לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-07-2007, 09:48
צלמית המשתמש של zragon13
  zragon13 zragon13 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.09.05
הודעות: 1,280
מה עבר עליי בלבנון - חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931

I found this moving story about a Nachal soldier's experiences in last summer's war on the internet and thought to share it here on the forum.

Note that one of the respondents in the original thread is his friend, Roei the negevist






http://www.mekusharim.co.il/news_read.asp?tid=71001


מה עבר עליי בלבנון
מאת: תומס (catch ya on the flip side) ש 24/10/2006 18:35:39
[הוסף כותב למועדפים] (349 צפיות)



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mekusharim.co.il/images/pixel.gif]

החלק שלי בכל הלחימה

אני חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931 (כן ההוא מהכתבה של איתי אנגל) ואתם בטח שואלים את עצמכם מה נזכרתי עכשיו לכתוב על לבנון אז פשוט אני די בטלן ולא היה לי כוח לכתוב כלום ובכלל אין לי כוח לעשות שום דבר אבל עכשיו פתאום עלה לי החשק לכתוב הכל ונראה לי שעדיין יש ביקוש למור"קים ממלחמת לבנון השנייה

נתחיל מהסוף-יער בן גיאת ז"ל חברי הטוב נהרג בלחימה כשהוא מחפה על פינוי הפצועים ואני- אני חטפתי כדור בתחת...

כשכל הסיפור התחיל ואני עדיין הייתי בשטחים הפגיזו את הבית שלי(מעלות), טוב מסביב לבית שלי, ובסופ"ש האחרון שלי בבית לפני הפציעה העברנו את הזמן בבית בתצפיות על הגליל בציפייה לראות נחיתות בזמן אמת ונרגילה כי הכל הי סגור.
מיום ראשון שאחרי לא ראיתי את הבית חודשיים ושבוע... בהתחלה הכל זז לאט, לעבור מהשטחים לצפון, מסדרי ציוד, אימונים קיצר שבוע מגעיל כזה ובכניסה הראשונה נכנסו קילומטר ואז חזרנו לארץ ועוד כמה ביטולים השאירו אותנו באכסנייה בצפון.

בכניסה השנייה עשינו שבוע ב"א-טייבה" כאן אני חייב לציין כי כל תקופתנו בלבנון היה לנו מין מזל טוב שכזה כי בכל מקום (חוץ מענדוריה אבל נגיע לזה) כמעט לא היו לנו נפגעים וכוחות שהחליפו אותנו באותם מקומות יצאו עם נפגעים.

בכל מקרה נחזור לא-טייבה, לא היה שום דבר מיוחד בא-טייבה אנחנו ירינו במחבלים או סתם הכוונו מסוקים ותותחנים עליהם והם ירו עלינו, אנחנו הצלחנו-הם לא וככה עבר שבוע בלי נפגעים מכוחתינו חוץ מאחד שיה לעצמו ברגל תודה לאל אבל גם בלי אוכל עם מים מוכלרים קצת סיגריות וכמעט בלי שעות שינה, שגרה עבור אלה שהיו בלבנון.

בכניסה השלישית שהתפרסמה והפכה אותנו למינימום שייטת או מטכ"ל בזכות איתי אנגל הכתב ההוא מעובדה שהצטרף אלינו וצילם הכל ועשה כתבה שלדעתי הייתה מעולה.
מבחינתי הפעם ההיא בלבנון לא הייתה מטורפת כפי שהיא הצטלמה דרך העדשה של איתי אנגל, זה היה בערך כמו לצפות בכתבה רק בשידור ישיר, הלכתי, תפסתי מחסה, שומעים יריות, נותנים חיפוי והולכים... זה הכול הדבר העיקרי שקרה לי שם זה שירו עלינו אר פי ג`י, הוא נחת 2 מטר מאיתנו האחורה שלו בער והוא לא התפוצץ כי המחבלים כנראה לא שמעו שפחות מ-14 מטר הוא לא מתפוצץ וזהו רק אחר כך כששמעתי את הסיפורים מאלה שכן השתתפו בקרב הבנתי שזה היה קרב קשה ומוצלח מבחינתנו וכל זה...

זה מביא אותנו לקרב האחרון שלנו, שלי לפחות, בלבנון- אחריי עוד יום וחצי של מנוחה קיבלנו את המשימה הבאה, כחלק ממבצע ענק של איזה 4 אוגדות או משהו כזה לא יודע, חטיבת הנח"ל ובראשה הגדוד שלנו ובחוד הגדודי הפלוגה שלי (פלחו"ד- פלוגת חוד) כובשים איזה כפר ענדוריה שמו כדי לשלוט על ודי הסלוקי המפורסם, בדרך העברנו יומיים בכפר אחר "קנטרה" שם הייתה לנו גם היתקלות קטנטונת כזאתי בלי פצועים אצלנו ואיזה 2 חיזבלונים הרוגים ככה שאת הזמן שלנו בכפר העברנו בעיקר בלעשן ןלזיין את השכל אחד לשני על מה הסיכויים על הפסקת אש בזמן הקרוב ועל הבית וכל זה.

אחריי דחייה של יומיים יצאנו לכיוון ענדוריה- הליכה של כ-10 או 8 קלומטר כשל אחד סוחב כ-40 קילו על הגב ושתבינו זה לא שאני מתלונן או משהו כזה אבל אנחנו לא שלדג ואפילו לא פלס"ר אין לנו הכשרה לחארטות כאלה!!! ההכשרה שלנו היא לטחון שמירות ולשאוף למפל"ג וזהו! אבל מה לעשות המציאות מחייבת ואיכשהו הצלחנו להגיע לפאתי הכפר וזה עוד אחרי עלייה שאין איך לתאר אותה... אולי "נוראה" זאת המילה המתאימה...

משם זה נהיה רציני- כבר מהבית השני שטיהרנו נפתחה אש, היו פצועים ולמרות שהייתי בכלל במקום מחסה כמה בתים משם לראשונה הרגשתי שאני אשכרה במלחמה, עד אותו רגע הרגשתי כמו רבים שזה סרט, שאף אחד לא באמת יפגע והכל פשוט יחולף על פנינו, עד אותו רגע. כמו סטירה זה פגע בי- יכול להיות שאני אמות- זה לא הפחיד אותי או משהו כזה בכלל לא היה לי יותר מידיי זמן לחשוב לעצמי על שטויות כאלה. מסביב התנהלה מלחמה ואז לראשונה גם יצא לי לירות בנשק (סוף סוף!) ההוראה ניתנה ואני תוך כדי הספירה למכת אש נאבקתי בפקל"ח- תיק גדול ובעיקר לא נוח של חובשים למי שלא מכיר, הוא לקח אותי שמאלה ואז ימינה ואז אחורה כשתוך כדי הקנה שלי מוסט מהכוונה אבל אני כבר הייתי החלטי ולא היה אכפת לי לאן ידעתי שאני אשחרר כמה כדורים(!) זרקתי את הפקל"ח הצידה כיוונתי בגדול למטרה שהייתה בית עם גינה וחומה מסביב ושיחררתי את 8 הכדורים היחידים שלי במלחמה, אני מתאר לעצמי שאף אחד מהם לא פגע אפילו קרוב לבית אבל זה לא מה שהיה חשוב.

ישר אחר כך הסמ"פ קרא לחולייה שלי ויצאנו לכבוש את הבית שעליו ירינו נכנסו לגינה והתמקמנו ושנייה אחרי זה התהפך העולם- יורים עלינו- לא בדיוק ברור מאיפה אבל ראיתי את הכדורים פוגעים מסביבי התחלנו לחלץ את עצמנו מחוץ לגינה למקום מחסה כשיש פצוע, הנגביסט רועי חטף איזה 5 כדורים בכל הגוף אבל הוא בחיים וזה מה שחשוב.

ניסיתי לגרור אותו אבל לא הצלחתי, חוץ מזה שהבנאדם גדול יש עליו גם כוננות נגב מוגברת, כמעט התייאשתי והעובדה שיורים עליי בו זמנית לא עזרה אבל ממש אז הגיעו עוד 2 ועזרו לי להוציא אותו מחוץ לטווח האש כשאחד מהם חטף כדור בירך סמוך למפשעה תוך כדי.

והנה אנחנו במקום מחסה לבדנו כשכולם מאחורה ואני החובש המחלקתי עם 2 פצועים רציניים- הראשונים שלי, ועוד כמה עם רסיסים ככה שזה לא משהו קריטי ובקיצור הם לא העסיקו אותי באותו הרגע.
הבטתי בפצוע שחטף את הכדור בירך, אלעד גיטניו שמו,כדי להבין מה קורה ומה עושים, הוא היה רגוע אבל הדם לא הפסיק לזרום זה נראה כאילו שעוד רגע הירך שלו תתפנצ`ר כאילו היא התרוקנה לגמרי.
זה היה מלחיץ ביותר אבל משום מה הכל בא בטבעיות ושמתי ח"ע רוסי בלי אפילו לחשוב מה ואיך, זה עבד, אפילו אני התפלאתי באיזה קלות.

המשכתי לפצוע השני רועי הנגביסט אז עוד לא ידעתי את זה אבל בבנאדם הזה היה מחורר פשוט ועוד לפני שהספקתי לקלוט מה לעשות איתו בכלל הבנתי שהוא כולו חשוף לרחוב הראשי של הכפר, איכשהו הרגשתי שהוא על הכוונת של איזה חיזבלון אז אני ועוד אחד התחלנו להזיז אותו למחסה וממש מול העיניים שלי זה שעזר לי חטף כדור ביד ממש ליד מפרק כף היד, זה היה כאילו שמשהו בתוך היד שלו התפוצץ, ציפיתי אפילו שכף היד כבר לא תישאר שם אבל לא ככה זה היה וישר קפצתי לשים לו ח.ע. כשתוך כדי הליפוף של הח.ע. על היד שלו אני קולט שאני בעצמי חשוף לאותו רחוב וההרגשה שמישהו עומד מאחוריי או תוקע בי מבטים ושזה לא אחד משלנו אבל לא היה מקום במחסה אלא אם כן אני אפסיק לשים את הח.ע. ובלי לחשוב בכלל איכשהו באופן בלתי רצוני המשכתי ללפף את הח.ע. וצעקתי לכולם לעשות מקום במחסה אבל לפני שזה התממש הרגשתי מין נמלים כאלה כשאיזה חלק בגוף נרדם, שמשהו קורע אותי וחום הכל בו זמנית בלחי השמאלית ואותו הדבר רק במידה מעוטה בלחי הימנית, נפגעתי! אני לא זוכר אם נפלתי מהירי או שהפלתי את עצמי על הריצפה אבל זחלתי למחסה כשאני צורח שנפגעתי ושחטפתי כדור בדיעבד הצרחות היו מהטראומה מעצם העובדה שנפצעתי ולא מהכאב אבל הצרחות לא היו מכאב אלא מהפחד מהלא נודע.

אל תבינו לא נכון הכאבים היו נוראיים פשוט אין איך לתאר אותם, שום דבר, שום מחשבה לא השכיחה את הכאבים לרגע, תמיד חשבתי שכשאני אפצע אני אדליק סיגרייה אבל באותו הרגע זה לא חשוב, הכאב שלט בכולי.

ואז כשהייתי במחסה ושכבתי לי ספוג בדם שלי ושל חבריי קלטתי ששום דבר לא יעזור לי החובש היחדי באזור הזה זה אני וזה אומר שבזמן שאני מדמם אף אחד לא יעצור את זה, תהיתי כמה דם אני מאבד ומתי אני אאבד גם את ההכרה.

אבל הבנתי משהו נוסף, אולי הספקתי לשים 2ח.ע. ל-2 פצועים עדיין יש לי את רועי הפצוע הכי רציני מביננו בלי שאפילו בחנתי את הפציעות שלו ואת השתיים האחרים שלא סיימתי לטפל בהם ויכול להיות שיש להם עוד פציעות בשאר הגוף אז התחלתי לחפור לסמ"פ שאנחנו חייבים שיפנו אותנו אחורה באופן מיידי וזה קרה רק אחרי כ-7 דק` (שתבינו- בנאדם שמדמם יכול למות תוך 5 דק`- תלוי מה כמות הדם שהוא מאבד) אחרי עוד 10 דק` לראשונה חובש ראה אותי וכך גם הרופא, לא היה הרבה מה לטפל בי שמו לי תחבושות על הפצעים, הפשיטו אותי ובאו לתת לי מורפיום אבל לפני שהספיקו פינו אותי עוד יותר אחורה כדי לפנות אותי במסוק ואז התברר לי שאני פצוע קשה ככה שהעלו אותי למסוק הראשון ואחרי כחצי שעה הייתי בכניסה לרמב"ם שם הרדימו אותי וזאת הייתה הרגשה נהדרת כי אחרי איזה 4 שעות לא הרגשתי כאב.

התעוררתי בטיפול נמרץ כשכולי מסומם ולא יודע מה הולך סביבי, מה התאריך, מה השעה, מה קורה איתי... בסוף התברר שהפציעה שלי הייתה בעיקר במעי נגס, הכדור נכנס לי לתחת עבר דרך המעי הגס ויצא מהצד השני, הייתי פצוע קשה אבל יצאתי מכלל סכנה די מהר ובנוסף לזה גם יש לי פגיעת עצבים ככה שבינתיים אני עדיין לא מרגיש את הלחי השמאלית בתחת וחלק מהירך ברגל שמאל ואז ראיתי
את אלעד גיטניו ההוא שטיפלתי בו, ובדיעבד התברר שהצלתי את החיים שלו, שוכב מיטה לידי ישן והייתה לי תחושת הקלה שהוא בסדר אם אפשר לקרוא לזה בסדר.
אך גם התברר לי שיער ז"ל נהרג- הבנאדם היה איתי שנה- עברנו ביחד את כל המסלול, הוא ישן מיטה לידי כל הזמן הזה, אני עדיין לא מעכל את זה.

מפה לשם העברתי עוד חודש וחצי ברמב"ם כשיומיים אחרי שנפצעתי נכנסה לתוקפה הפסקת האש ומיליון אנשים בערך ביקרו אותי וכל מיני מפורסמים ואלופים למינהם.
עכשיו אני בבית השתחררתי מהצבא ומחכה לניתוח נוסף ואז כבר יהיה בסדר...

מוקדש ליער בן גיאת ז"ל לכל אלה שנפצעו לצידי ובכללל לחיילי גדוד 931 של חטיבת הנח"ל
_____________________________________
Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school
אבל אפשר לענות לי בעברית

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 19-07-2007, 15:42
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,452
כשגד מה-טוב מדד את זה בצורה מדעית,
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי Romain Gary שמתחילה ב "לא זכור לי שבשנות ה90 חיילי הגדודים סחבו משקלים של 40 קג"

בעבודת התואר השני שלו, ומצא שבכל מקרה ומקרה הייתה הערכת-חסר של המשקלים. ובעברית - המצב הוא בדיוק הפוך ממה שאתה אומר; אנשים סוחבים 40 וחושבים שהם סוחבים 25, לא להיפך.

(טוב, עד כמה שאני זוכר הוא מצא שהמשקל הממוצע של כל מה שחייל סוחב עליו מסתובב במקרים רבים בסביבות שלושים ומשהו, אבל האנלוגיה ברורה)
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה שניה, 2012

גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 19-07-2007, 15:36
  JAVEHN JAVEHN אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.03
הודעות: 2,430
שאלה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "מה עבר עליי בלבנון - חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931"

על סמך מה קובעים את הסרגל מאמצים ? האם הוא קבוע לכל מחזור ומחזור חיילים , או שהוא משתנה ממחזור למחזור ? האם אנשי מקצוע קבעו\קובעים אותו ?

ביו התקופה שהתגייסתי לתקופה שהשתררתי ניתן היה לראות חיילים בעלי כושר ירוד ממחזור למחזור . אני שירתתי בתור שריונר ולא בתור חי"רניק , ויש כאלו שיגידו שכושר לא חשוב בשריון . אני מסכים שכושר אנירובי פחות חשוב , מי שמתגייס לשריון לרוב לא צריך לרוץ . אבל שריונרים צריכים סוג כושר אחר , וזה נורא הפריע לי בשרות . כוח מתפרץ ושרירים להרים משקלים כבדים . ההבדל בין שריונר מצוי היום בצה"ל (משקפפור שלא הרים דבר יותר כבד מספר בחייו) לבין בנאדם שיש לו מסת שרירים היא אדירה . ההבדל הוא למשל 5 דקות הבדל בפריסת זחל , מה שיכול להוות הבדל של חיים ומוות במלחמה .
ה יודע כמה צעקתי והתעצבנתי על חברה דתיים אצלנו שלא ידעו איך להחזיק פטיש 5 (ולעניין הזה כל כלי עבודה אחר) , ואצלי זה רק הביא הרגשה של גואל וזילזול .

בכל מקרה , נחזור לנושא , היכן עומד כושר קרבי היום , והאם אנשי מקצוע מתעסקים בזה ?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 19-07-2007, 15:58
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 20,216
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי JAVEHN שמתחילה ב "בדיוק"

אני אצמצם קצת את הבעיה -
ההשפעה של חדר הכושר בזמננו היתה הכי חשובה דווקא בזמן הטירונות והאימון המתקדם, שהם היו הזמן היחיד בו נעשה מאמץ לבנות את הכושר של החייל. ברגע שהוא הגיע לגדוד, סרגל המאמצים מבחינת אימוני הכושר התיישר, ורק נעשתה עליה בעצימות הסיבולת הנדרשת באימונים - מרחקים ומשקלים.
מה שכן, בתקופה של אימונים-קו 4-4, רמת הכושר לא היתה רעה בכלל לדעתי - רצנו מרחקים ארוכים עם אלונקות ומשקלים, הלכנו מרחקים עוד יותר ארוכים עם אלונקות ומשקלים ובאופן כללי החבר'ה היו די חסונים - והתקופה של 4 חודשים אימון אפשרה לנער את החלודה ולחזור לכושר הנחוץ מאיש החי"ר.
הדוגמה הטובה ביותר שזכורה לי היא בתרגיל שת"פ בו נשאנו באלונקה מעורבת (חי"ר ושריון) איש צוות של טנק ש"נפגע" לתאג"ד. זו היתה ההדגמה הכי ברורה לדעתי בהבדל בין הכושר של איש החי"ר לשריונר.

מה היתה הבעיה? שבקו, במקום לאפשר לחיילים לשמור על מסת השריר שהם פיתחו (כערובה מסויימת לפגיעות מאמץ), העדיפו להעביד אותם בנקיונות ושאר ירקות. דווקא אלה שיצאו למארבים חודרים היו אלה בעלי הכושר הטוב ביותר...
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 19-07-2007, 17:04
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,614
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "לא חושב שכמות האוכל היא..."

לגבי החלבון והביצים והכל- לעניות ידיעתי ביצים כמו שאוכלים אותן בצבא (כלומר- קשות או בחביתה מטוגנת היטב) אינן מקור טוב לחלבון זמין מיד אחרי אימון אנאירובי. הגוף זקוק לחלבון במצב חצי מעוכל, ולא לחלבון שבושל עד כדי קרישה. מקור טוב לחלבון כזה הוא גבינה לבנה, טונה וביצים רכות (או חביתה
מטוגנת ב"רפרוף").

בנושא השומן- אין מה להגיד פרט ללחזק. גם אם חיילי צה"ל לא היו זקוקים לשום טיפת כושר גופני זה עדיין היה פשע להכין אוכל כל-כך שמן. חבר שלי סיפר שאצלו בגדוד עשו "שבוע בריאות". את האוכל המטוגן החליפו באוכל מאודה, וזאת בלי צורך לשנות כלום מהמצרכים הבסיסיים. למעשה, הם רק חסכו בשמן. החיילים היו מרוצים, ואכלו בריא יותר, אבל מרגע שנגמר "שבוע הבריאות" האוכל חזר להיות שמן. למה? ככה!

נושא חשוב נוסף בתזונה הצה"לית שלא זוכה לשום תשומת לב הוא התזמון. צריך הרי לאכול ארוחה (שלהרכב שלה משמעות בפני עצמה) זמן קצר אחרי אימון כוח, ולא שעות אחרי. חוץ מזה, איפה שלא מקפידים על ארוחת לילה עוברות 10-12 שעות בין ארוחת הערב לארוחת הבוקר, החיילים קמים מורעבים, ובזמן הזה הגוף עושה יופי של קטאבוליזם לשרירים שנבנו.
בעריכה- ובכלל לא דיברתי על מד"סים מיד אחרי ארוחת צהריים, הפנטזיה הגדולה של כל חייל.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 19-07-2007, 20:41
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
כמות החלבון הנדרשת לבניית ושימור רקמת שריר ביחידות לוחמות - לא מסופקת בתפריט הצה"לי
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי lior432 שמתחילה ב "לא חושב שכמות האוכל היא..."

זו לא מליצה כי אם עובדה. הנושא הועלה בעבר גם ע"י אנשי מקצוע. לכאורה הסיבה טמונה בקושי שבשימור מזון עתיר חלבון בתנאי שדה. בפועל - כמות החלבון לא מסופקת גם לגד"סים ולשאר החי"רניקים אף בעת שהייתם בבסיס האם.
שימורי טונה ובקלה יכלו לעניות דעתי לתת מענה - אך אני מניח כי אנשים מקצועיים ממני כבר נתנו על כך את הדעת.

* איבדנו קצת את הכיוון של האשכול, אז החלמה מהירה ושלמה לך חי"רניק יקר ואמיץ ויישר כח על הטיפול בפצועים תחת אש.
נ.ב
אל תשים לב לחישובי המשקל של החבר'ה כאן. גולנצ'יקים וגבעתניקים מעולם לא היו טובים במתמטיקה ובפילוסופיה כמו הנח"לאים.

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 19-07-2007 בשעה 20:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 19-07-2007, 17:15
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,614
אנקדוטה על כושר בצה"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "מה עבר עליי בלבנון - חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931"

מעשה שהיה בבר-אור הסיום של קורס החובשים שלי (למען ההגינות אני אציין שמדובר היה בקורס חובשים "כלליים" ולא קרביים. מצד שני, בספר של ה-68W- החובש האמריקאי- אחד הדברים הראשונים המצויינים הוא שכושר גופני הוא אבן יסוד במקצועיות של כל חובש צבאי).

אחרי הפק"לים, הייתי נורא צמא (היה ממש חם), ולמרות שפחדתי שזה יפריע לי בריצה נשברתי ושתיתי הרבה מים. אחרי כמה זמן של ריצה, שהייתה איטית מהמצופה בגלל השתיה, הרגשתי בחילה שהאטה אותי ממש. אחרי איזה דקה נשברתי ונשרעתי על הכביש. אחרי משהו כמו דקה-שתיים התאוששתי, וחזרתי "לרוץ" הכי מהר שיכולתי בהתחשב במצב (כלומר ממש לאט). הפסקתי שוב לזמן קצר, וחזרתי לרוץ עד סוף המסלול.
מישהו רוצה לנחש באיזה מקום סיימתי מבין כל הבנים בקורס (לפחות אלה שלא היה להם פטור מריצה/שמש/מד"סניקים?) התשובה בסוף הפוסט...














Cfox סיים רביעי מתוך 27~ חיילים!
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 20-07-2007, 05:34
  ilanb ilanb אינו מחובר  
אילן בן-נון. מומחה לקליעה וצליפה, מדריך ירי בכיר ומאמן קליעה ספורטיבית
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,881
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "מה עבר עליי בלבנון - חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931"

כמה מילים קטנות

נסו לחפש את המחקר של בה"ד 8 משנות ה 90 על שברי הליכה. (גם אני אנסה)

לבנית שריר למצב מיטבי (אימון / מנוחה / תזונה ) נדרשת 1/2 שנה .
לבנית עצם מיטבית נדרשות כ 3 שנים.

שנות ה 70 ערוץ 1 משדר 4 שעות - נוער פעיל.
שנות ה90 נוער מול המון ערוצים ומחשב, וסרגל מאמצים שהוכנס לשימוש ב 74 ועדוכן בהמשך.

התוצאה הרבה נוער נזכר בי"ב להתחיל להתכונן לצבא בא לוינגייט עושה רושם וכשמעמיסים עליו כושל בגלל עצם דלילה.

כיוון שלא ניתן להחזיר את הנוער לקטוף בננות (גם הקיבוצים לא מה שהיו).
חשוב לרענן את מערכת החינוך.

עם שנלחם על חייו (לצערי טרם נגמאר) חייב להערך בהתאם.

אולי סו"ס מישהו יתעורר ויתן תקציב מודרג עם העדפה מתקנת לבתי ספר שמייצרים לוחמים ולא משתמטים - פתאום תראו שעיירות הפיתוח יקבלו יותר כסף מבתי ספר שממומנו ע"י הורים.
רק טוב יכול לצאת מזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 20-07-2007, 07:09
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,614
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי ilanb שמתחילה ב "כמה מילים קטנות נסו לחפש את..."

לא מסכים איתך שצריך להכין את הנוער לצבא מגיל 0. Nonetheless, צריך לשפר את הכושר של בני הנוער (והמבוגרים). בשביל זה יש שיעורי חינוך גופני שהיום הם בזיון. בבתי-ספר בארה"ב יש להם בחירה של קורסים בדומה לאוניברסיטה, וכך גם ב-PE (Physical Education(. הם כמובן חייבים קורס אחד לפחות). אחי הצעיר, לדוגמא, עשה השנה (סיים י') קורס Gym, שבמסגרתו הם רצו כמה קילומטרים טובים בשבוע והתאמנו אימוני משקולות מסודרים בחדר כושר, עם מאמן אמריקאי כמו בסרטים שצועק עליהם "what are you? somekind of girly girl? I told you to do 4 fuckin' sets on the press bench, but you're just bitching around like an elementary school girl!"

(לא ציטוט מדוייק, אבל זאת רוח הדברים)

מי שנבחרת פוטבול/כל ספורט אחר של הבית-ספר עושה הרבה יותר.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 01-02-2009, 22:33
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,833
Facebook profile Follow me...
צילום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי zragon13 שמתחילה ב "מה עבר עליי בלבנון - חובש קרבי בפלחו"ד גדוד 931"

אלבום תמונות מהלחימה בלבנון 2006 של חייל בשם ענר מפלחוד של גדוד שחם 931
תוכלו לעיין בקישור הנ"ל.
כמה מהתמונות המעניינות הבאתי לכאן:
(ליחצו על התמונה להגדלה)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תדריך לפני מבצע: כל בובת חייל מסמלת מחלקה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה היתקלות בקנטרה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה טילי קורנט, חצובה לירי ומקלעים שנתפסו בע'נדוריה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה הגיע הפסקת האש. פגישת תיאם עם כוחות UNIFIL

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה ברב-א-תלתין מג"ד 931 משקיף ל חייליו שיוצאים בחזרה לארץ

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה ע'נדוריה מיקי היבנר שעוטר באות המופת

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה מח"ט חטיבת הנח"ל, אל"ת מיקי אדלשטיין תופס תנומה בקנטרה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה סמל מחלקת בארט עם הפק"ל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הקיר שלידו נהרג יער בן גיאת הי"ד
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:17

הדף נוצר ב 0.43 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר