אני מורעל על גיוס לצנחנים. יש לי את הנתונים, הצבא שלח לי גם הצעות לעתודה טכנולוגית ואקדמאית.כעת יש לי מלחמת עולם עם אימי -שהופכת עולמות ומאיימת לחבל ברצון שלי ואף לרשום אותי (זה נעשה בפקס) לעתודה הטכנולוגית כנגד רצוני. אני חושש שזה יכול להזיק לי - איני יודע על איזה עוד תעלולים היא מסוגלת להמציא. האם יש למישהוא רעיון איך הכי כדאי לי לנהוג בנושא?

גם אם היא תרשום אותך לעתודה אתה לא חייב חהגיע למיונים, עתודה לא תחסום אותך מגיבוש צנחנים למיטב ידיעתי ואתה יכול לותר על עתודה ולהפסיק את המיונים בכל שלב...

תראה, אתה קרבי, עתודה זה מסלול התנדבותי, אין הרבה שאמא שלך יכולה לעשות...
תנסה לדבר איתה, אולי תצליח להסביר לה שזה לא בידיים שלה ובמקום לעשות את מה שהיא עושה שתנסה לדבר איתך בהיגיון ולתמוך בך.

מוכ"י

רישום לעתודה עלול (כמעט בטוח האמת) לגרום לו לדחיית גיוס. לא ככה?

______________כל אישה אוהבת את אנשי הרמפה היורדת. ______________

לפי מיטב הבנתי הדחייה היא רק לאחר סינון מסויים שאותו המועמד צריך לעבור.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

כן, אבל זה לא ימנע ממנו גיבוש צנחנים, מקסימום ידחה אותו.

מוכ"י

תסביר בצורה הפשוטה ביותר שכול עוד אתה לא בן יחיד ויש לך 18 אתה אחראי לגורלך..
נכון להורים זה לא פשוט אבל תנסה להסביר להם שאתה רוצה להגיע למקום שיהיה לך שמה הכי טוב ואתה תעשה את ה3 שנים ולא הם.. וחוץ מזה הכול מסוכן גם לנהוג בכביש וגם לצאת לקניון מסוכן

האם יש צורך לדבר עם מדור גיוס? סיירות ?

היא לא יכולה באופן רשמי לחסום אותך. אני גם בספק שהיא יכולה לשלוח ניירת או להתקשר לצבא במקומך. כאילו מה "הבן שלי ביקש ממני להתקשר ולהודיע שהוא מוותר על גיבוש צנחנים"?! אני לא חושב שזה יצליח... אבל אם אתה מאמין שהיא תנסה משהו כזה תרגיש חופשי להזהיר את הצבא מראש או סתם לשאול אם זה בכלל אפשרי לעשות מה שאתה מפחד שהיא תעשה.

מוכ"י

אני יגיד לך את האמת אני מכיר מישהו ששובץ להיות חייל קרבי ההורים התקשרו עשו בלאגן והבחור כבר לא בקרבי(אבל! זה היה בהסכמתו ולא נגד רצונו)

היא לא יכולה לרשום אותך לשום מקום בלי שתסכים מישהו צריך להגיע למבחנים לא? שתגיע המנילה תסמן צנחנים 5 תגיע לגיבוש ושיהיה בהצלחה ושוב תנסה לדבר איתה על הקטע שאתה רוצה ללכת לאן שטוב לך

בהצלחה

עם כל הבוטות ובשיא הרוע (אבל זה מה שאני הייתי עושה...) אם אימי הייתה מעיזה לשלוח את מועמדותי לעתודה בלי לקבל אישור ממני (קבע קבע קבע! מלא זמן בצבא) ולמעשה לקבוע לי את העתיד שלי ואת החיים שלי ל10 שנים הבאות, היא הייתה חוטפת ממני כאפה ותביעה משפטית (ואני לא צוחק - ולא אומר את זה בשום טון של צחוק, אלא ברצינות. הייתי תובע אותה ומכניס לה כאפה).

איך לנהוג?
תתקשר לצבא ותבטל את העתודה טכנולוגית. אם אתה לא בן יחיד תצפצף על אמא שלך עד שהיא תלמד לדבר בהגיון. ביום שהיא תבוא אליך ותרצה לקבל ממך דעה מדוע אתה מעוניין בקרבי תענה לה הכי יפה והכי טוב שאתה יכול. עד שהיא לא תפעל בהגיון, תתעלם לחלוטין מקיומה (בתחום הצבא כמובן, בשאר הדברים תתנהג אליה כרגיל ).

יש לך Some major issues אם היית מכניס כאפה לאמא שלך, ובנימה קצת יותר רצינית- תחסוך כאלה תגובות ילדותיות. אם באמת היית מרביץ לאמא שלך זו בעיה גדולה מאוד, אבל אל תתן פה רעיונות לאנשים.

אם אתה בן יחיד אז לא ידוע לי על פיתרון, אם אמא שלך לא חותמת, אתה לא הולך לקרבי.

אבל אם אתה לא בן יחיד...

ברור לי שזה יותר קל להגיד מאשר לבצע, אבל אתה כבר כמעט (או כבר) בן 18. אתה גבר. יש לך אחראיות מאלה על החיים שלך והבחירה היא שלך. אתה צריך לשאול את עצמך כמה דברים נורא פשוטים..

1) מה יקרה אם בכל זאת תלך לקרבי? ז"א, איך אמא שלך תגיב?
2) אתה מספיק רוצה את זה ומספיק מאמין בצדק שבבחירתך כדי להתמודד אם התגובה של אמך, ובאופן כללי עם ה?

לפי התשובות לשאלות האלו, אתה תצטרך לגבש החלטה. בהצלחה.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

אז אין מה לעשות.
אבל אם אתה לא אז אל תחשוב פעמיים, לך לצנחנים-תסביר לאמא ואם היא לא מבינה זו היא באמת בעייה שלה-אתה בן 18 אתה כבר גבר זו היא החלטה מלאה שלך.

נכון.
תגיד לה שזו החלטה מלאה שלך גם אם זה אומר שאימא שלך תשאר בלי הבן שלה חס וחלילה.
ואני מבין גם שאין אבא וגם אין אחים אם לא כתבת.
תגיד לה שזו בקשה מוגזמת מידי למישהי שנשאה אותך ברחמה במשך 9 חודשים שתשאר בחיים ולא תסכן את עצמך, זה יותר מידי, חצופה מי היא בכלל...
תגיד לה שאתה תדאג לעתיד שלך ושאתה לא חייב לה כלום, מה היא מבינה בכלל מהחיים... אתה הרי גבר בן 18 בטוח יודע מה טוב בשבילך, מה לה ולך...

להתחשב באמא זה יפה וטוב, אבל כמו הוא, אני ואחרים אמרו, עם כל הכבוד לאמא, לא היא מחליטה, וטוב שכך. זה הכל.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

שהיא גם תחזיק לו את הזין שהוא משתין?
או שהיא גם תאכיל אותו עם "מטוס" בגיל 18?

שום הורה לא רוצה שהבן שלו יסכן את חייו, אבל הוא שמח מאוד ששאר בני השכנים הולכים ומסכנים את חייהם למען המדינה. זה בימנו נקרא צביעות. אני בהחלט יכול להבין אותה, אבל ברגע שבו היא מעיזה לשלוח פקס הרשמה לעתודה שבו היא למעשה קובעת את חייו של בנה ל10 שנים הקרובות זה חוצפה וגועל נפש.

נכון.
כי אתה אבא בעצמך ובעצם אתה יודע איך צריך חנך ולגדל ילדים, ויודע מה עובר בראשם של הורים.
ומה שראשי הצבא שלנו עושים זו לא צביעות...

כשאלי ישי ואהוד אולמרט, שניים שאף אחד מילדיהם לא שירת בצה"ל וגם לא ישרת, אומרים שצריך לשלוח ככה וככה חיילים לקרב, זאת צביאות.

ראשי הצבא כולם התחילו מהכי נמוך. אשכנזי היה חפ"ש לפני שהוא היה מ"כ, הוא היה מ"פ לפני שהוא היה מח"ט. כך גם עם שאר צמרת הצבא.

אצלנו זה עובד שונה ממדיונת אחרות. בארה"ב זה הדבר הכי נורמלי בעולם שגובניק (קולין פאול, למשל) יהיה ראש הכוחות הצבאיים. אצלנו,חייבים להרויח את הכבוד של האוכלוסייה כדי שיכבדו גם את ההחלטות שלך לשלוח חיילים לקרב. אנשים כמו ברק, שרון, נתניהו. אלה אנשים שהיו בקרב, סיכנו את חייהם לא פעם ולא פעמיים. זה דבר שאזרח ישראלי פשוט יכול לכבד ולהעריץ. או במלים פשוטות יותר, זה שאתה בעצמך אכלת חול בזמנך והיית תחת אש וסיכנת את חייך, נותן לך את הזכות (בעיני אחוז רב מהאוכלוסייה הישראלית) לשלוח חיילים אחרים לתוך אותם תנאים. בין אם זאת גישה צודקת או לא, או אם אפילו יש בה הגיון, זה כבר דיון אחרץ

אתה מבין, אומנם בארץ נהדרת צחקו כל הזמן על איך שאשכנזי הוא "איש שטח" ואוכל פיטות עם חול, אבל זה לא כל-כך רחוק מין האמת, בכל הנוגע לגישה של עם ישראל כלפיו וכלפי שאר מפקדי צה"ל.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

עוד פעם אחת פוליטיקה- ואתה לא תהיה כאן.