 |
12-07-2007, 22:00
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
החוויות שלי מהמפגש
קודם כל ארז – קבל ממני ציון לשבח
ארז היה ממש נפלא. מאוד מסביר פנים והשתדל לשתף את כולם ולתת לכולם להרגיש נוח, לשבור את המבוכה – למי שהיתה אחת כזו. הוא היה כל כך מקסים, והרגשתי שכאילו לא התייחסתי אליו כמעט.
דיברתי הרבה עם NVJ=דורון ונורא נהניתי איתו. יש בו כל כל הרבה בפנים, יש לו הרבה יכולות, כישורים, ואף הודעה שהוא כותב כאן לא עושה חסד עימו. הוא פשוט הרבה יותר ממה שהוא מצטייר דרך ההודעות שלו.
למעיין=חיה_בשבילך יש עיניים ממש יפות, וגם איתה מאוד נהניתי לדבר, רק חבל שזה היה קצר. אני ראיתי תמונה שלה באשכול התמונות ומיד זיהיתי אותה. היא היתה בדיוק כפי שהיא ניראתה בתמונה. אני אסביר את עצמי קצת יותר לעומק: יש אנשים שכל הבפנוכו שלהם, ואיך שהם מתנהגים במציאות מצליח לעבור דרך התמונות. במילים אחרות ההתנהגות שלה היתה בדיוק כפי שחשבתי שהיא תהיה כשראיתי את התמונה שלה. עוד אנשים שהתנהגו בדיוק כפי שחשבתי שיתנהגו הם ארז ואמיר ודניאל.
חנן ניראה הרבה יותר יפה במציאות מאשר בתמונות.
פקטשאלי=יעל יפיפיה בעיני. יש לה יופי מיוחד מאוד.
גם יעלי מאוד יפה וגם לה יש יופי לא שיגרתי.
אסף – ובכן, אסף הוא ההוכחה המושלמת שלא כל דבר הוא כמו שהוא ניראה. כשראיתי אותו ומי הוא, הוא עמד בניגוד גמור למה שחשבתי שהוא/שייראה.
WILLOW=מירי – אחרי שראיתי אותה ואיך שהיא מתנהגת, אני יכולה לומר ששום הודעה שלה לא מושלמת בלעדיה, בלעדי האישיות שלה. אם היה אפשר לצרף קול ונימה לכל הודעה שהיא כותבת, הדברים היו ניראים אחרת לחלוטין. הם היו מקבלים הרבה יותר נפח ועומק. שום הודעה שלה לא ממש משקפת את כל מי שהיא, את כל כולה. הודעות שלה מראות רק קמצוץ ממנה. מכיון שהיא עמדה כל כך קרוב לארז והיתה כל כך חברותית חשבתי שהיא אישתו... לפחות הצחקתי אותם...
כולם היו מאוד נחמדים וחמים, וסליחה שאני לא זוכרת את השמות של כולם, וגם לא את הכינויים שלכם. אני זוכרת את XENO ועוד מישהו בלונדיני כמוהו, עם קוקו, שהיו מאוד נחמדים וחמים, היה גם עוד מישהו גבוה וביישן.
בנוסף ל-NVJ ומעיין שאני כל כך שמחה שהכרתי אותם קצת יותר מקרוב, הייתי רוצה להכיר (גם קצת יותר מקרוב) את XENO והבלונדיני עם הקוקו ואת חנן, אבל זה לא התאפשר כי קודם כל אני מעדיפה להתרכז בבנאדם אחד בכל פעם, קשה לי קצת ליצור הכרות והתחברות עם יותר מבנאדם אחד, וחוץ מזה – הם כל כך נהנו עם דניאל ומירי, שאין איפה להכנס באמצע. חבורה של חברים מאוד טובים. הביישן הגבוה – לא ניראה לי שהוא רצה שמישהו יטריד אותו. זה לפחות היה הרושם שלי. הוא רק חייך חיוך מקסים וביישן והעדיף להיות צופה מהצד.
לפני שהגעתי מאוד התרגשתי. ציפיתי למפגש, תהיתי איך יהיה, אבל השתדלתי לא לפתח שום ציפיות ולא לנסות לנחש איך אנשים ניראים, כי אז זה סתם מאכזב. אם באים בלי ציפיות זה הרבה יותר קל.
הגעתי לגג, ראיתי מלא צעירים – החל מילדים בני 8 או פחות ועד נערים בגילאי 17 או משהו. היתה חבורת בנות גדולה וחבורת בנים גדולה. מכיוון שהיו הרבה מהם, הסקתי שכנראה הם שייכים למפגש. הבאתי עוגיות שאפיתי, בצורת לב עם שוקולצ'יפס, אבל זה ניראה לי קצת לא נעים לפנות לחבורת צעירים שאני לא מכירה ולשאול אותם האם הם באו למפגש ולהתחיל לחלק להם עוגיות. זה נורא לא נעים. הם בטח גם יצחקו עלי. החלטתי לחכות לפנים שאני מכירה. ארז או אמיר.
חיכיתי המון זמן שם לבד. כל הזמן ראיתי שנכנסים אנשים, בעיקר צעירים – בזוגות (עם חבר או חברה טובים), מתיישבים, מסתכלים לצדדים, מחפשים. כמובן שהסקתי (שוב) שייתכן שהם שייכים למפגש, אבל לא מכירים אף אחד ומחכים. היו שם שלושה בחורים – כל אחד ישב במקום אחר, אין קשר ביניהם, שחשבתי אולי לשאול אותם אם הם באו למפגש, כי הם ניראו מחכים ומחפשים, אבל לא היה לי אומץ לעשות זאת.
בסוף, אחרי שחיכיתי איזו שעה לבד החלטתי שאני מתקשרת לארז ושואלת איפה הוא בכלל. מסתבר שהוא כבר היה שם על הגג. האמת שקודם, חצי שעה לפני שהתקשרתי אליו, ראיתי אותו נכנס, הוא ניראה מוכר מהתמונה, אבל לא הייתי בטוחה שזה הוא כי הוא אמר שהוא מגיע עם אישתו והבת שלו, וחוץ מזה כשהוא הלך - הוא לא הלך לכיוון חבורת הצעירים-ילדים, אלא לכיוון הרבה יותר בפנים, לכיוון חוות הפרפרים, ופגש שם מעט אנשים, אז הנחתי שזה אולי לא הוא. אני בכלל חשבתי שיבואו איזה 40 איש למפגש, והכנתי המון עוגיות J.
היה ממש נפלא ביחד.
עזבתי מוקדם כי רציתי ללכת לשיעור של ריקודי בטן, והגעתי בדיוק בזמן (לשם שינוי), רק בשביל לגלות שהשיעור התבטל. הצטערתי, כי רציתי להשאר יותר במפגש, אבל מצד שני אם רואים את הצד הרוחני של זה: לקחנו את המיטב והמירב והמשכנו. הכל לטובה. אבל המפגש הזה היה מאוד שווה בעיני. היה שווה לבוא. אני מאוד שמחה שבאתי.
זה מפגש הפורום הראשון שלי. מעולם לא עשיתי משהו כזה. בשבילי זה משהו ספונטני כזה, אני לא רגילה לזה. ראיתי בזה משהו מרגש, הליכה אל הלא-ידוע. כמו הרפתקה כזו. לבוא לתוך חבורה של אנשים שאני לא מכירה בכלל, שהרבה מהם בטח מכירים אחד את השני, שאולי לא אתחבר איתם בכלל, ומה שיותר מכך: אני לא אזהה אף אחד חוץ מארז ואמיר. אני אהיה שם בין האנשים ואני אפילו לא אדע מי הם או שהם שייכים לפורום, וגם הם לא יידעו שאני שייכת לשם.
במידה מסויימת זה כמו פגישה עיוורת הפוך על הפוך. בפגישה עיוורת מנסים כל הזמן לראות מה נמצא מתחת למסיכות, לנחש מה נמצא בפנים, ואילו כאן זה הפוך: אנחנו כבר יודעים מה שבלב. עכשיו רק צריך לראות פנים מול פנים מי הבנאדם. והאמת – לי קצת היה קשה לחבר בין השניים. מעניין איך תהיה התקשורת בינינו בהמשך. אני די בטוחה לפחות שהתקשורת שלי עם ארז תישאר כפי שהיא.
בקיצור, ח'ברה, תבואו בפעם הבאה! מי שחושב שירגיש מובך או שלא יתחבר עם מישהו, אז שיביא איתו חבר/ה טוב/ה או בן/בת זוג.
אוהבת!
מריאל
  
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|
|
ראשי
צ'אט
כבר רציתי לראות את דורון ויעל !
אבל שמחתי להכיר את כולם, ומאוד נהנתי במפגש אפילו שאני הלכתי לפני הסוף.
אני ממש רציתי לראות אותך! 
כי אולי זה לא אתה, אולי זה לא הקטע שלך, אולי זה מביך אותך, אולי בגלל שאתה מעדיף להשאר כצופה.
<
מנהל פורום 
)
אשר לא אמרה הרבה אבל הנוכחות שלה בלטה שם גם ללא מילים תודה על המחמאות ולא יצא לי להגיד לך אבל יש לך עיניים מדהימות
מצב כלאיים
