האם חפץ יכול לנוע בתוך ריק?
ואם כן אז איך בדיוק הוא נע?
משום שממה שהבנתי תנוע נוצרת בשל התנגדול למסה.
כמו שבשביל שגלגל יזיז את המכונית לא מספיק בסיבוב הגלגל אלא הוא צריך מגע עם השטח הסטטי.

ובנושא אחר.

דמיינו אונייה עם פני שטח שטוחים כמו כביש באורך של שני קילומטר.
האנייה שטה מצפון לדרום במהירות של 100 קמ"ש.
בצד הדרומי נוסעת מכונית לכיוון צפון במהירות 100 קמ"ש.
עכשיו, מתוך הספינה יראו שהמכונית נוסעת ב 100 קמ"ש מכיוון שמם נמצאים על האונייה,
אך האם במדידה מחוץ לספינה המהירות של המכונית תהייה 0 קמ"ש מכיוון שהיא והספינה זזות לכיוונים נגדיים באותה המהירות (אונייה ----->
<----- מכונית)
או שיראו אותה נעה במהירות של 100 קמ"ש.
וווו---(בטח כבר עיצבנתי^^]) אם גם מכונית וגם הספינה יזוזו במהירות של 100 קמ"ש לאותו הכיוון(נגיד מצפון לדרום) אז האם המדידה החיצונית תהייה 200 קמ"ש??
תודה למי שיענה לי או שבכלל יטרח לקרוא :]

א. בשביל ליצור תנועה, צריך להפעיל כוח. כוח אפשר להפעיל גם בריק, ולכן עצמים יכולים לנוע גם בריק. בריק מוחלט תנועתם תימשך לעולם שכן אין כוח בריק שיכול להתנגד לתנועתם, שלא כמו על כדה"א שתמיד קיים כוח החיכוך עם האוויר, לכל הפחות.

ב. מי שעל האונייה יראה את המכונית נוסעת ב-100 קמ"ש ומי שמחוץ לאוניה יראה שהמכונית לא זזה ממקומה. זאת מכיוון שמדובר במהירויות זניחות ביחס למהירות האור, ולכן אפשר להזניח את השפעת תורת היחסות.
אם המכונית והאוניה יזוזו לאותו הכיוון, שוב, מי שעל האוניה יראה שהמכונית נוסעת ב 100 קמ"ש ומי שמחוץ לאוניה יראה שהמכונית נוסעת ב 200 קמ"ש.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

הגלגל חייב מגע עם מישהו כיוון שהוא מסתמך על כוח החיכוך שמחייב מגע אך כוחות אחרים ככוח הכבידה אינם צריכים מגע (לא נכנס לפירושים קוונטים) ויכולים לפעול מרחוק בלא משהו שמקשר באמצע

מצטער, קצת מאוחר עכשיו ולא היה לי כוח לקרוא בדיוק את כל מה שכתבת
אז קצת רפרפתי...
אבל אני בכל זאת אענה תשובות בתקווה שזה אכן יענה לך על השאלות


לפי החוק השלישי של ניוטון, המכונה לרוב "חוק הפעולה והתגובה", ברגע שגוף אחד מפעיל כוח מסויים על גוף אחר
הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח שווה בגודלו והפוך בכיוונו
תאר לעצמך עכשיו אדם על גלגיליות, גלגשת או אפילו גלגיליות להב (סקייטים, סקייטבורד או רולרבליידס...) שאוחז בידו כדור גדול
כעת מה יקרה אילו הבנאדם ישליך את הכדור קדימה?
נכון מאוד, הבנאדם ינוע אחורה
כי אם האיש הפעיל על הכדור כוח F לכיוון קדימה
על פי החוק השלישי של ניוטון הכדור מפעיל עליו כוח באותה עוצמה רק לכיוון אחור

התיאור הקצר הזה מסביר בדיוק את הפעולה של רקיטה
רק שאת הבנאדם על הגלגיליות מחליפה חללית בחלל
ואת הכדור מחליפים הגזים הנפלטים מהחללית
החללית כביכול "זורקת" את הגזים החוצה
כאשר הגזים מצידם הודפים את החללית קדימה


לגבי השאלה השנייה, אסכם את תשובתי בקצרה ואומר: כן.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אתה אומר שבעצם אם עצם כלשהו ינוע בריק הוא לא ייפסק עד שלא יבוא כח שיעצור אותו,
אז זה אומר שכן יש אפשרות לעבור את מהירות האור?

כן ולא.
זה בדיוק ההבדל בין מהירות לתאוצה
אתה צודק שעצם בחלל ינוע ללא הפסק עד שמשהו יעצור אותו
אבל הוא ינוע במהירות קבועה
זה החוק הראשון של ניוטון (התמדה)
כדי להאיץ צריך לפעול על העצם כוח מתמיד ש"ידחף" אותו קדימה
זה כבר החוק השני של ניוטון

הסיבה שבגינה עצמים לא יכולים לעבור ואף להגיע למהירות האור
היא שלפי תורת היחסות הפרטית
המסה של העצם גדלה ככל שמהירותו גוברת
כלומר שצריך להשקיע יותר ויותר כוח כדי להמשיך להאיץ את העצם
וכדי להגיע למהירות האור ממש כבר צריך להפעיל אינסוף כוח
זה נובע ישירות ממשוואותיו של איינשטיין

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avivolo21 דמיינו אונייה עם פני שטח שטוחים כמו כביש באורך של שני קילומטר. האנייה שטה מצפון לדרום במהירות של 100 קמ"ש. בצד הדרומי נוסעת מכונית לכיוון צפון במהירות 100 קמ"ש.

לא ציינת שהמכונית נוסעת על האניה, לכן, משתמע כי היא מגיעה מהכיוון הנגדי.

בכל מקרה, אכן, מהירות המכונית ביחס לצופים מחוץ לספינה היא 0 קמ"ש כיוון שזהו הפרש המהירויות.
במידה ויסעו לאותו כיוון, חיבור המהירויות הוא 200 קמ"ש.

בנוסף, אין כל קשר בין תנועת עצמים לבין הסביבה שלהם. טכנית, עצמים יכולים לנוע בכל סביבה (נתעלם מחורים שחורים לרגע).
במידה ולא מופעל על עצם כח שמונע ממנו תזוזה, כל שהוא זקוק זה ל"דחיפה" קטנה והוא יזוז לעולמי עולמים, עד שיבוא כח או עצם אחר לעצור אותו מתנועה.

להזכיר לך, כוכבי לכת נעים בריק (לא מוחלט אמנם, אך ספק אם קיים דבר כזה).
אז בהקשר לשאלתך, נהפוך הוא, עצמים ינועו בצורה חלקה יותר ומתמדת יותר כשהם בריק.

לפי הבנתי ריק הוא..אם אפשר אגדיר ריק כבלון מנופח בכלום...אז אם בבלון שמנופח בכלום יש בפנים עוד בלונים שיש בהם חמצן, שהם בצורה מטאפורית ארץ, נגה השמש הירח וכ"ו
אז איך אפשר לומר שהחלל החיצון הוא ריק אם הוא בעצם מכיל את אותם עצמים?

כאמור, ציינתי שספק אם קיים דבר כזה ריק מוחלט.
הכוונה היא שבין כוכבי הלכת קיים ריק.
(וגם זה לא מדוייק שכן קיים אבק קוסמי, מטאוריטים וכו').

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

כשאתה אומר זאת אתה מתכוון לחלקיקים הקוסמיים שמשייטים בחלל?

על כדור הארץ יש אטמוספירה, באטמוספירה יש אוויר, אוויר הוא גז וכמו כל גז הוא יוצר חיכוך עם כל עצם בתנועה בגז. בחלל אין גז, יש כל מיני דברים אחרים, אבל הם לא חומר שממלא את נפח החלל, כך שאין מה שיתנגד לתנועת עצמים בחלל.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

לא אמרתי שיש. אמרתי שיש עצמים (ואחרים) בחלל שעלולים להשפיע על תנועתו של גוף מסויים.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

אז ישנה התנגדות לתזוזה, שכן אין דבר כזה תאוצה אין סופית, ולפיכך אי אפשר לעבור את מהירות האור??
ובקשר לחור שחור, האם הוא ריק או שהוא מה שיוצר את הריק?

ב. אל תתחיל לערב כאן את מהירות האור, כי זה כבר דיון אחר לגמרי. מהירות האור הוא המהירות המקסימלית (חסם עליון, לא ניתן להגיע אליה) מסיבות אחרות שפירט איינשטיין, ואתה יכול למצוא על כך מאמר בארכיון.
ג. חור שחור זה עוד נושא אחר לגמרי. עד כמה שאני יודע, חור שחור נוצר כאשר כוכב קורס לתוך עצמו ואז מסה עצומה מרוכזת בנקודה קטנה מאוד, מה שיוצר שדה גרביטציה כל כך חזק שגם האור נבלע בו. זה כבר, אם אני זוכר נכון, נוגע לשקילות של כבידה ותאוצה, שמסביר למה האור "יימשך" (לא בדיוק נכון) אל החור השחור, אבל זה נושא אחר לגמרי וכבר יש על זה הרבה חומר ברשת, רק תריץ בגוגל.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

אכן חור שחור נוצר כשכוכב קורס לתוך עצמו. זהו השלב האחרון בחיי כוכב ועתיד כל כוכב להיות חור שחור.
מצב זה נוצר כשאוזל גז המימן בכוכב. כשהדלק הזה אוזל, האיזון בין התגובות הגרעיניות בכוכב לבין כוח המשיכה שלו משתמש. כשיש חוסר איזון, הצד החזק מנצח. כשאין דלק, הכבידה מנצחת ומתרחשת קריסה עצמית של הכוכב.

הפרדוקס, אגב, הוא שככל שכמות הדלק ההתחלתית של הכוכב גדולה יותר, ככה הוא עתיד להיות חור שחור באופן מהיר יותר.

בקשר לקרן אור ש"נמשכת" לחור שחור, אסביר; חור שחור למעשה לא מושך את האור אלא מעקם את המרחב כולו.
האור, כגל הנע בתוך המרחב, מתעקם גם הוא עקב עיקום המרחב.
נוצרת כביכול אשליה שהאור נמשך על אף שהמרחב כולו מתעקם.

לפי מה שידוע לי חור שחור נוצר מקריסה של כוכב גדול מאוד (ולא כל כוכב), אפילו גדול מהשמש.

אבל אני לא ממש בטוח.

קרא שוב את דבריי.

ראשית, אתה טועה. כל כוכב מאיר עתיד להתכווץ.
כמו כן, אני מבין מה מקור הטעות שלך. כפי שכתבתי, ככל שהכוכב מכיל דלק רב יותר (כלומר, גדול יותר) כך התהליך שלו מואץ יותר. וכאן מקור הטעות שלך.
כוכבים קטנים (כמו השמש או קטנים ממנה) יתכווצו אך התהליך עד אז הוא איטי בהרבה. אין זה אומר שדלק המימן שלהם ישאר לעד... גם לכוכבים קטנים יש סוף לדלק (גם אם תהליך ההיתוך הגרעיני שמתרחש בהם הוא איטי).

הבנתי שלכוכבים קטנים התהליך הרבה יותר ארוך, אבל ממה שזכור לי כוכבים יחסית קטנים לא קורסים והופכים לחורים שחורים בגלל שאין להם מספיק מסה.

שוב אני לא בטוח במה שאני אומר ובגלל זה אני שואל.

ראה.

אנסה להסביר לך את העניין באנלוגיה; גם אם תיקח כדור ברזל חזק וחלול ותוציא ממנו את האוויר, הוא יקרוס פנימה.
הסיבה לקריסה היא הפרש הלחצים בין פנים הכדור לבין הסביבה הסובבת את הכדור.
סביב הכדור יש לחץ אדיר של אוויר והוא שווה ללחץ האוויר שיש בתוך הכדור החלול. השוויון הזה בא לידי ביטוי בכך שהכדור לא מתרחב (מתפוצץ) ולא מתכווץ (קורס).
ברגע שתוציא את האוויר בתוך הכדור, הרי שאיזון הלחצים משתבש. הוא יקרוס פנימה כיוון שהלחץ בפנים שווה ל0 (הרי שיש ריק) והלחץ מבחוץ נשאר אותו הלחץ.
הדבר עומד באנלוגיה לכוכב שהתהליכים הגרעיניים פוסקים עקב ניצול מוחלט של המימן בו ואין עוד תהליך שייצור כוח שיאזן את כוח הכבידה.
כשאין כח כזה האיזון משתבש והכוכב קורס.

עוד פרמטר שלא התייחסתי אליו הוא קירור הכוכב בעת הפסקת התהליכים הגרעיניים שבו. בעת קירור הכוכב מתכווץ ממילא.


לשמש שלנו, שהיא כוכב קטן, יש כנראה די דלק לחמשת אלפים מיליון שנים נוספות בקירוב.


עוד משהו שיש להתייחס אליו הוא גבול צ'ונדראסקאר.
תורת היחסות מגבילה את הפרש המהירויות המירבי של חלקיקי החומר בכוכב, שכן אסור להם לעבור את מהירות האור (ראה מאמר בארכיון). לפיכך, כשכוכב נעשה דחוס די הצורך, עוצמת הדחיה הנגרמת ע"י עקרון האיסור ( זהו עקרון הקובע כי ל2 חלקיקים בעלי ספין 1/2 לא יהיו במסגרת המגבלות שמטיל עקרון אי הוודאות הן אותו המקום והן אותה המהירות) תיהיה פחותה ממשיכת הכבידה.
המדען הזה חישב ומצא כי כוכב קר שמאסתו גדולה ביותר מחצי בערך ממאסת השמש לא יוכל להחזיק מעמד בפני הכבידה שלו עצמו.
אם מאסתו של כוכב נמוכה מהגבול הנ"ל הוא יכול לחדור בסופו של דבר מהתכווצות (על אף שתיהיה התכווצות באןופן ודאי, אך כאמור, היא תפסק) ולהתייצב במצב סופי של "ננס לבן" כשהקוטר שלו עומד על אלפי ק"מ בודדים והצפיפות, שים לב, כמה עשרות טונות לסמ"ק בודד.


ראה ננס לבן בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/White_dwarf
ראה עקרון האיסור: http://en.wikipedia.org/wiki/Pauli_exclusion_principle

מקווה שתשובתי זו ענתה על שאלתך.

כמו שכתבת בהודעה קודמת.
חיפשתי קצת בויקפדיה ומצאתי שכדי שכוכב יהפוך לחור שחור לאחר הריסה מסתו צריכה להיות גדולה ממסת 20 מסות שמש.
הנה הקישור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97...%97%D7%95%D7%A8

ראה עריכה של ההודעה שלי . השקעתי בה לא מעט.
מקווה שתשובתי זו ענתה על שאלותייך.

הויכוח כנראה קרה מבעיות ניסוח.

תודה.

אין בעד מה.

Stellar-mass black holes have masses ranging from about 1.5-3.0 solar masses (the Tolman-Oppenheimer-Volkoff limit) to 15 solar masses. These black holes are created by the collapse of individual stars. Stars above about 20 solar masses may collapse to form black holes; the cores of lighter stars form neutron stars or white dwarf stars. In all cases some of the star's material is lost (blown away during the red giant stage for stars that turn into white dwarfs, or lost in a supernova explosion for stars that turn into neutron stars or black holes).

http://en.wikipedia.org/wiki/Black_Hole

שניה, אני בודק, יש מצב שלא הבנתי נכון.

עריכה: כנראה שאני טועה. הקבוע הזה מדבר על כוכבי ניוטרונים:

Below the limit, the weight of a neutron star can be supported by short-range repulsive neutron-neutron interactions mediated by the strong force in combination with the quantum degeneracy pressure of neutrons. Above the TOV limit, an object will either collapse to form a black hole, or change composition and be supported in some other way (for example, by quark degeneracy pressure if it becomes a quark star).

ובחור שחור:

Micro black holes, which have masses at which the effects of quantum mechanics are expected to become very important. This is usually assumed to be near the Planck mass. Alternatively, the term micro black hole or mini black hole may refer to any black hole with mass much less than that of a star. Black holes of this type have been proposed to have formed during the Big Bang (primordial black holes), but no such holes have been detected as of 2007.

כאשר מסת פלנק היא: 2.176 × 10-8 kg. (מיושר בבעייתיות, הקישור הוא במאמר על חורים שחורים.)

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

ההתנגדות לתאוצה נובעת מהמסה של הגוף המואץ ולא מחיכוך עם עצמים (בחלל).

לא.

http://en.wikipedia.org/wiki/White_Dwarf
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0...%9C%D7%91%D7%9F

A white dwarf, also called a degenerate dwarf, is the kind of star which a main-sequence star of low or medium mass will become in the last stage of its evolution. After its hydrogen-fusing lifetime, such a star will expand to a red giant which fuses helium to carbon and oxygen in its core by the triple-alpha process. If a red giant has insufficient mass to generate the core temperatures required to fuse carbon, an inert mass of carbon and oxygen will build up at its center. After shedding its outer layers to form a planetary nebula, it will leave behind this core, which forms the remnant white dwarf.[1] Usually, therefore, white dwarfs are composed of carbon and oxygen. Some helium[2][3] white dwarfs appear to have been formed by mass loss in binary systems. It is also possible that core temperatures suffice to fuse carbon but not neon, in which case an oxygen-neon-magnesium white dwarf may be formed.[4] White dwarfs are thought to be the final state of over 97% of all stars in our galaxy.[5], §1. They comprise roughly 6% of all known stars in the solar neighborhood.[6]

בעברית:
ננס לבן הוא כוכב זעיר ודחוס שסיים את שלב הבעירה התרמו-גרעינית שלו.

כוכב שמסתו המקורית (לפני הקריסה) אינה עולה על 8 מסות שמש צפוי להפוך לננס לבן. כאשר מלאי הדלק הגרעיני של כוכב כזה נגמר אזי אין כוח שיתנגד לכוח הכבידה והכוכב מתחיל לקרוס לתוך עצמו. שלב זה מתרחש לאחר שהכוכב עזב כבר את הסדרה הראשית והפך לענק אדום. בעת הקריסה הכבידתית הכוכב משיל את המעטפת שלו, שהופכת לערפילית פלנטרית, והליבה (גלעין) שלו, שמסתה אינה עולה על גבול צ'נדרסקהר (1.44 מסות שמש לערך), מפסיקה להתכווץ עקב עקרון האיסור של פאולי שפועל על האלקטרונים באטומים. עקרון האיסור של פאולי מחייב אלקטרונים שנמצאים במיקום סמוך לתפוס רמות תנע קוונטיות שונות, וחלק מהאלקטרונים חייבים להיות מהירים. מהירות האלקטרונים גורמת לליבה להתחמם ויוצרת לחץ כלפי חוץ. ליבת הכוכב המקורי מתייצבת בתור ננס לבן.

אגב, שי, שים לב:

כוכב שמסתו גבוהה מגבול צ'נדראסקאר אינו קורס לננס לבן, אלא לכוכב נייטרונים (אם מסתו בין גבול זה לבין שלוש מסות שמש - גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף), או לחור שחור (אם מסתו גבוהה משלוש מסות שמש).

כבר את הבאת את הציטוט הזה, כך שברור לכולנו שלא כל כוכב קורס לחור שחור, רק כוכבים גדולים.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

ציטוט מתגובה #21 שלי באשכול זה (החלק שמתייחס להודעתך):

עוד פרמטר שלא התייחסתי אליו הוא קירור הכוכב בעת הפסקת התהליכים הגרעיניים שבו. בעת קירור הכוכב מתכווץ ממילא.


לשמש שלנו, שהיא כוכב קטן, יש כנראה די דלק לחמשת אלפים מיליון שנים נוספות בקירוב.


עוד משהו שיש להתייחס אליו הוא גבול צ'ונדראסקאר.
תורת היחסות מגבילה את הפרש המהירויות המירבי של חלקיקי החומר בכוכב, שכן אסור להם לעבור את מהירות האור (ראה מאמר בארכיון). לפיכך, כשכוכב נעשה דחוס די הצורך, עוצמת הדחיה הנגרמת ע"י עקרון האיסור ( זהו עקרון הקובע כי ל2 חלקיקים בעלי ספין 1/2 לא יהיו במסגרת המגבלות שמטיל עקרון אי הוודאות הן אותו המקום והן אותה המהירות) תיהיה פחותה ממשיכת הכבידה.
המדען הזה חישב ומצא כי כוכב קר שמאסתו גדולה ביותר מחצי בערך ממאסת השמש לא יוכל להחזיק מעמד בפני הכבידה שלו עצמו.
אם מאסתו של כוכב נמוכה מהגבול הנ"ל הוא יכול לחדור בסופו של דבר מהתכווצות (על אף שתיהיה התכווצות באןופן ודאי, אך כאמור, היא תפסק) ולהתייצב במצב סופי של "ננס לבן" כשהקוטר שלו עומד על אלפי ק"מ בודדים והצפיפות, שים לב, כמה עשרות טונות לסמ"ק בודד.


ראה ננס לבן בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/White_dwarf
ראה עקרון האיסור: http://en.wikipedia.org/wiki/Pauli_exclusion_principle

מקווה שתשובתי זו ענתה על שאלתך.

אכן חור שחור נוצר כשכוכב קורס לתוך עצמו. זהו השלב האחרון בחיי כוכב ועתיד כל כוכב להיות חור שחור.

Am I to understand you took it back?

(איזה תגובה אלכסית במהותה )

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

21>17
תשאר מעודכן

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

ואני חשבתי שאלכס נחסם, כנראה שלא כל כך קל להפטר ממנו
נסכים שחידדתי את דבריי

אם כבר על חורים שחורים מדברים, מדוע כוכב לכת שאינו בוהר מהיתוך גרעיני לא יקרוס לתוך עצמו? הרי שבמקרה זה אי אפשר בכלל להשוות את הכוחות הפנימיים המופעלים רדיאלית החוצה, וקל וחומר שהמסה לא תחזיק עצמה בצפיפיות כל כך נמוכה.. או שאולי ישנו גבול מסויים של מסה הדרושה לדבר?

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

עברתי על הכל עוד לפני. הרי אמרתם שכוכב בעל מסה מתחת לגבול צ'נדראסקאר יהפוך בסופו של דבר לננס לבן. אז אני שואל מה בדבר כוכבי לכת (ובעצם אפשר גם להוסיף לשאלה כל מסה ביקום מתחת לגבול זה)? או בניסוח אחר, למה ישנה התייחסות רק לכוכבים?

בכוכב לכת לא מתבצעים התהליכים הגרעיניים ש"מניעים" את הכוכבים, כמו היתוך מימן להליום ושאר התהליכים. כוכבי לכת הם מהבחינה הזאת סתם גופים דוממים. ותקנו אותי אם אני טועה, אבל אני די בטוח שאני צודק.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

אז ישנה התייחסות רק לגופים הפולטים אנרגייה? כי גם פנס פולט אנרגייה, אז למה שהוא לא יקרוס לתוך עצמו? על פי מיטב הבנתי זה תלוי במסה.. אמרתם שמתחת לגבול מסה מסויים הכוכב יהפוך לננס לבן.. אני לא יודע, אולי יש פה גם פקטור של נפח? כלומר זה תלוי בצפיפות הגוף? כי נראה לי הגיוני שאם נדחוס את כדור הארץ מספיק הוא יהפוף בעצמו לגוף דמוי ננס לבן (מבחינת הצפיפות), רק קטן פי מונים.. אבל תדרש אנרגייה עצומה לכך, אז למה בעצם פה תדרש עבודה עצומה ובמקרה של השמש שלנו כוח הכבידה יכול לעשות את העבודה בעצמו?

ההתייחסות היא רק לגופים המקיימים תהליכי היתוך גרעיניים
(למשל מימן/דאוטריום להליום)

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

אבל למה? מדוע גוף המקיים היתוך גרעיני ובעל מסה מספיק גדולה כדי לא להתפזר בעקבותו, יקרוס לתוך עצמו בסופו של דבר, בעוד שגוף אשר אינו מקיים תנאים אלה לא?

או שזה בעצם שאלה של ביצה ותרנגול, שכוכב מקיים היתוך גרעיני משום שמסתו כה גדולה כך שהוא במין קריסה מתמדת לתוך עצמו בעוד שההיתוך הגרעיני שקריסה זו יוצרת מחזיקה אותו בשיווי משקל? האם אני צודק? ומכן שישנו גבול מסויים של מסה שממנו בכלל אפשר לדבר על קריסה כלשהי למצב כלשהו של גופים בחלל, וזה בעצם מה ששאלתי בהתחלה, או שאולי זה תלוי בצפיפות?

היתוך גרעיני פירושו שינוי בהרכב החומר שממנו עשוי הכוכב.
לאחר שמסתיים השלב של היתוך הדאוטריום מתחיל שלב אנרגטי פחות של היתוך הליום
וכך הלאה עד שכמות האנרגיה שמספק ההיתוך איננה מספיקה כדי למנוע קריסה.

גוף שאינו משתנה, כדוגמת כוכב לכת או אפילו ננס חום, לא יקרוס משום שהוא כבר נמצא בשיווי משקל בין כוח המשיכה שלו לבין הדחיה בין החלקיקים המרכיבים אותו.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

הכוונה הייתה כמו בהתייחסות לגוף אשר נמצא באורביט סביב כדוה"א, הוא במין נפילה מתמדת לארץ, ומצד שני הכוח הצנטרפוגלי דוחה אותו רדיאלית החוצה, ולכן למרות המצאות האסטרונאוטים בתחום הכבידה של כוכבנו היקר, הם עדין מרחפים, ועכשיו אגב עניתי לעצמי על שאלה ששאלתי ממזמן למה השמש לא משפיעה על הגאות והירח כן P= אבל לענייננו, הכוונה הייתה שההיתוך בכוכב נוצר עקב המסה האדירה שלו ששואפת לקרוס לתוך עצמה.. זה כמו בניסויים האלה שניסו לקיים היתוך גרעיני במעבדה, ובגלל כמות המסה הקטנה היה דרוש כוח מגנטי עצום כדי להחזיק את ההעסק במצב היתוך, וגם זה היה רק לשניות בודדות.. אז כמות המסה רוצה לקרוס, זה גורם להיתוך שפולט אנרגיה ודוחה את הקריסה ונוצר שיווי משקל כוכבי, עד אשר דלק הכוכב כולו הותך ואז אנרגיית הדחייה של חלקיקים כבר לא מספיקה והוא קורס.

תודה רבה [=

בהתעלם מאפקטים יחסותיים (כי המהירות נמוכה ביחס ל-C) אתה צודק
דרך אגב
הסתובב לא מזמן סירטון של ניסוי (יפני - אלה מה)
שמו תותח כדורים (טניס) שיורה אותם במהירות 100 קמ"ש של טנדר שנוסע 100 קמש
וצילמו
הכדור נשאר במקום
צריך לחפש קישור לסירטון הזה

חחחחחחחחחחחחחח מגניבב http://scienceblogs.com/thescian/20..._by_the_rul.php
הנה הסירטון

שאלה קטנה
אם הוא היה זורק את הכדור במהירות 50 קמש זה היה עף עליו?

סרטון חמוד

ובקשר לשאלה שלך, לא משנה באיזו מהירות הוא היה זורק את הכדור
הכדור לעולם לא יכול להשיג אותו
שהרי יחסית למכונית הוא לא נע בעוד שהכדור נע לאחור

אתה יכול גם להסתכל על זה ביחס לקרקע
הוא נוסע במהירות 100 קמ"ש
ואילו הוא היה זורק את הכדור לדוגמא במהירות 70 קמ"ש לאחור (יחסית אליו)
אז הכדור היה נע במהירות 30 קמ"ש ביחס לקרקע (100-70=30)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

למה שיחיה?
ענו בו כבר על כל השאלות :\

הביאו פה כמה הסברים אך הם לא מספקים אותי.

תהיה יותר ספציפי
אילו הסברים לא מספקים אותך?
לא עוזר סתם לומר שהאשכול מת כשכולם חושבים שנגמר הדיון...

ואגב, הנה לינק שימושי
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...734&postcount=1

לא ראיתי מעולם את כפתור תגובה הזה.
פעם אמרו לי משהו על שירשור אך מעולם לא הבנתי מה רצו ממני.

חפץ יכול לנוע בריק מכח שיופעל עליו .. בריק אין חיכוך כך שהגוף לא ייעצר לעולם . כמו בחלל למשל

החלל הוא לא ממש ריק..הוא מל בגופים ואבק קוסמי וכו..
וחוץ מזה אפילו אם אין חיכוך האנרגיה בסוף דועכת לא?

חפש- חוק שימור אנרגיה.

אני מקשיב לעצמי טוב מאוד, אתה לא מקשיב לאחרים.
האנרגיה הכוללת במערכת נשמרת. במקרה של חיכוך האנרגיה מומרת מאנרגיה קינטית לאנרגית חום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97...%92%D7%99%D7%94
שים לב לתת נושא "שימור האנרגיה בתרמודינמיקה", ותקרא אותו עד הסוף.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...30&postcount=12

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

אבל ההגיון אומר שחומר הוא ממלא,
קשה לי למה חומר כמו אבק קוסמי לדוגמא לא יוצר חיכוך..

ממתי כל דבר חוץ מגז ממלא נפח?

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

אוף אני כבר לא יודע איך להסביר את עצמי!