תמונות מגדוד 402 בתעלה, אחרי מלחמת ששת הימים, עד סיום מלחמת ההתשה.

מספר חודשים אחרי מלחמת ששת הימים, נחשב עדיין גדוד 402 לגדוד צפוני. הפעם הראשונה שהגדוד הופיע בגזרת התעלה הייתה כאשר הגדוד הפגיז את בתי הזיקוק בסואץ כתגובה על הטבעת המשחתת אח"י אילת. שבועות מספר לאחר שהשתתף הגדוד במבצע כרמה, שוב ירד הגדוד לתעלה למספר חודשים, ופרס בגזרה הדרומית של התעלה. מסוף 8.1968 הפך הגדוד להיות אחד משלושת הגדודים שרב עומס הלחימה בגזרת התעלה הוטל עליהם. מלחמת ההתשה הסתיימה ב 7.8.1970. התמונות הבאות חוץ מהתמונה הראשונה, הן מתקופת שרותי בגדוד, בו פעלתי בתפקידים שונים. השתחררתי מספר ימים לאחר הפסקת האש ומאז לא היה לי קשר עם הגדוד. אני מקווה שימצאו אחרים שיוסיפו על קורות הגדוד לפני ואחרי שרותי בו.

בלחימה בתעלה קיבל רב"ט מאיר מרדלר צל"ש על חילוץ תומ"ת שנפגע מאש נ"ס ובער.

http://www.gvura.org/a.php?c=gvura&a=4&rc=gvura


בגזרת התעלה היו לגדוד 3 אבידות:
טר"ש נחמן משה סוכר ז"ל, חברי לחולית המודדים http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=46680


טוראי שמעון כהן ז"ל. http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=46703

סגן דוד איזן ז"ל, שהכרתי עוד מלימודינו בכיתה מקבילה בתיכון http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=92555

לזכרם אשכול זה.

1. 24.10.1967 תומ"ת מהגדוד וברקע עשן מבתי הזיקוק
2. 3.1969 סיום אימון גדוד ברפידים
3. 4.1969 סוללה בועז תחת הסוואה באזור עין מוסה
4. 4.1969 חולית המודדים בסוללה בועז
התמונות הבאות מסוללה אלף

5. 8.1969 ירי באזור איסמעליה
6. 8.1969 תצפית אויר מעל לסוללה באזור איסמעליה
7. 10.1969 הסוללה במנוחה קצרה בקטיה ליד בלוזה, הכנות לקומזיץ

תמונות יפות תודה

אז לפני שסימן טוב יתעורר
שאלה קטנה
בתמונה האחרונה, הרב"ט במרכז התמונה - האם הוא מרדלר ? נראה ממש דומה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

8. 10.1969 אימון סוללה אבל הפעם בעזרה ראשונה
9. 11.1969 צוות המפי"ק במנוחה באזור קנטרה
10 12.1969 אורי זוהר בהופעה לאנשי הסוללה
11. 12.1969 "הגשש החיוור" בהופעה לאנשי הסוללה



התמונות הבאות מירי סוללה אלף 1.1970 באזור קנטרה


12. מטרת סוללה – מורידים רשת
13. נגיחת פגז
14. משיכה בכבל
15. פגז ראשון נורה, טעינה מחדש
16. המשך ירי
17. דילוג

איך נמלט מעיני ? יופי של שרשור !

18. פריסה בעמדה חדשה
19. כוננות נ"מ
20. 2.1970 סיום אימון גדוד ברפידים

א' ועופר
התעוררתי!

א' האם אפשר להשתמש בחומר הזה למצגת שלי?
אגב, הדיסק שלי נמצא אצל עידו, והרשיתי לו לעשות בדיסק ככל העולה בדעתו.
סימן טוב

א'
אני שם לב שהתומ"ת הוא מ-50 (להבדיל מ מ-33; מזקו"ם צר ומנוע קונטיננטל-בנזין) האם אתה יודע מתי בדיוק נכנסו התומ"תים הללו לשירות?
סימן טוב

א'
החלל נחמן סוכר ז"ל נהרג כאשר שירת במכמ"ת "הרעם", לפי מה שמופיע אצל קצינת הנפגעים של החיל.
האם אתה בטוח ששרת ב 402?
אשר לאיזן; משפחתו הקימה מצפור על שמו בכרמל סמוך לעוספיה

סימן טוב

בקשר לשימוש, בשימחה.

בקשר למזקו"ם רחב, קשה לזכור. הערכה בלבד: תחילת 1969. אולי אתה מזהה בתמונה 3 אם זה רחב או לא (מישהוא סיבן קצת בהסוואה).

בקשר לנחמן (משה) סוכר ז"ל, שרתנו יחד בחולית המודדים 402 !

למזלי כשהקומנדקאר של המודדים התהפך, הייתי בקורס מכי"ם. ראה גם עמוד 23 באחת החוברות שסרקתי לך.

דרך אגב למיטב ידיעתי "הרעם" פרסו מעט פעמים בגיזרת התעלה.

אני מקווה שתרים את הכפפה ותפתח אשכול מתקופתך.

שלחתי לך בדוא"ל הפרטי, את הצילומים שצרפת לאחר ש"טיפלתי" בהם. הקטנתי ל 13*18 ; שיניתי אותן כאילו צולמו היום, "שתלתי" תאריך; ונתתי להם שמות משמעותיים (הכל בפוטו שופ)
סימן טוב

שלום א'
בשבת, ביקר אותי עידו בבית התותחן, נתתי לו 5 דיסקים, (402, 344, כלים בבית התותחן, כלים בבתי האוסך ו תותחים ואנדרטאות) נתתי לו יד חופשית להעלות לאתר את מה שימצא לנכון.
נחכה ונראה
סימן טוב

גם אלו מההסטוריה של 402 (וגם של אבא שלי... ) -

1948 , בקרבות פאלוג'ה :


ללא תאריך . למיטב ידיעתי "גדוד 2" הפך בהמשך ל-"402" :


ללא תאריך . צולם כנראה ברמלה או בצריפין .
זה אבא שלי , אבל מה שבאמת מעניין זה הדרגה :

A friend in need - is a friend indeed

אכן גדוד 2 הפך ברבות הימים ל 402
במלחמת השחרור היה הגדוד גדוד דרומי, ולחם עם חטיבת "גבעתי" ועם חטיבת "הנגב".
בשנת 1949 התחלפו הגדודים, 404 "ירד" מג'למי לחצור, ואילו 402 "עלה" מחצור לג'למי.
האם אביך עדיין בחיים?
לפני שבוע פנה אלי טלפונית אדם שביקש פרטים על אביו ששרת ב 402 ב 48. הפניתי אותו לצי שהיה מזכיר העיר רמלה והרבה שנים רס"ג (שאגב, איני יודע עם הוא עדיין בחיים) יונתן טובלי.
סימן טוב
גיזר מוסמך

תמונות מעולות.
תודה לכולכם.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אכן,רק אתה

סיני במיטבה עופר.
נוסטלגיה.

תודה

לקח זמן ועכשו גם אצלי

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

התותח בצילום הוא תותח צרפתי 75 מ"מ שנרכש במכסיקו (ולכן נקרא "קוקרצ'ה")
רצ"ב פרטים

[IMG]

ירי ע"י חבל באורך 50 מטר מחפירה
https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...23/85348378.jpg[/IMG]

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...23/99674078.doc

האם גם בזמנכם התאמנו בציר בלוקדה הזכור לרע?

אני זוכר אותו כמקום שאפשר היה בשטח להגיע ל 40 מייל עם נגמשים

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אנחנו ברכבים פתוחים אכלנו שם טונות של אבק

העונש האמיתי היה לשבת בפנים, להחנק מחום, לאכול את חד תחמוצת הפחמן ולא לדעת היכן אתה
אבל לגבי האבק אתה צודק ובגדול - שכחתי
כנראה שהמהירות מול האבק... המהירות זכורה לטוב
אלו היו 60 שניות של נוסטלגיה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אתה כנראה לא בילית בציר הזה מספיק שעות. חום אימים בקיץ. טמפרטורה מתחת לאפס בחורף. זכור לי חורף 72 שבו קפאו המים בשלולית שליד העוקב. גם זכור לי אימון א.א. שבו ישבתי בזחל"ם הסמג"ד הפתוח, תחת גשם שוטף שהחל עם היציאה לאימון, וחדל רק כאשר החלנו לנסוע מערבה.
אתה בטח זוכר מה קורה לפודרה של הלס בגשם!?

סדר החיים בסיני היה לשנה אחת כדלקמן: אימון קיץ, אימון חורף, אימון הקמה לגדוד מילואים, אימון אגד ארטילרי. היו שלשה גדודי מילואים, לפחות אחד מהם כבר הספיק להתאמן אימון נוסף. ועוד לא הבאתי בחשבון תרגילים מיוחדים.

ואתה עוד רוצה שאזכור לטוב?

באשר למהירות:

אמנם חלקו של הציר היה פלטו ישר, אבל לא כולו. תותחי ה-175 מ"מ היו דוחפים את הקנה לתוך החול בעת מעבר מכשול.

בשני מקרים ירו את הקנה יחד עם החול.

רצ"ב תמונה שפורסמה באתר חברה. למיטב זכרוני נאסר עלינו לצלם את הכלי ואפילו לא לשוחח על כך. אבל נראה כי בכל אופן מישהו צילם:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hevre.co.il/images/photos/565022_173877.JPG]

איזה שושנה יפה!

בבלוקדה כנראה אין לי וותק כמוך

היו לי כמה שנים בסיני עם סופות חול, חום כמו שמכניסים את הראש לתנור במטבח ועוד. אבל הכל היה אפשרי כנראה חלק מהגיל. לגבי בלוקדה היה בעיקר לתרגילים הגדולים שהיו אבל לא בקצב מטורף ואני בהחלט זוכר את המעברים ההכרחיים ואת הפודרה הנוראה כי אותם הינו פותחים רגלית לפני הנגמשים והטנקים.
זכרונות...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

היו ימים......

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...23/72495063.doc

תרצו או לא תרצו תמיד היה משהו מיוחד בגדוד 402 בשונה מגדודים אחרים,משהו או מישהו בעבר הרחוק הטביע את חותמו על הגדוד הזה ויצר גדוד שהיה לשם ולתפארת בחיל התותחנים,גם החיילים ששירתו בגדוד הזה היו שונים באופיים מחיילים בגדודים אחרים, חיילי גדוד 402 תמיד היו (ברובם) חיילים מופנמים,שקטים וחרוצים,מספר התלונות הנמוך ביותר בחיל התותחנים היה בגדוד 402 באימוני האגד הם לקחו את הציון הטוב ביותר מפי מפקד האגד.
מהרבה קצינים וותיקים וחדשים תמיד שמעתי שמדברים בהערכה על גדוד 402 .
אני זוכר שעוד בחודש הראשון לשירותי בגדוד הזה הרגשתי שנפלתי לגדוד טוב החברה היו מצויינים והשירות איתם היה נעים.
אומנם בזמן השירות לא ראיתי את התמונה הזו במלואה אך לאחר מכן הבנתי שאכן גדוד 402 היה הגדוד הטוב ביותר בתותחנים.

לא שהבנתי מדוע היה צריך לעורר את האשכול מתנומת החורף, אבל אם כבר כתבת את שכתבת, תוכל לפרט לאלו שנים אתה מתייחס ?
כי אני יכול להבטיח לך שזה לא היה כך לאורך השנים.

עכשיו כבר אפשר לספר

חבוב , גדוד 55 , פלנגות עם ביצועים(לפחות מהמלחמה האחרונה) שמשאירים ל402 אבק.
אגב הכל בזכות אילן לוי המג"ד הקודם.

שרתתי בגדוד 402 בסוף שנות ה-70. דן הראל (כיום סגן הרמטכ"ל) היה הקמב"ץ. דורון קדמיאל (קתמ"ר מאוחר יותר) היה המג"ד. אני זוכר לטובה את 402.

תמונות מגדוד 402 באימון באזור צומת מתלה בסיני, ובטיול לרס סודר, בשנת 1977

רשמים מהתקופה שבה שרתתי מתייחסת מאמצע שנת 71 ועד לסוף מלחמת יום כיפור.
הסוללה שלי הייתה סוללה ג והשירות שלה היה בגיזרה הדרומית במוצב נברון, ובגיזרה הצפונית בבלוזה נושק לחוף הים.

בגיזרה הצפונית בבלוזה המוקפת ביצות (למי שמכיר) היה המקום הכי מדהים בסיני לשרת, המוצב היה בנוי בשיטה חדישה עם מבני בטון ולא גושי אבנים כמו בנברון, המרחקים היו מאוד קצרים בין חדר האוכל למגורים ולעמדות השמירה ואפילו לעמדת ש"ג המרחק היה חצי דקה הליכה מהמגורים.. הקרקע הייתה מוצקה ולא טובענית, הנסיעה הבייתה הייתה קצרה ונוחה מאוד.

במוצב זה היו גם כוחות צנחנים והנדסה ומידי פעם היה שיתוף פעולה בין התותחנים לחי"ר בעיקר בהעברת סרטים...אוכל...וגם באספקת דגים לשבת... הצנחנים היו זורקים רימון למים (כ-100 מטר מהכניסה למוצב) ולאחר מכן מביאים עשרות דגים טריים לשבת...(דגים טריים בצהל..)
וכמו הבונקרים בנברון הדרומית כך גם בבלוזה הצפונית השרות בבונקרים היה עדיף ע"פ דיונות החול הנצחיים.

שנה לפני מלחמת יום כיפור הרמטכל חיים בר לב ז"ל בא לביקור במוצב באחד הימים היפים של חורף עם שמש נעימה ואמר לנו כך
"השמש בחוץ זורחת... הציפורים מצייצות... אבל אנחנו צריכים להיות עירניים ולא ליפול לשאננות...לאחר מכן הוסיף במקרה של מלחמה תוך 48 שעות אנחנו בצד השני..."

האימונים שביצענו בתקופה ההיא היו צפופים מאוד וממושכים משום מה לא הייתה הגבלה מהדרג העליון על מספר היציאות לאימונים ואף על משך זמן האימונים, היה קשה אך לקחנו הכל ברוח טובה.

תוצאות המלחמה לא הפתיעה אותנו כלל אני זוכר עד היום שהיינו מעלים תרחישים ביננו לבין עצמנו מה יקרה אם המצרים יפלשו בהמוניהם בבת אחת אל מרחבי סיני איך עוצרים אותם הרי הגיזרה כולה מוגנת בצורה דלילה מאוד עם ארטילריה שאינה מספיקה לגדוד שריון, לאף אחד לא הייתה תשובה.

אחד הדברים הכי גרועים שהיו בתקופה ההיא ולדעתי זה פגע לבסוף בצהל זה הדימוי השלילי שהיה לחיל התותחנים, כולנו הרגשנו את זה צהל לא ייחס חשיבות כלל לחיל התותחנים, שנים רבות החיל הזה עבד עם כלים מיושנים ושיטות ישנות, כמות התותחים הייתה נמוכה וביחס הפוך לחילות השדה, עד כדי פשיעה ממש.
זו הסיבה שבמלחמת יום הכיפורים אספקת האש הייתה דלילה ולא אפקטיבית כולם צעקו אש אש אבל לא היו מספיק קנים.

היום ניתן לספר סיפור מזעזע שקרה באחד מאימוני הסוללה שלנו ברפידים (למי שלא יודע זהו בסיס עורפי ענק בגודל של עיר כל חילות השדה היו שם כולל בית חולים מחסני חירום שקם מרכזי וכו') השעה הייתה 4.00 אחה"צ של יום חמישי,צוות תומ"ת קיבל איכון ונתונים לירי (תחמושת חיה) אני זוכר שהכל היה שקט מסביב אבל השקט משום מה היה מוזר, הפגז הוכנס ללוע והסדן ננעל..אחד מצוות התותח החזיק בידו את כבל המרעום וחיכה לפקודת הירי...שאר אנשי הצוות אטמו את אוזניהם בידיהם וחיכו, אבל הפקודה בוששה לבוא.. אני זוכר עד היום שהיה שם שקט מוזר שחתך את האוויר,כולנו הרגשנו את זה,
לפתע...אחד החיילים שלידי שואל אותי "תאמר, מאיפה באנו"? משם, אני עונה לו, "ולמה הקנה מופנה לשם"?...הייתי לבן כמו שלג הרגשתי קור בכל הגוף...והדיבור נעתק ממני..מרוב צמרמורת שאחזה בי לא יכולתי לענות..ואז לפתע.. ניתנה הפקודה,"אש"!
אלא... שמפעיל מנגנון הירי כבר עזב את הכבל..בגלל ההמתנה הארוכה ויצא "לטייל" בקרבת התומת.. וכששמע את פקודת האש רץ ותפס את כבל המרעום, עוד שניה והפגז יוצא ברעש אדיר.. ואז...
הדרמה שהייתה באותה הרגע לא ניתנת לתיאור מישהו במפיק הבחין בכיוון המוזר של התותח והסב את תשומת לב המסו"ל,המסול פרץ מהרכב ורץ כמו מטורף לכיוון התותח תוך צעקות איומות עצור! עצור! עצור!
החיילים נדהמו הרי פקודת עצור במקרים כאלה מספיקה להם פעם אחת והקשר בין המפיק לתומת פתוח, וכעת המסו"ל רץ...?
המסו"ל הוציא את המרעום מהסדן, הפגז הוצא מהתותח, והורה לסובב את הקנה לכיוון ההפוך...
כששאלנו לאחר מכן היכן הפגז היה אמור לפגוע אמרו לנו בדיוק על שקם רפידים,בבדיקה שנעשתה שוב התגלה שהפגז היה אמור לנחות על גג שקם רפידים! שהיה באותה עת מלא במאות חיילים...
האימון הופסק ולמעשה לא חודש יותר כי היה כבר יום חמישי בערב והיינו צריכים לחזור לבסיס ברפידים שהיה קרוב, אף אחד מאיתנו לא דיבר על זה, אף תחקיר לא נעשה, כולנו חיילים וקצינים העדפנו לא להעלות את הנושא הזה,ההלם מהמקרה השתלט על כולנו .
כתוב "לעושה נפלאות לבדו" ה' עושה נפלאות עם האדם ללא שהאדם יודע על כך, וכך היה באותו זמן.
במוצאי שבת חברה מהסוללה יצאו לנפוש בשקם רפידים ...ראינו את השקם כולו מואר ושוקק חיילים רבים מעל 200 חיילים היו שם... צמרמורת אחזה בנו.. אך אף אחד מאיתנו לא דיבר.

וואחחדד סיפור

בהחלט מעביר צמרמורת
תשלח לשגיא - הוא יצרף אותו לפנתיאון של חת"ם

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בארכיון צהל מצוי סרט ארוך שצולם בסביבות שנת 73
כל האגד הארטילרי צולם והוסרט כולל ראיונות עם חיילים ומפקדים, הסרט הזה צולם בסוף תרגיל אגד מקיף שנערך במרחבי סיני, שלשה ימים הוקצו לסרט הזה וזה כלל מסוק צילום עם מצלמת חצובה כמו תותח שטס בגובה נמוך מעל הכוחות הארטילריים, היו גם צלמים,ומסריטים שנסעו יחד עם התומתים, הם צילמו את כל תרגילי האגד הארטילרי, מאות חיילים מצולמים בסרט הזה.
אני זוכר שהכינו אותנו היטב לצילומים האלה ואומנם קיבלנו את זה בהבנה, התלבושת שלנו הייתה מושלמת אין חולצות בחוץ...ואין כובעי פלדה שמוטים על הראש.. וכו'
הצילומים נמשכו כמה ימים ואני זוכר שהיה מזג אוויר מאוד נוח.
אני לא ראיתי את הסרט הזה וכך גם חיילים רבים אבל מפקדים בגדוד אמרו לנו שהם צפו בסרט והוא יפה.
להזכיר שהסרט צולם בצורה מקצועית במצלמות איכותיות.
אם הסרט נמשך שעה אז ישנם עוד מאות שעות שלא הוכנסו מעניין אם גם הם נשמרו.

מה זה "כבל המרעןם"?
ומה זה "המסול הוציא את המרעום מהסדן"?
האם לא התבלבלת קצת?

לפי הסיפורים שלך על האירוע הפנטסטי, על העובדה שרק לקראת צילום הסרט החלו להקפיד אצלכם על לבוש, ומהיכרותי הבלתי אמצעית עם כל הגדודים בסיני בשנים הללו, איני משוכנע ש-402 היה הגדוד הטוב בסיני. בכלל היו בסיני 4 גדודים. שלושה גדודי M-50 של א.א. 209 וגדוד 55, שהיה גדוד מטכלי וזכה לקבל משאבים רבים בהרבה ממה שקיבלו הגד"בים. ברור, כי הדבר בא לידי ביטוי גם ברמה.
בכלל, כל גדוד היה משוכנע שהוא הטוב ביותר.

בוודאי שלא מדובר במרעום הפגז אלא באותו מנגנון המולבש על הסדן ומצית את החנ"ה(חומר נפץ הודף) הוא קשור לכבל משיכה להפעלה מרחוק.זהו החלק שהמסו"ל (מפקד סוללה) פירק באותו זמן בכדי למנוע ירי.
הכינוי "מרעום" השתרשה בסוללה שלי (ואולי אף בגדוד כולו) שבאותה תקופה.
(נשאלתי ע"י מישהו מה זה מפיק)
(מפיק-מרכז פיקוד קדמי של הסוללה ובו נמצאים המשנה טכני האחראי על חישוב הנתונים,קשרים,ומפקדי הסוללה)

ובעניין גדוד 402
גדוד 402 זכה להערכה מפי מפקדים שהעידו שגם ההיסוטריה של הגדוד הזה ידועה כגדוד מעולה מכל הבחינות, ואת זה שמעתי בעת שביקרו קצינים וותיקים בסוללה וסיפרו על ההיסטוריה של הגדוד.
באותה תקופה גדוד 402 היה הגדוד הממושמע ביותר עקב מספר השפיטות הנמוך ביותר מכל שאר הגדודים את זה שמעתי בזמנו מקצין השלישות של המפקדה.
אני זוכר שהרבה ניסו לעבור לגדוד 402 אך רק מעטים הצליחו.

בשנת 72-73 הייתה תקרית מצערת באחד מגדודי התותחנים (אינני זוכר איזה גדוד) שני קצינים רבו בינהם ושלפו אקדחים אחד מול השני.. (לא יאומן) זו הסיבה מדוע בתקופה ההיא קציני תותחנים אסור היה להם ללכת עם אקדח זה נבע מהוראת מפקד האגד שמאותו מקרה הורה לאסור נשיאת אקדחים לקציני תותחנים ואכן בזמני אף קצין תותחנים לא נשא אקדח.

אתה התכוונת ל"תחל" ולא למרעום.
אני שירתתי כקצין בשנים הנ"ל ואיני מכיר כל הוראה שאסרה נשיאת אקדח. אקדח נישא ע"י קצינים מרמת מסו"ל ומקביליה. היה זה הוובלי העתיק, כאשר בד"כ לא היתה אף מספיק תחמושת למילוי התוף שלו במלואו.

אכן "תחל", אבל בסוללה שלי לא השתמשו משום מה בשם הזה.

לגבי איסור נשיאת אקדח למפקדים בתותחנים עקב המקרה שציינתי זה אכן כך היה, אם מישהו זוכר את המקרה הזה ואת האיסור שבא בעקבותיו מוזמן לכתוב.
בגדוד שלי לא היה לאף קצין אקדח והם בפירוש האשימו את שני הקצינים שסיפרתי עליהם, עד מתי נמשך האיסור/העונש הזה אינני יודע אבל לפחות עד אחרי מלחמת יום כיפור.
בנוסף אני זוכר היטב שבביקור שיצא לי לעשות בגדודים אחרים לא ראיתי אצל אף מסול וגם לא אצל קצינים אחרים שנשאו אקדח.
אבל יתכן שהוראה זו לא בוצעה או שנשכחה בגדוד שהיית בו..

הייתי חובש באחד האימונים שקרה משהו כזה. האם מדובר במישהו מפורסם ( כשהיה ילד ) שעשה את הטעות ?

ונזכרתי בסיפור שסיפר לי הקש''א שלי לסטר זרוצס ז''ל
באחד הימים הוא שימש כבקר של קש''א אחר בתרגיל של כמה ימים ולילות
באחד הלילות בשתים בבקר בערך הוא התנמנם לו בשק''ש בזמן שהקש''ע ערך חישובים
אתם יודעים כשמטווחים באמצעות מט''ל שמחובר למחשב (נגיד אור ירח)
בסוף הכל שם מתמטיקה ומשולשים ולא קשה להתבלבל ובעיקר בשתים בבקר
עכ''פ תוך כדי תנומה קלה הוא שומע את הקש''א המתורגל פולט בקשר נתונים ונותן פקודת אש
משהו משום מה נשמע לו לא טוב והוא קפץ תפס את המע''ד וצעק עצור אש עבור
בבדיקה מדויקת עם הקש''א הנבוך הסתבר להם שהקש''א נתן פקודת אש על עצמו.................

מתוך המאמר על תולדות אגד ארטילרי 209 באתר ספריית בית התותחן:

כך אגד נולד ...
בשנת 1968 זימן אליו הקתמ"ר דאז ברוך ברוכין (עליו השלום) את מפקד בית הספר לתותחנות יהודה נאות והטיל עליו את המשימה להקים את האגד הארטילרי הראשון בצה"ל.

יהודה נאות ששימש כמפקד האגד מיולי 1968 ועד יוני 1969 הוא בעל זכות הראשונים באגד 209. עמדו תחת פיקודו 3 גדודים סדירים ועוד 2 גדודי מילואים.
התותחים שהיו ברשות צה"ל היו ה- 50 M-בקוטר 155 מ"מ.

האגד היה ביסודו האגד של סיני והגדודים הסדירים היו פרוסים כלהלן:
גדוד צפוני - מצפון לטסה.
גדוד דרומי - מדרום לטסה.
גדוד ברפידים באימונים.
מחזוריות הפעילות הייתה: 6 חודשים בקו ו-3 חודשי אימונים.

שני דברים מיסדו את אחיזת התותחנים בסיני:
א. הנברונים - הצפוני מול פורט סעיד
הדרומי מול העיר סואץ

ב. ציר חורים שהיה יוזמת נציגי התותחנים בצוות ההיערכות בסיני בראשותו של אברהם אדן (ברן). הציר אפשר את ניידות התותחים בקו צפון-דרום (במקביל לתעלה) בלי להתגלות לאויב.

מלחמת ההתשה - ילדות...
ביולי 1969 הועבר הפיקוד על אגד ארטילרי 209 לידיו של נתי שרוני, ששירת בתפקידו עד אוגוסט 1970. קבלת הפנים בהיכנסו לתפקיד, שהכתיבה את פעילות האגד בהמשך, הייתה דבריו של שליט מצרים גאמל עבדול נאצר:

"העולם כולו חייב לדעת, שאם הם (צה"ל) לא ייסוגו, אנו נלחם בהם עד לאדם האחרון אצלם או עד החיל המצרי האחרון".

האגד היה חייב לעבור תקופת הקמה ואימון תפעול כאגד. שיטת הירי עד אז הייתה סוללתית והיה צורך להתאמן וללמוד לירות כאגד - ריכוז אש על מטרה אחת ממספר רב של יחידות.
תנאי מלחמת ההתשה היו קשים וממושכים. החיילים היו בדילוגים מתמידים ממקום למקום, מסביבם היה הנוף החד-גוני של הדיונות, לא היה להם קשר עם החזית ותנאי המחייה האישיים בעמדה היו קשים.
התפתחה תופעת ה"בדואיזם", שהיה צורך להלחם בה. בקשת החיילים באותו זמן הייתה פשוטה למדי:

"תנו לנו מטר מרובע אחד של דשא..."
הטיפול בבעיה הצריך עבודה במקביל בכמה מישורים:

- שיחות עם החיילים להחדרת חשיבות פעילותם ותפקידם בגזרה.
- יצירת שגרת חיים נורמאלית ככל האפשר: מקלחות, החלפת בגדים, עיתונים, בידור, מרצים וכו'.
- יציאה לחופשות בצורה סדירה = 3 שבועות בקו ושבוע אחד בבית.

בעיצומה של מלחמת ההתשה נערך מבצע "בוקסר", שחייב שיתוף פעולה הדוק ותזמון הירי על המטרות השונות בדייקנות מרבית בין מטוסי חיל האויר ויחידות התותחים של באגד.

עד מלחמת יום הכיפורים - ההתבגרות...
יעקב קני שהיה בתפקידו מאוגוסט 1970 ועד יולי 1972 קיבל עם היכנסו לתפקיד "מתנה" מגאמל עבדול נאצר: הפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-7.8.1970.
האגד היה ותיק קרבות, עתיר ניסיון וכעת היה הזמן למסד את תורות הלחימה של ריכוז האש, על סמך הניסיון שהצטבר. על מנת לבחון את הנושא "יזמו" תקרית - שתי סוללות במרחק 40 ק"מ האחת מהשנייה ירו על אותה עמדה מצרית. תוצאות הירי הוכיחו שיש מה לשפר – והרבה והתקרית עצמה לא הסתיימה אלא לאחר התערבות חיל האויר.
מפקד האגד הסיק את המסקנות הנדרשות ועל מנת לפתח את התיאום בין יחידות האגד הוקמה "גונדת האיכון". הגונדה הייתה צמודה לאגד ותרמה רבות לבניית האגד והעלאת כושרו המבצעי.
משה פלד פיקד על האגד מיולי 1972 עד יוני 1973.

מלחמת יום הכיפורים - פצעי בגרות...

ביולי 1973 התמנה למפקד האגד יעקב ארז ששימש בתפקידו עד אפריל 1974. כאשר התמנה לא ידע מה צופן לו העתיד 3 חודשים מאוחר יותר.
ביום שבת פתחו המצרים בהרעשה כבדה, שהייתה מכוונת גם למוצבינו וגם לעמדות התותחים של האגד. החיילים ירו במשך 24 שעות רצופות עד שהחלו להופיע ראשוני המילואים. קצב האש היה מטורף, קנים התכופפו מלהט, סדנים נבקעו, והתחמושת החלה אוזלת.

כאשר החל להתייצב המצב והחלה תקיפת צה"ל מערבה, היו גדודי האגד בין הראשונים לצלוח את התעלה בגזרה המרכזית על מנת לסייע לצנחנים בחדירתם וכיבושיהם.

עוז הרוח ואומץ הלב ניצחו את הלחימה וגברו על העייפות. נוספה לזה תושייה, כאשר נדרשה: לאחת היחידות אזלה התחמושת. בקרבתם נמצאה סוללת תותחים 130 מ"מ מצרית נטושה. חיילינו בחנו מעט, שיחקו מעט ובסוף סובבו את הקנים וירו לעבר המצרים.

המבצע ב"הא" הידיעה בו השתתפו כוחות מהאגד היה הנחתת תותחים בעזרת מסוקים על ג'בל עתקה בעורף המצרים, כאשר השטח טרם היה בידינו. המשימה בוצעה אולם היו קשיים הפינוי הכוחות מהג'בל. סוף טוב הכל טוב, כולם חזרו בשלום לבסיסם. על כוחות התותחנים במבצע פיקד קצין צעיר, שלימים היה למפקד האגד - שמעון רום.

יש לי כמה קשיים:
מי זה יעקב קני. אולי עקנין.
שתי סוללות לא היו יכולות לירות על עמדה מצרית אחת ממרחק 40 ק"מ.
גדוד 209 לא צלחו את התעלה ראשונים. אפילו לא שניים.

.

כתבה עיתונאית על מלחמת ההתשה, בה מצולם צוות תומ"ת M-50 בסיני. הכתבה צולמה ביולי 1970, זמן קצר לפני סיום המלחמה.

מספר צילומים מהכתבה:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה לא רץ אצלי. אבל ממה שכן ניתן לראות ומהצילומים שהובאו למטה- בלגאן אחד גדול של חוסר משמעת. לא כל התנהלו בגדודים שאני שירתתי בהם.

.

תנסה דפדפן אחר. אצלי בתחילה לא רץ עם כרום אבל כן עם פיירפוקס. אח"כ כשניסיתי שוב עם כרום זה רץ היטב משום מה.