עלתה בדעתי שאלה משונה:
איך ייתכן, שבאנימות (בסך הכל) יש עומק ורצינות ורמה טובה, בעוד שהתוכניות היפניות המצולמות ממש, אבל ממש, חסרות עומק או שכל כלשהו?
הרי קטע "יפני" באינטרנט הפך לשם נרדף לקטע "מטומטם" או "מפגר והזוי". איך זה מסתדר ביחד?
הרי אנימה ומנגה הן סממני תרבות די רציניים ביפן. איך ייתכן שהן לא משפיעות מספיק כדי לשפר את הטלויזיה?
מה אתם חושבים?







































כאן המקום, אליאנה, להעיר על המוזרות של האשכולות שאני פותח...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

לא ראיתי את כל התוכניות היפניות, משומה אני בטוחה שיש גם תוכניות רציניות פשוט אנחנו לא זכינו לראות אותן.
וזה לא שכל האנימנגות הן בעלות רמה גבוה, יש המון אנימנגות מטופשות, רוב הסיכויים שאתה פשוט לא מכיר אותן כי הן לא שוות קריאה\ צפייה.

Ze blog | KozlikArt

אבל אנימות מטופשות לרוב מכוונות לגיל הצעיר, בעוד שהתוכניות המפגרות המצולמות מיועדות למבוגרים.
ואריאל העיר על זה פעם: שהתוכניות המצולמות של היפנים מאוד מושפעות מהמערב, ומהוות חיקוי עלוב שלהן, וזה ממש מוזר לי. איך אומה עם יצירה עצמית די רצינית- כמו אנימה ומנגה, מסוגלת לחקות (ולחקות גרוע) תכנים מפגרים מתוכניות מערביות?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

איך? בקלי קלות.
בידור פופולרי הוא בידור פופולרי בכל מקום - משהו שמכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר.
זה, בשילוב עם הנטיה היפנית להקצין דברים ועם ההתנגשות התרבותית בין הערכים שלהם והערכים המערביים יוצר דברים משונים.

אני לא מומחה גדול בטלויזיה יפנית, אבל ידוע לי שמבחינת תרבות, אמנות ומדע
(אקדמיה, ספרות, אמנות, קולנוע, מוזיקה רצינית וכן הלאה') אין ליפן שום סיבה לרגשות נחיתות,
ולכן אני די משוכנע שגם בתחום הטלויזיה יש גם דברים יותר רציניים.

"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/

הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".

יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876

קודם כל, מה עם נמר דרקון? גיבור? מחול הפגיונות? גם סרטים מהסוג הזה נחשבים סממני תרבות רציניים
ביותר ביפן ולא חסר בהם עומק כלל.

חוץ מזה, אנו נחשפים אך ורק לתכנים ההזויים/דביליים/מטורפים שלהם היות וזה מה שמעניין את תרבות המערב,
אבל הם פשוט לא מטורללים מספיק לבצע דברים בסגנון. אני מאמין שלא חסרים בכלל תכנים רציניים מאוד
בסרטים יפניים מצולמים, אבל תכניות/סרטים אלו זוכים לאותה מידת פרסום בה זוכה כמעט כל סרט/תוכנית זרה
אחרת, שהיא שואפת לאפס.

אם אני לא טועה, שלושת הדוגמאות שהבאת, הן סיניות P=

כל המרבה הרי זה מסובך

*מרגיש אדיוט*

משום מה הייתי בטוח שאלה סרטים יפניים... בכל אופן הפיסקה השנייה שלי עדיין תקפה.

ואגב, ראיתי את גיבור ומחול הפיגיונות
חרא סרטים :/

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

כי באמת יש סיכוי רציני שאנחו נחשפים לסוג מסויים של תוכניות...
ואולי החיים של היפניים כל-כך רציניים שהם צריכים תוכניות דפוקות בשביל לאזן את רמת ההומור D:
בטח יש איזה פתיח שרק היפנים מבינים...
"...*אז צפו בחידון מפצח-הביצים שלנו, כי הוא מאזן את רמת ההומור בחיים שלכם, וגורם לכם לחייך חיוך אמיתי יותר!"

*עכשיו תנחשו מאיפה לקחתי את זה!
פרסים לפותרים נכונה!

Now I ride with the mocking and friendly ghouls on the night-wind, and play by day amongst the catacombs
I know that light is not for me, save that of the moon over the rock
I know always that I am an outsider; a stranger in this century and among those who are still men

וזאת טעות די נפוצה...
נתחיל בזה שהיפנים הם כותבי סרטים מוכשרים מאד, יש להם תרבות טובה מאד כשזה מגיע לסרטים, וגם להם יש סרטים לא רעים בכלל! (חלקם מיוצרים ע"י במאים יפנים אבל יוצאים בארצות אחרות כמו "זר בבית (אני לא סגור שזה השם שלו בעברית- זה על זה שנכנס לבתים של אחרים...)" - שזה דווקא סרט מפורסם שיצא בארץ (אני גם לא סגור אם הדיבור הוא סיני או יפני, הבמאי לעומת זאת 100% יפני והסרט 100% מעולה)..

עצם העובדה, שיש כל כך הרבה יפנים (וסינים, ועצם םהעובדה שקשה לנו להפריד ביניהם), ותוסיף את זה לעובדה שאנשים אוהבים לראות שטויות, גורמת לזה להראות כאילו התעשייה הסינית הקולנועית גרועה...

בעקרון לפני בדיוק שבוע קיבלתי כמה המלצה מחבר בקשר לסרט יפנים שפשוט אין לי זמן לראות, אם מתחשק לך לבחון אותוולהגיד לי איך הוא אז אשמח , שם הסרט Dolls והבמאי Taekshi Kitano's שאמור להיות במאי מצויין (זה סרט דרמה, בלי יותר מדי מכות שטויות שכאלה כנראה...)

dolls סרט מעולה.
לא שלקיטאנו יש סרטים גרועים.
הוא אחד הבמאים האהובים עליי מאז שראיתי את קיקוז'ירו שלו לפני כמה שנים טובות.

"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/

הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".

יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876

הוא נקרא "להרגיש בבית" או 3 iron באנגלית.
ואני כמעט בטוח שהבמאי קוראני. בכל אופן הם לא מדברים יפנית בסרט.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הסדרות שאתה מדבר עליהם הם בעיקר שעשעונים מטורפים הסדרות הרגילות
די טובות תחפש המלצות אם אתה רוצה ב http://www.d-addicts.com/forum/

המממ....לפי דעתי...

מה שרואים למשל ב youtube אלו שעשועונים. אין ספק שהם השעשועונים היחידים שאשכרה מצחיקים אותי עד דמעות...

אין דבר יותר מצחיק וגאוני מאשר לראות אנשים משחקים human tetris (אחד הדברים החזקים), או עושים דברים מטורפים בסיפריה בזמן שהם מנסים לשמור על שקט (מי שלא ראה לא ידוע מה הוא מפסיד), או תוכנית שאסור למשתתפים לצחוק כאשר שמישהו עושה משהו מטורף לידם כי אחרי זה הם מקבלים מכות בטוסיק (יש פרק קורע אחד במיוחד בyoutube, שיפני מנסה לקרוא ספר באנגלית), אבל אחרי הכל הם שעשועונים, ואפשר לראות תוכניות יפניות ממש מרהיבות שבאותה קטגוריה כמו למשל ping pong matrix ששודר בתוכנית אדירה ביפן בשם Kasou Taishou, מי שלא מכיר לא יודע מה הוא מפספס...תבדקו בyoutube אולי תוכנית הכישרונות הטובה ביותר מבחינת דימיון וביצוע שראיתי.

כמו כן, ליפנים יש קולנוע ברמה מאוד גבוהה למשל יש את הבמאי האגדי אקירה קורוסאווה, שביים/כתב קלאסיקות כמו 7 סמוראים, רשומון, ראן...או סרטים ידועים של טקאשי קיטאנו..
בקיצור לא חסר =) העם היפני הוא עם מופרע אבל בהחלט פורה ומצחיק בצורה בלתי רגילה...