זה אימון שהועבר על ידי מספר מאמנים שכל אחד מתמחה בשיטה מסויימת בתוך הג'יט קון דו, זה לא היה אימון כושר.
וממש לא היה כיף.
התאמנו 4 שעות והתאמנתי עם איזה מישהו שהוא כבר שנתיים לומד קונג פו (בן 20 גם אבל מישהו אחר שהוא בצבא, לא זה שאני בדרך כלל מדבר עליו).

פריקה עצבנית, מי שרוצה יכול לדלג:





כל הראש שלי התפוצץ מכאבים ואפילו עכשיו אני גם מרגיש דפיקות בראש כאלה ולא משנה כמה שתיתי.
וביחד עם זה כל האימון אני חוטף ממנו (אבל באמת), הוא אומר שבשביל לזכור מכה צריך להרגיש אותה, יש בזה משהו זה גם מה שהמאסטר שלי אומר אבל נגיד כשאני בדרך כלל מתאמן עם מישהו אחר אני חוטף אולי פעם אחת וגם זה בצורה סמלית כזאת, מי שהתאמנתי איתו באימון כל הזמן אומר "אל תפחד אל תפחד" ואז אני לא מגן כדי שיהיה לו יותר קל לבצע את התרגיל, חוטף כמה מרפקיות\אגרופים\סטירות חזקות לפרצוף (תלוי בתרגיל) והוא אומר בעיה שלך לא שמרת פנים, עכשיו אם אני מנסה לשמור ולהדוף את המכות שלו הוא כל הזמן זורם לתרגיל אחר הרבה יותר כואב שהוא למד לפני האימון הזה (להזכירכם הוא לומד שנתיים אני חודש).
עכשיו האימון הסתיים בזה שאני כל הזמן מנסה להגן את ההתקפות שלו וחוטף דברים ממש כואבים (מילא הבומבות אבל בקונג פו ממציאים דברים סאדיסטים משהו), ותוך כדי הראש שלי מתפוצץ מכאבים (ושתיתי המון) ואני כל הזמן מתמקד בלחטוף כמה שפחות מאשר ללמוד את התרגילים שהועברו, את התרגילים אני עכשיו זוכר ממש בקושי, בספארינג הוא בכלל לא ריחם עליי והשתמש בהמון דברים וכבר לא יכלתי לשלוט בזה וייצאו לי דמעות מרוב כאב כמה פעמים וזה נראה כאילו אני בכיין אבל ניסיתי לעצור אותן...
בקיצור מה שיוצא זה שבאימונים הרגילים כשאשכרה עוזרים לי ללמוד ולא חושבים על איפה להלביש לי קומבו אני לומד וזוכר הכל, אבל כשסתם זורקים עליי את הכל בבום מהיר כזה (אני אוהב להתאמן עם אנשים מתורגלים, אבל לא כולם מניאקים כמו זה שנפלתי עליו) אני לא זוכר כמעט כלום.




סוף פריקה עצבנית.




עכשיו מה אתם אומרים זה בסדר ככה שאני חוטף הרבה (אולי נשמעת שאלה מטומטמת שאני יכול לחשוב עליה לבד אבל לא), אולי במשך הזמן זה יעזור לי ויחשל אותי? אותו אחד שהיה איתי באימון המיוחד כל הזמן אמר לי כמה שהוא היה כמוני ולא לדאוג זה מחשל ובסופו של דבר הולך לטובתי, אבל אני באמת לא יודע מה לחשוב..... =\

אתה הרי לא בא כדי לסבול. אם היה לך פרטנר מיומן ממך שמחטיף לך ואתה לא מסוגל להגן, לא יצא שום דבר מזה, חוץ משלך יכאב ולו יהיה שק חבטות.
נשמע ממש נורא.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

חוכמה קטנה מאוד סתם להרביץ למישהו יותר צעיר ופחות מנוסה. הוא לא עזר לך ללמוד וסתם הכאיב לך. ביקשת ממנו מתישהוא להרגע?

שמע לעזור לך אולי רק מבכינת חישולים...
טוב שמע תכלס זה לא אשמתך השותף שלך התנהג קקי אתה צריך למצוא גם הרבה פעמים שותף טוב...שיעזור לך להתקדם ושכיף לך איתו.
מצטער בישבילך שהיה לך אימון כזה...

לא אחראי,אין שום תועלת ואני לא מוצא כאן שום למידה.
לשים תלמיד שלומד שנתיים קונג פו מול תלמיד מתחיל זה מגוחך עד כדי כאב..
כתבתי כבר כאן על רשלנות פושעת:הנה היא במלוא הדרה..

לפעמים בא לתפוס מורים מהסוג הזה ופשוט להפליא בהם מכות נימרצות.
אני לוקח את הדברים שנכתבו על ידך כאל דברים רציניים ביותר.

רועי שחק

כולם פושעים
רק אתה בסדר הא?
אולי תעביר סדנאות של איך להיות אדם ישר? אני הראשון שירשם

לא מבין מה מצאת רע.
הוא לא התנשא, הוא אמר שזה ממש מרגיז אותו שיש מורים שמאפשרים כאלה דברים, ושהוא ישתדל שאצלו זה לא יקרה.
מה רע בזה?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

[QUOTE=רועי*שחק].
זה מגוחך עד כדי כאב..
כתבתי כבר כאן על רשלנות פושעת:הנה היא במלוא הדרה..

לפעמים בא לתפוס מורים מהסוג הזה ופשוט להפליא בהם מכות נימרצות.

איפה בדיוק הוא לא התנשא ורצה לומר שאצלו זה לא יקרה?

הוא פשוט אמר שזה מרגיז אותו, ולדעתי זה לגיטימי. איפה הוא אמר שאצלו זה לא ככה? או שהוא חש את עצמו מעל כולם ויכול להעביר ביקורת? אני לא ראיתי.
ומילה קטנה מפי חובבן גמור:
אני מעריך ומכבד אותך עבור הידע שלך והיכולת שלך (עליה היסקתי ממה שכתוב עליך ברשת ומה שאמרו עליך כאן), ובדרך כלל התגובות שלך רציניות (לעומת מבקריך שהם, לרוב, לא מי יודע מה רציניים).
תגובות כמו אלה לא רק שהן לא מוסיפות לדיון, הן גם לא מכבדות אותך. למה סתם להרגיז את כולם ולהתחיל ויכוחים מיותרים?
היה עדיף לדעתי שתסגרו את זה בפרטי וזהו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אמרת שכל האימון התרכזת בלהגן על עצמך? כבר למדת/חידדת משהו.
אחרי הכל עובדה שיצאת בריא משם, מקסימום עם סימנים כחולים, ז"א שהוא כן ריסן את עצמו, ונתן לך פתח מילוט/הגנה.
החלק המצער לדעתי זה שפספסת את הלמידה הטכנית עצמה, אבל יהיו לך עוד אימונים כאלה אני בטוח, ואתה תבוא מוכן יותר בפעם הבאה.

עריכה - אני יוצא מקודת הנחה שהכאבי ראש הם תוצאה להתייבשות [לא?].

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה לכולם:
אני באמת לא כל כך יודע ממה הכאבי ראש מהמכות\מההתייבשות או משניהם XD
אמרתי לו הרבה פעמים שפה זה לא צבא ושיפסיק והוא אמר שאני אפסיק להתבכיין ואי אפשר להתאמן איתי (עליי) אז הרגשתי כאילו אני יוצא זבל לא יודע
בכל מקרה בהמשך אני כבר אמצא שותפים יותר טובים
אגב לרועי אני תמיד נלחם ומתאמן עם כאלה הרבה יותר מנוסים ממני רק שהם מתחשבים יותר ועוזרים ללמוד פשוט נפלתי הפעם על מניאק =\
בכל מקרה זו לא אשמת המורה...

זה בסדר שבכית. אתה בנאדם. אני בוכה ובאימונים שלי בכיתי לא פעם ולא פעמיים, זו לא בושה כולם בוכים, מי שאומר לך אחרת הוא שקרן. למעשה אני מאמין שאם לא תגיע למצבים של בכי באימונים שלך אתה תמיד תישאר על אותו לאוול ולא תתחבר בצורה מלאה לאומנות שלך ומעבר להכל לעצמך. בקיצור. בכי זה דבר טהור וראשוני ללא פוזה והוא מבורך כי הוא נותן לך חלון להתבוננות עצמית ולהתעמקות בעצמך.
מי שמתאמן בנוחיות תמיד ישאר בנוחיות. (נוחיות במובן של שירותים..)
עכשיו אני לא רוצה להעביר ביקורת על המורה שלך מהסיבה הפשוטה שאני לא מכיר אותך ולא את רמת התלמיד שעבדת איתו.. בגדול אני יכול לומר לך שאני הרבה פעמים שם תלמיד מתחיל לעבוד עם תלמיד מתקדם לאחר שהוא למד את החסימות גם אם זה אומר שהוא יחטוף מכות. אך אני מקפיד על כלל אחד.
אני לא מציב תלמיד שאין לו לדעתי יכולת מנטלית/פיזית לחסום תלמיד אחר מהסיבה הפשוטה שמצב כזה עלול ליצור אצל התלמיד תסמונת חוסר אונים נרכש בניסוי שערך זליגמן הוא שם כלבים בכלוב. הכלבים אולפו לברוח משוק חשמלי כואב. אולם כאשר החוק הפך לכאוטי, כלומר, הכלב למעשה לא יכול היה ללמוד דבר ולא יכול היה להתחמק מהשוק, הוא נשכב בסופו של דבר מיואש וחסר אונים על הרצפה, נכנע לגורלו המר.
גם כאשר החוק חזר להיות תקין והכלב היה יכול לכאורה ללמוד אותו ולברוח מהשוק החשמלי, לא קרה דבר. הכלבים נראו מדוכאים, ולא יכלו יותר להפגין מוטיבציה ללמידה.
עכשיו זה תלוי בך, אם אתה מרגיש שאתה נשבר מנטלית אני מפציר לך לדבר עם המורה שלך ואני מבטיח לך שהוא ילך יותר בקלות איתך. באם אתה מרגיש שאתה יכול להתמודד עם זה בשום פנים ואופן אל תדבר איתו ותמשיך לא משנה כמה קשה לך תמיד תזכור את המשפט: אם יש לאדם למה הוא יכול להתמודד כמעט עם כל איך.
רק דרך הקושי נהיים טובים ומחוברים. אל תוותר,אבל שוב.. בגבולות הטעם הטוב.
נ.ב.
רשמת שהמורה שלך אמר שאם חטפת מכה לראש זו אשמתך כי לא חסמת..
הוא צודק, בפעם הבאה תחסום. ברחוב לא תהיה לך הזדמנות שניה.

אני ממש לא חסר אונים מבחינה מנטלית ואני לא נשבר בקלות פשוט מרוב סבל כבר באו לי לבד דמעות לעיניים לפעמים קשה לשלוט בזה אני אחד שבוכה פעם בכמה שנים...
בקשר לחסימות התלמיד אמר שזו בעיה שלי לא המורה, אבל הקטע שאם אני חוסם מכה אז הוא זורם למכה שבכלל לא למדנו או טראפ כלשהוא שבא לי בצורה פתאומית כזאת, או שהוא אומר לי לא לפחד ולא לשמור פנים בשביל לתת לו לזרום עם התרגיל ואז הוא פוגע =\
צריך להיות בסיטואציה שלי כדי להבין...

אני מרגיש צורך לחזק את מה ששי אמר , גם אני בכיתי ( לפחות מבפנים ) כי אני לא אוהב לבכות הרבה
אבל בדיכאון בטח ובטח שהייתי בגלל האומנות , שלא הצלחתי לעשות משהו וכו' , אני יכול להיות עד
ששי לא נותן לחדשים סתם לקבל מכות ולהגן על עצמם איך שבא להם , הם לומדים קודם כל להגן בסיסי
ונכון ! משמע שלא באמצע ה"מכות" יעשו דברים אחרים ,

לא פעם אחת קרה לי שעבדתי עם מישהו שכפול 4 ממני בניסיון בערך , כן הוא הפציץ אותי וכן התעצבנתי מאד ועוד רגע שברתי על עצמי משהו , אבל מה לעשות אני בטוח שאין עוד הרבה אנשים שישארו על אימון שהם יודעים שמפוצצים אותם חופשי , סבבה אני פה ללמוד לא להגיד שאני לומד קונג פו.

עוד דבר , כמו ששי אמר אנשים לומדים לפי הנוחיות שלהם , אם מישהו ( מתחיל נגיד ) כבר יבוא בגישה של " אני לא יתן לעצמי לקבל מכות " הוא כבר בונה לעצמו סוג של נוחיות .. " כל פעם אני לא יסכים לעלות לקרב עם מישהו שגדול ממני בניסיון " או אני יתאמן רק עם אנשים ברמה שלי , או אם אני יקבל מכות אני יגיד להפסיק את הקרב ... יש כאלה ויש גם אחרים זה באמת תלוי מה א-ת-ה אישית מחליט.


נ.ב

רק לצורך העניין לדעתי השימוש במיגון מזמין עוד מכות , היריב (שנגיד גדול ממני בניסיון בהרבה ) רואה שלאותו בנאדם יש מגנים אז הוא ירביץ חזק , אני מעדיף אפילו בלי מגנים כי אז אני המוח שלי ידע כניראה לתרגם מכות שהם כבר כואבות ואני לא יתן להם להגיע אליי ( גם אם זה אומר לא להשתמש במה שלמדתי - אינסטינקט. ) אני זז לפעמים ממכות לצדדים למרות שזה לא צריך להיות ככה

לדעתי השימוש במיגון סתם מזמין מכות וכאב , וגם לדעתי שאתה בקרב ספארינג עם מגנים זה לא נותן לך תחושה של רחוב כי אתה יודע שאתה מוגן , זה הכל בראש.


תודה על הקריאה, פנגיינון 81

חח עשיתם ממני פחדן לא קטן =\
דבר ראשון אני תמיד עושה ספארינגים עם אחד מנוסה שלמד 5 שנים, יש לו הרבה נסיון אבל אני לומד ממנו הרבה, יש הבדל בין לתת מכות בשביל ללמד ולפתח משהו ויש גבול שחוצים ומגזימים.
המגן היחיד שאני עובד איתו זה כפפות וגם זה פעם ב - אם אנחנו רוצים לעבוד ממש בפול כוח.
נ.ב
תאמין לי שברחוב אני יודע להסתדר טוב מאוד אבל באימונים אני בא בהנחה שבאים ללמוד אחד מהשני ולא לפגוע

בתוך שאלתך ענית לעצמך.

לעבוד עם תלמידים בכירים יותר, זה מבורך בד"כ, משום שכך אתה משתפר ולומד תוך כדי העבודה עמם.

עדיין לפעמים (כמו בכל מקום בחיים), יש מאנייקים שמנסים להראות עליונות.

אותם מאנייקים מתחלקים למספר סוגים, לעיתים קרובות מדובר בתלמיד לא מתקדם במיוחד (שנתיים במקרה שלך) שמנסה להראות עליונות על החלש ממנו, מה שלא היה קורה אצל תלמיד בכיר יותר.

יצא לי להיתקל גם בלא מעט מתאמנים מבוגרים (בגיל מתקדם) שמנסים להראות שכוחם עדיין עומד להם ומכאיבים לכל מי שעובד מולם.

החוכמה הגדולה היא לנסות לעבוד מול מי שאתה יודע שיקדם אותך ולא ייקח אותך אחורה או סתם יכאיב לך ללא שום סיבה או יתרון לימודי.

לפעמים החיים לא מחייכים והמורה יעמיד מולך תלמיד כזה, כל מה שנשאר לעשות הוא לחייך או לבכות ולהמשיך הלאה.

קבל חיזוקים ופשוט תמשיך הלאה.

エラド

תשמע אני עברתי יותר מאימון שבו אכלתי מכות ואני יכול להגיד לך ראסמי אם אני חוזר מאימון ואכלתי הרבה מכות אני אומר לעצמי שהיה אחלה של אימון והתחשלתי ואני מרגיש טוב אם עצמי עכשיו נכון לפעמים יש אימונים שהם ממש רציניים ואתה אוכל כל כך הרבה מכות שזה כבר מזמן לא כיף אלא נהיה על גבול הבכי אתה מרגיש כמו שק אגרוף בוא תשמע מה לי היה:
יום אחד באימון בא מטורף (עזבו אותכם שמות) אחד מהסטודיו הישן עכשיו בעקרון אני אוהב את הבחור..
אבל אכלתי תמכות של החיים שלי הרגשתי כל כך חרא שבכיתי מבפנים והתחלתי גם מבחוץ כאב לי כל הגוף... .. אכלתי מכות במשך שעה הרגשתי שאני נישבר פיזית ונפשית לא יכולתי יותר להמשיך קיבלתי איזה 30 נוקדאוונים עד שכבר לא יכולתי לקום.. אז המורה שלי שי הרים אותי ושאל אותי עם אני נישבר אמרתי לו שכן ומהר מאוד חזרתי בעצמי
עניתי לו שלא, הוא אמר לי ''טוב אז כנס בוא!!'' ושם לי בעיטה בתחת :]
רצתי לכיוון של היריב שלי בנס מטורף התחמקתי מפיצוץ לפנים, זינקתי לו על הראש הוא נפל ומשך אותי איתו.. הוא עשה לי בריח על הקרקע..
אבל לפחות הפלתי אותו:]

תשמע זה אחת החוויות הטובות שהיו לי באימונים באותו חודש כאב לי כל הגוף אבל עכשיו זה כולה עוד סיפור מהקונג פו...

אני זוכר את זה בתור יום שעורר בי שינוי ואני זוכר את זה בתור יום שבו לא נכנתי ללוחם מטורף בן 23...
בחיים אל תיכנע ואל תיקח כאב כשה מדי זה הכל בראש אחי:]

תודה רבה
נתן לוי פנגיינון 81

pangainoon 81, get strong or die trying..

חח זהו רק שאני חטפתי 4 שעות שלמות וארוכות ולא שעה
ואני לא יודע אני לא מצליח לשנות איזה בורג בשכל גם אם כל זה אני עדיין מפחד לפגוע יותר מדי לא יודע אימון ראשון שאשכרה פוגעים רציני אחד בשני את הלקח שלי למדתי לפעמים הבאות.