא אפרט כרגע אבל אומר ללוחמים שאתם יכולים להיות גאים באיתי שהוא גיבור חייל אמית והתנהג למופת באירוע ובלוחמים הפצועים ובבמחלצים. זיו ממן ביצע חבישה שהצילה את חיי איתי בסבירות גבוהה. דור כהן פעל מעולה במצב קשה מאוד,היחידה חזקה בזכות אנשיה נמשיך להילחם באויבינו ולחבק את הפצועים והמשפחות. אני מודה ללוחמים ולמפקדים על הנחישות ועל התמיכה. החלמה מהירה."

הלוואי ולא נדע עוד נפגעים.
רפואה שלמה לכולם.

++++++
Intel® Core™ i7-4790K 4.0GHz, Gigabyte GA-Z97X-UD5H-BK
Gigabyte GTX 460SE 1GB, G.Skill RipjawsX 16GB 1600MHz
Samsung 840 Pro 256GB, Dell 2408WFP
Seasonic G650, Fractal Design Define R5

ניקח כמשל את אסון השייטת, קרב לא היה ולא היה אמור להיות, היה מידע מוקדם על הגיעם של כח הקומנדו הימי ובהתאם לכך הונחו מטענים, העובדה שהיה מידע מקדים שבסופו של דבר הוביל לנפילתם של 12 לוחמי השייטת הוא אסון למשפחות הנופלים, לשייטת, ולנו התושבים לא פחות... פגיעה קשה מאוד במורל ותחושה של אבדן .

בניגוד לקרב האחרון, בו האסון הוא אישי בלבד של לוחמי הצוות, אני לא חושב שלתושבי ישראל יש ירידה כלשהי במורל או תחושת אסון... היה קרב, ומצער מאוד לשמוע על שאירע לאותו קצין... ליבי איתו ואני מקווה שיקבל את היחס הראוי לו מהמדינה...

ותפסיקו להתווכח אחד עם השני, זה לא תורם לאף אחד .

כשקל, סימן שאתה בירידה .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי johnny316 ...היה מידע מוקדם על הגיעם של כח הקומנדו הימי ובהתאם לכך הונחו מטענים... ...העובדה שהיה מידע מקדים... אתה קשקשן , ובעברית קוראים לדברים שכתבת "פתפותי ביצים" . אל תציג כ- "עובדה" דברים לא נכונים , אלא אם כן יש לך מידע עדכני שאותו לא מכירות 5 וועדות החקירה שחקרו בנושא . זוהי "תגובת בטן" . אין לי כל כוונה לערב מין בשאינו מינו , ואיני רואה כל צורך לפתוח (שוב) ויכוח בנושא זה - על אף ידם "הקלה על ההדק" של שלפני-המקלדות והטוקבקיסטים .

לגופו של עניין :

גם אני חושב הבחור שפתח את האשכול בכאב גדול טעה במינוח , אם כי אני יכול להבין
את תחושתו -שהיא סובייקטיבית לחלוטין- וליטול חלק בצערו .

אני חושב שחלק גדול מן התגובות היו אמפטיות , ויחד עם ההשתתפות בכאבו גם הסבירו
לו את הבעייתיות הנובעת מן השימוש במונח "אסון" , ואין כל צורך להגרר למחוזות אחרים...

A friend in need - is a friend indeed

חברים יקרים
קשה לי לקרוא את השרשור הזה - שמתחיל בתיאור של חייל-לוחם על שעבר בפעילות מבצעית, תרשו לו לבטא את שעל ליבו וכמו שנועם אמר - אל תתפסו אדם בצערו.
אסון או לא אסון - עזבו את זה בצד, אני מצפה מהחברה הותיקים פה שלחמו ועברו אירועים קשים לתמוך בבחור ולהבליג לפעמים על מה שצריך להבליג.
אין זה ראוי לטעמי כי שרשור שמתחיל בתיאור שכזה יתגלגל להאשמות ופרשנויות של אסונות וכדומה.
האמת שדי כאב לי לראות חלק מהתגובות שעלו פה.

"חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמנין, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, על מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ואינו מתבייש ומודה על האמת"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרנף16 חברים יקרים קשה לי לקרוא את השרשור הזה - שמתחיל בתיאור של חייל-לוחם על שעבר בפעילות מבצעית, תרשו לו לבטא את שעל ליבו וכמו שנועם אמר - אל תתפסו אדם בצערו. אסון או לא אסון - עזבו את זה בצד, אני מצפה מהחברה הותיקים פה שלחמו ועברו אירועים קשים לתמוך בבחור ולהבליג לפעמים על מה שצריך להבליג. אין זה ראוי לטעמי כי שרשור שמתחיל בתיאור שכזה יתגלגל להאשמות ופרשנויות של אסונות וכדומה. האמת שדי כאב לי לראות חלק מהתגובות שעלו פה.

ולי כואב לראות לאן זה מביא את המדינה שכל טעות שנעשית בה בזמן אמת היא "מחדל" וכל קרב הגם שהשיג את יעדיו הוא "אסון"...
זה מביא את המדינה להרבה מחדלים ואסונות אמיתיים....ובגלל זה אני כותב זאת.
סנסציות, הגזמות, חוסר רצינות ופאניקה שמתבטאת בכותרות כאלה והכל במקום דבקות במשימה ושיקול דעת.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

אני חושב שכל המגיבים פה מלאי הערכה כנה ואמיתית לבחור ולחביריו, שבזכותם ובזכות שכמותם אנו יכולים לשבת בנוחות ובשקט על הספות ולהקליק כאוות נפשנו.

אבל צריך לעשות הפרדה. אם מנסים לדון בנושאים מקצועיים בפורום, גם התחום הערכי והקוגנטיבי רלוונטיים מאוד לענין המאוס הזה שנקרא "לחימה".

לוחמים נהרגים בקרב, בהיתקלות, בפעילות מבצעית או במלחמה. אלה פעולות שיש מי שאחראי לתכנון, לביצוע, ולקבלת ההחלטה לצאת אליהן. ככאלה, ניתן לתחקר אותן, ללמוד מהן ולהשתפר להבא.
"אסון" זה משהו שנופל מהשמיים. שאין לנו שליטה עליו. זו הסיבה לביקורת.

אכן אמרתי שצריך להבין לליבו אבל באותה נשימה אמרתי שהמילה אסון ובכלל ההתנהגות שלנו בשנים האחרונות מחלישה אותנו וחבל.
גם כשנהרג לי החבר הטוב ביותר סא"ל מאיר מינץ ז"ל הי"ד וידעתי בליבי שזה אסון גדול למשפחה היקרה ולאימו היקרה ואחיו ואחותו וכולם לרגע לא קראתי למארב בו נהרג - 'אסון'.
הוא נהרג בפעילות מבצעית וכך צריך לראות את זה.
כל אחד וכאבו האישי.

הרמטכ"ל דרש בשלומם של הפצועים ואיחל להם החלמה מהירה.
רא"ל אשכנזי עזב את ביה"ח לפני שעה קלה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

שתהיו בריאים...
עשיתם פה הר מעכבר, הבחור רק רצה להציג לקוראים איך הוא מרגיש ומה עובר עליו ועל חבריו.
בשבילו זה אסון ובשביל אחרים זה לא, לא חייבים להגיב על כל דבר שלא מוצא חן בעינכם, אפשר גם להבליג...
לאמיל ולשאר החבר'ה שביקרו את הכותב - אני לא מכיר לא אותכם ולא את עברכם, ולכן אין לי את הזכות או הרצון למתוח עליכם ביקורת כלשהי, אבל תנו לבן אדם קצת שקט, הבנה ותמיכה (בין אם איבדתם חבר או חמישה חברים).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ORI_b שתהיו בריאים... עשיתם פה הר מעכבר, הבחור רק רצה להציג לקוראים איך הוא מרגיש ומה עובר עליו ועל חבריו. בשבילו זה אסון ובשביל אחרים זה לא, לא חייבים להגיב על כל דבר שלא מוצא חן בעינכם, אפשר גם להבליג... .

מה שבעיניך עכבר בעיני אחרים הר...
אף אחד לא בטענות לכותב, כולם מבינים אותו
ועדיין זה לא אומר שהכותרת צריכה להיות כפי שהיא היתה.
אפשר וצריך להפריד בין האישי למקצועי.
תהיה גם אתה בריא.
אמיל.

!Ya Gotta Believe

לא חייבים להגיב על כל דבר שלא מוצא חן בעינכם, אפשר גם להבליג...

מה הבכי והנהי לכם..[א. שרון]
אם נתלה באילנות גבוהים כלוחם עז הנפש הנ"ל. מכאן באה הביקרות.
זה לא מונע מאיתנו להתפלל שהפצועים יחלימו ושלא יכאב להם.
והלוואי שיבריאו.
אבל ראבאק..ממתי ומדוע הבכי הפומבי הפך להיות נחלת הכלל??

תודה לאל בריא ^_^

מי שמעוניין לדעת על מצבם של הפצועים: שני הפצועים קל (ישי ועמוס) אוטוטו ומתחילים את תהליך השיקום, מצבו של לב (הפצוע הקשה השני) השתפר משמעותית, ומצבו של הקצין עדיין קשה אך יציב.

מאחל לכל הפצועים ולכל הלוחמים פה רק בריאות ושמרו על עצמכם בסמטאות המסריחות של עיו"ש.

חלה החמרה במצבו של הקצין, עקב זיהום שהחל באחת האצבעות ברגל , ביה"ח החליט לקטוע את כף רגלו היחידיה של הקצין. מצבם של שאר הפצועים משתפר.



אני מודה לעידו ששינה את הכותרת לכותרת "עינינית" יותר.

_

אני הלוחם של היום והלויס ליין של המחר

אני לא מתכוון להגיב למה שנאמר פה, רק לאחל החלמה לפצועים.

קראתי את השרשור ואני רוצה להציע הצעה:

במקום לריב והתווכח, בואו נאחד את ידינו ונאחל החלמה מהירה של הילדים-חיילים המדהימים האלה. במיוחד לאיתי וללב (שפציעותיהם קשות במיוחד), וגם לעמוס וישי. בהחלט מכה קשה מאד למשפחות וליחידה.

תחזיקו מעמד חברים...

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

צודק

מפורום העורב:

תמונה של איתי ארלניב



תמונה של צוות ארלניב הראשון

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

עברתי שבוע באיזה הכשרה בפיקודו, הוא היה קשוח ומקצוען אמיתי. אני מאמין שהוא יעבור את זה ועל חייליו שחלקם אני מכיר מוטל המשימה לעזור לו בזה.
החלמה מהירה לו ולכל פצועי צהל.

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

עידכון-

שלשום הרופאים קטעו את כף רגל שמאל של איתי לאחר שלא יכלו לעצור את הזיהום.
החלמה מהירה.
צוות ארנליב-סמלים. חזקים היום יותר מאי פעם.

http://www.flix.co.il/tapuz/showVid...Y28tLDE2ODEzMTM

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אני מעלה כאן את שמו של עמנואל א', בן נתיבות חובש כיפה, שהיה עולה חדש מצרפת, קצין מצטיין בצנחנים. איבד את רגלו בלבנון כסמ"פ, השתקם - היה שוחה, רץ למרחקים ארוכים, גולש סקי - המשיך לשרת בלבנון כמ"פ מילואים עם רגל אחת תותבת (פעם אמר לי, שעם התותבת יש לו הרבה פחות בעיות כי הוא לא מרגיש בה כלום, ועם הרגל שנשארה יש לו המון בעיות, כי היא נפגעה קשה מאותו מטען ונשארו בה פגיעות וכאבים).

לאחר שסיים את לימודיו כפיזיקאי מצטיין באוניברסיטה, עסק במקצועו באחד הארגונים החשאיים במדינה (כמה אופציות כבר יש...) ולמרות שהיה במסלול קידום - כיאה וכנאה לו - החליט להתחיל מהתחלה ולהפוך ללוחם בארגון. נעשה אחד הלוחמים המצטיינים, מאלה שעליהם מספרים סיפורים אחר כך. גם במסלול זה היה מיועד לקידום מהיר. כל זה תוך שמירת מצוות קלה כחמורה ושמירת מוסר שהיא קשה לא פחות בתחום הצללים.

התחביב שלו היה מחשבים (איך לא). היה מתקין-מסדר-מרכיב-מפרק-מתכנת לכולנו את החיים הממוחשבים שלנו, במחיר זול במיוחד - אם רצית שיבוא אליך ל"שרות", היית צריך להכין עוגת גבינה. זה הכל.

איש מדהים. מאלה שאתה רוצה שהילדים שלך יהיו כמוהו.

איבדנו אותו בתאונת דרכים לפני כ-4 שנים, דווקא כשהמתח ירד והשגרה שבה לחיים.

את כל זה אני מספר, כי אחת המשימות שעמנואל לקח על עצמו, היא לבקר פצועים קשה בבית החולים ולעודד אותם מנסיונו האישי. רק לראות את האיש הזה עשה טוב לבני אדם. אני משוכנע שאילו היה בחיים עכשיו, גם הקצין שנפצע היה זוכה להכיר אותו ולהתעודד ממנו - אבל עצם סיפורו של עמנואל יש בו כדי לעודד ובגדול. אין דבר שהאיש הזה לא עשה הכי טוב שאפשר. כמה מאוזן הוא היה.

אז תתעודד, איתי, אני אמנם לא מכיר אותך, אבל ממה שמספרים עליך פה אתה תחלים, ב"ה, כמו כל חבריך, ותלך בדרך סלולה שהלכו בה אנשים טובים וגם הצליחו, כמו שאתה תצליח.

לחברי בפורום - תפסיקו ליפול על שטויות (שגם אני נופל בהן לא פעם). כן אסון, לא אסון - ברור שפציעה קשה כזו היא אסון, וברור שאמיל צודק ואסור לראות את זה כך, כי מאסון לאסון לא נגיע לכלום. אם היינו סופרים אסונות במדינה הזו, היינו גומרים כמו מנהלי חשבונות מהסוג הגרוע ביותר. אז כמו שהרבי אמר - אתה צודק, וגם אתה צודק, וגם אתה צודק - העיקר שנחזיק מעמד.

יום נעים לכולם

אליהו

ביום ראשון 10.4.11 שעה 21:30 סרט תיעודי של ערוץ 1 על סרן איתי ארנליב מרגע הפציעה ועד השיקום המופלא.
http://www.scooper.co.il/pr/1013794/

אשר איבד 2 רגליים ויד וחזר לצבא...


סרטם של אמיר בר-שלום ואביטל בן-משה
ב-28 ביוני 2007, יצאה פלוגת עורב צנחנים לפעילות שגרתית בקסבה בשכם. מפקד צוות החוד, סגן איתי ארנליב, שלח את הכלב שאמור היה לסרוק את הסמטה ולגלות מטענים. הכלב חזר מבלי להצביע על אזורים חשודים. צוות "ארנליב" החל בתנועה אל הקסבה. דקה אח"כ נשמע פיצוץ שהרעיד את הסמטה שבה פעל הצוות. כבר במסוק הוגדר מצבו של איתי קשה מאוד, כשהוא סובל מפגיעה קשה בבטן וקטיעה של יד ושתי רגליים. בביה"ח התדרדר מצבו והוגדר כ"מעבר לאנוש".
בתקופה שבה הרוחות בארץ סוערות, ובראש סדר היום התקשורתי והציבורי עומדים המאבק להשבת החיילים החטופים, לקחי מלחמת לבנון השנייה, פרשת הנשיא קצב, שחיתויות בצמרת השלטון, ומשבר כלכלי עולמי, מלוות המצלמות מאבק לחיים, שמתרחש הרחק מעיני התקשורת ומחוץ לסדר היום הציבורי –
ברגע אחד השתנו חייהם של בני משפחת ארנליב . חדר טיפול נמרץ בבית החולים הפך לביתם השני של ההורים, האחים, והחברה. אמיר בר-שלום ואביטל בן-משה תיעדו את המשפחה למן הימים הראשונים בטיפול נמרץ, כאשר איתי היטלטל בין חיים למוות.
"קל, קשה, אנוש" חושף את עולמו של פצוע אנוש, חייל צעיר בן 22, ברגעים הקשים ביותר, ואת רגעי החרדה, התסכול והפחד של בני המשפחה, באינטימיות נדירה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iba.org.il/schedule/Schedule/images/ScheduleMinus.jpg]

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

בן אדם מדהים, יצא לי לעבוד איתו איזו תקופה, גם לאחר שאיבד 2 רגלים לא איבד את שמחת החיים, העצמאות..

פטריוט אמיתי, וקצין מצויין.

אם היו לנו עוד כמוהו היינו במצב מצויין...

יש אנשים שפשוט אי אפשר להאמין להם כשהם אומרים לך "בוקר טוב".

...אני מרום שנותי (כמעט פי 3 ממנו) מצדיע לו לעוז רוחו. אין פשוט מילים להביע את הערכתי אליו.
חובה לראות ולהראות לכל אותם רפי הרוח - איך מתמודדים עם קשיים ומצוקות הגוף והנפש.
הרבה אפשר גם הודות להוריו וחבריו אשר תמכו בו בשיקום המופלא.
נדמה לי שהוא זכאי לאיזה עיטור ... (אני ממליץ בחום ובהוקרה רבה )

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו