ההחלטה של המפקח על הבנקים לחסל את מוסד החריגה ממסגרת האשראי של האזרחים נועדה במקור דווקא להגן על לקוחות הבנקים ולחנך מחדש את הציבור בישראל לניהול מושכל יותר של חשבונותיו. אבל למרות הכוונות הטובות מאחורי ההחלטה, ברור שהיא עתידה לגרום מצוקה של ממש להמוני אזרחים, שמה לעשות, תלויים לחלוטין באוברדראפט ובחריגות ממנו כדי לגמור את החודש.

דוגמא טובה לבעייתיות בניהול האשראי של לקוחות היא המשכנתא החודשית. חברת מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ומיחזור משכנתאות, טוענת היום כי 35% ממשלמי המשכנתא בארץ מממנים אותה דרך האוברדראפט, עובדה ההופכת אותם לצרכנים כרוניים של משיכת יתר. "כאשר אנחנו שואלים לווים, המגיעים אלינו בכדי למחזר את המשכנתא שלהם, כיצד הם מתכננים לשלם, הם עונים כי הם לוקחים בחשבון את האוברדראפט", אומר גיל רופא, מנכ"ל משותף במודלים כלכליים, "הישראלי הממוצע נוטה לקחת על עצמו התחייבויות גדולות מיכולתו הפיננסית, הן בקניותיו השוטפות והן בתשלומי המשכנתא, תוך שהוא מסתמך על האשראי הבנקאי שלו", הוא מוסיף.

הרחבה : http://www.themarker.com/tmc/articl...p&layer3=market

מי מאיתנו לא חורג לפעמים גם ממסגרת האשראי ? תחשבו שעם השקל הראשון מעבר למסגרת הבנק יחזיר הוראות קבע, צ'קים וכו'
תירוצים כמו המשכורת צריכה להכנס מחר בגלל שהבוס היה בחו"ל לא תחזיק
הבנקים יסבלו מקיצוץ בריבית שהם גובים על חריגה מהמסגרת ? לא בטוח, היקף ההחזרות והחיוב מחדש יחד עם העמלות הצמודות לפעילות כזו, יסדרו את הבנקים,,,

מעניין מה יהיה גורלם של חיובי האשראי השונים, כעובד בנק במשך 5 שנים, לשער, אני לא זוכר שהבנק החזיר חיוב בכרטיס אשראי מאחר והוא לא יכול - מקסימום חודש הבא היה מקטין מסגרת או מבטל כרטיס, נראה מה יהיה.

רוצה אחד? בבקשה-
אם מסגרת השכר של לקוח היא נניח 10,000 ש"ח, והוא באופן תדיר נמצא בחובה סביב נניח 18,000 ש"ח, הוא יעשה עם הבנק הסכם מסגרת אשראי על סכום גדול יותר, יישלם דמי ביול ועריכת חוזה סך של 285 ש"ח, הוא מרוצה והבנק שילשל עוד כמה ג'ובות לכיס...
עזוב- איך שלא תהפוך את זה, הבנקים יישארו המרוויחים העיקריים מהסיפור הזה.

אבל לא יודע מה יהיה על המסחר היום יומי בצ'קים
אפילו וועד הבית יתחיל לחייב בכרטיס אשראי,,,