יכולות להיות כמה סיבות למקרה שלך:
1. כמו שאתה אומר אתה מתפקד כמנהיג בחבורה או לפחות ככה זה נראה ואולי כעבור כמה זמן נמאס לך כל הקטע של ההנהגה ואתה רוצה לפעמים שעוד מישהו יציע לצאת או יארגן דברים או סתם יהיה זה שיזום כל דבר גם אם זה שיחות במסנגר (ופה באה השאלה האם אתה בדרך כלל גם מתקשר אליהם בטלפון ובמסנגר או שהם גם אלייך וזה הדד?)
2. כמו שאמרו פה אתה מחפש משהו יותר מאתגר והחברים שלך הם דיי שגרתיים ולא מוצא בהם עניין ואתגר כעבור כמה זמן
3. אני חושב שזה הנקודה העיקרית והיא שאתה טוען שהם לא חברי אמת שזה בדרך כלל אומר שבעת צרה או כשתצטרך אותם הם לא בהכרח יהיו שם בשבילך ולכן אין את הקרבה שצריכה להיות בין חברים אלא מעין ריחוק זה בערך כמו להיות עם מישהי רק כדי שיהיה מישהי אבל זה לא שאתה באמת אוהב אותה ואז לאחר כמה זמן דיי נמאס לך ממנה ובסוף תפרדו
אני חושב שתנסה לבדוק למה אתה מרגיש שהם לא חברי אמת והאם יש לזה הוכחות במציאות או רק הרגשה ומחשבה שלך
לדעתי שתמצא (כיוון שאתה אומר שאתם עוברים כל כמה זמן מקום) אם זה במקום חדש או פשוט אנשים חדשים באותו מקום, חבורה שבה תרגיש שהחברים שם יכולים להיות חברי אמת אני חושב שלא תרגיש ריחוק מהם
4. אופציה אחרונה שחשבתי עליה היא שאולי אתה מצפה מהם שיעשו דברים או שיקרו דברים וכשהם לא קורים אתה מתבאס (גם אם אתה לא מראה את זה) ומחליט להתרחק כדי לא להפגע יותר מידי
מקווה שאחד מהנקודות אולי נתנה לך את התשובה או לפחות חומר למחשבה
בכל מקרה אני גם מבין את הבעיה שלך כיוון שהיה לנו מקרה דומה, היינו בחבורה של בערך 6 זוגות
וכמו בכל חבורה יש את אלו שמובילים שזה היה בעיקר אנחנו ועוד זוג או שניים שהציעו וארגנו מפגשים ומן הסתם אותם 3 זוגות היו בקשר יותר טוב אחד עם השני מאשר עם שאר החבורה ואני יכול להגיד לך שלפעמים זה היה דיי בעייתי וכמו יציאת מצרים בשביל לארגן משהו שכולם או רובם יכולים / רוצים ולכן ההצעות התמעטו עד כדי נפסקו ורק בימי הולדת היינו נפגשים וגם זה הופסק לאחר שהחלטנו שבמקום כל פעם לקנות לאותו אדם משהו שהוא לא בהכרח צריך וזה רק מאלץ אותנו ללכת ולחפש איזה משהו עדיף שכל אחד יחסוך את הכסף הזה שיוצא סך הכל לא מעט וביום הולדת שלנו יקנה משהו שהוא רוצה (תכלס לאנשים בני 30 אין הרבה מה לקנות או שיש להם כבר כי הם קנו או שזה משהו שעולה המון שגם אם נאחד כולנו את הכסף לא נגיע לסכום) אך מה שזה גרם היה שגם המפגשים בימי הולדת נפסקו כי אנשים כבר לא הזמינו כי לא היה כביכול בשביל מה
וכך נוצר מצב שפעם ב... המון זמן אנחנו נפגשים אך עדיין נפגשים יותר עם זוג או שניים מהחבורה
ובקשר לדעת ולהכיר את החברים שלך אז כמו בכל קשר אתה אחרי כמה זמן מבין את הראש של השני לטוב ולרע ומן הסתם יהיו דברים שתאהב בו ודברים שכביכול אם היית יכול היית שמח לשנות ובזה אין מה לעשות רק לקבל את המצב כמו שהוא כי גם בדברים הטובים ורעים שלו זה מה שמייחד אותו
סוף שבוע נעים
ארז
ראשי
צ'אט
04-07-2007, 16:54
חח ועכשיו לבעיה: הבעיה שלי היא שאחרי תקופה[כמה שנים] של קשר עם החברים [אפשר להגיד קשר טוב שבעיקרון אני הוא ה"ראש" של החבורה] אז אני כבר מכיר את כל החברים ומכיר בדיוק את כל הקטעים והפאקים שלהם[לא שאני מושלם] וכאילו יודע כל שנייה מה הם יעשו ואיך הם התנהגו! וזהו ושמתחילה התקופה הזאת שבה אני שם לב לזה שאני כבר יודע את האופי של כל חבר וחבר ומה הוא יגיד ואיך הוא יתנהג אני מתחיל להתעצבן ומתחיל להמאס לי מהם [בתוך תוכי,חשוב להדגיש שאני לא מוציא את זה החוצה כי זה האופי של האנשים ואני לא בא לשנות פה אף אחד]. אז זהו שהחברים מתחילים לעצבן אותי[ולא בגלל שהם פגעו בי או משהו] אני בלי להיות מודע לזה מתרחק מהם לאט לאט כאילו לא בא ומדבר איתם וכזה עם הזמן יורד מ"תפקיד המנהיג" חח ותאמת גם שדיברתי עם אחותי על זה היא עושה לי שיש לה בדיוק אותה בעיה והיא עושה לי תפוס חברה הכי טוב=] [חח כנראה זה בגנים] ! אז זהו עכשיו אני נמצא בתקופה הזאת שאני מתחיל להתרחק מחברים שלי[יותר נכון מפסיק לכהן בתפקידי כראש החבורה] וכבר לא סתם ככה שולח לחברים שלי הודעות במסנג'ר [רק אם רושמים לי אני עונה] למרות שאני עדיין מסתובב איתם אבל לא יודע איך להסביר את זה אני שומר על מרחק כדי לא להתעצבן! וכאילו אני לא מתכנן את זה וגם לא רוצה שזה יקרה זה פשוט ככה:\ אני רק מתעצבן שאני איתם וזה רק מעצבן אותי עוד אז אני מעדיף לשמור טיפה מרחק!
מנהל פורום 
מצב כלאיים
