1. מעניין כמה זמן יעבור עד שנשיא בית המשפט לשעבר השופט בדימוס אהרן ברק יואיל בטובו לצאת לתקשורת ולגונן על הנשיאה דורית ביניש, או למצער על כבוד בית המשפט העליון, מפני המתקפות משולחות הרסן מצד ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר המשפטים דניאל פרידמן ושות'. אם נכונה הידיעה שלפיה בחר ברק לתווך מאחורי הקלעים בין אולמרט לביניש, זהו הדבר הכי רחוק מגיבוי שביניש יכלה לצפות לו. אין כאן שני צדדים למריבת ילדים בגן - למרות הסימטריה שכמה פרשני חצר משתדלים ליצור - אלא פוליטיקאים שתוקפים את המערכת המשפטית, בעיצומם של הליכים, ומערכת שמנסה נואשות לקיים מראית עין של ממלכתיות.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://law.themarker.com/ibo/images/graphs/bbn.jpg]


שופטים לשעבר בבית המשפט העליון כמו דליה דורנר ומישאל חשין, הבינו את חומרת השעה. אבל לא אהרן ברק. קצת מוזר, לא? מצד שני, גם ברק זכה לגב קר בשלהי ימיו בעליון מצד קודמו, הנשיא שמגר. אותו שמגר שמוסיף לשתוק עד היום, מלבד בעניינים שנוגעים לקידום חוקה לישראל. שנבין, הם באמת חושבים שפרידמן ואולמרט צודקים? הם אדישים? חוסר הקולגיאליות כלפי עמיתתם המותקפת כלול בסעיף סודי כלשהו מסעיפי הפנסיה שלהם?

2. מעניין מה חושב לעצמו העיתונאי והמשפטן אמנון אברמוביץ', כשהוא משתלח מעל דפי "גלובס" ובערוץ 2 בנשיאת בית המשפט העליון ובארבעת חבריה להרכב שדן בבג"ץ קצב. סעיף הסוביודיצה אמנם צומצם ואינו נוגע להליכים בבג"ץ, אבל כשאברמוביץ' כותב על הדיון בעליון בעניינו של קצב "כנראה שכדי לנהל באסטה, לא צריך את מחנה יהודה, תלפיות או שוק הכרמל", הוא מתקרב בצעדים לא מדודים לתחומה של עבירת זילות בית המשפט. דרוש לא מעט חוסר צניעות כדי להשתלח כך, בעיצומו של הליך מתנהל, בחמישה שופטים בעליון, שבוודאי צברו לא פחות שעות מאברמוביץ' בבית המשפט, וללמדם הלכות פסוקות מבית מדרשו. בשנים האחרונות, מאז יישר קו עם שרון ואולמרט, הפך אברמוביץ' מעיתונאי אמיץ וחושף שחיתויות לכלב השמירה של השלטון. כלב תקיפה, יהיה מדויק יותר להגדיר אותו. האתרוג הפך לפרדס שלם.

3. מעניין מה יכתוב על כל זה בועז אוקון, הפרשן המשפטי החדש של "ידיעות אחרונות". עורך משפטי, זה תוארו המדויק. לאוקון, מנהל בתי המשפט בתקופת ברק, ישנן כל הסיבות לבוא חשבון עם ביניש. אחרי הכל היא זאת שהראתה לו את הדרך החוצה, אחרי שהבינה שהוא חותר תחתיה מבית ומנהל נגדה מלחמת חורמה, כשלא תמכה במינויה של מורתו ומקורבתו, פרופ' נילי כהן לכהונה בעליון. מורו הנערץ של אוקון ומקורב אחר של כהן, פרופ' דניאל פרידמן, קודם לתפקיד שר המשפטים מאותה עמדה - עמדת הפרשן המשפטי של "ידיעות אחרונות". משם ניהל בשנים האחרונות את הג'יהאד הייצרי נגד ביניש ונגד בית המשפט העליון בכלל, וזה מה שקסם כל כך לאולמרט. עכשיו מאייש אוקון את אותה משרה, שעל פניו קטנה עליו בכמה מספרים. הוא היה יכול להיות עורך דין פרטי מצליח, הוצע לו להיות מנכ"ל משרד המשפטים אצל פרידמן, אבל לא, הוא בחר בקריירת עיתונות אצל חבר קרוב אחר, המו"ל ארנון מוזס.

יש המקווים שעכשיו, כשהכל גלוי ושקוף, אוקון לא יעז להשתלח מהבמה הזאת בביניש, כמו פרידמן רבו. או שהם נאיווים, או שלא עידכנו אותם שבישראל 2007, במתקפה על בית המשפט העליון, לא נשארה טיפת בושה, לא נותרו בלמים. מצד שני, לנוכח העבודה המסורה והעקבית שעושה הכתבת המשפטית הוותיקה של "ידיעות אחרונות", טובה צימוקי, בהלעגת ביניש והעליון, אולי אוקון באמת יוכל למשוך את ידו מהמלאכה השחורה הזאת, ורק לתדרך כתבים מאחורי הקלעים, כמו שהוא תמיד אהב.

4. מעניין מה תהיה ההתערבות הבאה של שר המשפטים פרידמן בהליכים המשפטיים. בשבתו כפרשן "ידיעות אחרונות" הוא קבע - חרף ההרשעה, ועוד בטרם ניתן גזר הדין - כי לא היה מקום להעמיד לדין את רמון, וטען שתפרו לו תיק. זה היקנה לו מיד כרטיס לממשלה כמחליפו. אחר כך קצץ את החלטת בית המשפט המחוזי והמליץ על חנינה לבלומנטל (הצעד היחיד שאכן היה בסמכותו), התערב בגסות בבג"ץ קצב והילך אימים על השופטים היושבים בהרכב. נראה שאין הליך ששר המשפטים הנמרץ מתכוון להניח לבית המשפט לומר בו את דברו, כמקובל. מנגד, יש מצוקת תקנים אמיתית בבתי המשפט. אולי פרידמן רוצה לעשות משמרות? הוא די מהיר לשפוט, וכבר ראינו שאין לו שום בעיה עם עסקות טיעון.

5. עם "ידיעות אחרונות", "מעריב", וערוץ 2, או לפחות פרשנו הבכיר, לצד ראש הממשלה ונגד בית המשפט העליון, מעניין איזה סיכוי יש לביניש וחבריה בדעת הקהל, יהיה עלבונם מוצדק ככל שיהיה. איזה סיכוי יש לשרידי הממלכתיות הישראלית?

למה הוא מרשה לאנשים למתןח בקורת על בית המשפט העליון ?
באיזה זכות מישהו מותח בקורת על בית המשפט העליון ?

לפנינו שני צדדים בלתי טהורים בלשון המעטה. בייניש היא פוליטיקאית לכל דבר, כל' שואפת
למקסימום כוח. יש גם רינונים על נפוטיזם בקשר למשפחתה. היא עצמה הגיעה בזכות פטרון רב עצמה, ולא ממש בזכות הישגים אקדמיים או מקצועיים מיוחדים.
מולה מתייצבת ממשלה עלובה ומושחתת. בזה אף אחד לא מטיל ספק.
האם יוצא מכך שאחד הצדדים צודק?
לא ולא. שני הצדדים מעומתים על בסיס אינטרסים אישי, ולא - כפי שהם מנסים להציג זאת -
על בסיס משפטי, אידיאולוגי, וכ' וכ'.
בעולם אידיאלי גם בייניש וגם אולמרט וממשלתו היו הולכים קאקן. (במובן קריירה כמובן).

looopy