 |
12-02-2005, 20:19
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
|
3,000 מילות קוד סודיות בספר חדש
3,000 מילות קוד סודיות בספר חדש
מאת: יוסי מלמן, הארץ
ויליאם ארקין, חוקר צבאי, מפרסם מידע מודיעיני על מבצעים סודיים, וחושף פרטים על הקשרים הסודיים של ארה"ב. כל הפרטים, בלי אישור הצנזורה, לפניכם
עוד בכתבה:
"סוכן עיראקי מסר מידע למודיעין הישראלי"»"בוש ורמספלד מאוהבים במבצעים מיוחדים"»"אנחנו לא כפופים לחוקי העולם הואנוני שלכם"»
מאסם תבואה בעיירה סאות' פומפרט במדינת ורמונט חשף ויליאם ארקין אלפי שמות צופן סודיים של זרועות הביטחון האמריקאיות, ומידע רב על מה שמסתתר מאחוריהם. באסם המשופץ מתגורר ועובד החוקר הצבאי, המחובר לעולם בטלפון לווייני ומספר כי חייו ועבודתו אינם שונים מאלה של כל עיתונאי או חוקר אחר. "אולי דווקא בגלל השקט והריחוק והבדידות אני צריך להפגין משמעת עצמית גדולה יותר מהאחרים. היתרון היחיד שלי כאן הוא שאיני צריך ללכת לפגישות או לנסוע בכל בוקר לעבודה ולכן אולי יש לי יותר זמן פרודוקטיבי מאשר לעובד הרגיל".
את הקוד הסודי הראשון, "Polo Step", חשף ארקין ב-23 ביוני 2002, במאמר שפירסם ב"לוס אנג'לס טיימס". "פולו סטפ" היתה אז התוכנית הסודית ביותר של ממשל בוש: כל אדם שעסק בה הוחתם על התחייבות לשמור על סודיות, התחייבות שחודשה כל אימת שהשתתף בדיון אודותיה. כל הדיונים התקיימו בחדרים "אטומים" מיוחדים, חסינים מפני האזנה. הפצת מסמכים וחומר הנוגעים לתוכנית נעשתה רק בתקשורת הסודית והמאובטחת ביותר. אפילו עצם קיומן של שתי המלים היה סוד, וליתר ביטחון השתמשו שותפי הסוד בראשי התיבות שלהן, PS.
אף שהצופן היה קיים כבר משנות התשעים, בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, הוא קיבל משמעות חדשה בעקבות פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001. תחת הקוד "פולו סטפ" נערכו תוכניות המלחמה הסודיות והממודרות ביותר נגד אפגניסטן, אל-קאעדה ועיראק. "מאמרים לא מעטים נכתבים על 'תוכניות מלחמה' ועל תוכניות סודיות, ודליפות בצמרת הן דרך חיים בוושינגטון", אומר ארקין. "אבל מאמר שבו נכלל שם צופן, שמעולם לא פורסם קודם לכן, מוסיף אמינות נדירה, משום שהוא מרמז לא רק על קרבה לסודות אמיתיים, אלא גם על מקור המעורב בדיונים פנימיים של הממשל והוא אמיץ לב - או חסר אחריות - לחשוף אותם לתקשורת".
במשרד ההגנה וביחידות המודיעין של הממשל האמריקאי נחרדו מדליפת המידע. גנרל טומי פרנקס, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, שהיה אחראי על הכנת תוכניות המלחמה נגד עיראק, תבע משר ההגנה דונלד רמספלד לבדוק במכונת אמת "כל אחד בלשכת השר ובלשכת ראשי המטות המשולבים, שיודע את הפרטים של הליך התכנון שלנו, ואם יתגלה המדליף, שיועמד לדין על הדלפת מידע סודי ביותר".
רמספלד הטיל את המשימה על "המשרד לחקירות מיוחדות" של חיל האוויר, שאנשיו חקרו וגבו עדויות מיותר מאלף פקידי פנטגון, קציני צבא ואזרחים. יותר מ-1.5 מיליון דולר הוצאו על החקירה, שלא העלתה דבר והופסקה רק בסוף 2003, זמן רב לאחר שהמלחמה בעיראק כבר הסתיימה. "וכל זה כדי להגן על מלת צופן", מעיר ארקין בציניות.
על פי אותו היגיון צריכים היו ראשי הצבא והפנטגון לפתוח עתה בחקירות לגילוי המדליף או המדליפים, לא של צופן אחד אלא של אלפי צפנים. בספרו החדש, "שמות צופן: פיצוח תוכניות ומבצעים של הצבא האמריקאי" ("Code Names", בהוצאת Steerforth Press), חושף ארקין 3,000 שמות צופן סודיים. לכאורה זהו ספר משעמם של 608 עמודים, שיש בו, כמו בלקסיקון, הרבה מונחים, שמות, ראשי תיבות והגדרות בעגה צבאית, ורק מעט עלילה. אבל כוחו בשיממונו. לא בכדי הוא זוכה לסיקור נרחב בתקשורת - בין היתר כתבות ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" - ולשבחים.
"ויליאם ארקין מציג את כולנו, הסבורים שאנו יודעים משהו על ההתפשטות הנסתרת של ארצות הברית בעולם, כחבורה של חובבנים", כתב העיתונאי החוקר סימור הרש. "הספר הוא אסופה של סודות וסודות-על מדהימים". גנרל צ'רלס הורנר, מפקד חילות האוויר של מדינות הקואליציה במלחמת המפרץ ב-1991, אמר: "הספר יזעזע את קהילת הביטחון הלאומי".
מי שיעיין בספר יגלה סודות רבים על המכונה הצבאית הגדולה והפרוסה ביותר בעולם. לפי ארקין, יותר מעשרים מדינות - ובהן ישראל - מספקות בחשאי מידע מודיעיני, בסיסים צבאיים, מרכזי חקירות ומתקנים אחרים לשימוש צבא ארצות הברית וקהילת המודיעין שלה. 76 מדינות נוספות מעניקות זכויות נחיתה למטוסים צבאיים או אזרחיים בשימוש המודיעין של ארצות הברית. "האתגר שלי", אומר ארקין, "היה יותר מה לא לכלול בספר, מאשר להשיג מידע על שמות הצופן הרבים מספור".
"סוכן עיראקי מסר מידע למודיעין הישראלי"
ישראל נזכרת בספר רק בעמודים ספורים, ומספר שמות הצופן הקשורים אליה קטן יחסית (23). אבל אלה אוצרים בחובם סיפורים מרתקים על הקשרים הסודיים בין שתי המדינות. רוב הפרטים הם גילויים חדשים. בין השאר מגלה ארקין, כי ב-1996 התקיים תמרון צבאי משותף ליחידות של צבא ארצות הברית, צה"ל וכוחות מצבא צרפת. בקשות לקבל מידע על התמרון הזה מגורמים רשמיים בישראל, לא נענו. ארקין, שאינו מתיימר לדעת הכל, אומר שאין לו פרטים נוספים על התמרון.
גילוי נוסף הוא מ-1997, אז שטו שלוש ספינות של הצי השישי אל החוף הישראלי לתמרון משותף עם חיל הים, וליד אחת מהן, "אנציו", נחת טיל יריחו, שנורה בשגגה באמצע ניסוי. שם צופן אחר חושף סיפור על מידע רב ערך שהמודיעין הישראלי הפיק מסוכן שלו בעיראק, שכינויו היה "מאונטיין הול". המידע מהסוכן הועבר בזמן מלחמת המפרץ ב-1991 לסוכנות הביון של הפנטגון (די-אי-איי).
מהספר מתברר כי לצבא ארצות הברית יש נוכחות קבועה בחמישה אתרים ובסיסים בישראל, שממוספרים במספרי הצופן מ-51 עד 56: נמל התעופה בן גוריון, בסיסי חיל האוויר בנבטים ובעובדה שבנגב, תל אביב והרצליה פיתוח. זאת, בנוסף לביקורים קבועים של ספינות וצוללות אמריקאיות בנמלי חיפה ואילת. במקצת האתרים מאחסן צבא ארצות הברית תחמושת וציוד בשווי חצי מיליארד דולר, ובית חולים שדה משוכלל של 500 מיטות. באחרונה בונה חברה אמריקאית במתקן האימונים צאלים שבנגב מרכז משוכלל לאימון בלוחמה עירונית נגד טרור.
אבל עוד יותר מישראל, הגילויים והמידע הכלולים בספר עשויים להביך את המדינות הערביות, המתאמצות להסתיר מאזרחיהן את מידת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני שלהן עם ארצות הברית. המלך עבדאללה, למשל, פתח לפני המלחמה בעיראק את שערי ירדן ליחידות של הכוחות המיוחדים האמריקאיים ואיפשר להם להתאמן ולפעול בשטחה. הוא אף התיר למודיעין האמריקאי להציב מתקני האזנה בקרבת הגבולות עם עיראק וסוריה ולקציני איסוף של ה-CIA לחקור ולגייס סוכנים בקהילת המהגרים והפליטים העיראקים בארצו.
לאחר המלחמה הקים המודיעין האמריקאי, בשיתוף שירותי הביטחון של ירדן, מרכז מעצרים וחקירות לחשודים בקשר עם אל-קאעדה. לפני כמה חודשים התפרסמה ב"הארץ" ידיעה על בכירי אל-קאעדה שנעצרו באפגניסטן ובפקיסטן ומוחזקים בירדן, שם חוקרים אותם צוותים משותפים של ירדן וארצות הברית. ממשלת ירדן הכחישה בתוקף את הידיעה, אבל ויליאם ארקין מאשר אותה עכשיו ואף חושף את שם המבצע הירדני-אמריקאי למעצר פעילי אל-קאעדה: "סקורפיון". לדבריו, העצירים מוחזקים ונחקרים באחד משני בסיסי האוויר שבהם יש לארצות הברית נוכחות קבועה: במפרק או ליד עמאן.
"בוש ורמספלד מאוהבים במבצעים מיוחדים"
ויליאם ארקין, בן 48, מגדיר את עצמו "עיתונאי עצמאי, יועץ ומומחה לענייני צבא וביטחון". במשך ארבע שנים, עד 1978, שירת במערב ברלין במודיעין של הצבא האמריקאי, בתפקיד של מנתח-מידע על ברית המועצות ומזרח גרמניה. לאחר שחרורו מהצבא פתח בעיסוקים שבהם הוא ממשיך עד היום. בנוסף לכתיבתו העיתונאית הוא חיבר עשרה ספרי עיון ובהם "אנציקלופדיה של צבא ארצות הברית", "מאגר המידע של כלי נשק גרעיניים" ו"התוכניות הסודיות של ארצות הברית למלחמה גרעינית". כמו כן היה מרצה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, לימד וחקר באוניברסיטת הרווארד, וכיהן כפרופסור בבית הספר ללימודי אוויר וחלל מתקדמים של חיל האוויר האמריקאי באלבמה.
כדי לאסוף מידע למחקריו ולכתבותיו ביקר ארקין במדינות רבות, ובכלל זה באחרונה בעיראק. לישראל לא הזדמן לו לבוא. "במשך שנים אני עוקב אחר יחידות צבא סודיות ובסיסים ומנסה מעת לעת לחשוף את שמות הצופן שלהם", הוא אומר. "ידיד הציע לי לכתוב ספר על כך. לאחר 11 בספטמבר חשבתי שיש צורך במדריך כזה והיה בי דחף אישי לפרסם את מה שאני יודע".
כיצד הצלחת לגלות ולפצח את הצפנים?
"בלי לחשוף מקורות מידע ושיטות פעולה אומר רק שעבדתי בעיקר עם מקורות גלויים. פה קראתי ביטאון או עלון פנימי של טייסת, שהשתתפה לדוגמה בתמרון משותף עם חיל האוויר הישראלי, ושם ראיתי מסמכים של חברות אזרחיות, שזכו במכרז או חתמו על חוזה עם הפנטגון. למען האמת, איסוף המידע היה לי די פשוט וקל: קראתי כל מה שנכתב, הצלבתי מידע, לא עשיתי ספקולציות והכנסתי לספר רק עובדות. זו היתה עבודת פסיפס ענקית. אני לא מתיימר לדעת מה מסתתר מאחורי כל מלת צופן, אבל מה שמופיע בספר הוא מדויק. בסך הכל ניצלתי את הזמן לעשות מה שלעיתונאים אין זמן לעשות ואנשי אקדמיה אינם יודעים לעשות".
האם אתה מאתר דפוס פעולה המייחד את ממשל בוש לעומת נשיאים קודמים?
"ג'ורג' בוש ורמספלד מאוהבים במבצעים מיוחדים. הם מאוהבים בגישה ג'יימס בונדית למלחמה. הם מאוהבים ברעיון של צבא קל, מהיר וקטן. אבל באפגניסטן ובעיראק שילמנו מחיר כבד על תפישת הקל והמהיר שלהם".
מה המחיר?
"נכשלנו בניסיון ללכוד את בן לאדן - לא סגרנו את הדלת האחורית והוא נמלט בעדה. כחודשיים לאחר המלחמה הסתתרו בן לאדן ואנשיו במערות בהרי טורה בורה. נשלחו לשם כוחות מיוחדים, אבל לא היו לנו מספיק כוחות לסגור הרמטית את השטח ולמנוע את בריחתו".
ובעיראק?
"בעיראק נעשתה טעות כפולה. חשבנו שננצח במלחמה בקלות ובמהירות, ולכן לא היו מספיק כוחות לבצע פעולות של חיסול המשטר והמרד, מיד בסיום המלחמה. מצד שני, הכנסנו יותר מדי כוחות וכך הצלחנו להרגיז את העם העיראקי ולתת לו תחושה שהוא מצוי תחת כיבוש".
מה היתה מטרתך בכתיבת הספר?
"הציבור האמריקאי אינו מודע להיקף הפעילות הצבאית האמריקאית בעולם, למשאבים העצומים בכוח אדם ובכספים שאנו מוציאים על מה שאנו מכנים 'המלחמה בטרור העולמי'. בשם המלחמה הזאת נעשים מעשים שמנוגדים לרוח האמריקאית: בוש ואנשיו מאמינים שמותר להם להלום צבאית בכל מדינה, גם בלי שזאת תעשה פרובוקציה או צעד תוקפני.
"הגיע הזמן לבחינה מחדש של כל הקשרים, הנוכחות והיחסים שיש לנו עם מדינות בעולם, ובכלל זה ישראל. מדוע ארצות הברית צריכה, לדוגמה, לאחסן בישראל תחמושת וציוד בחצי מיליארד דולר? הרי אין לנו צורך בכך. אולי זה היה רעיון טוב לתחילת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות בשנות השמונים, ולדעתי זה נמשך מכוחו של הרגל. המחשבה הצבאית והאסטרטגית של ארצות הברית מוכתבת על ידי הרגלים ישנים. כשמדינה מזמינה אותנו להתארח אצלה אנחנו פשוט לא מסוגלים לומר לא. ובגלל שהכל אפוף במעטה כבד של סודיות, לא נשאלות שאלות".
יש כבר תוכנית למלחמה נגד איראן?
"ההכנות לפעולה צבאית בעיראק ולהפלת משטרו של סדאם חוסיין נמשכו 15 שנים. על איראן עוד אין לנו די מודיעין ואין תוכנית פעולה צבאית ברורה. אבל ההכנות לפעולה כזאת החלו כבר. בהכירי את דרך החשיבה של הממשל הזה ברור לי כי הנשיא מהרהר באפשרות של מכת מנע. אם יימצא מידע על אתר מסוים או על יעד מסוים, שיאפשר לנו להנחית עליו מהלומה נקודתית, הנשיא יורה לעשות זאת".
"אנחנו לא כפופים לחוקי העולם הואנוני שלכם"
קל לנחש מה היה קורה אילו הגיש עיתונאי ישראלי לצנזורה רשימה עם שמות הצופן הבאים, שמאחוריהם מתגלה מערך שלם של קשרים סודיים בין ארצות הברית לישראל. אבל משום ששמות הצופן פוענחו בידי אזרח אמריקאי שפירסם אותם בספר מחוץ לגבולות ישראל, אפשר לפרסמם כאן ועכשיו. "השבח לאל שאני חי בארצות הברית, שבה אין לנו צנזורה ואנחנו לא כפופים לחוקי העולם הואנוני שלכם בישראל", אומר ארקין.
* cooperative safeguard - תמרון משותף וסמינר שנערך ביוני 2004 באיסלנד, מטעם השותפות לשלום של נאט"ו, בהשתתפות נציגי פיקוד העורף של צה"ל, שבו נבחנה התגובה על תרחיש של אסון טבע.
* ellipse bravo - תרגיל שמקיימות בישראל מאז שנות התשעים יחידות של הפיקוד האירופי (יוקום) של צבא ארצות הברית, לבחינת יכולת התגובה שלהן על מתקפה רדיולוגית ויכולתן לפנות ולהעביר במהירות מהיבשה לים כוחות מיוחדים.
* eloquent nugget - סדרת ימי עיון סודיים שעורכת ארצות הברית מאז 1994 במסגרת תוכנית "השותפות לשלום" של נאט"ו עם עשרות מדינות ובכללן ירדן, תוניסיה וישראל, בסוגיות של פיקוח אזרחי על הצבא ושיתוף פעולה אזורי למאבק בקבוצות קיצוניות.
* have nap - טיל אוויר-אוויר המותקן על מפציצי בי-52 ומבוסס על פיתוח טיל "פופאי" מתוצרת רפא"ל.
* infinite moonlight - שם צופן בשימוש הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (סנטקום) לתיאור היחסים הצבאיים הסודיים בין ירדן לארצות הברית. באוגוסט 1995, כששני חתניו של סדאם חוסיין ונשותיהם ערקו לירדן, שיגר הפיקוד המרכזי מטוסי קרב להגנת ירדן. כמה מהמטוסים המריאו מסיפונה של נושאת מטוסים שעגנה בנמל חיפה.
* juniper series - סדרה של מלים בשימוש הצבא האמריקאי לתיאור הקשרים הסודיים עם ישראל: הצבת סוללות טילי פטריוט בישראל, וניסוי וירי של הטילים; הקמת כוח משימה משותף וחיבור של מערכות שליטה ובקרה של הפיקוד המרכזי האמריקאי עם צה"ל; תרגילים ימיים משותפים, כולל הנחתת כוחות מן הים בחופי ישראל.
* juniper stallion - תמרונים של מטוסי קרב אמריקאיים בישראל. ב-2001 התקיים התמרון המשותף הראשון שבו השתתפו מטוסי אף-16 אמריקאיים מטייסת הקרב 22 עם מטוסי אף-15 ואף-16 של חיל האוויר הישראלי, וטסו לראשונה במבנים משותפים. בתמרון אחר המריאו שמונה מטוסי קרב אמריקאיים מבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב ותרגלו קרבות אוויר.
* mountain series - סדרת מלות צופן של סוכנות הביון של הפנטגון (די-אי-איי) למידע שמקורו בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. כך, למשל, השיג המודיעין הישראלי באמצע שנות התשעים ציוד צבאי עיראקי, ככל הנראה רדאר, שהועבר לבחינת המודיעין האמריקאי ושימש את הצבא האמריקאי בהכנותיו למלחמה בעיראק.
* noble series - סדרת מלות צופן לתיאור תמרוניים ימיים משותפים לארצות הברית ולישראל. במסגרת זו התקייים תרגיל לוחמה בצוללות, בהשתתפות צוללת אמריקאית וכוחות איתור ישראליים. בתרגילים אחרים בארבע השנים האחרונות השתתפו כוחות מיוחדים של הצי האמריקאי ויחידות של השייטת. בינואר 2003 ביקרה בנמל חיפה ספינת מלחמה אמריקאית, הראשונה זה עשר שנים (להבדיל מביקורים תכופים של נושאות מטוסים), שנועד לתרגל הגנה על ישראל לקראת המלחמה בעיראק. ב-1996 התקיים תמרון משותף לתרגול מערכות הגנה אווירית וכוחות קרקע, בהשתתפות יחידות של ארצות הברית, ישראל וצרפת.
* pacer ship - העברת ציוד וחומרים אמריקאיים לתעשיה האווירית.
* peace dove - העברת ציוד מודיעין בתחום ה"מיסוך" ולוחמת הנגד האלקטרונית (בעיקר שיבוש אותות הנפלטים מרדאר).
* shining presence - המבצעים השונים המיועדים להגביר את מערכי ההגנה האווירית של ישראל מפני חדירת מטוסים ושיגור טילים. במסגרת זו הוקם בדצמבר 1998, בעת מבצע "שועל המדבר" (תקיפות על עיראק), כוח משימה משותף לצבא האמריקאי וצה"ל. על הכוח האמריקאי פיקד גנרל ג'וליאן ברנס.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
