|
תלמוד תורה אלקטרוני: פרשת בלק.ארבעת התעניות.כתבי עת
פרשת בלק
"לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו"
הצדיק רבי יצחק לוי מברדצ'ב "סנגורם של ישראל", העיר על פסוק זה :
צא וראה שהכתוב מעיד על הקב"ה: לא הביט און(=רשע) ביעק, ולא ראה עמל(=עולה ופגם) בישראל" .נמצאנו אפוא למדים, שהבורא בחסדו הגדול, עושה עצמו כאינו מביט וכאינו רואה, כביכול, מעשים רעים של ישראל, ואם ה' יתברך, היודע נסתרות, מתעלם מחטאי ישראל - קל וחומר שבשר ודם צריך לנהוג כך גלפי הזולת.שהרי כתוב "והלכת בדרכיו"(דברים כח,ט) .שכן לפעמים נדמה לנו, שחברנו נכשל בחטא זה או אחר, ולאמיתו של דבר, אין בו לא חטא ולא עון.הבא נסגל לנו מידה יקרה זו של הקב"ה.ונידון כל אדם מישראל לכף זכות, ואז יקוים בנו המשך הפסוק "ה' אלוקיו עמו".
נלקט מהאתר:
http://www.bnei-zion.com/p85/
ארבעת התעניות
תקנת ארבעת התעניות
במשך כל שבעים שנות הגלות צמו בימים אלו
לאחר בנין בית שני הפכו צומות אלו לימי שמחה
ולאחר חורבן בית שני –חזרו הצומות וכיוון שהובקעו החומות בבית שני ביז' בתמוז אחרו את הצום ליז'.
מה קרה עוד בימים אלה ?
יז' בתמוז ט' באב
א. שבירת הלוחות . א. גזרה לא להכנס לארץ .
ב.בוטל התמיד . ב. חורבן בית ראשון .
ג.הובקעה העיר . ג. חורבן בית שני.
ד. שרף אפוסטמוס את ההיכל. ד.נלכדה ביתר .
ה.העמד צלם בהיכל . ה. נחרשה ירושלים.
נאמר בזכריה :כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.ופרשו חז"ל, צום הרביעי זה צום יז' בתמוז(הובקעו החומות) , כי חודש תמוז הוא הרביעי לחודש ניסן.צום החמישי, זהו צום תשעה באב (חורבן), כי חודש אב הוא החמישי לחודש ניסן.צום שביעי, זה צום גדליה(הריגת גדליה) שחל בשלשה בתשרי , וצום העשירי זה צום עשה בטבת(מצור על ירושלים).
וכל ישראל מתענים בימים אלו מפני הצרות שארעו בהם, כדי לעורר ולפתוח הלבבות לדרכי התשובה , ויהיה זה לזכרון ולמעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עד עתה עד שגרמו להם ולנו אותם הצרות, שזכרון דברים אלו נשוב להיטיב מעשינו כמו שנאמר:"והתוודו את עוונם ואת עון אבותם".
( יקלוט יוסף. סימן תקמט ,א )
הלכות ארבעת התעניות
מי הם החייבים בתענית?
קטן- קטן שלא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, וקטנה שלא מלאו לה י"ב שנה, פטורים מתעניות י"ז בתמוז , תעשה באב, צום גדליה, עשרה בטבת, ותענית אסתר. והמנהג להקל לתת להם כל צרכם שכן ירדה חלשה לעולם.
מעוברת ומניקה – פסחים נד: מעוברת ומניקה חייבות לצום בתשעה באב,משמע שבשאר תעניות פטורות
יחוו"ד א, לה – הביא את דברי מרן בתקנד,ה שפטר מעוברות ומניקות והוסיף שאינן רשאיות להחמיר על עצמן.
חולה וזקן-שו"ע תקנד',ו – חולה שאין בו סכנה פטור מתעניות אלו.
זמני התענית
הצום מתחיל מעלות השחר (ביז' תמוז 4:15)עד צה"כ (20:11).
האם לאחר שנת קבע בליל התענית יהיה מותר לאכול לפני עלות השחר ?
הישן על מיטתו שנת קבע בליל התענית, וקם משנתו באמצע הלילה , אסור לו לאכול ולשתות,אפילו קודם עמוד השחר.אך אם התנה קודם שהלך לישון שבדעתו לקום קודם עמוד השחר ולאכול, מותר לו לאכול עד עמוד השחר(ביז' תמוז 4:15).וכל זה ע"פ הפשט ,אך על פי הזוהר הקדוש אין לאכול גם ע"י תנאי כבשאר ימות השנה. (ילקוט יוסף סימן תקנ ,ג)
האם מותר להתרחץ בתענית ?
כל הצומות הללו מותרים ברחיצה ובסיכה ובנעלית הסנדל ובתשמיש במיטה, חוץ מתשעה באב.ומותר להתרחץ בחמין בימי הצומות והמחמיר תע"ב. (ילקוט יוסף סימן תקנ ,ה)
האם מותר לצחצח שינים בתענית ?
אין לשטוף הפה בבוקר בהתעוררו משינתו בתעניות ציבור .ובמקום הצורך יש להתיר כשאינו נותן יותר משיעור רביעית בבת אחת(81 גרם) ויודע בעצמו שיוכל להזהר שלא יבלע מן המים.וכן מותר לצחצח שניים במשחת השיניים על הדרך הנ"ל, למי שקשה לו בלי לצחצח את שיניו.ובתשעה באב יש להשתדל להחמיר בזה.אך אם יש לו צער גדול במיוחד במניעת צחצוח שניים, יוכל להקל גם בט' באב, באופן שיזהר להוריד פיו למטה שלא יבואו מים לגרונו.(ילקוט יוסף סימן תקנ ,כ)
ברך בטעות על מאכל:
כיוון שאיסור ברכה לבטלה מדרבנן עדיף שיפלוט את האוכל.
תורת המועדים סובר שכיוון שלדעת הרמב"ם ומרן בסימן רטו' שברכה לבטלה מן התורה וחיוב תענית מדברי קבלה נראה שעדיף שיטעם מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה.
הוספת "עננו" בשומע תפילה:
המתענה תבענית ציבור צריך לומר עננו, בין בשחרית ובין במנחה ,באמצע שומע תפילה.
אם שכח ולא אמר "עננו":
שכח לומר "עננו" ואמר "ברוך אתה ה'" כדי לחתום שומע תפילה.יסיים תפילתו ויאמר "עננו" בלי חתימה בסוף "אלהי נצור".(ילקוט יוסף סימן תקנ ,כט-ל).
כתבי עת
|
ראשי
צ'אט
29-06-2007, 07:53
מצב כלאיים
