אז ככה אני יתחיל בזה שעד כתה י' הבטחון שלי היה על הפנים כמעט ולא הייתי מדבר עם בנות בבצפר כנ''ל לגבי המראה החיצוני ולא יכולתי להוציא סתם מילים.

מכתה ט' התחלתי לתפוס ת'עצמי בידיים ושיפרתי את המראה החיצוני מאוד,התחלתי לתפוס טיפה בטחון
זתומרת שהשינוי בי התחיל מכתה ט' בערך.

כמו שכולם יודעים שעולים לכתה י' יש בד''כ הזדמנות לשנות תדמית,לא כולם יכולים-אני הצלחתי בגדול.

עד אמצע כתה י' אלה השינויים שהיו לי:
*רזיתי ב10 קילו.
*הכרתי מלא חבר'ה חדשים שלא דומים לחברים הישנים.
*יש לי כמה ידידות.
*הייתה לי נשיקה ראשונה(כן כן בכתה י'.)
*אחת היפות בשכבה(ככה כולם אומרים) נדלקה עלי והתחילה איתיי וכל מה שעשיתי זה מבטים והיא זאת שתמיד באה אלי והתחילה לדבר איתי לצחוק איתי להסתכל במבט מאוהב
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.elsf.net/forums/images/smilies/wallbash.gif]
.
*הכי חשוב היה לי בטחון בשמיים,הייתי יכול לגשת לכל אחד ולדבר איתו.

סוף סוף טעמתי מהבטחון והתדמית שלי הייתה גם כזאת..

אוקי אז איפה התחילה הבעיה והדרדרות מהפסגה..=\
נראה לי שמאז שרבתי והסתכסכתי עם אחד מהכתה(אפשר להגיד הכי ''חברותי'' בכתה)שאני פשוט לא סובל אותו,הוא ילדותי נפש שלו.

מאז שהיה לי סכסוך עם הידידה הכי טובה שלי באייסי.
שמאז(חודשיים לפני סוף הלימודים) המצב ביני לבינה השתנה לרעה,למרות שכבר השלמנו מזמן.

שני אלה גרמו לשינוי בי וככה גם התרחקתי בלי לדעת מהחברים החדשים השנה ומצאתי את עצמי שוב בקרבת החברים הישנים מבלי שאני מודע לזה בכלל. =\
*יש לציין שמאז שהתחברתי עם החדשים כמעט ולא הסתובבתי עם הישנים(לא בגלל שאני סנוב או משו).

בקיצור בערך 4 חודשיים +- מסוף השנה התחלתי פשוט לחזור לנקודת ההתחלה.
זה מאוד מתסכל אותי,אני שברתי ת'תדמית שלי,אותו הילד עם הבטחון וזה שמצחיק את הכתה נהייה די ילדותי בהתנהגות והטיפה טיפה ביישן.

הידידה הכי טובה שלי כבר בטח לא תהייה ידידה כזאת שנה הבאה =[

ואם שאר החבר'ה הבנים יהייה מאוד קשה להתחבר כי אותו אחד שרבתי איתו הוא הדומיננטי שבהם(מוביל) ובגלל זה שאני לידם אני לא פתוח ולחוץ ולא כמו פעם.. =\

הבטחון שלי כמובן ירד(כמובן שלא ממש לאותה רמה שהייתה בכתה ט') ואני מרגיש כאילו אני עולה לכתה י'(מבחינה רגשית).

יעוץ אנשים,אני ממש צריך אותו.

אני לא חושב שהביטחון העצמי שלך צריך להיות מושפע מהסביבה שאתה נמצא בה אלא אתה צריך לפתח לעצמך בטחון עצמי לא משנה עם מי אתה מסתובב. הקטע הזה של הריבים והסכסוכים זה דבר שקורה אנחנו בני אדם ואתה לא צריך להרגיש אשם (יכול להיות שזה היה באשמתך אבל בכל אופן..) אני אומר שאם תפתח לעצמך בטחון עצמי ותיהיה חברותי אין שום סיבה שבעולם שלא תיהיה "בפסגה" כמו שכתבת...
בהצלחה.

יש שני דברים שכדאי שתחשוב עליהם:

1. כבר הצלחת פעם אחת לשנות את הביטחון העצמי שלך ואת המצב החברתי שלך - אם תרצה - אין ספק שתוכל לעשות את זה שוב (ולא משנה מה היו הנסיבות- אתה יכול להשלים עם אותו הילד - אם אתה לא אוהב אותו אתה לא חייב להיות החבר הכי טוב שלו...)

2. אם הבנתי נכון, כשהכרת את כל החברים החדשים שלך קצת התרחקת מהחברים הישנים שלך - והם עדיין נשארו שם בשבילך כשפתאום התאים לך לחזור אליהם - אתה צריך להעריך את זה...
(ועל זה (בערך) נאמר: "בדרכך למעלה, זכור את אלה שהיו איתך למטה, כי בדרכך למטה תצטרך אותם שוב ..."))

בכל אופן,
שיהיה בהצלחה,
סיון

השתדל להנות מהדברים הקטנים בחיים.
יום יבוא ובמבט לאחור תגלה שהיו אלה דברים גדולים...

אתה חושב שהבטחון העצמי שלך תלוי בחברים שלך כלומר אם הפסקת להסתובב איתם אז זאת אומרת שהביטחון העצמי שלך אמור להיעלם . אתה לא אמור להיות תלוי בחברים שלך.
ואם כבר פעם אחת הצלחת לשנות את הביטחון שלך ולהכיר חברים חדשים , אז למה אתה חושב שלא תוכל להמשיך בזה.
אני בטוחה שעוד תוכל להכיר עוד מלא חברים חוץ מאלו שהכרת.
ותמיד תיהיה אתה עצמך.
ואתה לא יכול לשבור את התדמית שלך. משום מה התדמית תמיד בתוכך . אל תנסה להיות מישהו שלא אתה אחרת תמיד תיכשל. אתה צריך להיות אתה וכך בחיים לי תישבר התדמית שלך.
ואני עדיין לא מבינה מה רע בחברים הישנים. מה הם יד שנייה שלך? חברים זה חברים . אם נעלמו הטובים אז הולכים לטיפה פחות טובים? כנראה לא הבנתי את הניסוח שכתבת.
אתה צריך חברים אמיתים , לא חברים שינהגו אותך. והם רבת עם אחד מבינהם אז השאר לא מדבר איתך?!.
והנה כפי שציינת התחלת להכיר בנות... ואתה עוד תכיר מלא!
כי אם השארת רושם על אנשים אתה עוד תשאיר עוד ועוד רושם על מלא אנשים.
תמשיך להיות כפי שאתה. לצחוק ולהצחיק אנשים.
ולא בגלל שרבת עם אחד מהם ועוד עם ידידה אחת , אז זה אומר שהתדמית נהרסה.
תנסה לבנות לך את החיים ואל תיתן לאחרים לבנות לך.

איך אתה בכלל יכול לשמוח מזה שנהיית "מקובל" ופופולרי כשאתה מפסיק להסתובב עם החברים הישנים שלך, והולך לחברים חדשים?

להכיר חברים חדשים זה תמיד טוב, אבל זאת ממש לא סיבה להפסיק להסתובב עם החברים הישנים.
סנוב זאת לא מילה פה, הייתי קורא לזה *אגואיסט*.
מה קרה? אם תסתובב עם החברים הישנים התדמית שלך תשתנה לרעה? אנשים יצחקו עליך?
פה באמת נמדדת התדמית שלך.
ולא איך שאתה מקובל עם החברה.

זה מה שבעיקר הפריע לי בקריאת ההודעה שלך.


ולגבי העניין של הביטחון, אני חושב שאם צברת ביטחון אתה לא צריך לתת לו להיות מושפע מאנשים הסובבים אותך, כי זה כבר לא לגמרי הביטחון שלך.
גם כשתהיה לבד תדע לשמור על ביטחון וכבוד עצמי מינימלי, וכך גם אם תריב עם החברים שלך (שעדיף להימנע מזה) תוכל להשיג חברים חדשים עם ביטחון שנשאר לך.

אף פעם לא טוב להיות תלויים באחרים לגמרי.

תשמע, אחי, מה שאתה צריך פה זה להיות עצמך בלבד! לא לנסות להוכיח לכולם איזה משהו...אתה צריך קודם כל לשים פס על מה שכולם אומרים!
אחרי זה תבין שהביטחון העצמי שלך לא קשור לכמה שאתה שוקל, לאיך שאתה נראה, לכמה בנות שמתחילות איתך או משהו כזה....הוא קשור לזה שאתה בטוח בעצמך ובמה שאתה(פשוטו כמשמעו...)...ודוגמה לזה שזה נכון לעשות ככה אתה יכול לראות בטח בשכבה שלך אנשים שאין להם חברים כמעט עם ביטחון עצמי מופרז בצורה לא נורמלית (אצלי בשכבה יש כאלה לפחות)...

ועצה נוספת, תמיד אבל תמיד המצב החברתי ההכי טוב זה שאתה חבר של כולם...בין אם הם "חנונים" ובין אם הם "מקובלים" (ובדרך כלל החברים האמיתיים והנאמנים באמת הם ה"חנונים")...תוך כדי זה כדאי לך גם כמה שפחות לריב עם אנשים או להיות מסוכסך איתם...בגלל העובדה שאם אין ריבים אין חברים (וזה בדוק!),אני אישית כשאני רב עם מישהו אני או הופך תעולם ומנסה להשלים איתו או תופס קצת מרחק אבל שומר על "היי ביי" (ודרך התגובה שלי תלוייה בכמה שהבן אדם חשוב לי)...במקרה שבו יש חבר מניאק, אני אישית זוכר את זה תמיד, שומר איתו על "היי ביי" ושם לב לא לסמוך עליו בשום דבר...לדעתי, הגישה של "להיות חבר של כולם" היא הכי נכונה...

דבר אחרון - לדעתי, הרבה פעמים עדיף שתהיה לך קבוצה מצומצמת של חברים אמיתיים מאשר קבוצה גדולה של חברים מפקירים...אז ככה שגם זה דבר שצריך לשים לב אליו...

מקווה שעזרתי

טוב קודם תודה על התגובות והיעוץ.
אז ככה קודם כל חששתי שתחשבו שני מעין מזניח את החברים הישנים אבל לא!זה לא שאמרתי לעצמי ואו עכשיו יש חבר'ה חדשים יותר מקובלים בוא נלך אליהם ונתרחק מהישנים,ממש לא,עובדה שאחד מהחדשים דומה להם והוא ביישן ושקט אני תמיד הייתי עם הישנים פשוט בכתה ובבצפר הייתי יותר קרוב לחדשים לא מתוך כוונה להיות עם המקובלים שיראו מי כמקובל אלא שפשוט יותר כיף לי איתם..

עדין זה לא נקרא ניצול זה שנהייתה לקראת סוף שנה קרוב יותר אליהם =\
אני פשוט חושב שעדי להיות בחברה כלשהי מאשר להיות בודד ולהראות מוזר בניגוד למה שהייתי כל השנה..
תבינו,אולי לכם היו חיים קלים בחטיבה וביסודי אבל אצלי זה היה ממש ממש קשה לא נהניתי כמו רבים שהיו איתי בחטיבה,הייתי תמיד בבית(שדווקא עכישו אני גם רוב הזמן)..=\