לא להבהל, ההודעה נכתבת מהבית ולא מגג של בניין בן 50 קומות
העניין כזה-שגרה זה רע
תואר יש, עבודה יש, זמן פנוי יש
אבל אם ככה למה אני מרגיש שבא לי לעזוב הכל מאחור ולצאת לחו"ל לראות עולם, להנות ולא להתעורר בוקר בוקר לעבודה, לסיים לעבוד מתישהו בערב, לראות קצת טלוויזיה ולישון?
חו"ל זאת דוגמא קטנה-המחשבות בעניין של לעזוב הכל מאחור רבות ולפעמים כוללות מחשבות על לימודים לתואר שני (שרק לפני שנה סיימתי את הראשון), פתיחת עסק משלי , לעבור לגור בסוף העולם כי נמאס לראות כל יום את אותו הנוף
בקיצור מחשבות שהייתי אמור להתעסק איתם לאחר השחרור מצה"ל מעסיקות אותי עכשיו
מלבד להפסיק לחשוב יש פתרון בהתחשב בעובדה שאין סיכוי שאעשה חלק נכבד מהנ"ל בתקופה הקרובה?

אני חושבת שפשוט בגלל שהתבגרת וסידרת לך את החיים ואתה עובד ולומד אז התרגלת לשגרה שלא משתנה כמעט אפפעם ולכן אתה מרגיש במצב הזה...
אני לא חושבת שיש גיל למחשבות הללו, למי מאיתנו אין רגע בו הוא פשוט רוצה לברוח, שלא יכירו אותי לאיזה חודש חודשיים, להשתחרר ולנסות למצוא את עצמך או את מזלך במקום אחר?
זה לגיטימי לחלוטין, ואף מבורך.
אל תעצור את עצמך, אם אתה מרגיש שאתה צריך את החופש הזה והוא יועיל לך, אז לך על זה.
לא משנה בן כמה אתה או מה העיסוק שלך כרגע, כל אחד צריך זמן ניתוק מסויים, ותאמין לי שאני יודעת כל כך טוב על מה אתה מדבר.
אני לא חושבת שהפתרון עבורך הוא להפסיק לחשוב, שכן המחשבה, בין אם טובה או רעה, מקדמת אותנו הלאה ומכריחה אותנו לעשות משהו עם עצמנו. אם לא נחלום, לאן נשאף?...
תמצא את הזמן להתעסק במשהו שכן תרצה בנתיים, ואז אולי תרגיש שהגיע הזמן ללכת על משו יותר גדול...

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

אני לא אקום ואלך לטייל עכשיו חודשיים בחו"ל גם כי אין לי את האפשרות הפיננסית הזאת וגם בגלל שאני מעדיף לחסוך את הכסף לשימושים אחרים (השעון הביולוגי מתקתק )
עסק אני גם לא אמהר לפתוח כי אין לי את הכוחות הנפשיים והפיזיים לריצות אחר מקום, סקרי שוק שונים לבדיקת יעילות ומצב מתחרים
מה גם שהקטע של לנסות ולהכשל מפחיד כי אז הוא ישפיע על שארית חיי (אצטרך למצוא עבודה חדשה שזה תהליך שלוקח זמן,אצטרך לשלם חובות שיכולים להגיע לסכום גבוה מהשקעה ראשונית)
כך שבעצם אני חושב על משהו שלא אעשה אבל המחשבות מעסיקות

עסק בונים מי מינימום הוצאות אתה מתחיל את העסק שלך מי מינימום חוסך בכול שקל.
תפתח עסק בבית או במקלט דירה קטנה ,ציוד קונים מה שצריך בזול או יד שניה.

כך אתה מקטין את הסיכון והחרדה שלך ,אין לך לחץ שמה העסק לא יצליח.

מדונה התחילה את הקרירה שלה ב-5000 דולר.

עסק טוב הוא עסק שמתחיל מי מינימום וצומח.

סתם טיפ קטן.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

רומק,
תמיד כולם חושבים על זה שבא להם לעזוב הכל מאחור וללכת לראות עולם, להספיק לעשות עוד ועוד דברים.
אבל אין סוף לזה. לדעתי -זה יעשה לעצמך רק טוב אם תקח חופשה של כמה ימים, תלך עם החברה/חברים או משהו כזה לנקות קצת את הראש באילת/יוון/קפריסין/משהו אחר קרוב וזול לסוף שבוע, זה טוב לשבור שיגרה. בקשר לעסק - אי אפשר להרוויח בחיים בלי לשים את הכסף בסיכון, כמו שאמר חכמנו מ"מתחת לאף" - "מי שלא מסתכן לא מרוויח!", אני קטונתי מלעשות את הבחירות האלה אבל בתור חולה סיכונים הייתי ממליץ לך לקחת קצת סיכון בחיים, אני לדוגמא- חולה על האנדרנלין הזה, על הריגוש שבסיכונים.. live on the edge.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

אני עושה זאת הרבה.
שנית אם תממש אפילו חלק קטן מהחלום כבר עשית שינוי.
לאט לאט אולי תצליח לממש חלק גדול מהחלומות שלך. ובנוגע לטיול לא חייבים לצאת לחודשיים
אפשר להתחיל בקטן שבוע שבועיים . מכיר את השיר לפעמים חלומות מתגשמים זה הכל תלוי בנו.

רומק היקר,

המרוץ הזה נגד הזמן וההתנגשות האינסופית של ה"אני-העצמי" מול הנורמות החברתיות - זו ה"מכה" של האדם התרבותי המודרני.

הדילמות בהן אנו מתחבטים כיום כ"אדם החושב" - הן לא קיומיות בהכרח כפי שהיה נהוג בעבר.

בעוד שבעבר דאגו למזון על מנת להתקיים או למלבוש חם כדי לא לקפוא - היום מעסיקות את מוחנו מחשבות אינסופיות על מסלולים, התקדמות, מירוצים, תחרויות, ונצחונות.

הניצחון האישי שלי - הוא שאני חי את חיי בכל יום כפי שאני רוצה לחיות אותם - Out of the Box.

אני לא מוכן לקחת חלק במירוץ... זהו מירוץ מעגלי - לא ב-א-מ-ת מגיעים לשום מקום.

היעד - או המטרה בחיינו - היא לחיות את חיינו בתחושת סיפוק אמיתית-רגשית.

גם כשלא נגיע לעמדות ניהול או משרות בכירות וננהג ביגואר - נוכל להגיע לרמות סיפוק אמיתיות שאנחנו חיים את חיינו כפי שאנו רוצים.


הביטוי ל"מימוש עצמי" תלויה בך - היא מתחילה ומסתיימת ב"אני העצמי" - ואפילו לא דורשת שתרחיק עד דרום אמריקה לחצי שנה רק כדי להבין ש"התקרבת לעצמך".

ההתקרבות לעצמך, ההסתכלות פנימה, אל הרצונות והשאיפות שלך - ללא שום חשש - זהו תהליך.
התהליך אינו קל, אך הוא מחזק ומאוד מספק.



לי באופן אישי, יש תחושה שאתה לא נותן "דרור" לרצונותיך האמיתיים לביטוי-עצמי. יש לי תחושה שמשהו ב"מסגרת" החברתית מרגיש עבורך כובל מדיי מכדי שתגשים את משאלותיך וחלומותיך.


אל תפחד להקשיב ללב שלך - גם אם הוא אינו עומד בקנה אחד עם ה"נורמות" או ה"מסגרת".
ברגע שתעשה כן בצורה אמיתית ומלאה - אז תוכל להתבונן בדברים בעיניים "פקוחות", שקולות יותר.


אם הלב שלך אומר לך שתגשים את עצמך כקונדיטור - או כמגלה צדפות בניו-זילנד - אין סיבה שלא תוכל לעשות זאת (או לפחות לשקול להתבונן ברחשי הלב דרך העיניים ודרך הלב - בצורה שווה).


משהו בך נפתח... תהליך התחיל - וזה מצויין.
אתה צריך רק לא לחשוש להתבונן פנימה - אל תוך עצמך - על מנת שתוכל להקשיב ל"אני העצמי" שאיפשהו קצת נבלע בתוך המירוץ, בתוך הקופסה.

את התהליך של הגילוי אתה לא חייב לעבור לבד. שיתוף של חברים ואנשים קרובים יכול בהחלט לסייע לראות את הדברים מכיוונים שונים - ואולי אף להפתיע אותך לטובה.

בסיפור הילדים הידוע "פינוקיו" ישנו מוסר השכל חשוב מאוד שלא כולם מיטיבים לראות:
השקר הוא לעולם רק כלפי עצמנו.
כאשר אנחנו חיים בזיוף או בשקר, נלחמים באני-העצמי האמיתי ו"כולאים" אותו בפנים - אנו חיים את חיינו בשקר.


רק כשנתוודע לאמת של עצמנו ונכיר בה- נוכל להגשים את מטרתנו האמיתית.

http://photo.fresh.co.il

לדעתי חופשה קטנה תסדר לך היטב את המחשבות .
אני חיכיתי זמן רב לחופשה שלקחתי ואמרתי לעצמי שזה חייב להיות בחו"ל כי בארץ - כשאתה בצבא, חופשה זו לא חופשה (אין לב לכבות את המירס, כולם במרחק של שיחה והעבודה לא נפסקת) .
הטיול בצרפת אִפשר לי לנקות את הראש (ובאמת שסילקתי כל מחשבה שעלתה לי שקשורה בעבודה מתוך תזכורת כי לפני שטסתי סגרתי את כל העניינים הדחופים ויש לי על מי לסמוך במשרד), אפשרתי לעצמי להנות מהרגע, מהחיים וזה פשוט "מילא לי את המצברים" .

אני חושבת שכל אדם חייב את זה לעצמו, במיוחד אחרי תקופה עמוסה של לימודים/עבודה .
ואל תמהר לתואר שני, יש מספיק דברים חשובים לפני כן - מנוחה, הנאה מהחיים, אהבה וכו' .

מצפה לעדכונים ותתעודד, לכולנו יש רגעים כאלו .
נשיקות,
רחלי .

לפי דעתי מה שהתעורר בך זה לא סתם רצון חולף אלא דחף פנימי של מה שנכון לך לעשות בחיים. התעוררה איזו שהיא נקודה שבלב שאומרת לך מה נכון בשבילך, למרות שזה ניראה כאילו זה נוגד את ההגיון, את הסולידיות, את ה"ללכת על בטוח".

לפי דעתי הפתרון הוא לא להפסיק לחשוב אלא ללכת ולחפש דרכים איך אפשר להתחיל להגשים חלק מהחלומות הללו. אתה כולא את עצמך בהתחייבויות, גם עתידיות (משפחה, בית), ובינתיים אתה לא חי. אם אתה חוסך את הכסף לביטחון עתידי (שזה מצויין ומאוד נבון), אבל כרגע אתה מונע מעצמך את ההנאות החשובות, אז מתי תיתן אותן לעצמך? כשתתחתן? מבטיחה לך שגם לא אז. כי אז תמיד תמצא עוד תירוצים למה לדחות את זה. ואם כן תעשה את זה, זה יהיה מהול ברגשות אשמה.

אין לך את האפשרות הפיננסית לטייל בחו"ל? חפש לך דרך שבה כן תוכל להרשות לעצמך. קודם כל כמו שאמרו פה: אפשר רק שבוע-שבועיים. לא חייבים חודש חודשיים. אפשר להדק חגורה ואת כל הכסף שחוסכים מהידוק החגורה חוסכים לטיול. זה לא בשמיים, רק שזה לוקח הרבה זמן. אולי כמה חודשים. אולי שנה.

הידוק החגורה הזה דווקא יהווה לך חישול די טוב לקראת העסק שאתה רוצה להקים (אני מאמינה שבמוקדם או במאוחר, אולי עוד כמה שנים טובות, תקים עסק קטן). בשביל להקים עסק דרושה משמעת כסף חזקה מאוד ורצינית.

אתה יודע שכרגע ללכת להקים עסק דורש הרבה אורח רוח וסבלנות וגיבוי כספי, וכפי שכתבת אין לך אותם, אז זו בהחלט תהיה התאבדות וצעד נמהר להקים בשנה-שנתיים הקרובות עסק. אבל זה לא נכון שצריך לוותר על החלום הזה לגמרי. מה שאתה יכול לעשות עכשיו זה להחליט איזה עסק אתה רוצה להקים וללתכ לחקור לאט לאט את כל הנושא, צעד קטן אחרי צעד קטן, מתוך מחשבה שאולי עוד עשר שנים (מי יודע אולי פחות) תקים עסק. אתה תעקוב אחרי השוק מהצד, תעשה את סקרי השוק שלך בעצמך, ב"איזי", וכשתחליט להקים את העסק, כבר תהיה מוכן, כי הכנת את עצמך לכך כמה שנים לפני. אולי תקים עסק שישלב בתוכו גם עסקים וגם נסיעות לחו"ל. במהלך ה"חקר" הזה תלמד לאט לאט איך לחשוב כמו בוס, כמו בעל עסק. הם רואים פרספקטיבה אחרת לגמרי מאשר העובדים שלהם רואים. אתה חייב לסגל לעצמך ראייה כזו, כדי שתוכל להחליט החלטות נכונות בזמן אמת.

אני חושבת שהרהורי ליבך הם אמיתיים ואתה חייב ללכת בעקבותיהם. אם אין לך איך להגשים אתה חייב להיות יצירתי לחפש לך דרכים איך כן ניתן להגשימם, אפילו אם הם יתגשמו בעוד שנה-שנתיים-עשר שנים. אל תחפש תירוצים למה לא להגשימם.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

רוב החברים שלי הם כבר בעלי משפחות כך שלא קל (עד בלתי אפשרי)
לתאם איתם
ירדתי מרעיון של פתיחת עסק נכון לעכשיו אבל בקרוב אקח חופשה קטנה ואקווה שהכל יחלוף

אתה חייב סבלנות של צייד בדברים האלה. אני לפחות לא אמרתי שטיול לחו"ל עם כל הדרישות שלך (שיהיו לך חברים מסויימים איתך למשל) יכול להגיע כאן ועכשיו. אפשר לנסות לתכנן לטווח רחוק יותר כמו עוד שישה חודשים. כן, אם יש מישהו מהחברים שלך שהוא בראש שלך ומוכן להסתכן ולתכנן את עתידו כך שכן תצאו לטיול ביחד ומשפחתו תחכה לו איזה שבועיים כאילו היה במילואים.
אתה חייב להיות יצירתי. היצירתיות כאן אינה קשורה למקוריות. אתה נכיר את זה שאתה נגד דבר מסויים ושאי אפשר לעשות אותו, ואז פתאום יש כורח חעשות את המ שחשבת לבתי ניתן לעשייה, ופתאום אתה מתחיל למצוא כל מיני פרצות שאולי כך ואולי את זה ניתן כן להחליק ואולי זה לא מה שחשבתי קודם וכו'? זה קורה כל יום, במיוחד עם הורים לילדים קטנים. נניח אני רוצה לאסור על הילד שלי לאכול שוקולד. ואני מצליחה לזמן מה למנוע ממנו עד שבסופו של דבר אני רואה באיזו שהיא דרך הוא אוכל שוקולד, ואז אני משנה את דעתי: טוב, נו, אף אחד לא מת משוקולד, אם אוכלים במינון הכל בסדר, אפילו בעיתון אמרו ששוקולד זה בריא, ויש לו גם חומרים נגד שיעול, אולי אני לא צרכיה להיות כל כך קשה, הרי אני בעצמי אוהבת שוקולד, והנה - אני בסדר גמור, וכו' וכו' וכ'. אני מקווה שהעברתי את הרעיון.
הדרך שלך לא צריכה להיות "מדוע אי אפשר לבצע משהו". הדרך שלך צריכה להיות כמו צייד המחכה בסבלנות אין קץ ובנחישות להזדמנות ולתפיסת חלון ההזדמנות המתאים. אל תפסול את הרעיון כבלתי אפשרי, אלא כאפשרי רק לא עכשיו. לאט לאט תימצאנה דרכים שיכולות להביא אותך לטיול או למה שאתה רוצה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

זה פשוט מאוד.. כל אדם מגיע לשלב בחיים שדי נמאס לו מהכל והוא רוצה חופש....
אז מזל טוב עכשיו השלב הזה הגיע אלייך
אם אתה שואל אותי הפתרון היחיד הוא פשוט לקחת את עצמך ולצאת קצת לחופש.. שבוע אולי שבועיים פשוט להתנתק מהכל ולנקות את הראש...
ואם בחופשות עיניננו אז אני גם צריכה חופש ומחפשת שותפים
אז אתה תמיד מוזמן אתה יודע

אני אישית לא בעד לימודים עכשיו.. לא נראה לי שזה מתאים שתיכנס שוב ללחץ הזה של הלימודים.. תואר שני יכול לחכות עוד שנה או שנתיים..
קח את הזמן לתכנן דברים בצורה שנכונה לך...

וטיפ קטן להגשמת חלומות -הסבירו לי לפני שבוע(הראש תחום המקסימה שלי) בשביל להגיע ליעדים שרוצים ולהגשים את החלומות אפילו ההזויים ביותר צריך להיות מתוכננים ולפתוח יומן ולתת לעצמו תאריכי יעד.. כי ברגע שישי תאריך אז יש רצון לעמוד בלוח הזמנים
עליי זה עובד יופי...

רומוש' מותק שלי קח הכל בקלות ובחיוך

תודה לפיינטבול

צריך חופשה! כל אחד מגיע לתקופה הזאת שהוא מרגיש שהכל חוזר על עצמו כמו תקליט שבור, לכן אנשים לוקחים חופשות/ מנסים דברים חדשים/ שואפים לשינוי.

גם אם אתה חושש מהיציאה הזאת ויודע שאחרי זמן מה תהיה חייב לחזור, תזכור שהחופשות האלה נותנות המון כח להמשך, תעיז יותר - תגיד יפה שלום לכולם וצא לקצת חופש של כמה זמן בחול, העולם יחכה! יש לך את הכח והיכולת לעשות את זה ולשנות קצת! אפילו אם זה לעבור לבית חדש או להתחיל ללכת לרקוד סלסה פתאום- צא, נסה ותראה איך השגרה נשברת <גם תוך כדי הנסיונות>.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"