נולד: 1932
מוצא: רומניה
מקום מגוריו: ישראל
ספריו המפורסמים: העור והכותונת, תור הפלאות, עשן, באנדהיים עיר החופש

סגנון כתיבה כללי: ריאליסטי, השואה משפיעה מתחת לפני השטח.

אוטוביוגרפיה קצרה: אהרון אפלפלד נולד בשנת 1932 בצ'רנוביץ שברומניה. במלחמת העולם השנייה הוא הוגלה לטרנסניסטריה, נותק ממשפחתו ונדד לבדו (כנער צעיר) ברחבי אוקראינה. בשנת 1947 עלה לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער", ונתחנך במוסדותיה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראת ספרות. משנת 1979 הוא מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. בתחילה פרסם אהרון אפלפלד שירים וב-1959 פרסם את סיפורו הראשון (בכתב-העת "גזית"). ב-1962 ראה אור ספרו השלם הראשון, קובץ הסיפורים הנודע "עשן". מאז ראו-אור עוד 25 ספרים פרי יצירתו, רובם רומנים ונובלות. אהרן אפלפלד פרסם גם ספר מסות ומעין אוטוביוגרפייה ("סיפור חיים", 1999).
אהרן אפלפלד משמש פרופ' לספרות עברית (מאז 1979) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוא בעל תארי דוקטור כבוד של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בר-אילן, הסמינר התיאולוגי היהודי, ישיבה יוניברסיטי וההיברו יויון קולג'. כיום הוא מתגורר במבשרת שליד ירושלים.
על יצירתו: למרות שהשואה כמעט ואינה מופיעה בספריו באופן ישיר, טבוע חותמה על כל יצירתו של אהרן אפלפלד. למעשה רוב ספריו עוסקים באירופה בימים של ערב מלחמת העולם השנייה ובישראל בשנים הראשונות שלאחריה. יש המתארים את סך-כל מפעלו הספרותי הענף של אפלפלד כדברי ימיו הספרותיים של העם היהודי במאה ה-20.
בתקופת יצירתו הראשונה (בעיקרה סיפורים שנתפרסמו בשנות ה-60), התמקד אפלפלד בדמויות של "תלושים" יהודים לפני המלחמה ובמהלכה, ופליטים יהודים שהגיעו לארץ-ישראל. על-פי רוב הוא מתמקד בקבוצה מאוד קטנה של גיבורים, או בגיבור יחיד. בתקופות יצירתו המאוחרת יותר כתב אפלפלד בעיקר רומנים ונובלות. הרומן הראשון "העור והכותונת" (1971), מספר על מפגש בין בעל ואישה, פליטי שואה, לאחר 25 שנות פירוד. בכמה מספריו הוא מתאר את התפוררותן של משפחות יהודיות, חילוניות, באירופה של ערב מלחמת העולם. במקצת הסיפורים תהליך ההתפוררות מובא דרך עיניו של נער מתבגר, בן המשפחה. כך למשל ברומן הידוע ביותר שלו, "תור הפלאות" (1979), בנובלה "באדנהיים עיר נופש" או ברומן "בעת ובעונה אחת" (1985). העולם שמצייר אפלפלד בספריו על ימי טרום-המלחמה הגדולה, הוא עולם שבו הכל "תלוי על בלימה" כדברי אחת הדמויות מתוך הרומן "רצפת אש" (1988). גם כשהם מבקשים ליהנות ממנעמי השעה, משתלטת המועקה, והקטסטרופה המתקרבת נרמזת. מבחינה זו השואה אינה אלא סופה הבלתי נמנע של גזירת גורל ושל התכלות התרבות היהודית שקדמה לה. לעיתים גיבור הסיפור אינו דווקא יהודי, אלא גוי שגורלו נקשר ביהודים. כך למשל ברב-המכר "קאטרינה" (1989) - סיפור וידוי שבו מגוללת גויה, בת-איכרים שיכורה ורוצחת, את סיפור חייה. ברומן "מכוות אור" (1980) תיאר אפלפלד לראשונה את המפגש המורכב והטעון של נערים פליטי שואה עם החברה הארץ-ישראלית הקולטת אותם. ספריו העוסקים בתקופה זו מתארים דמויות שורדות אך תלושות, מנותקות מן המיתוס הפלמ"חי-חלוצי, נודדות בארץ שאליה הם היגיעו זה עתה, והזרה להם כל-כך.
פרסים:
פרס ברנר ב- 1973
פרס ביאליק ב- 1979
פרס אוניברסיטת ניו-יורק ב- 1975
פרס ישראל לספרות עברית ב- 1983
פרס קומנוולת' לספרות ב- 1990
חבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים ב- 1996

עוד על השואה ביצירותיו-
אהרון אפלפלד נטל על עצמו שליחות - לתת ביטוי אמנותי לאירועי השואה. ספריו כולם נוגעים/לא נוגעים בשואה בדרך מרומזת. השואה, כאירוע המאוים ביותר בדברי ימי היהודים, נוחה להתייחסות הפאטתית, רבת הרגש, הנוטה אל האמירה המוכללת. אולם אפלפלד נמנע מן ההכללה, נחלץ מן ההתמודדות עם התופעה ההיסטורית במלאותה, ו"אוגף אותה בהסתכלו על מבואותיה, מוצאיה, השריד הפליט הנשאר, אך לא בה, בהוותה הנוראה כשהיא מובדלת לעצמה.
בהתייחסויות השונות לשואה ניתן להבחין בין האקספרסיוניסטים, שהפאתוס המכליל אידיאולוגי מכוון את דבריהם, ובין האימפרסיוניסטים הפונים לתוך עצמם, ותגובתם נעה על קו המתח שבין אמירה לבלימה. אפלפלד, שייך על סמך העדויות החוץ ספרתיות שלו עצמו ועל סמך הפואטיקה של הכתיבה שלו שכל כולה עידון וזיקוק התגובה הנפשית של המספר למתרחש, למחנה השני. המרחק בינו לבין אורי צבי גרינברג רב, מבחינת הניסיון לתפוס את השמדת המליונים מתוך זווית ראיה היסטורית, תיאולוגית מלכדת, משליטה סדר. אפלפלד מכריז שהפואטיקה של הספרות היא ההתעסקות בגורלו של היחיד, לעומת התייחסותו של ההיסטוריון, המביט אל הרבים, הלאום, המדינה, הקבוצות האתניות. הפילוסוף של ההיסטוריה אף עולה עליו בכך שהחוקיות הכוללת ביותר, הנוגעת לרבים בלבד, מעסיקה אותו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time