אל דני רובס התוודעתי לראשונה כאשר הוט ליוה את שלמה ארצי בהופעותיו בצוותא.
כשהשתחחרתי מהצבא, התקליט הראשון שקניתי בתור אזרח היה "מסגרות" (עם השיר-אני בא הביתה מהלילה).
ומאז אני ,מלווה" את הזמר הענק הזה כבר שנים.
בשלב מסויים הוא נעלם לי, ולפני כשנה הוא חזר לבמות, ומאז הספקתי לראות אותו כבר 3 פעמים... כמו מעריץ נלהב בן 17...
אמש, בהופעה המדהימה שהתקיימה ב"ברל'ה", שמעתי בפעם ההמי יודע כמה את השיר הבא,
והחלטתי שאין מתאים ממנו לקהילה הזו. תהנו-
נוסעים רחוק מהיום-היום עד לכאן.
החורף עוד לא הלך, קבצן מנמנם על פח,
פעמונים של כנסיה, חג.
לאיש כאן לא אכפת מי אנחנו,
עם הזרם באנו הלכו, שני אנשים,
מסעדה קטנה על הגשר,
מישהו נמלט מהגשם, קר
אני מאושר, שם.
ריחות של לונדון, ריחות של לונדון,
ריחות של לונדון, אמרתי לך,
ריחות של לונדון, ריחות של לונדון,
ריחות של לונדון ושלך.
יונים על פסלי העיר, המוזיקה באוויר
לבי יוצא מתוך הגוף, עף מעל.
הראית לי אישה אחת, חיוורת שקופה כמעט,
שמתחננת עם חליל צד.
צוחקים ברובע הסיני,
אלוהים או משהו ציני, ריח דגים
מנהרות יורדות לרכבת,
ספסלים קטנים לא לשבת, זר,
מי מאושר שם.
ריחות של לונדון...
שתי יונים בורחות מהעיט,
עיר מקלט רחוק מהבית,
רחוק מהם.
לא אולי היא לא מחכה לי,
אבל משהו בתוכי פועם,
אני נושם.
האמת כשהוא עלה לבמה- די נבהלתי...
האיש אמנם עם אותה רעמת שיער (כסופה... מה לעשות..),
אבל הוא לא נראה דני ליטני של שנות ה-70 -
אלא כמו דני ליטני של 2007-
ובהתחלה המראה הוא קצת עצוב...
ואז הוא עושה שני דברים ענקיים:
קודם כל הוא מדבר על איך זה להיות זמר בן 64,
ואח"כ הוא שולף את הג'וקר המנצח, מהגרון דווקא-
הוא פשוט שר...
לראות את דני ליטני רוקד (!!!!) עם עודף משקל של 20 קילו על הבמה,
כמו נערת גוגו בזמן שדני רובס שר "גרעינים"- זה מראה שאם לא ראית אותו אז אתה עם חור ענק בעולם החוויות שלך.
ולראות את דני ליטני שר את "ציף ציף על הרציף", בנגינה וירטואוזית יחד עם רובס- זה אחד מפלאי העולם...
תבדקו, חפשו תחקרו איפה הם עוד מופיעים- ולכו לראות אותם.
ראשי
צ'אט
06-07-2007, 06:47
מצב כלאיים
