בזמן האחרון התחלתי להתעמק בכתביו של קפטן מהאן, לאחר מכן אדמירל. כפי הידוע לכם האדם אשר ספרו בדבר לוחמה ימית היה בין הספרים המובילים בשלהי שנות ה90 של המאה ה19, ספר אשר דגל בדוקטרינה שלפיה גורלה של מדינה גדולה נקבע על הים. חוץ מזה שהספר הזין את המיליטריסטים הצעירים בארה''ב עצמה ואשר הוביל בסופו של דבר בנוסף לגורמים נוןסף ל"Splendid little war" של 1898 כנגד ספרד , ונתן לאמריקאים את הטעם הראשון באימפיריאליזם, הספר כמו כן נתפס כ"מסמך היסטורי, קלאסי ממש" על ידי הקייזר וילהלם ה2 עצמו, אשר החליט בהתאם לדוקטרינה זו , לבנות לעצמו צי גדול , ולהוציא את גרמניה מן ה"כיתור" שלה.
אבל כל אלה זה , בכלל חומר לאשכול אחר(שד''א אני מתכוון לכתוב בקרוב), באשכול זה רציתי להתעמק יותר , לצי שקרוב יותר לליבי ,הצי האימפיריאלי הרוסי.
הצי הופיע כזרוע צבאית משל עצמה ברוסיה, בימי פיטר הגדול שהקים את הצי הראשון בכדי להילחם בשבדים וכמובן בכדי להראות לכולם כי רוסיה כי אימפריה שיש להתחשב בה, אני אתעלם כרגע מבערך 200 שנות קיומו, ואקפוץ לשנות ה90 של המאה ה19, כאשר ב1894 עלה לשלטון הצאר ניקולאי ה2, אדם שכנראה היה מתאים יותר לגדל לפת מאשר להיות צאר של כל ארצות רוסיה(אימרה שקבע הקייזר בשנת 1906) , החצר שלו היתה ביזנטית ומושחתת עד כמה שיכלה להיות, צארינה קרת לב וקשוחה, צאר רפה שכל, יועצים חנפנים, מטעם השיטה שפעלה ברוסיה שכללה בעיקר מינוי על סמך פרוטקציה לא התקדמו המוכשרים ביותר לתפקידים הבכירים, אלא בעיקר אלא אלה אשר קרבת הדם האצילית או השוחד האצילי שלהם הוא זה שהיווה את התקדים לקידום. במדינה שהתנהלה בעצלתיים על ידי ממשלה לוקה , גם הצי לא היה במצב טוב במיוחד. הצי הרוסי נחשב ליהלום שבכתר של שושלת רומנוב , ומאז ימי פיטר היו הצארים מעניקים תשומת לב מיוחדת לענייניו(על אף שמעולם לא הגיע למימדים שאיימו על בריטניה ).
למרות כל הליקויים הללו עד שלהי שנות ה90 של המאה ה19 היה הצי הרוסי ה3 בגודלו בעולם(אחרי הצי הגרמני שהיה במקום השני והבריטי שהיה במקום הראשון) , והיה כוח מאיים בהחלט. למרות נתונים מרשימים אלו, היה לצי הרוסי אותה בעיה שהיתה לצבא, קצונה כבדת צמרת, מחסור בקצינים מוכשרים, ופערים ענקיים של ממש בין הקצינים לימאים , שהובילו לאפעם למתיחות אדירה.
הדמות האחרונה בעלת ההשפעה בצי הייתה זו של אדמירל פאבל נחימוב האגדי שנהרג ב1855, על אף קצינים מוכשרים רבים כגון סטפן מאקארוב(במלחמת רוסיה-טורקיה של 1877 היה הראשון בעולם לשגר טורפדו מספינה והיה חלוץ בכל הנוגע לסירות טורפדו והשימוש בהם), נראה כי הצי נכנס לקיפאון כמעט כהמשך לקיבעון הפוליטי בימיו הראשונים של הצאר ניקולאי ה2.
במלחמת רוסיה יפן , מחקו היפנים כמעט לגמרי את הצי הרוסי שנשלח נגדם בקרב במיצרי צושימה , וחשפו בפני העולם את אוזלת ידם של הכוחות המזויינים האימפיריאליים הרוסים (יש לציין כי סטפן מאקארוב אשר בימי המלחמה היה כבר אדמירל, נהרג במלחמה זו כאשר ספינתו עלתה על מוקש). וכאן באה השאלה המתבקשת מצידי לפחות, באיזו דוקטירנה בידיוק השתמשו הצי האימפיריאלי הרוסי בימי מלחמת רוסיה יפן , ובאופן כללי? וכיצד דוקטרינה זו הובילה לאסון בצושימה(חוץ מן השאננות הנוראה שבה הייתה שרויה רוסיה ובמיוחד הצמרת הצבאית שלה בכל הנוגע ליפנים).

דיון פורה ומהנה, אני מקווה.

נורא אל נורא נאזר בגבורה שובי אלי מלכי
דודי רפא, נפשי ניכספה, לביתך מלכי
נורא אל נורא, נאזר בגבורה
נורא אשירה, לך אכבירה, שיר מהללי
לך אתנה מנת חבלי
בכלל זמן עזור אל נורא, גזע אברהם, נצר תפארה,
אתה אל חי נותן תורה

עם כל הכבוד לנושא שמעניין אותך, ואני מכבד את ההתעניינות של כל אחד בהיסטוריה, אני בספק רב אם יש סיכוי ל"דיון פורה" בנושא שבסופו של דבר הוא איזוטרי לחלוטין, ולכן הסיכוי שיהיו כאן משתתפים אחרים בעלי דיעה כלשהי - קלוש.

יתר על כן, אני מבקש לחלוק על עצם החשיבות שאתה נותן לצי הזה. אם תסתכל על ההיסטוריה האירופית לא תמצא שם את הצי הרוסי. אם תרחיב את המושג "היסטוריה אירופית" למלחמת העולם השניה והקרבות באוקינוס השקט - עדיין לא תמצא את הצי הרוסי. הצצה קלה על האטלס גם תסביר את התופעה. נמליה של רוסיה "תקועים" בשני ימים סגורים: הבלטי והשחור. לכן הוא היה יכול להיות אפילו הראשון בגדלו, ולא רק השלישי, אבל סוללת תותחים בסגקרג וקטגט ובבוספורס הייתה מספיקה בשביל לבטל את איומו. (הנמלים האסייאתיים היו רחוקים מדי גם בקוים ימיים, וקם בקוים יבשתיים (לאספקה).

כמעט כל מלחמות הבלקן שאנו מכירים, מקורן בעצם בנסיונתיה הנואשים של רוסיה למצוא דרך אל הים התיכון ללא חסדי הטורקים בבוספורוס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe יתר על כן, אני מבקש לחלוק על עצם החשיבות שאתה נותן לצי הזה. אם תסתכל על ההיסטוריה האירופית לא תמצא שם את הצי הרוסי. אם תרחיב את המושג "היסטוריה אירופית" למלחמת העולם השניה והקרבות באוקינוס השקט - עדיין לא תמצא את הצי הרוסי. הצצה קלה על האטלס גם תסביר את התופעה. נמליה של רוסיה "תקועים" בשני ימים סגורים: הבלטי והשחור. לכן הוא היה יכול להיות אפילו הראשון בגדלו, ולא רק השלישי, אבל סוללת תותחים בסגקרג וקטגט ובבוספורס הייתה מספיקה בשביל לבטל את איומו. (הנמלים האסייאתיים היו רחוקים מדי גם בקוים ימיים, וקם בקוים יבשתיים (לאספקה). כמעט כל מלחמות הבלקן שאנו מכירים, מקורן בעצם בנסיונתיה הנואשים של רוסיה למצוא דרך אל הים התיכון ללא חסדי הטורקים בבוספורוס.

המשפט היחיד שבו הענקתי איזשהי "חשיבות" הוא "כוח מאיים בהחלט" כוונתי הייתה כי בכוח האש שלו יכל הצי הרוסי לתת קרב טוב במקרה של היתקלות היפותטית בינו לבין הצי הגרמני למשל(בחודשי הקיץ). למעשה כל התגובה לא לעניין, הרי זה ידוע וגמור לכל אדם שמתעניין ולו במקצת בנושא כי אחת הבעיות העיקריות של הצי הרוסי מאז ומתמיד נמל שניתן לפעול ממנו בכל עונות השנה(לכן החשיבות האסטרטגית של פורט ארתור) . בנוגע למלחמת העולם השנייה, להזכירך ברית המועצות והצי הסובייטי(שהיה גוף שונה במקצת מקודמו האימפיריאלי הן בדוקטרינה והן בדברים אחרים) היו נייטרלים בחזית האוקיינוס השקט וזה כנראה יסביר את חוסר הפעילות שלו. בעוד השייטת הבלטית של הצי הסובייטי , למעשה הייתה חסרת פעולה בגלל שהייתה נעולה בנמל לנינגרד הן מבחינת אספקה(המצור הידוע) וגם משום שהגרמנים מיקשו את הכניסה לנמל ובגלל העליונות האווירי המכרעת של הלופטוואפה.
ושוב זה לא רלוונטי, כוונתי הייתה לדבר על הצי הרוסי האימפיריאלי ודוקטרינת הלחימה שלו ערב מלחמת רוסיה יפן, ולא דיון בעצם החשיבות שאני מייחס לצי זה.

נורא אל נורא נאזר בגבורה שובי אלי מלכי
דודי רפא, נפשי ניכספה, לביתך מלכי
נורא אל נורא, נאזר בגבורה
נורא אשירה, לך אכבירה, שיר מהללי
לך אתנה מנת חבלי
בכלל זמן עזור אל נורא, גזע אברהם, נצר תפארה,
אתה אל חי נותן תורה

לדעתי מה שבאמת צריך לעניין אותך זו הסיבה לכשלונה של רוסיה להפוך למעצמה ימית, ולא דוקטרינת הלחימה של הצי הרוסי.
הגורם מספר אחד שהגביל מאז ומתמיד את בניית העוצמה הימית הרוסית/סובייטית היתה האוריינטציה היבשתית של רוסיה. אם תשים לב, המוטיבציה העיקרית לבניית צי גדול בתקופה המודרנית היתה התפשטות קולוניאלית מעבר לים. גם גרמניה של וילהלם ה-II בנתה צי גדול במסגרת המרוץ ל"מקום תחת השמש" והתחרות המתגברת עם אנגליה על רקע זה. רוסיה לא נשאה עיניה אל מושבות מעבר לים ואף ויתרה על אלו שהיו בידיה (אלסקה למשל).
הגורם המשפיע השני היה פיגורה היחסי של רוסיה בתחום התיעוש. המתחרות הרציניות בתחום הימי בסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20 היו מעצמות שעברו מהפכה תעשייתית מוצלחת ו/או שהצטיינו בגיוס משאבים לאומיים.
גורם שלישי היא העובדה שברוסיה מעולם לא התפתחה מסורת ימית משמעותית. יפן וגרמניה הן שתי דוגמאות למעצמות ימיות חדשות שנאלצו להמציא מסורת ימית יש-מאין. היפנים עשו זאת באמצעות אימוץ המסורת הימית הבריטית ושילובה עם ערכי הסמוראי. הגרמנים עשו זאת באמצעות קמפיין פרסום עממי לצי שנמשך שנים רבות ובאמצעות החייאת המסורת הימית של ערי ההאנזה.