מזוז נדרש להשיב עד יום ג', ולא שומעים כלום בתקשורת

http://www.nfc.co.il/uploadFiles/9945094585419.doc

3.1 המשיב 2 (עו"ד יחזקאל ביניש) היה הרוח החיה בעמותה והיושב-ראש שלה מיום הקמתה בשנת 1987 ועד התפטרותו בחודש מרס 2003. החוקר המיוחד כתב, כי עו"ד ביניש "היה מזוהה יותר מכל אחד אחר עם התזמורת".

העמותה, בניהולו של עו"ד ביניש, נקלעה לגירעון כספי בסך כ-15 מיליון ש"ח, מזה כ-5 מיליון ש"ח חובות למס הכנסה. בשל זאת, מונה לה, בשעתו, מפרק זמני.

3.2 עו"ד ביניש הפעיל את העמותה כ"מועדון חברים". התזמורת שהפעיל רכשה לה מוניטין ומעמד מיוחד בקרב שוחרי תרבות בישראל ובעולם. במשך שנים, עשה עו"ד ביניש בעמותה (ובתזמורת) משל מדובר ברכושו הפרטי, למרות שמדובר בעמותה ציבורית, שחלק ניכר מהמימון לפעילותה ניתן מכספי ציבור, ובמיוחד מקרן ירושלים ורשות השידור.

עו"ד ביניש עשה בכספי העמותה / התזמורת שימושים הטעונים חקירה: הוא קיבל כספים במזומנים, מבלי לרשום זאת כתקבולים; הוא שילם במזומנים לנגנים הנמנים עם מקורביו; הוא פעל למען עצמו (העדפת נושים פסולה) כאשר דאג להעביר מכספי העמותה, לחשבון בנק אותו החזיק אישית - ממנו נמשכו קודם לכן כספים לטובת התזמורת; הוא סייע למקצתם להתחמק מתשלומים מיסים ועוד ועוד.

3.2 עו"ד ביניש "מינף" את מעמדו כיושב-ראש העמותה – הן בארץ והן בחו"ל, והסתבך למעשה בניהול הכושל. הוא המשיך בדרכו הנלוזה גם כשהחלו להתגלות הנזקים. במסגרת זו הוא פעל מאחורי גבו של הוועד המנהל, ופתח חשבון בנק נוסף שלו ערב אישית. מחשבון זה נלקחו הלוואות, עבורה העמותה כביכול, וזאת בניגוד מוחלט להסכם המייסדים. ערב קריסת העמותה, ולאחר שעו"ד ביניש כבר הבין כי הקרקע בוערת, הוא פעל לכיסוי החוב, וזאת תוך העדפת נושים וחילוצו למעשה מערבותו האישית לחוב שנוצר בבנק. רשם העמותות והחוקר המיוחד קובעים כי מדובר בחשד לעבירה של העדפת נושים. אולם, קביעות לחוד ומעשים לחוד: עד כה לא מוצה הדין עם עו"ד ביניש.

3.4 עו"ד ביניש דאג לארח רבים על חשבון העמותה. אישים רבים, הנמנים עם ידידיו וידידיה של הנשיאה ביניש, קיבלו כרטיסים בחינם ו/ או הנחות גדולות להופעות של התזמורת ברחבי הארץ.

3.5 עו"ד ביניש עצמו, ורעייתו, נהנו מכיבודים רבים הן בארץ והן בחו"ל – על-חשבון העמותה, בזכות מעמדה של התזמורת, ומכוח מעמדו של עו"ד ביניש כיושב-ראש.

4) החשיפות והצעדים שננקטו

4.1 העותר הינו עיתונאי. במסגרת עבודתו, חשף העותר בעיקר באתרו "מחלקה ראשונה" (Nfc.co.il) את מעשיו החמורים של עו"ד ביניש בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים (להלן: התזמורת הסימפונית) בשנים שקדמו לשנת 2003. העותר פנה בזמנו אל פרקליטת המדינה דאז, השופטת עדנה ארבל, אך זו נמנעה מלפעול בנושא בשל קשריה האישיים עם בני הזוג ביניש. יחד עם זאת, נמנעה השופטת ארבל מהעברת הטיפול בפרשה לידי גורם מקצועי אחר בפרקליטות, דבר שגרם לשיבוש מהלכי הבדיקה, בפרשה זו.

4.2 בעקבות החשיפות ופניית העותר, פתחה רשות המיסים בחקירה נגד התזמורת הסימפונית ונגד ביניש. לאחר חקירתה ובדיקות מצד גורמים נוספים - בהם רשם העמותות, התחזק החשד כי עו"ד ביניש אכן ביצע עבירות חמורות. עיקרן:

4.2.1 קבוצה ראשונה (הטיפול הסתיים) - אי העברת ניכויים לרשויות המס.

עניין זה נחקר על-ידי חוקרי מס הכנסה. התביעה הכינה כתב אישום, אך הגשתו טורפדה על-ידי עו"ד ביניש, בסיועם של כמה גורמים, שאף הטעו את היועמ"ש, בטוענם כי מדיניות מס הכנסה היא לפטור מנהלי עמותות מכתב אישום, בנסיבות דומות (היועמ"ש יודע היטב את הפרטים ואת השמות, ומה אירע לאחר מכן...). העותר נמנע מהצגת הפרטים כאן, מאחר והוא רואה עניין זה חתום וגמור, וזאת לאחר שהיועמ"ש קיבל החלטה סופית שלא להעמיד לדין את עו"ד ביניש, בנימוק: "לא נמצאה לכך תשתית ראייתית מספקת".

4.2.2 קבוצה שניה (הטיפול טרם הסתיים) – חשד לביצוע שורה של עבירות, בהן: אי-רישום תקבולים, רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, הוצאת כספים במזומנים בלא רישום כדין, העדפת נושים תוך שימוש במידע פנים ועוד.

החשדות לביצוע העבירות בקבוצה השניה שרירות וקיימות וטרם התקבלה החלטה על-ידי היועמ"ש או גורמים הכפופים אליו. דוח רשם העמותות בנושא זה (להלן, סעיף 6), שהוגש ביולי 2005 (!!) מצביע על אותן עבירות חמורות מצד עו"ד ביניש.

4.3 למרות זאת, ולמרות חלוף השנים ופניותיו הרבות של העותר, נמנע היועמ"ש עד כה מהכרעה בנושא, וגם גורמי הפרקליטות טרם הכריעו האם יש מקום לקיים חקירה או לגנוז את התיק. לטענת העותר, היועמ"ש, כמי שעומד בראש התביעה ומפקח / מנחה את גורמי הפרקליטות, בפרשה זו, מחוייב להימנע מסחבת, במיוחד נוכח מעמדה של ביניש כנשיאה ושופטת בבית המשפט העליון. אחרי הכל, מצב זה, שבו נוצר "מאזן אימה" - בין במכוון ובין מכורח הנסיבות, אינו ראו ומן הדין לקטוע זאת.

4.4 למרות הודעותיו הרשמיות של היועמ"ש – שפורסמו באתר Nfc, ממשיכים הנשיאה ביניש ועו"ד ביניש לכזב שוב ושוב, בטוענם כי הפרשה גמורה, וכאילו אין תיק ואין הליך התלוי ועומד בפרקליטות ו / או בפני היועמ"ש. יותר מזה: שני משיבים אלה מכפישים את העותר וטוענים כי הוא פועל בשליחות אחרים. העותר החליט להביא זאת להכרעת בית המשפט העליון, כדי למנוע מהמשיבים 1-2 להמשיך בפעילותם הפסולה; וכדי שבית המשפט יורה ליועמ"ש לעשות מלאכתו ללא חשש מפני הנשיאה ביניש.

4.5 לטענת העותר, ההתכחשות לעובדות והניסיון להסתירן, נעשים, בין היתר, כדי לתעתע בציבור; התעקשותה של הנשיאה ביניש לישב בדין, בכל זאת, בעתירות נגד היועמ"ש בפרשת קצב נעשית, לטענת העותר, בין היתר כדי להפעיל עליו לחץ פסול ובלתי חוקי, וכדי "לשכנעו" להימנע מהעמדת עו"ד ביניש לדין.

5) מינוי חוקר מיוחד מטעם רשם העמותות

5.1 בעקבות החשיפות של העותר ותלונות מצד יו"ר רשות השידור, מינה רשם העמותות ביום 29.05.03 את רו"ח רמי אלחנתי כחוקר מיוחד לבדוק את הליקויים והחשדות שהתגלו בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים. לאחר עיכובים ולחצים כבדים מצד עו"ד ביניש, וכן לאחר איומים מצד עו"ד ביניש על כמה מהבכירים ברשם העמותות – לבל ישתפו פעולה עם החוקר או עם רשויות אחרות, הגיש החוקר ביום 04.07.05 את הדוח המיוחד.

מחמת אותם איומים על בכירים ברשם העמותות – שמשמעותם שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, הוגשה בזמנו תלונות נגד עו"ד ביניש, אך למרבה הצער, אלה לא טופלו.

יודגש, כי דוח החוקר המיוחד הוכן לאחר שהחוקר ביצע עבודה מקיפה. נחקרו/העידו בפניו עשרות אישים, ובהם עו"ד ביניש. טיוטת הדוח הועברה אל החשודים, מבעוד מועד, ורק לאחר שהשיבו גיבש החוקר את הדוח הסופי והגישו לרשם העמותות.

5.2 רשם העמותות אימץ את דוח החוקר המיוחד. בהודעה לעיתונות ציין הרשם, בין התר:

"דוח החקירה בעניין עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים כולל ממצאים חמורים באשר להתנהלות העמותה והפועלים מטעמה. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבורית, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם".

5.3 רשם העמותות דחה את טענתו של עו"ד ביניש, כאילו אין להטיל עליו אחריות אישית לעבירות שהתגלו. בהודעת משרד המשפטים נאמר (נספח ו):

"פעולותיו של היו"ר ללא שכר, נמרצותו להביא את העמותה להישגים אומנותיים ונכונותו להשקיע זמן וממון, אמנם עומדים לזכותו, אך אין בכך כדי להפחית מאחריותו לפעולות לקויות רבות שבוצעו בעמותה בידיעתו. מובן שאין באי-הטלת הוצאות על היו"ר כדי להכשיר את האופן בו פעל. בעניין זה כותב רשם העמותות: "על כל אדם הנוטל על עצמו משרה ציבורית, אף אם אינה בשכר, לדעת כי עם המשרה באה אחריות וכוונות טובות אינן מספיקות על-מנת למלא את התפקיד. חובות הנאמנות והזהירות מחייבות את כל נושאי המשרה בעמותה ובכללם חברי הוועד והעומד בראשם."

רשם העמותות כתב עוד בהודעה דנן:

"כעולה מהאמור לעיל, מדובר בעמותה בעלת חשיבות רבה בתרבות הישראלית, הנסמכת על רשויות ציבוריות. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבוריות, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם. על מנהלי עמותות לשים כנר לרגליהם את העובדה כי דווקא בניהול גופים הנסמכים על כספי ציבור, מוטלת עליהם חובות נאמנות וזהירות מוגברות, לא רק כלפי העמותה וחבריה אלא כלפי הציבור כולו, לניהול נכון וראוי של גופים אלו."

6) ממצאי החוקר המיוחד

6.1 החוקר המיוחד שמונה, שממצאיו אומצו כאמור על-ידי רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, הקדיש פרק שלם למעלליו של עו"ד ביניש (פרק 13, נספח ז). העותר מציג להלן חלק מהממצאים שאינם נוגעים לאי-העברת הניכויים, נושא שכאמור הוכרע על-ידי היועמ"ש. במילים אחרות: העותר מתמקד להלן בליקויים/בעבירות שטרם הוכרעו על-ידי היועמ"ש:

6.2 מעורבות עו"ד ביניש בניהול השוטף של התזמורת (נספח ז, סעיף 1):

החוקר גילה, כי עו"ד ביניש חרג מסמכותו והתערב באופן בלתי תקין גם בניהול השוטף. לפי הממצאים, מעורבותו נגסה בסמכויות המנכ"ל, הצוות המנהל והוועד המנהל. עו"ד ביניש עסק בפועל באישור תשלומים ובמקביל במניעת תשלומים שהתחייבו על-פי החוק.

6.3 חריגות מהתקציב ופגיעה בנושי העמותה (נספח ז, סעיף 2):

עו"ד ביניש אחראי להיווצרות גירעונות גדולים. החוקר מציין פעולות שאישר או יזם, מכוחן נוצרו לעמותה התחייבויות נוספות בהיקף כספי של מאות אלפי דולרים, כל זאת שעה שהיה ברור גם לעו"ד ביניש כי אין כסף בקופה ואין מקורות הכנסה לכיסוי ההתחייבויות.

הניהול הלקוי והבלתי תקין גרם לגירעונות בסך 15 מיליון ש"ח ולפשיטת רגל למעשה.

החוקר כתב בדוח (ציטוט):

היו"ר מתעלם מכך שלעמותה ישנה מחוייבות לעובדים ולכל הספקים ונותני השירותים. כל מי שמתקשר עם העמותה מניח שהיא פועלת על-בסיס תקציבי מאוזן תוך עמידה בהתחייבויות. אולם היו"ר התעלם מכך ואמר זאת מפורשות בחקירתו:

שאלה: האם יש לך חובה מוסרית לנושה שלא קיבל את הכסף?

תשובה: לא.

6.4 חריגה מכללי מנהל תקין – תשלומים במזומנים בלא רישומים כחוק (נספח ז, סעיף 4):

עו"ד ביניש חתם על הוראות בנקאיות למשיכת מזומנים לצורך תשלומים שונים מלבד תשלום אש"ל לנגנים ולאמנים מחו"ל. כמו כן הוא ידע ואישר קבלת תשלומים במזומנים. כך לדוגמא, בחקירה נמצא כי היו"ר עצמו קיבל תשלום במזומן בסך 600 דולר, בגין אחת הנסיעות (לטורקיה). "באופן עקרוני אני לא אוהב מזומנים", אמר עו"ד ביניש שקיבל כאמור מזומנים, ללא רישומים כדין בספרי העמותה.

עו"ד ביניש מסר בחקירתו ש: "לא עניין אותו" שיתכן שהתשלום במזומן לאמנים סייע להם להעלים מס (ציטוט):

היו"ר: ... יש אמנים שרוצים לא להצהיר בבולגריה או אני יודע מה, ואתה צריך לתת להם, כי הם לא יכולים להכניס את הכסף.

שאלה: אז אתה משתף פעולה בהעלמת מס.

תשובה: כנגד שלטונות בולגריה? זה לא מעניין אותי בכלל.

החוקר קובע בדוח: "לסיכום אני סבור שהיו"ר ידע על הפעילות הרבה שבוצעה במזומן ולא פעל להפסקת נוהג פסול זה".

6.5 העדפת נושים תוך ניצול מידע פנים (נספח ז, סעיף 5)

6.5.1 עו"ד ביניש דאג להעביר כספים לכיסוי חוב בחשבון בנק שלו היה ערב באופן אישי, וזאת על-חשבון החזר חובות לנושים אחרים. המדובר בסכום של 238,947 ש"ח שגנב למעשה, מכספי העמותה, תוך שימוש במידע פנים, ודאג להעביר לחשבון פרטי שפתח שלא כדין.

מתוך דוח החוקר (ציטוט):

עו"ד ביניש פתח לעמותה חשבון בבנק אינווסטק כללי ללא קבלת אישור מהוועד המנהל.

החשבון נפתח על-שם: 'ביניש יחזקאל, עו"ד בנאמנות עבור הפסטיבל הבינ"ל למוסיקה קאמרית ירושלים' [ח-ן מס' 383600 בסניף ירושלים, י.י.].

בחשבון נלקחו הלוואות בניגוד מוחלט להסכם המייסדים. ההלוואות הובטחו בערבות אישית של היו"ר (באמצעות שיעבוד פיקדונות אישיים).

סמוך להתפטרות הוועד המנהל בתחילת שנת 2003 וערב הפירוק, הועברו לחשבון כספים מהאמרגן בארה"ב וכן הופקדו תקבולים מחייבים אחרים, ובכך כוסה רוב האשראי שנתקבל בחשבון והתייתרה ערבותו של היו"ר.

המנכ"ל בחקירתו מסר שהפעולות בוצעו בהוראת היו"ר. היו"ר טען שלא היה מעורב בכיסוי היתרה בחשבון, והפעולות שבוצעו בו היו חלק מהפעילות השוטפת של העמותה.

על המפרק הזמני יהיה לבדוק האם פעולות אלו שביצעו היו"ר והמנכ"ל הם בגדר פעולה פסולה של העדפת נושים (במקרה זה של היו"ר עצמו) תוך שימוש במידע פנים.

[...]

לדעתי יש חשש שמדובר בפעולה פסולה. אכן לא הייתה מוטלת על היו"ר החובה להעמיד מפיקדונותיו האישיים לכיסוי חובות העמותה או לערוב להם בכל צורה אחרת. אולם מרגע שהועמדה הערבות, היו"ר הוא נושה ככל נושה אחר. אין לדעתי לקבל מצב שבו נושאי מישרה משתמשים במידע פנים ובסמכויותיהם, לשם כיסוי חובותיהם האישיים, על-חשבון נושים אחרים שיתכן שעל-פי דיני הפירוק, קודמים להם.

לסיכום, ממצאי החקירה מעלים חשד שהיו"ר והמנכ"ל, שחששו מקריסת העמותה, ביצעו פעולות שהן עבירה של העדפת נושים. לנוכח הממצאים, המפרק נדרש לבדוק את הנושא לעומק.

[עד כאן ציטוט הדברים מתוך הדוח, י.י.].

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה