זה אמור להפתר במהירות הבזק...





בפועל הייתי האשה הרצינית הראשונה, אבל אהבת בוסר שננטשה (גם אם חזרה לחיינו אחר כך שוב) לקחה ממני את כתר "אם הבית".

כמו כמעט כל האחרות בחייו, גם אני לא סיפקתי אותו ולכן לזמן ארוך ושנוי במחלוקת שועבדתי לג'נטלמן הנדיב והקשוח.

מרוב מעשים קשה להחליט מה היה המעשה הידוע ביותר שלי: מה שבטוח הוא שעל תפירת כותונת הפסים של הנכד המשותף של כולנו, יש לי ריב לא פתור עם איזו פלגש קטנה (גם אם גאה) שגרה ממש בחדר ליידי.

היותר קנאים שבינכם יגידו שהיום יש להזכיר אותי, הקנאים פחות (אנשי העולם) יגידו מחר. בעוד שעתיים פחות קצת, שני הזרמים לשבריר שניה יוכלו להיות מרוצים בו זמנית.

.

מארי דה מדיצ'י?

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כמו תמיד - איני מוצא את ימיני ושמאלי בחידותיך. רק חשבתי לעצמי שיש סכוי שלא תחמיץ את התאריך. ואם טעיתי - בכ,ז מזל טוב לרשונים!

[פ"ת - אהבת הבוסר שננטשה אך נטלה את כתר 'אם המושבות' , הברון אליו שועבדה המושבה וכו']

אכן: 125 שנה מלאו היום (ה-31 ליולי למניין אומות העולם) או אתמול (ט"ו באב למניינו, הקנאים יותר לפרטים אלה יגידו שזה התאריך הנכון (לא) לחגוג את האירוע) לייסודה של ראשון לציון ובפועל לתחילת השלב המעשי של העליה הראשונה!

המושבה הראשונה שנוסדה ע"י אנשי העליה הראשונה ולמעשה הראשונה שהתקיימה ברצף עד היום. קדמה לה פ"ת שנוסדה ע"י אנשי היישוב הישן, ננטשה והוקמה מחדש אחרי ייסוד ראשון לציון: בכל זאת שמרה לעצמה את התואר ,אם המושבות".

כמו רוב המושבות, ראשוני מתיישביה בקושי שרדו עד שנאלצו לשעבדה לנדיב הידוע: הוא שהציל והעמיד על הרגליים את המושבות, אולם גם פקידיו ניהלו אותן ושלטו בהן ביד רמה.

אישים, מאורעות ומעשים רבים קשורים במושבה ובין השאר מעשה העיצוב והנפת הדגל שהפך מאוחר יותר לדגל ישראל. על סוגייה שולית זו היה בעבר "סכסוך" שכנים עם המושבה הקטנה נס ציונה שגם בה טענו לבכורה בעניין הדגל.

תקציר הסיפור מתוך האתר של עיריית ראשל"צ

(http://www.rishonlezion.muni.il/)

ביום ט' באב תרמ"ב, 25 ביולי 1882, רכשו זלמן דוד לבונטין, יוסף פיינברג וחבריהם את אדמת "עיון קרא" מהאחים מוסטפה ומוסא אלדג'אני.
הנחלה בת 3,340 דונם נקנתה בכספים של מיסדי ראשון-לציון, אשר חלקם היו חברים ב"ועד חלוצי יסוד המעלה", ועד שפעל לקניית קרקעות וייסוד מושבות בארץ ישראל.
ערב עלותם לקרקע קבעו ביפו תקנות שעל פיהן ינהלו את חייהם המשותפים.

בט"ו באב תרמ"ב , 31 ביולי 1882, עם רדת הליל , הגיעו מיפו, בשתי עגלות, נציגי שבע עשרה משפחות המייסדים.
הם מתמקמים בפסגת גבעת שוממה. במעמד חגיגי הם מאשרים את ההחלטה הקודמת לקרוא למקום "ראשון-לציון" ככתוב: "ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיהו מ"א, כ"ז).
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.rishonlezion.muni.il/images/shared/vaad.JPG]
המייסדים סבלו ממחסור חמור במים. אדמת החול לא התאימה לגידולי פלחה, חיטה שעורה ושומשומין, אותם ביקשו לגדל. שבועיים לאחר העלייה על הקרקע נשלח יוסף פיינברג בשליחות המושבה לאירופה לבקש עזרה למשפחות נזקקות ולסיום חפירת הבאר. הוא הצליח לעורר את התעניינות הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד בנושא ההתיישבות והברון שולח תרומה ראשונה. מסוף שנת 1882 ועד 1900, השנים בהן תמך הברון במושבה, ניהלו אותה פקידיו. באותה תקופה גדל שטח המושבה והגיע ל – 8,440 דונם. התפתחה החקלאות ונבנה היקב.השלטון העות'מני העריך את הישגי המושבה. בביקורו של ג'מל פחה הטורקי בראשון לציון, בשנת 1913, הוצא צו, שקבע כי יועברו לרשות המושבה 20,000 דונם של אדמת החולות.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h אישים, מאורעות ומעשים רבים קשורים במושבה ובין השאר מעשה העיצוב והנפת הדגל שהפך מאוחר יותר לדגל ישראל. על סוגייה שולית זו היה בעבר "סכסוך" שכנים עם המושבה הקטנה נס ציונה שגם בה טענו לבכורה בעניין הדגל.

"טענו"??? "טענו"??????
אל תפלו בשבי הפרופגנדה הרישונית! דגל הלאום הונף לראשונה בנס-ציונה (שזכתה בשמה בשל כך), ע"י מיכאל הלפרין.

ובלי קשר, מז"ט לרישון.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

יתקנוני תושבי ואדי חנין הנכבדים אך כמדומני ש1885 קדמה ל1891, הלא כן?

בכל פעם שאני חולף בקטע הכביש הסואן שבין מתחם עץ הסיגלון לבטונדה ע"ש הדגל אני חרד שמא יכורסם עוד חלק מהחצר שסביב בתי הראשונים הקטנטנים ובכל פעם אני מוצא לצערי 'עוד מקום חניה'. תגידו לי מי הראש עיר שלכם שם ואני אכניס אותו לכלוב עם אריה!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה תגידו לי מי הראש עיר שלכם שם ואני אכניס אותו לכלוב עם אריה!

ראש העיר הוא יוסי שבו, שמקבל כל בחירות אחוזי תמיכה כמו אסד (אבל בסה"כ מגיע לו).
ו-1883 קדמה ל-1885. נו?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לגבי הרשונים ו1885 נראה לי שיש הסכמה.

זה היה טקס חנוכת נס ציונה (להבדיל מאחוזת לרר שקדמה לה). והלפרין, מיסד נס ציונה שרכש את האדמה מלרר דהר אל מול פני המוזמנים עם הדגל בידו כדי לממש את שאו נס ציונה.

אסמכתאות יש לי, מספריהם של תדהר ושלמה ושבא, ובמיוחד מספרו של ר/ח ירמיהו הלפרין: "אבי מיכאל הלפרין".

אתה צודק, אני התכוונתי לשנת ההקמה של נס ציונה (למעשה, שנת העליה לקרקע של ראובן לרר, אבל לך תתווכח עם ההיסטוריה הרשמית של העיר).
אתה יכול להרחיב לגבי הנפת הדגל ברישון?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לבינתיים אציין כי בשנת 1885 בחגיגות השלוש לראשון יצרו הרשונים דגל דומה לטלית בצורה ובצבע שבמרכזו מגן דוד כחול. הדגל אמור להיות שמור במוזיאון ראשון לציון [אלא אם כן שפרה לקחה אותו להראות לכיתה של הבן שלה בשנת 1985 ואח"כ המורה ביקשה לקחת אותו ללילה הביתה והיום הוא משמש כוילון בחדר שינה כלשהו]

לפעם הראשונה שבה זומזמם האינטרנציונל בעברית וכו' תמיד נראו לי משעשעים מאוד. זה הרבה יותר מצחיק כשמדברים עם הזקנים של היום שזוכרים מילדותם עיסוק מאוד רציני בסיפורים האלה מצד האבות אבל גם "נשבעים" שיש הרבה אמיתות שאיש לא כתב אבל כולם ידעו... אחרי שמספרים לך משביעים אותך שחו"ח לא תפיץ ברבים כי הקולגה לקפה של בוקר בשולחן הוותיקים במדרחוב הוא בן של האחיין למחצה של ההוא והוא יתרגז...

מסתבר שמאחורי העיסוק הרציני בשאלות של מי הניף/זימזם/כתב וכו', היה בשאלות האלה לא מעט זילזול כבר "בימים ההם" ובעיקר מצד אלה שראו את עצמם כמי ש"עשו" ולא כמי ש"דיברו". אתה בא לשאול אותם על עניינים שברומו של עולם והם עונים לך על המונקי ביזנס שהיו עליו שמועות בהקשר לאנשי ניל"י מהמושבות של דרום יהודה, על אחד דוד גרין שהזקנים של אז היו מוכנים להשבע (בחדרי חדרים!) שלא זכור להם שמעולם עבד ביקב, על אחד אורי פורת (ז"ל בינתיים) שכתב אמנם הרבה סיפורים, אבל יש סיפורים על כמה הסיפורים אמיתיים... על כל מיני גדויילים שהיו בעיקר פטפטנים... פעם אחת,אחרי שהסתכל לכל הצדדים, סיפר לי אחד - בן למשפחה מפורסמת מאוד - על אגדת מנשה מאירוביץ "אחרון הבילויים". לדבריו הוא חזר לביתו יום אחד מביה"ס חביב, כולו גאווה, מספר לאביו שהיום למדו את המאמר, פרי עטו של מאירוביץ (שהיה חי אז), והמכונה "יום עבודתי הראשון". האיש מספר שאביו חייך וענה לו "כן, כן... הראשון וגם האחרון!".

.

הרשונים טוענים לזכות ראשונים בהכנת הדגל
החנינים טוענים לזכות ראשונים להנפתו [אפילו שהלפרין שייך לכמעט כל ישוב בארץ באותה מידה כמו לנס ציונה]
נראה לי שיש בסיס לפשרה היסטורית!

עולה בי זכרון כלשהו על הנפות מאוחרות יותר של הדגל ביפו ובפתח תקווה בעת חגיגות טורקיות כלשהן לאחר ההפיכה שהיו כרוכות בקטטות בין הותיקים [שפירא באחד הארועים] לעולים הצעירים והמתלהבים. מישהו זוכר פרטים נוספים?

סטטיסטית, אם אתה מגיע לואדי חנ'ין, אתה מחוייב לעבור ב:

א. רחובות
ב. ראשל"צ
ג. באר יעקב
ד. להגיע מראשון ולהמשיך לרחובות
ה. הפוך מ-ד'
ו. לצאת מאחת מאפשרויות א-ג' ולחזור לאותו המקום (וזה לא ממש הגיוני כי אז זה אומר שאתה מגיע לנס"צ רק בשביל חזור ממנה, וזה אומר שאתה נוסע במטרה ברורה של ביקור בנס"צ וזה לא הגיוני, כי מי לכל הרוחות נוסע לנס ציונה סתם ככה?)

איך בדיוק אתה יכול לעבור בחורבות המושבות הנ"ל - שאפילו מפלוג'ה נשארו יותר שרידים מאשר בהן - ובסוף לכעוס דווקא על שבו?

נס ציונה היא היחידה מ-4 המושבות הללו שניתן ללכת ברחובותיה של הזמנים ההן ולהרגיש משהו מאווירת שנות ה-50 (חנויות של "סבא", בתים בנויים מכורכר, גבעת האהבה שנשארה "טבעית" ולא הפכה למשהו דמוי גן אירועים זול כמו גן המושבה בראשון).

בין כל ההישגים של נס"צ - אחרי הכל - יש לציין את ההישג הגדול מכולם! - העיירה שאיבדה כמעט את כל בניה לטובת האחיות הגדולות בשנות ה-50 וה-60, היום "גונבת" את טובי הבנים של ראשון, ובזרם גדול ועצום. לפעמים זו נראית לי כמו הגירסא המודרנית לנדידות האוכלוסיה הגדולות של תקופת הברונזה המאוחרת: רוב ראשון היא בתימים, רמלאים ולודאים לשעבר, נס"צ היא ראשונים לשעבר...

.

או אפילו בסיור בגן המדע במכון וייצמן [מכון וייצמן=עיירה ציורית וידידותית השוכנת בקרבת רחובות ובה שוכנים תושבים נינוחים העוסקים ברומו של עולם].

לא התכוונתי להחמיא למחרבי הזיכרונות האחרים ובכל אופן המושג 'שימור' מצטייר אצלי באופן קצת יותר אופטימי וכלל שמירת שטחים פתוחים, בניה נמוכה, מוזיאונים ומיצגים פתוחים לקהל ושאר מרעין בישין שהיו גורמים לספסרי הנדל"ן לתלוש את שערותי..

לעצור לשופינג ביוניברס קלאב ומשם היישר לגבעת האהבה...

העניין הוא שססטיסטית זה לא סביר.

בשישי האחרון (שוב) כתבו על "ישוב" קהילתי שעומד להבנות על גבעות הכורכר (שהן למעשה מועצה אזורית גן רווה) ושוב העלו לי את הסעיף (וזה קשה...). מילא שמחרבים טבע - מהאחרונים שיש - לטובת עוד וילות, אלא שעוד מעזים לתת לצ'חונות האלה שמות יפים כמו "אירוס" (זה שמו של היישוב המוצע...).

יגורו שם אנשים ,יפים" שעוד 10 שנים יצאו להפגנות כנגד התכנית לבנות - רחמנא ליצלן - יישוב קהילתי חדש על צפון הרכס (הם על דרומו, בין "בית עובד" ל"מאליבו" - רק אני מרגיש באירוניה שבין שני השמות???) משום שהוא "הורס את הטבע..." (ע"ע "רעות, מכבים ומודיעין", "ציניות"). רכס בית עובד - ונכון שהיום הוא מזבלת פסולת בניין ומגרש משחקים למשוגעי הספורט המוטורי - הוא ראת טבע אחרונה בהחלט באיזור שלנו.

וכמובן ששוכחים שבכלל הוא שייך (היה) להתאחדות ציוני בולגריה (או משהו כזה) ובאיזה תרגיל מבריק (ככה מספרים קשישי בית חנן) הפך ללא שלהם...

.