לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 03-08-2007, 09:55
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר

כמו שחלקכם יודעים, אני חוקר בשעות הפנאי המעטות שלי את נושא גדוד החלוץ על שם י.ח.ברנר ומנסה לאתר מידע על מעורבות חלק מחבריו במה שמכונה "הקיבוץ החשאי". ככל שעובר הזמן אני משתכנע יותר ויותר שכמה מחברי הגדוד היו הנפשות הפעילות בקבוצה הזו שחשאיותה כה גדולה עד שגם כיום כמעט ואין מידע אודותיה.
רמזים שאני מוצא בדברי החברים, תמונות מכפר גלעדי, קשרי חברות בין איש הגדוד יקותיאל לוינסון ז"ל לאיש השומר ומי שנחשב לאחד מהפעילים ביותר בקיבוץ החשאי - פנחס שניאורסון. כתבים של האחרון שמלאים אף הם ברמזים שונים. לצערי, בכל חיפשו שתחפשו בנושא "גדוד העבודה" תמצאו רק את הגדוד ע"ש יוסף טרומפלדור. כאילו שהקבוצה הנוספת נעלמה מההיסטוריה. רעיונות קונספירציה הם דבר שיש להיזהר בו במחקר היסטורי אבל קשה לי שלא לחבר את אי קיומו של הגדוד בפרקי ההיסטוריה, את העלמות ארכיון מסמכי הקיבוץ החשאי בנסיבות מסתוריות ואת חלקם של חבריו בפעילות הקיבוץ החשאי.
במידה ומישהו מהחברים היקרים כאן נתקל בחומר שיכול לסייע לי - אנא.
אני מצרף כמה צילומים "להוכחת קיומו של גדוד העבודה ע"ח ברנר" , שכונה גם קבוצת ירצבו. ניסיתי לצרף גם קובץ pdf שבו דברי חברים למפגש החברים בשנת 1953 אבל המערכת לא תומכת בהעלאת הקובץ. במידה ותהיה התעניינות אשמח לעדכן אתכם בממצאים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 03-08-2007, 16:52
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
המשך ותשובה ללבני
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מסקרן ומעניין...."

לפעמים קורה שהתשובות באות באופן מוזר כאילו כוח מסתורי שולף מידע בזמן ובמקום הנראים לו. כך קרה גם היום. אבל ראשון - ראשון ואחרון - אחרון.
דודי, יקותיאל לוינסון היה איש גדוד החלוץ על שם ברנר. כפי שסיפרתי כאן פעם, חברו הטוב היה פנחס שניאורסון (איש העלייה השניה והשומר ומחליפו של טרומפלדור לאחר שזה נפצא בקרב תל חי). לאחר מותו של יקותיאל, (בנסיבות טראגיות שלא כאן המקום לפרטן), קיבלתי את קופסת התמונות בהן היו תמונותיו. במהלך השנים שחלפו נהגתי להביט בתמונות שצולמו בשנות ה 20 המאה הקודמת ותהיתי לגבי חלק מהדמויות וזהותן מאחר ולא היו אלו קרובי משפחה או אנשים שהכרתי.
רק לאחר הפרשה שבה "חזר" לכאורה לוקא לוקאצ'ר מן האוב לפני כמה שנים (לינק בהמשך), התחלתי לתהות שמא יש קשר מעניין כאן. יקותיאל לוינסון היה חברו הטוב של פנחס שניאורסון. האחרון היה קשור הדוקות עם לוקא לוקאצ'ר, שניהם היו כנראה אנשי "הקיבוץ החשאי" והקיבוץ היה בנוי ברובו מאנשי גדוד העבודה האחרונים שבאו ארצה וחתמו את "העליה השלישית" - גדוד החלוץ על שם ברנר בו היה חבר גם לוינסון.
חברו לזה הסיפורים המעורפלים ששמעתי בילדותי על עיסוקיו של לוינסון בענייני "הגנה" למרות שאינו מופיע באף ספר הנוגע לעניין ולא רשום ברשימת חברי ההגנה, היותו השומר הראשון באדמות מגדיאל, צילומים שלו מכפר גלעדי - תקפה שעליה אף פעם לא דיבר בחייו ועוד.
התחלתי לחשוב שמא יש בידי קצה חוט לנסיבות "מחיקתו" של גדוד ברנר מההיסטוריה הכרוכה כפי שנראה לי כיום בסיפורו של הקיבוץ החשאי.

היום מצאתי לאחר הפוסט הראשון חוליה נוספת. בצילום העליון שהעלתי מופיע יקותיאל לוינסון כמספר 47. לצידו - מס' 46 , עומד צבי לוקאצ'ר, אחיו של ירחמיאל לוקא לוקאצ'ר שככל הידוע לי חי ונפטר בקיבוץ יוטבתה. דרכם של השניים המשיכה יחדיו גם בכפר גלעדי שם היה חברים לוקה ופנחס שניאורסון ושם היה מוקד הפעילות של "הקיבוץ החשאי".

לעניין חומר קריאה בנושא - הקישור הטוב ביותר, מה שמבהיר אולי אחד החלקים המסתוריים בפאזל שלשמו נפתח האשכול נמצא כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F7%E0%F6%27%F8

חידתו של לוקא לוקאצ'ר הובילה אותי לסיפורו של "הקיבוץ החשאי". על הנושא ניתן לקרא גם במאמרו של פרופ' זאב צחור :
http://www.snunit.k12.il/heb_journa...edra/58128.html

למרבה הצער, ארכיון הקבוצה נעלם באופן מסתורי מאוד, הקבוצה נעלמה מספרי ההיסטוריה וחבריה לקחו עמם את חלקי הסיפור אלי קבר.

בצילום שלהלן נמצאת קבוצת חברים בצפת 1925. עומד ראשון מימין - יקותיאל לוינסון. תחתיו יושב צבי לוקאצ'ר.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 27-09-2007, 06:22
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
עדכון מעניין
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "עדכון"

מסתבר שאחיו של לוקא לוקאצ'ר, צבי לוקאצ'ר, השתמש אך ורק בשם הנוסף של המשפחה - חורזו. בנו אורי חורזו ז"ל היה המקים של מחלבת יוטבתה שנקראת עד היום "מחלבת יוטבתה ע"ש אורי חורזו".
אין לי כמעט ספק כיום שהסיבה לשימוש בשם "חורזו" בעוד שהשם הרשמי של האחים היה "לוקא'צר, נבעה מהיכולת של המוסדות באותם שנים לקשור בין השם הזה לאנשי "הקיבוץ" ולניסיון להתנתק מאותה מורשת שהזיקה ברמה האישית לכל מי שהיה מחובר אליה או ששמו נקשר בה.

לשני האחים - לוקא וצבי היה אח נוסף בשם משה לוקאצ'ר שעלה עם קבוצת "משמר הוולגה" והתאבד בהתיישבות אום אל עאלק:

"...המציאות הארץ-ישראלית - כמו אצל קודמיהם גם בקבוצה זו היה הפער בין החזון למציאות - מר וקשה. גם "משמר הוולגה", שנחשבה לקבוצה ובעלת הכשרה טובה (אפילו הביאו איתם נשק מחו"ל!) לא היה בכוחה לגשר על הפער הזה. ההתאבדות הכפולה, של לוקצ'ר וחברתו, היתה עדות טראגית למשבר נפשי ולאווירת התלישות שבפניה עמדו רבים מאנשי העליה השלישית (צור, 1967). תופעת המתאבדים לא היתה באיזור זה נחלת הקבוצות בלבד. באותה תקופה בבנימינה התאבד אביגדור ליכטר בשל כשלון משקו בשנים הראשונות למושבה, מנדל שומר בזרעוניה והאיכר יוסף נחום, צעיר מתורכיה חניך "מקווה ישראל", בתרפ"ד. (עבר הדני, 1953)..." http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1872

אחות נוספת ששמה היה ד"ר דבורה לוקאצ'ר חורזו עלתה אף היא. בשיחה שהייתה לי עם אלמנתו של אורי חורזו, היא סיפרה שהאחות עזבה את הארץ ועברה לאנגליה. מן הסתם היא אינה בחיים כיום.

זהו לעת עתה. אני ממשיך להסתובב במעגלים סביב מעט המידע שיש.
מתחיל להיות לי הרושם שאם לא יגלה משהו את ארכיון הקבוצה (מחדש - לאחר שנעלם באופן מסתורי בתחילת שנות החמישים), אי שם בנבכי ארכיון משרד הביטחון, מעלליהם ותרומתם של החברים ב"קיבוץ החשאי" ישארו לנצח בתהום הנשייה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 25-03-2008, 08:43
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
הקיבוץ החשאי ואלכסנדר זייד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

לבקשתו של "ישראלה", שאישר את הקפצת האשכול הזה, אני מביא סקירה ממוקדת על "הקיבוץ החשאי" הרקע להיווצרותו ואופן חשיפתו על ידי אלכסנדר זייד, בעקבות סכסוך בין הנ"ל לאנשי כפר גלעדי.

הדברים מובאים מתוך מאמרים שפורסמו עד כה במקורות שונים והם מובאים בשם אומריהם.


=================

בי"א באדר תר"ף אירעה בתל-חי ההתנפלות שבמהלכה נהרג מפקד הגליל, יוסף טרומפלדור. בעקבות ההתנפלות נעזבו יישובי הגליל העליון, ובהם כפר- גלעדי, מעוז 'השומר'. חצי שנה אחר-כך הקימו חניכיו של טרומפלדור, צעירים שעלו זה עתה לארץ, את גדוד העבודה.

הקמת גדוד העבודה היתה הזדמנות למימוש שאיפתו של שוחט לחדש את 'השומר'. הצעירים שהגיעו לארץ לאחר המלחמה, ופתחו את העלייה השלישית, נשאו עימם את חוויית המהפכות ברוסיה. הם ראו כיצד קבוצה מאורגנת של אנשים נחושים בדעתם מצליחה לנצח כוח גדול ממנה בהרבה. התלכדותם לגדוד עבודה, שהתפרס על-פני כל הארץ וקיבל על עצמו להגשים רעיונות רדיקלים כמו קומונה כללית של פועלי הארץ, התאימה להפליא לשוחט וקבוצתו. ואכן, כאשר שוקמה כפר-גלעדי היא הצטרפה לגדוד העבודה. רבים מיוצאי 'השומר' היו עתה חברים בגדוד העבודה.



בתוך גדוד העבודה הקימו יוצאי 'השומר' את ארגונם מחדש. מנהיגם המוסכם היה שוחט. לצדו פעלו כמה מגיבוריו הנודעים : אלכסנדר זייד, פנחס שניאורסון וצבי נדב. לארגון החשאי הצטרפו גם כמה צעירים ארצישראלים, ובהם בלט ירחמיאל לוקאצ'ר. כמחצית חברי הארגון באו מקרב העולים החדשים. הבולטים בהם היו יצחק לנדוברג (שדה) ומנחם אלקינד; שניים אלו היו גם מהבולטים שבמנהיגי גדוד העבודה והעלייה השלישית. הארגון שהקפיד על חשאיות מלאה, כלל 80-70 חברים ונתכנה 'הקיבוץ החשאי' או 'הקיבוץ' .



'הקיבוץ' תבע מחבריו נאמנות, משמעת וחשאיות. על-אף שלא היה סולם הייררכי מוגדר ותפקידי פיקוד לא חולקו לפי דרגות, צייתו החברים לוועד פנימי חשאי. חברי 'הקיבוץ' ביקשו לממש רעיונות מהפכניים חובקי-עולם. רעיונות אלו לא היו פרי אידיאולוגיה מוסכמת; יותר משעמד לנגד עיניהם אויב מוסכם ושאיפות מוגדרות, נשאו חברי 'הקיבוץ' בקרבם משאת-נפש.

שוחט ויוצאי 'השומר' ביקשו לממש חלומות ציוניים בדבר עצמאות מדינית ובניית חברה חדשה של יהודים עזי- נפש החיים בכפרים . במקביל, אלקינד וצעירי העלייה השלישית הדגישו רעיונות של מטריאליזם מהפכני.

נראה שלא נערכו דיונים מסודרים בשאלה מהי מטרת 'הקיבוץ'. ההימנעות מקביעת עיקרים רעיוניים נבעה מההכרה שב'קיבוץ' חברו יחדיו אנשים הנושאים שאיפות שונות ואולי אף מנוגדות, אולם בה בעת יש להם עניין משותף.



חברי 'הקיבוץ' הסכימו שיש צורך בקיומו של ארגון מאומן וחמוש. הדחף להקים ארגון צבאי לשעת חירום נבע מהזלזול ב'הגנה' ומההתנגדות להסתמכות על כוחה של ממשלת המנדט. הרעיונות האקטיביסטים של גדוד העבודה הובילו לפיתוח גרעין צבאי חשאי. השאלה אם האויב הם הערבים או הבריטים או, שמא, הבורגנות הציונית ואף המנהיגות החרדית - לא נדונה, ככל הנראה.



נושא הסכמה משותף נוסף היה שאין לסמוך על הנהגת התנועה הציונית או על הנהגת היישוב או אף על הנהגת תנועת הפועלים בכל הנוגע לנושא הבטחון. האמון המוגבל כל-כך בגורמים שמחוץ לגדוד העבודה הפך בתוך זמן קצר לגילויי בוז ומאוחר יותר לאיבה, ודווקא כלפי הגורם הקרוב יותר - הנהגת תנועת הפועלים .



'הקיבוץ' הוקם בשנת 1921 ופעל עד 1926, כמה מפעולותיו הסעירו בשעתן את היישוב. חותמו ניכר בעיצוב דרכה של 'ההגנה', בהקמת התנועות הקיבוציות ובמבנה ההסתדרות הכללית. לקחים שנלמדו מפעילותו השפיעו על דרך ההנהגה של האישים, שלימים היו מנהיגי מדינת-ישראל. והנה, למרות חשיבותו של 'הקיבוץ' ולמרות הדרמטיות הגלומה בסיפורו, הדיון בו בספרות העוסקת בתולדות היישוב מועט מאוד. ההתייחסות אליו במחקר היא אגב דיון בסוגיות אחרות, כגון 'השומר' וגדוד העבודה, או ביוגרפיות של מנהיגי תנועת הפועלים. גם הנסיון היחיד שנעשה עד כה לשחזר את קורותיו, במסגרת 'ספר תולדות ההגנה' הוא חלקי ביותר.





הסיבה העיקרית למצב המחקר בנושא זה היא דלות החומר העומד לרשות החוקר. מטבע הדברים, ארגון חשאי הפועל במחתרת אינו נוטה להרבות במסמכים כתובים וממילא אינו משאיר ארכיונים מסודרים, אולם ניסיון המחקר ההיסטורי של תקופת היישוב מוכיח שניתן להתגבר על בעיה זו. מכל מקום, לגבי ארגונים חשאיים אחרים נמצאו מקורות לא-מעטים. בלטו במקורות אלו יומנים אישיים, מונוגרפיות של אלו שלקחו חלק בארגונים אלו וספרי-זכרונות. שחזור תולדות ה'הגנה' הוליד ארכיון שלם, וגם על תולדות לח"י יש בידינו לא מעט חומר מסוגים שונים. בנושא שלפנינו דלות החומר איננה בשל חשאיות הארגון דווקא, אלא נובעת מסיבות מורכבות יותר.



רוב האנשים, הנזכרים בדיון שלהלן, סיפרו לימים בהרחבה על חלקם האישי בתולדות היישוב ומאבקיו, אך על 'הקיבוץ' ועל מעורבותם בו הם העדיפו לדלג. שוחט, זייד, לנדוברג, נדב, שניאורסון, פליישר ואחרים מזכירים במקוטע את קיום הארגון.

התמונה העולה מאזכורים אלו פשטנית ורומנטית; יותר משהיא מגלה את סיפור 'הקיבוץ', היא מכסה עליו. גם דוד הורוביץ, שאמנם לא היה חבר ב'קיבוץ', אבל היה בסוד פעולתו, ואשר כתב לימים ספר אוטוביוגרפי שבמרכזו פרשת גדוד העבודה, בחר לא להעמיק בסוגיה זו.

גם אלו שנאבקו נגד 'הקיבוץ' והשקיעו מאמץ רב, שהביא לבסוף לפירוקו, נמנעו בזיכרונותיהם וברשימותיהם מדיון של ממש בנושא, כך גולומב, בן-גוריון, בן-צבי וברל כצנלסון.



ההנחה שמדובר באפיזודה חסרת-חשיבות בביוגרפיה הסוערת של האישים הנזכרים, שנדחקה במהלך השנים לשולי הזכרון או נשכחה, נשללה על-ידי הנוגעים בדבר. בן- גוריון, שהחל בשלהי שנות השישים לכתוב זיכרונות, העתידים לכלול אלפי עמודים, נתן דעתו לנושא 'הקיבוץ', והחליט, במודע, לא לעסוק בו. יוסף חריט, מראשי 'הקיבוץ', כתב - ככל הנראה בשנות החמישים - זיכרונות המשתרעים על-פני מספר חוברות בכתב-יד. עיון בחוברות אלו מלמד על בהירות מחשבה וניתוחו, זכרון חד ומידע רב, ואולם דווקא בנושא 'הקיבוץ' הזיכרונות הם כלליים מאוד ומעורפלים.

מאיר יערי, שהיה חבר בוועדה שחקרה את 'הקיבוץ' בשנים 1926 -1927 והכיר את הנושא היטב, סירב בתוקף להתראיין בסוגיה זו, באומרו שזהו נושא כאוב שאין לו עניין לפותחו מחדש .

נחום הורביץ, איש 'השומר' מכפר- גלעדי, שזכה להאריך ימים וראה לעצמו חובה לספר את עלילותיו ועלילות חבריו, החליט שלא לעסוק בפרשת 'הקיבוץ', כי 'יש דברים שהם סוד שצריך ללכת אתו לקבר'.



הנטייה להתעלם מהנושא התבטאה לא רק בהימנעות מחשיפה, אלא, לעתים, אף בפעילות יזומה שנועדה להשכיחו. ההוכחה הבוטה ביותר היא היעלמות ארכיון 'הקיבוץ'. ככל הידוע, נשתמרו עשרות תעודות, מכתבים ופרוטוקולים, שעניינם 'הקיבוץ' וקורותיו. חומר זה נאסף ונשמר עד הקמת מדינת-ישראל. החוקר יוסף ברסלבסקי סקר את התעודות, ואף העתיק אחדות מהן. והנה, בנסיבות מסתוריות, כנראה בשנות החמישים המוקדמות, נעלם חומר זה ואיננו .



המידע המוגבל העומד לרשותנו על 'הקיבוץ' מגביל אותנו גם בהסבר מדוע ביקשו כל הנוגעים בדבר להצניע את הנושא. אין ספק שאחת הסיבות החשובות היתה סופו העצוב של 'הקיבוץ'. בשנת 1927, על רקע המאבק בין הנהגת ההסתדרות להנהגת גדוד העבודה, התפורר גדוד העבודה והתפרק. אקורד הסיום המר של הפירוק היה ההחלטה של קבוצה מרכזית מאנשי גדוד העבודה לעזוב את הארץ ולהקים ארגון מקביל בברית-המועצות. בין העוזבים היו כמה ממיטב החברים ב'קיבוץ', ובהם לוקאצ'ר, שהיה המדריך הראשי וככל הנראה המפקד המבצעי הבכיר בכל הקשור לפעולות, העלומות עדיין, של 'הקיבוץ'. בברית-המועצות נסחפו העוזבים למערבולת קשה וטרגית. מנהיג קבוצת היורדים, אלקינד, שהיה לצד שוחט, האיש הבולט ב'קיבוץ', 'טוהר' במשפטי סטאלין בשנות השלושים, ונעלם בסיביר, וכך גם אחרים מאנשי קבוצתו. הקשר בינם לבין חבריהם בארץ נותק. ככל הידוע, סיפור 'הקיבוץ' לא סופר מזווית-ראייתם, ומכל מקום, זיכרונותיהם לא הגיעו לידינו. הדינמיקה הפנימית שהתחוללה ב'קיבוץ', וגרמה, בסופו-של-דבר, לחלק מחבריו לעזוב את הארץ, הולידה שבר חברתי ורעיוני גם בקרב הנשארים בארץ. התפוררות 'הקיבוץ', שהתרחשה במקביל להתפוררות גדוד העבודה, חייבה את הנותרים לשקם את חייהם הפרטיים, למצוא מקום-מגורים ועבודה. אלו שביקשו לשוב ולהשתלב בפעילות חברתית וציבורית, חייבים היו לפתוח דף חדש. כך שוחט, הורוביץ, לנדוברג ואחרים, שהחלו תהליך ארוך, איטי והססני של חזרה לפעילות במערכות הציבוריות. אחרים, בעיקר חברי כפר-גלעדי, הסתגרו בביתם.



מי שנאבקו נגד 'הקיבוץ' היו ערים למחיר של פירוקו. הם היו מודעים לכך שה'הגנה', שאמורה הייתה להיות תחלופה ל'קיבוץ', לא הייתה אלא ארגון רופף, דל באמצעים, ברמת האימון, ברמת הפיקוד וברמת הנחישות. על רקע מאורעות 1929, שבהם נתברר עד כמה חסר היה ארגון חשאי, חמוש ומאומן כמו 'הקיבוץ', לא היה מקום להשתבח בחלקם במאבק לפירוקו.



למרות המאמץ הגדול שהשקיעו אנשי 'הקיבוץ' בשמירה על החשאיות, קשה היה להסתיר את קיומו מעיני החברים בגדוד העבודה, שלא הוכנסו בסוד הארגון. הבחירה הדקדקנית של אלו שהתקבלו ל'קיבוץ', יצרה מתח, אי-הבנה וטענות מצד אלו שלא התקבלו. פעולות שונות, כמו פרשת ההתנקשות בשנת 1923 בתאופיק- ביי, קצין המשטרה הערבי מיפו, או פרשת ההתנקשות בדה-האן בשנת 1924 וכן פעולות להשתלטות על רכוש ופעולות צבאיות הקשורות במרד הדרוזים, הולידו חרושת שמועות לגבי זהות המתנקשים שהתמקדה ביוצאי 'השומר' בגדוד העבודה.

למן הקמתו העמיד עצמו גדוד העבודה כחלופה להנהגת תנועת הפועלים. היחסים בין גדוד העבודה להסתדרות התפתחו לקונפליקט, ששיאיו היו בעת פרישת עין-חרוד מגדוד העבודה, בשנת 1923, ובעת סיפוח קיבוץ תל-חי לכפר-גלעדי, בשנת 1926. על רקע קונפליקט מתמשך זה, קיומו של ארגון צבאי מאומן וחמוש, הפועל בתוך גדוד העבודה, יכול היה להיחשב לאיום של ממש. אולם תביעת הוועד הפועל של ההסתדרות לפרק את 'הקיבוץ' נתקלה בקיר האטום של הכחשת עצם קיומו של ארגון כזה.



הפרצה שאפשרה את חשיפת 'הקיבוץ' נבעה ממאבקו המר של זייד, שהיה מראשוני 'בר- גיורא' ו'השומר', וממייסדי כפר-גלעדי ו'הקיבוץ'. ב1924-, על רקע של סכסוך אישי, פרש זייד מ'הקיבוץ' ומכפר-גלעדי והצטרף לקיבוץ תל-חי. ההשתלטות של חבריו לשעבר מכפר-גלעדי על קיבוצו החדש ערערה את נאמנותו של זייד. במרי- לבו יצא למתקפה חסרת-מעצורים נגדם.



עתה, לראשונה, היתה בידי הוועד הפועל של ההסתדרות עדות ממקור ראשון על קיום 'הקיבוץ', אלא שזו היתה מוגבלת, משום שזייד הורחק מפעילות ב'קיבוץ' בשלבים מוקדמים, ופרש קודם לכמה פעולות שהסעירו את הרוחות. יתר-על-כן, עדותו של זייד היתה עדות של בעל- עניין, ומה גם שבמהלך המאבק בינו לבין חבריו לשעבר, נתפרסם ברבים שהסכסוך עבר לפסים אלימים. הנהגת ההסתדרות ביקשה אפוא לברר מה טיבו של 'הקיבוץ'.



צחור זאב. ועדת הבירור לבדיקת 'הקיבוץ החשאי' בגדוד העבודה, קתדרה. טבת תשנ"א. חוברת 58.



אישור מענין ונוסף לכך שזייד היה מי שהסגיר את "הקיבוץ החשאי" למוסדות ההסתדרותיים עולה מראיון עם נכדתו טלי זייד רווה בעיתון "קול יוקנעם" כשמונים שנה לאחר האירועים. הראיון התנהל לאחר ניסיון הגניבה של פסל ההנצחה לאלגסנדר זייד, מבית שערים.

בכתבה מספרת הנ"ל על המאורעות שהביאו את אלכסנדר זייד לעזוב את הגליל ולמצוא את ביתו בשיח אבריק, מקומה של אחוזת זייד כיום:



"...הקש ששבר את גב הגמל היה `הקיבוץ החשאי`, שהיה מין ארגון מחתרת קומוניסטי של יוצאי גדוד העבודה שהצטרפו לקיבוץ בתחילת שנות העשרים. הם צברו נשק בסליק סודי כדי לבצע הפיכה קומוניסטית נגד ראשי היישוב, וזייד היה מודע לתוכניותיהם".

טלי אומרת גם שבשלב מסוים החליטו חלק מחברי הקיבוץ לרצוח את זייד, ואחד מהם אף כיוון נשק לעברו, אולם "כנראה רעדו לו הידיים והוא וויתר על הרעיון".



{בהקשר לכך מצאתי התייחסויות המבהירות שאיש לא היה פודע פיסית באלכסנדר זייד עקב היותה של ציפורה זייד גיסתו של אחד מאנשי השומר הבכירים. (TM). }



במקום זאת החליטו החברים לגרש מעשית את משפחת זייד מן הקיבוץ, על ידי עריכת "משפט חברים" לציפורה זייד, בטענה ש"לא עבדה מספיק ולא צייתה לסדרן העבודה". נגזר עליה לעבור לפלוגת עבודה אחרת, מה שיכול היה להפריד סופית את הזוג, אולם אלכסנדר זייד לא קיבל את הדין, והם עברו כמשפחה לתל-חי הסמוכה, שכבר אז החלה להעצים את דמותו של טרומפלדור האגדי שנרצח בה כמה שנים קודם לכן. אולם גם שם רדף אותו גדוד הקומוניסטים מכפר-גלעדי, אשר ביקש להשתלט על תל-חי. שנות העשרים, בהן החלו שיטות מפא"י להתגבש, הביאו לידי כך שהצבעת חברים בתל-חי, מתוגברת ב-15 חברי גדוד העבודה שהובאו במיוחד על ידי אנשי כפר גלעדי כדי ליצור בה רוב, אישרו את האיחוד עם תל-חי.


טלי: "זה לא קרה בלי מאבק צידו של אלכסנדר. הוא היה פייטר אמיתי גם בעניין הזה, וכתב עשרות מכתבים לבן-גוריון נגד איחוד שני היישובים. בן גוריון, שראה ב`קיבוץ החשאי` שנחשף איום על מעמדו, היה בתחילה בעד עמדתו של זייד, ואף הוציא את גדוד העבודה מההסתדרות על שהחליט אחרת מעמדתה. רק אחרי שגדוד העבודה סיפק לב-גוריון כתב כניעה והתחייב להיטמע במוסדות ההסתדרות וה"הגנה", ניאות בן גוריון לאשר את איחוד שני היישובים.

אלכסנדר הגדול. קול יוקנעם. 20/11/2007 : http://www.ycom.co.il/?/article/11038



ברור שאין כאן מידע היסטורי מכלי ראשון והמספרת, מביאה מתוך הדברים כפי שעברו מן הסתם בתוך משפחת זייד שראתה עצמה כנפגעת מפעילות אנשי כפר גלעדי ו"הקיבוץ".

עצם הכתרתו של הקיבוץ כ"מחתרת קומוניסטית" והצגתו כישות שלילית שמטרתה לבצע פוטש בהנהגת היישוב מראה על בורות המספרת בהקשר לאירועים והתבססותה על מידע חד צדדי ובלתי אובייקטיבי וישלהתייחס לכך בהתאם. עם זאת וככל שאני מבין את הכתובים, גם מדברים אלו עולה כי המידע הראשוני המבוסס שהביא לחשיפת "הקיבוץ" בפני מוסדות ההסתדרות, היה המידע ממכתביו של אלכסנדר זייד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 25-03-2008, 15:25
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
עזרה בהשוואת דמויות בצילומים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

אני מצרף שלוש תמונות. מי כאן יכול להגיד את דעתו אם האיש בכובע הוא האיש בתמונה שצולמה כעשור לאחר מכן ללא הכובע? האיש ללא הכובע מופיע בתמונות שצירפתי למעלה וכתבתי בטעות שהוא צבי לוקאצ'ר אחיו של לוקה. בינתיים מצאתי תמונה של צבי לוקאצ'ר וברור שחרף הדימיון המשפחתי, האיש המצולם מבוגר מצבי בכמה שנים טובות. להשוואה נוספת הבאתי את תמונתו היחידה המוכרת של לוקה, שצורפה אף היא בעבר לאשכול הזה. אני כמעט משוכנע שהאיש לגביו כתבתי בעבר כי הוא צבי - הוא בעצם לוקה עצמו. אם הדבר נכון הרי שהתמונה מראה (אולי ובהסתייגות מסויימת) את אחד הצילומים היחידים של כמה מחברי הקיבוץ.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
לוקה לוקאצ'ר בתמונתו מלקסיקון האישים כפי שהובאה במעלה האשכול.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
צבי לוקאצ'ר - מתוך "מגילת ירצבו".


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האיש בתמונה - שחשבתי שהוא צבי לוקאצ'ר .
שתי התמונות - של צבי ושל האיש הנוסף, צולמו באותו זמן. ניתן לראות שהאיש מבוגר מצבי אך יש דמיון גדול בינהם.

נסו להשוות עם תמונתו של לוקה מהלקסיקון... האין זה אותו אדם?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 25-03-2008, 16:58
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
התמונה האמצעית
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "לעניות דעתי - בשלוש התמונות מופיע אותו אדם:"

היא בודאות של צבי לוקאצ'ר, אחיו של לוקה. היא נלקחה מתיעוד מסודר בספר הגדוד.
יוצא שאנחנו תמימי דעים לגבי שתי התמונות הנוספות? זו של לוקה במדי צבא (תורכי?) וזו של האיש הנוסף - זו שבתמונה השלישית? שים לב שתמונות 2 ו 3 צולמו בשנת 1924 ו 1925 לערך והראשונה כעשר שנים קודם בגלל המדים. (לוקה שירת בצבא התורכי).

לגבי אפשרות חיפוש במקורות של הצבא הסובייט- יש לי קושי בזה לאור העובדה שאוצר המילים שלי ברוסית מצומצם לכדי מספר מילים שאינן ראויות להשמע בחברה מהוגנת.
אם יש ביננו דוברי רוסית שיכולים לנסות ולאתר במקורות כאלו קצין ששם משפחתו היה חורזו ושנהרג באחת החזיתות - אולי סטלינגראד - עוד נעלה את הפורום לכותרות.

נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 25-03-2008 בשעה 17:03.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 25-03-2008, 19:30
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,094
הקיבוץ הסודי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

בדיוק השבוע קראתי את מאמרו המרתק של זאב צחור בקתדרה, והתפלאתי לגלות את הנושא כאן בפורום. אין לי אותו לידי כרגע, אבל להלן תמציתו כפי שאני זוכר:

התעוררה תחרות בין ההסתדרות לבין גדוד העבודה. גדוד העבודה עצמו היה מורכב משני פלגים - האחד של צעירים עולים חדשים שחלקם היו כנראה בעמדות פוליטיות קיצוניות למדי, והפלג השני היה של אנשי השומר, שהיו מעורים היטב בארץ, רובם דיברו ערבית, והיו אנשי מלחמה.

בן גוריון, שהנהיג את ההסתדרות, קצף במיוחד על רצונה של כפר גלעדי לספח את תל חי, למרות החלטה הפוכה של ההסתדרות. הוא ניצל את הבלגן הזה כדי למנות ועדת בירור, בראשותו של יצחק בן צבי, שהיה מקובל מאד גם על אנשי גדוד העבודה. אחד מהנושאים המרכזיים היה ה"בושות" שגרם הקיבוץ החשאי.

בעקבות חקירותיה של ועדת הבירור, החבר,ה של גדוד העבודה התביישו מאד במעשיהם, ובמיוחד במעשי הקיבוץ החשאי, והחליטו להיטמע בהסתדרות. למרות זאת, כפר גלעדי בלעו את תל חי.

לפי הרמזים במאמר, ה"בושות" היו משא ומתן עם השלטונות הסובייטים, מתוך הזדהות מוחלטת עם מאבקם.

עד כאן מה שאני זוכר, אני אראה מחר שוב את המאמר ואוכל לפרט. אבל -
שוב קורה שמרלין ואני חלוקים בינינו בסוגיה של שמאל או בטחון. עפ"י מרלין, ככל שהבנתי, ה"בושות" קשורות לכאורה באיזו פעילות/יוזמה/עמדה בטחוניסטית, ואילו אני טוען שהם היו פשוט קומוניסטים. אזהר מלציין את טיב הריח שלהם. היה בינינו ויכוח דומה לגבי האידיאולוגיה שהניעה את י.ט.

היות ואני לא חוקר את הקיבוץ החשאי, ולא הכרתי איש מהלוקאצ'ים, אקבל בינתיים את העמדה של מרלין. עד שיוכח אחרת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 25-03-2008, 20:32
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
לצערי איני מגזים
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "הסלט של מניה"

אני מציע שתקרא שוב.
ובפורום העוסק בהיסטוריה אנחנו מנסים להתייחס ברצינות מסויימת גם לתופעות שאיננו מסכימים עמן. הדבר כולל המנעות מהתייחסות ל"ריחם" של אנשים מסוימים ותיוגם באופן שאינו מכובד.
מבלי להיות מנהל בפורום אני ממליץ לך בידידות וכנות ולא על מנת לנגח אותך, שתגיב עניינית, תעבור על הדברים לפני שאתה שולח אותם, תנסה לסדר את מה שאתה מעלה על הכתב באופן מסודר קריא ועוקב..
ואגב - אם אני כותב באופן משונה זה רק משום שמן הסתם למדתי לעשות את הפעולה הזו כמה עשרות שנים לפניך. באותם ימים התאמצו ללמד אותנו להתבטא כראוי.
מאחר ואיני מתכוון להפוך אשכול שעוסק בעניין מרתק כזה להתנצחות קטנונית אני לא אוסיף תגובות מעבר למה שביקשתי ממך בכל הנימוס הראוי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 25-03-2008, 23:09
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,094
כפי שאמר ריגן לקרטר
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "לצערי איני מגזים"

there you go again
שוב אתה עושה זאת.
"אנחנו" רציניים גם לתופעות שאנחנו לא מסכימים איתן (כמו החצ'קונים השחורים על המצות), ולעומת זאת אתה חובבן נמהר שאינו יודע להתבטא.
נו טוף.
לשמחתי קישרת אותנו למאמר של צחור, וקראתי אותו שוב.
כל מילה שלי בסלע.
בבקשה:

כתבתי:
התעוררה תחרות בין ההסתדרות לבין גדוד העבודה.
כתב צחור:
...היחסים בין גדוד העבודה להסתדרות התפתחו לקונפליקט...
כתבתי:
גדוד העבודה עצמו היה מורכב משני פלגים - האחד של צעירים עולים חדשים שחלקם היו כנראה בעמדות פוליטיות קיצוניות למדי, והפלג השני היה של אנשי השומר, שהיו מעורים היטב בארץ, רובם דיברו ערבית, והיו אנשי מלחמה.
כתב צחור:
חברי "הקיבוץ" ביקשו לממש רעיונות מהפכניים חובקי עולם...בתוך גדוד העבודה הקימו יוצאי השומר את ארגונם מחדש... כמחצית חברי הגדוד באו מקרב העולים החדשים. הבולטים בהם היו יצחק לנדוברג (שדה) ומנחם אלקינד... שוחט וחברי השומר ביקשו לממש חלומות ציוניים בדבר עצמאות מדינית ובניית חברה חדשה של יהודים עזי נפש החיים בכפרים. אלקינד וצעירי העלייה השלישית הדגישו רעיונות של מטריאליזם מהפכני..
כתבתי:
בן גוריון, שהנהיג את ההסתדרות, קצף במיוחד על רצונה של כפר גלעדי לספח את תל חי, למרות החלטה הפוכה של ההסתדרות.
כתב צחור:
למן הקמתו העמיד עצמו גדוד העבודה כחלופה להנהגת תנועת הפועלים. היחסים בין גדוד העבודה להסתדרות התפתחו לקונפליקט ששיאיו היו... ובעת סיפוח קיבוץ ץתל חי לכפר-גלעדי, בשנת 1926... ב-1924, על רקע של סכסוך אישי, פרש זייד מ"הקיבוץ" ומכפר גלעדי והצטרף לקיבוץ תל חי. ההשתלטות של חבריו לשעבר מכפר גלעדי על קיבוצו החדש...
ובמקום אחר -
הוועדה (הועדה שהוקמה ב-1925 לבירור הסכסוך בין שוחט לגולומב - ארדיכל) קבעה שאנשי כפר-גלעדי אשמים בפעולות שאינן מתיישבות עם חברות בהסתדרות.
ובהערות, הערה מס' 25, מפנה אותנו צחור למאמר אחר שכתב, בשם "פרוק תל חי, חולייה אחרונה במאבק בין ההסתדרות לגדוד העבודה".
וכאן אני חייב התנצלות קטנה - נדמה לי שדווקא קראתי את המאמר ההוא, על פרוק תל חי, ולא את זה המצוטט כאן, אבל ראו זה פלא - כל העובדות במאמרו האחר של צחור תואמות את אלה שבמאמר הנוכחי. הם מאד דומים.
כתבתי:
הוא ניצל את הבלגן הזה כדי למנות ועדת בירור, בראשותו של יצחק בן צבי, שהיה מקובל מאד גם על אנשי גדוד העבודה. אחד מהנושאים המרכזיים היה ה"בושות" שגרם הקיבוץ החשאי.
כתב צחור:
לצורך זה החליט הוועד הפועל של ההסתדרות למנות ועדה מיוחדת... אשר בסמכותה יהיה לחקור ולברר את כל סבך השאלות, המאורעות והיחסים שנתעוררו במועצה (הכוונה לפעלויות של הקיבוץ החשאי - ארדיכל).
כתבתי:
בעקבות חקירותיה של ועדת הבירור, החבר,ה של גדוד העבודה התביישו מאד במעשיהם, ובמיוחד במעשי הקיבוץ החשאי, והחליטו להיטמע בהסתדרות.
כתב צחור:
בתקופה זו התפורר גדוד העבודה לחלוטין. הפלג השמאלי ניטש על ידי מנהיגיו, שהיו בעיצומם של ההכנות לירידתם לברית המועצות, והפלג הימני עבר משבר קשה שעתיד היה להביא, בתוך זמן קצר, לחיסול גדוד העבודה...
ובמקום אחר:
...בעת כתיבת דו"ח הסיכום (של הועדה - ארדיכל) הוא היה כבר בבחינת "פוסט מורטם"... מאמר בדו"ח שהחוג הזה "התפורר בזמן האחרון", וגדוד העבודה התפלג רשמית, כידוע, בדצמבר 1926.
כתבתי:
למרות זאת, כפר גלעדי בלעו את תל חי.
לא מצאתי במאמר הזה של צחור התייחסות לסוגיה הזו, אבל אנו יודעים מההיסטוריה שאכן זה מה שקרה.
כתבתי:
לפי הרמזים במאמר, ה"בושות" היו משא ומתן עם השלטונות הסובייטים, מתוך הזדהות מוחלטת עם מאבקם.
כתב צחור (ברמזים, הפזורים לכל אורך המאמר):
הרעיונות האקטיביסטים של גדוד העבודה הובילו לפיתוח גרעין צבאי חשאי. השאלה אם האויב הם הערבים או הבריאים או, שמא, הבורגנות הציונית ואף המנהיגות החרדית - לא נידונה, ככל כנראה...
אקורד הסיום המר של הפירוק היה ההחלטה של קבוצה מרכזית מאנשי גדוד העבודה לעזוב את הארץ ולהקים ארגון מקביל בברית המועצות...
אופי השאלות מלמד על כוונת הוועד הפועל לפגוע ביוקרת ההנהגה הרדיקלית השמאלית של גדוד העבודה...
הוועדה התבקשה לבדוק אם גדוד העבודה מקיים קשר חשאי בחוץ-לארץ. למעשה מדובר היה במשלחת גדוד העבודה, שהיתה מורכבת ממנהיגי "הקיבוץ"...ואשר נסעה באביב 1926 לברית המועצות...הוועדה נתבקשה לחשוף את מטרת הנסיעה לברית-המועצות...
כדי להוכיח את אופיו המסוכן של הארגון סיפר בן-גוריון, בין השאר, שנודע לו כי בעת ביקורו של פרנבך - סוציאליסט יהודי מגרמניה, ששהה בארץ בשנת 1926 - הסית אותו לוקאצ'ר, המדריך הראשי של הארגון, נגד הציונות הקונסטרוקטיווית. הדגש בטיעוניו של בן-גוריון נגד "הקיבוץ החשאי" היה על המגמות המהפכניות המסוכנות המהלכות בו...
..סופר לו (לעד שהסגיר את הקיבוץ החשאי לוועדת החקירה של ההסתדרות - ארדיכל) שבישיבה של הנהגת "הקיבוץ החשאי", שהתקיימה בסוכות 1925, הוחלט לפנות אל הקומינטרן במוסקווה ולבקשו לצרף את "הקיבוץ החשאי" לקומינטרן...שהתנגד בתקיפות לציונות...
בשלב מאוחר יותר אמרה מניה שוחט שבעלה ואלקינד נסעו לברית המועצות כדי להציע לקומינטרן שגדוד העבודה יהיה הגוף המוכר על-ידי התנועה הקומוניסטית העולמית כנציגה בארץ-ישראל, במקום פק"פ...
(הכט, בעדותו בפני הועדה, אמר ש-) מארחו לוקאצ'ר אמר לו במפורש ש"הקיבוץ" הוא ארגון מהפכני המתכונן למלחמת מעמדות.
הדיון (בוועדה) גלש לבעיות אידיאולוגיות הנובעות מקיומה של מחתרת מהפכנית...
הוועדה הניחה שאכן התקיים דיון בין שוחט ואלקינד לבין גורמים קומוניסטיים ...
מסקנות וועדת הבירור הוכיחו ש...הרעיונות המהפכניים והקשרים עם גורמים פוליטיים בחוץ-לארץ, בעיקר בברית-המועצות, הצביעו על שאיפות מרחיקות לכת, שחרגו הרבה מעבר לקונסטרוקטיוויזם הציוני, כפי שעוצב על-ידי מנהיגי ההסתדרות.


ועכשיו - היכן הסלט? העיוותים? התגובות הלא-ענייניות?
ועוד שאלה, מדוע כתב המרלין, על דבריה של נכדתו של זייד, את הדברים הבאים:

עצם הכתרתו של הקיבוץ כ"מחתרת קומוניסטית" והצגתו כישות שלילית שמטרתה לבצע פוטש בהנהגת היישוב מראה על בורות המספרת בהקשר לאירועים והתבססותה על מידע חד צדדי ובלתי אובייקטיבי וישלהתייחס לכך בהתאם.

??

בורות? של מי? אולי המרלין לא יודע מה זה קומינטרן, ומי היו פק"פ, ומה היתה האידיאולוגיה בברית המועצות, שאליה ירדו מנהיגי הקיבוץ החשאי.
או שגם זה מידע חד-צדדי ובלתי אובייקטיבי?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 26-03-2008, 06:29
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
יפה וטוב
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "כפי שאמר ריגן לקרטר"

ברור שכעת שהקדשת יותר משתי דקות לקרא את המאמר של פרופ' צחור ולו רק זה - דייני.

חבל שהתעלמת באותה פסקה שאתה קורה לה "בושות" מסדרה של אירועים שהביכו את ההסתדרות הרבה יותר מאותה תקשורת עם הסובייטים. מעשה המרכבה - שוד ענק של חלפני זהב מירושלים, "מעשה האבן" - גניבת אבן ריחיים מלאה נשק שבמקור יועד להגנה והועבר לסליק של ה"קיבוץ", רצח דה-האן שבו הואשמו מניה שוחט וחברי ה"קיבוץ". התעלמת מכך שכשהמוסדות ש"התביישו" כהגדרתך בפעילות הקבוצה, היו מי שביקשו ממנה לטפל בתאופיק בי לאחר הרצח בבית עולים וכי מי שביצע את החיסול שלו היה לוקה לוקאצ'ר.
מעבר לכך תחרות אינה קונפליקט, עמדות פוליטיות קיצוניות אינו שווה ערך ל"רעיונות מהפכניים חובקי עולם" והקמת השומר בתוך הגדוד אינו הופך את הקבוצה למחולקת לשני פלגים כדבריך. חברי הגדוד לא "התביישו והחליטו להטמע..." כדבריך אלא שהם אולצו על ידי וועדה רבת כוח שניהלה את כל המוסדות ואחזה בכל חוטי המשק להתכופף ולהטמע. (ומה עניין בושה כאן בכלל) ועוד ועוד...
אתה משתמש כאגומנטים בטענות הוועדה. אותה וועדה שהייתה כאמור ועדה מטעם וטענותיה אינן בגדר מידע אובייקטיבי על הפעילות שלהם. אותה וועדה שאנשיה דאגו לאחר קום המדינה להעלים את הארכיון של הקבוצה ושאיומם היה כה עז עד שכל מי שהיה שותף ל"קיבוץ" לא דיבר עליו יותר עד יום מותו. אתה מביא ציטוטים מדבריו של עד שמטרתו היחידה, האישית והמגמתית הייתה ניגוח "הקיבוץ" ומשום כך עדותו, מה גם שנתקבלה בברכה על ידי הועדה - אינה עדות טהורה וחפה ממגמתיות וערכה באופן שבו נשמעה ובה נחקר העד - כקליפת השום. (איני נכנס כלל לשאלת השכר שקיבל העד... שאלה הראויה להשאל אף היא).
אגב, אמנם אלקינד וכמה נוספים מאנשי "הקיבוץ" היו בין היורדים בחזרה לרוסיה אך הם היו רק מיעט בתוך כלל העוזבים את הארץ. לא מנהיגי ה"קיבוץ" ירדו אלא אחד מהם עם חבריו. ישראל שוחט ומניה שוחט לא ירדו. פנחס שניאורסון לא ירד ומרבית חברי גדוד החלוץ לא ירדו. מי עוד היה במפקדים אין לנו מושג ובאותה עת לוקה לוקצ'ר נודה מה"קיבוץ" עקב הפיכתו לקומוניסט נלהב ועזיבתו את הארץ הייתה רק בשנת 1931 ולא בעת הפילוג. עולה מכך שלא כל הקבוצה נשאה את דגל הקומוניזם ולא כולם אחזו ברעיון הזה כדי לשוב לברה"מ ולהקים שם קיבוצים. (ולא אירגונים דומים ל"קיבוץ החשאי").

כל הדברים לגבי אנשי "הקיבוץ החשאי" מעידים שבעייתם הגדולה הייתה היותם חבורה של צעירים בעלי רצון עז לפעול באופן אקטיביסטי למען אידאלים. המגבלה באה בחוסר האחידות הרעיונית. כולם החלו בדרכם במסגרת הרעיון הציוני של הקמת בית לאומי בארץ ישראל ומשום כך באו לכאן. במהלך הדרך, נישבו חלקם ברוח הקומוניזם וסטו מדרכם של חבריהם. קבוצה אקטיביסטית מסוג זה אינה יכולה לשרוד בהעדר אחדות רעיונית. משנסתיימה הדרך של תנועת החלוץ ועם פירוק גדודי החלוץ, תמה דרכה של הקבוצה והוועדה שקמה באותה עת כמעט, חתמה את כל הגולל על פעילותה.

אני מציע לך ולכולם לשאול, כפי שאני מנסה להבין בעצמי, מה היה עוד בפעילות הקבוצה שגרם לכזה זעזוע אצל המוסדות. אם נפרוט את הדברים שקראנו לפרוטות, הרי שהפעולות שראינו אינן בעצמה שראוייה הייתה לכזה איפול. אין לי תשובה לשאלה הזו ואין זה מן הנמנע שמדובר באיזו תיבת פנדורה אמיתית, לכאן או לכאן.

ולעניין הדיון אתך, ארדיכל ידידי, אין לי כוונה להתנצח אתך. אני שמח שלקחת לקרא את המאמר. אני לא מסכים עם הדרך שבה פירשת אותו ופירקת אותו על מנת שיתאים לכל מה שכתבת קודם לכן אבל אני יכול להתייחס לכך כאל דרך נוספת לראות את הדברים וזו כמובן זכותך "האקדמית".

לעניין הערותיך האישיות - תתבגר.. יש לך יכולת ניתוח וראיה בהירה וחבל שתקלקל בהערות שמטרתן פגיעה אישית במי שאיתו אתה דן. זה לא ראוי ולא מכובד וגם מוריד מערכם של הדברים שלך, נכונים ככל שיהיו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 30-03-2008, 23:09
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
כפי שבירברתי באשכול המקביל - שבתי הערב מביקור ב'בית השומר' בכפר גלעדי.
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "יפה וטוב"

המקום מצוי בשיפוץ אך הותר להסתובב בין הפריטים. ניצלתי את ההזדמנות בדי לשוחח עם האחראית החביבה אשר לא ידעה כי ללוקצ'ר היה אח בארץ [כך שאם ניתן להעביר להם מידע בנושא נראה לי כי יתקבל בברכה]. היא פסקה בהחלטיות [כפי שאמרת אתה] כי ספור 'שובו של לוקא' היה 'עורבא פרח' אך החלק המענין בשיחה היה שנוי שפת הגוף והטון כאשר שאלתי אותה על ה'קיבוץ החשאי'.
הגברת שלדעתי אינה מבוגרת ממני, הנמיכה קולה כאילו סוכניו של בן גוריון מאזינים והבהירה כי 'איך אפשר היה לסמוך על החבר'ה לי-צ-ים של גולומב' וגם ש'ראינו כמה שאנשי הקיבוץ צדקו אחרי המאורעות ב1929". אהבתי את תחושת ההזדהות שלה עם נשואי המוזיאון ואת כך שלא התייחסה ל'קיבוץ החשאי' כלבן החורג אלא כלמובן מאליו.
מרלין, אני לא אתפלא אם החברים במקום הזה עדיין מקיימים טקסי השבעה ומסתירים את ארכיון הקיבוץ באיזה מיכל חלב...

סקרן הייתי גם לגבי המצבה נטולת הקבר המצויה בקצה חלקת השומר בפינה הצפון מזרחית בשורה העליונה. למי היא מיועדת? התשובה הייתה בגדר השערה כי נשמרו מקומות לבני משפחות שומרים שיחפצו להעביר יקירהם ממקומות קבורה אחרים בארץ.

** האם ניסית להגיע ל'יומני זייד'? האם בהם ניתן למצוא בין השורות מידע אודות 'הקבוץ'?

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 31-03-2008 בשעה 00:16.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 31-03-2008, 06:09
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
קודם כל תודה
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כפי שבירברתי באשכול המקביל - שבתי הערב מביקור ב'בית השומר' בכפר גלעדי."

על העדכון והמידע.
אתה רואה, מרוב חשאיות הם אפילו בעצמם לא יודעים מי היה ב"קיבוץ".
אני אצור איתם קשר לגבי העניין.
אגב, ללוקה היו, כמו שסיפרתי למעלה, שני אחים ואחות. כל המשפחה הזו חיה בטרגדיה. האח משה התאבד ערב הפילוג בחלוץ ביחד עם חברתו - אירוע שהרעיש את התנועה כהוגן. צבי חורזו לוקאצ'ר איבד את בנו היחיד אורי חורזו בתאונת דרכים, לוקה שעזב את הארץ ב 1931 ונעלם אם בטיהורים של סטאלין ואם במלחמת העולם השנייה ודבורה שהייתה רופאה ועזבה את הארץ לחיות באנגליה. לא עלה בידי למצא מה עלה בגורלה.

מה שמצחיק שהנושא כאילו צועק לצאת ולהחקר מחד ומנגד אני מחזיק כל הזמן מן תחושה שמדובר בתיבת פנדורה איומה ונעילתה האבסולוטית עד כדי כך שעד היום הוא נעול וחתום.

אני כמובן אעדכן אתכם בממצאים נוספים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 13-04-2008, 12:36
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
אף פעם לא נתקלתי בשם הזה..
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "נתקלתי במושג 'קבוצת השרון' בנוגע לרצח דהאן. האם קיים קשר לקיבוץ החשאי?"

מצאתי את "קבוצת השרון" בהקשר לקיבוץ "רמת דוד":
"במשק הפועלות בבינימינה מכירה רות הקר את בעלה לעתיד דוד חורן. שניהם תורמים רבות לעיצוב פניה של ארץ ישראל. דוד עוסק בהקמת קו המים - "קו השילוח" בעוד רות מצטרפת ל"קבוצת השרון" (לימים קיבוץ רמת דוד). בואו לטעום מפעילותם החלוצית של בני הזוג ........"

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3370302,00.html

בהמשך החיפוש מצאתי את המאמר הבא באתר של מורה דרך בשם י. מרקל מתל אביב"

"...במסגרת העלייה השלישית, בשנים 1921 עד 1923 עלו לארץ כל אחד בנפרד חברים שהצטרפו אל "הפועל הצעיר". מפלגה שחרטה על דגלה את בניין הארץ, כיבוש העבודה והאדמה ואת כיבוש השפה העברית. מפלגה זו הייתה אנטי סוציאלית והתנגדה נמרצות לקומוניזם הרוסי. הם דגלו באי שימוש בכוח לכל מטרה שהיא, גם נגד הערבים, וגם במאבקים שבין היהודים לבין עצמם. הרעיון המרכזי של המפלגה היה ברוח א"ד גורדון שהטיף בעיקר לכיבוש האדמה. חברים אלו התאגדו לבסוף בקבוצה סודית וחסויה בשם "המפעל". שרוב חבריה לא הכירו האחד את השני. עד היום היו חברים בקיבוץ אחד 'יפעת' שבעמק יזרעאל שלא ידעו האחד על חברותו של השני. בראש הקבוצה הזו עמד אליהו בן-חורין שניהל את הקבוצה בצורה ממודרת מאוד כך שאף חבר לא ידע על פעולות ידידו. אף אחד גם לא הכיר את כל החברים בקבוצה.פעולותיהם ומפגשיהם של חברי הקבוצה נעשו על פי הוראת בן-חורין בלבד. בקבוצה זו שהייתה חלק מ"קבוצת השרון" שהייתה חלק או שארית מ"השומר" היה חבר גם אברהם תהומי. שפרש מ"ההגנה" בשנת 1937. בעקבות פרישה זו נוסד למעשה "הארגון הצבאי הלאומי".

.........


קולונל קיש היה מנהל המחלקה המדינית בסוכנות היהודית שהייתה למעשה הממשלה שבדרך. רחל ינאית שהייתה נשואה ליצחק בן-צבי. הייתה חברה בכירה ב'השומר' וגם ב'הגנה'. יצחק לא היה בתפקיד ייחודי ב"הגנה" בתקופה זו, אך נראה שדעותיו הועברו ע"י רחל ינאית אל מעצבי המדיניות דרכה.


בתאריך 22. לינואר 1924 עלה לשלטון הלייבור באנגליה. הלייבור, שתמיד נהג להבטיח לאנשי הסוכנות היהודית שכאשר הם יתפסו את השלטון באנגליה, הם ילכו לקראת היהודים ויעזרו להקים את "הבית הלאומי" כפי שהבטיח הלורד בלפור. כאשר עלה הלייבור לשלטון כל ההבטחות נשכחו, וכאן היה משקל מסוכן מאוד לפעולותיו של יעקב ישראל דה-האן, שעזר לרב חיים זוננפלד, שהיה ראש הקהילה החרדית בירושלים, שהתנגדה למעשה לתנועה הציונית ולמה שהיא מייצגת. לפי דעת התנועה החרדית אסור להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. [יש איסור "לעלות בחומה] שני אלו פעלו נגד הרעיון הציוני להקמת שלטון יהודי שהוא בניגוד לתורה. הם עזרו או תמכו במלך עבד-אללה, שרצה את אותו הדבר. יצאו במשלחת אליו לקבל את הסכמתו לכך. דבר זה נתן צידוק ללייבור שעלה לשלטון באנגליה לחזור בו מהצעותיו הקודמות.
בשנת 1924 הכריז השריף חוסיין על עצמו "חליף כל המאמינים". בחודש מאי הוא מכריז כי סוריה רבתי היא משאת נפשו ודרש מכל המוסלמים להתאחד תחת שרביטו לכיבוש סוריה רבתי. להכרזה ורעיון זה היו שותפים דה-האן והרב זוננפלד, שעזרו לו ללכת נגד הציונים והוכיחו לו כי היהדות הציונית היא נגד האיסלאם. פעולות אלו הביאו את מר קיש להכרה כי יש סכנה מוחשית בפעולותיו של פרופ' יעקב ישראל דה-האן. בתאריך 26.05.1924 סגרה ארה"ב את שעריה בפני יהדות התפוצה, דבר זה גרם לכך שלא היה ליהודים לאן להגר. גם השלטון התורכי לא איפשר את הכניסה לארץ. גם שלטונות רוסיה לא נתנו את רשותם להגירת היהודים.
כבר היה ניסיון של רצח יהודי בידי יהודי מקודם. בשנת 1917 בזמן מלחמת העולם הראשונה, במסגרת גילוי מחתרת ניל"י דרש השלטון התורכי את הסגרתו של יוסף לישנסקי. חברי "השומר" שהכירוהו היטב לא רצו להסגירו ודרשו ממנו להסגיר את עצמו כדי להציל את זיכרון יעקב מכיליון. כמובן שיוסף לישנסקי לא הסכים להסגיר את עצמו כי הבין שהתורכים פשוט יהרגו אותו. לכן ניסו ב"השומר" להוציאו להורג לבד ולמסור את גופתו לשלטונות כדי להשקיט את המצב. "השומר" לא הצליח לחסל את יוסף לישנסקי, הוא הצליח לברוח מהם וניתפס לאחר זמן ליד ואדי שורק, הוסגר לשלטונות התורכיים הועבר לדמשק ושם ניתלה. כל פעולות "השומר" היו ללא אישור מוסדות כלשהם. אלא החלטות אישיות שלהם. את המצב הזה רצו למנוע. במצב החדש שנוצר גם צריך לזכור שהנפשות הפועלות בשטח היו יוצאי המהפכות ברוסיה שאצלם רצח פוליטי הוא דבר שבשגרה. ראה הוצאתו להורג של הכומר גפון ע"י פנחס רוטנברג. לכן הוחלט במוסדות "ההגנה" כי הוצאתו להורג של יעקב-ישראל דה-האן, יהיה בהתאם להחלטת המוסדות המוסמכים של המדינה שבדרך.
בתל-אביב התכנס בית הדין של "ההגנה" בראשותו של (ס ש) וניתן פסק-דין להריגתו, אך פסק דין זה הצריך גם את אישור הסוכנות, כאן פנו אל קולונל קיש שהיה ראש המחלקה המדינית בסוכנות היהודית. כל הפעולות הללו היו סודיות ביותר ולצורך העברת ההודעות והידיעות נבחר יצחק בן-צבי, שהיה ידוע כאיש שומר סוד וגם כבעלה של רחל ינאית. יצחק קיבל את כל האישורים הנדרשים בתל-אביב והם הועברו על ידו לירושלים. אל אברהם תהומי שהיה מפקד ירושלים מערב. לצורך בדיקת ההוצאה לפועל נשלח לירושלים יוסף הכט. קולונל קיש, סעד את ארוחת הערב שלו עם הקונסול ההולנדי, שהיה יהודי ומקורב לציונות יעקובוס כאהן. כך שהיה לו אליבי מוצק ומוחלט לשעת הרצח. דבר אחד לא ברור כאן מדוע נבחר יצחק בן-צבי להיות המעביר את ההוראות. שכן הוא לא היה אישיות בכירה בתקופה זו. לכך יכולות שתי סיבות. ראשיתהיה בעלה של רחל ינאית, שהייתה בכירה מאוד ב"הגנה",שנית היה ידוע כשומר סוד מוחלט..
ספיח נוסף לרצח, בירושלים הייתה באותו הזמן מניה שוחט בביקור פרטי. ללא כל קשר וגם ללא ידיעת המעשה העומד לקרות. היא נעצרה ע"י השלטונות הבריטים. מגנס, מנהל 'האוניברסיטה העברית בירושלים' ועוד אדם נוסף פנו אל הנציב הבריטי בדרישה לשחררה כי אין היא שייכת לנושא. הנציב הבריטי לא הבין את הקשר שבין הפונים שהיו מנכבדי היישוב לבין מניה שוחט. לכן שאל אותם הנציב: "מה הקשר שיש ביניכם לבין היחפנית הזו", שכן למניה לא היה כסף לקנות זוג נעליים.
כך נוצר מצב שבו שתי תנועות טוענות שהם היו אלו שהחליטו על הוצאתו להורג של ישראל יעקב דה-האן להורג. שתיהן טוענות כי הן נתנו את הפקודה לאברהם תהומי.


http://www.ymarkel.com/dhan.htm


אין לי מושג מה המקורות של האיש ועכשיו נהיה לי בילבול. התיאור שהוא מביא לאותה "קבוצת השרון" שאנשי הם שרידי "השומר" דומה מאוד לשיטות ודרך פעולתו של "הקיבוץ". אני מתקשה להאמין שהיו שתי קבוצות, "הקיבוץ" ו"המפעל" ושאנשי שתיהן היו קשורים בשומר ופעלו באותו אופן בדיוק, באותה שיטת מידור וכיו"ב. יותר מזה, אנשי גדוד ברנר נמצאו תקופה ממושכת בשרון, ועסקו בשנה שלאחר הגיעם בבניית עין חי - מגדיאל - כפר מלל. רק ב 1925 מצאתי את חלקם בכפר גלעדי.

נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 13-04-2008 בשעה 13:06.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 13-04-2008, 13:37
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
ואולי "קבוצת השרון" = "קבוצת המרכז"?
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "אף פעם לא נתקלתי בשם הזה.."

ואולי הכוונה למה שכונה בהגנה "קבוצת המרכז":
לאחר קורס "איטליה" החליט זכר להקים יחידה נבחרת לתפקידים מיוחדים, "קבוצת המרכז", ומינה את תהומי לעמוד בראשה. היחידה, שהיתה מורכבת מאנשים נועזים, ביצעה פעולות מיוחדות שהשתיקה היתה יפה להם, בעיקר נגד הערבים. בסתיו 1927 רבתה המתיחות בקרב הערבים ובני הנוער (ה"שבאב") היו נוהגים להתנכל לצעירות יהודיות בעיר העתיקה והיו אף מקרי אונס. אנשי היחידה הציבו מארבים וביצעו פעולות תגמול, תחילה בנשק קר ומאוחר יותר גם בנשק חם, ובין הערבים היו פצועים ואף הרוגים. כאשר גברו ההתנכלויות למתפללים יהודים ליד הכותל, הונח מוקש ליד ביתו של השייח הערבי שהתגורר בקרבת מקום. בנוסף לפעולות נגד הערבים, פעלה "קבוצת המרכז" גם לפיזור הפגנה שארגנו אנשי "אגודת ישראל" נגד הבחירות .....".
http://www.daat.ac.il/DAAT/history/lapidot/1-2.htm
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 15-04-2008, 06:10
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
ישראל שוחט, גדוד העבודה, 'הקיבוץ וסוף הדרך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

ישראל שוחט נמנה, בקיץ 1920, עם מייסדיו של 'גדוד העבודה'. ליזמתו ותרומתו בהקמתו של 'גדוד העבודה' קיבל את אישור מפלגתו. בטקס ההכרזה על ייסודו של ה'גדוד' היה שוחט בין השושבינים הראשיים והמברכים.


התארגנותו ודרך פעולתו של ארגון ההגנה, בראשית שנות העשרים, התנהלו בעצלתיים ולא ממשו את הציפיות שתלו בארגון החדש אנשי ה'שומר' לשעבר. חוסר המעש של ההגנה, החיכוכים האישיים ותחושתם של האחרונים שהם לא-רצויים – כל אלה הביאו את שוחט וחלק מחבריו להקמתו של ארגון חשאי 'הקיבוץ', שהוקם ב- 1921, בחיקו של 'גדוד העבודה'. 'הקיבוץ' פעל במקביל להגנה, מתוך מגמה למלא את החלל שנוצר כתוצאה מחוסר פעילותה של ההגנה. ב'הקיבוץ' חל שילוב בין ותיקי 'השומר', אנשי העלייה השנייה, וחלק מראשי 'גדוד העבודה' ופעיליו, אנשי העלייה השלישית. אפשר הקמתו של 'הקיבוץ' בתוך 'גדוד העבודה' הושפעה גם מהלכי-הרוח, שרווחו בחלקים ניכרים של ציבור הפועלים בתקופה הנדונה, כי הסתדרות העובדים הכללית היא מסגרת בלתי-פעילה שאין לה עתיד, בעוד 'גדוד העבודה' הצעיר, התוסס והדינאמי עתיד להיות המסגרת העתידית החלופית. אמנם שוחט פעם בהגנה גם אחרי הקמתו של 'הקיבוץ' ולא ראה סתירה בין השניים, מפני ש'הקיבוץ' היה אמור למלא אותו חלל בפעילות שאותו הותירה ההגנה. אך עם פרישתו מפעילות בהגנה בראשית 1923, הוא העמיק את קשריו עם 'גדוד העבודה' בכלל ו'הקיבוץ' בפרט.

באוגוסט 1924 יצא שוחט לחוץ-לארץ למטרות רכש, ומציאת אפשרויות להכשרת אנשיו לטייס ולידע בתחום הצבאי. שוחט היה בין הבודדים במפלגתו, שכבר בשלב זה, אימץ לעצמו עמדה אנטי-בריטית וראה בבריטניה כוח קולוניאלי שיקשה על הקמתו של המפעל הציוני.

באפריל 1926, יצאו שוחט, אלקינד ומכנאי לברית-המועצות. יציאתו של שוחט היתה בלי ידיעתם ואישורם של מוסדות 'אחדות העבודה', ולכן הוצא עם שובו מרוסיה מן המפלגה. ביקורו ברוסיה הקומוניסטית נועד להשיג את עזרתה במפעל הציוני בארץ. במיוחד רצה לקבל את אישורם של הרוסים להכשרת טייסים מן הארץ. אך במשך סיוריו ופגישותיו ברוסיה התבררו לו הסכנות הצפויות למפעל הציוני מן הקשרים עם רוסיה הסובייטית, לכן קיצר את שהותו שם וחזר לבד ארצה.

מבין אנשי העלייה השנייה היו חברי 'השומר' לשעבר כמעט היחידים, שהזדהו והשתלבו לגמרי ב'גדוד העבודה' ומצאו בו את ביתם החדש. פילוגו בסוף 1926 הרס את המסגרת החברתית הפוליטית-הכוחנית היחידה שנותרה להם, ואשר התייחסה אליהם בחמימות וגם שיתפה פעולה אתם בהקמתו ובפעילותו של 'הקיבוץ'. התפוררותו של 'גדוד העבודה' חשפה את הקיבוץ להתקפות העזות של אויביו, כמו-כן השמיטה את מקור יניקתו ואפשרות המשך קיומו של 'הקיבוץ'. במאבק בין אליהו גולומב, שהשליך את יהבו על מפלגת 'אחדות העבודה' ואחר-כך על ההסתדרות שהונהגה על-ידי מפלגתו, לבין ישראל שוחט, שנשען על 'גדוד העבודה', ניצח גולומב ניצחון מוחלט. דינם של שוחט וחבריו היה כדין המנוצחים – דחיקה מן הבמה הציבורית, נידוי ושכחה.

ההגנה היתה בלתי מוכנה למאורעות 1929. כתוצאה מכך נחלה כשלונות רבים ונחשפה לביקורת קשה. בין היתר הראו המאורעות את צדקת ביקורתם ארוכת השנים, של שוחט וחבריו על דרכה הארגונית ומחדליה של ההגנה ואפוטרופסיה בממסד ההסתדרותי.

לעג הגורל התבטא בכך שעם פרוץ המאורעות ב- 1929 נאלצה ההגנה לפנות לעזרתה של הקבוצה הקטנה, המרוסקת, המושמצת והמוחרמת, של שוחט וחבריו, ולבקש מהם עזרה באנשים ובנשק. למרות העבר העגום התגברו שוחט וחבריו על משקעי העבר הקשים והחליטו על שיתוף-פעולה מלא. הם פתחו את מחסן הנשק המרכזי שלהם בכפר-גלעדי, והעמידו את תכולתו לרשותה של ההגנה. ואמנם נשקם הרב הוחש לחלקי הארץ השונים ותרם תרומה גדולה להגנתו של היישוב. נוסף על אספקתו של הנשק הרב התייצבו שוחט וחבריו לרשותה של ההגנה. עיקר התרומה של ותיקי 'השומר' ו'הקיבוץ' בנשק ובאנשים היתה בהגנת הגליל וחיפה. השתתפותם של שוחט וחבריו בהנהגתו של היישוב, התייצבותם ללא סייג לרשות ההגנה, העברת נשקם היקר, שאותו אגרו בעמל רב במשך השנים, לצורכי ההגנה – אלה הבליטו את מירב תכונותיהם החיוביות. היתה זו אחת משעותיהם היפות.

לאחר הרבה שנים של איבה הביאה פעולתם של שוחט וחבריו במאורעות לחידוש הקשרים בינו לבין דוד בן-גוריון, המזכיר הכללי של הסתדרות העובדים הכללית. כתוצאה מהתקרבות מחודשת זו הציע בן-גוריון לשוחט ולחבריו להצטרף לאגודת 'הפועל', כדי להתאים ולהכשיר חלקים מאגודת ספורט זו לצרכיה המיוחדים של ההסתדרות הכללית. להקמתה של מסגרת-הגנה פועלית היתה הנמקה אידיאולוגית, תקדימים היסטוריים ודוגמאות מקבילות באירופה.

נוצרה ההבנה בין בן-גוריון לבין שוחט, שסופח, במארס 1930, למרכז 'הפועל'. בעקבותיו צורפו למרכז כמה מאנשיו: מניה אשתו, יוסף חריט, אליעזר קרול ועוד. עניינם של שוחט וחבריו היה אך ורק ביצירתו של כוח מגן פועלי, ולא בטיפוח הספורט לשמו.

בוועידה הראשונה של 'הפועל', שהתקיימה בפתח-תקווה בדצמבר 1931, נבחרו למרכז 'הפועל' ישראל ומניה שוחט, וכן יוסף חריט ואליעזר קרול. שוחט ואנשיו היוו קבוצה משמעותית במרכז בן שלושה-עשר האנשים.

במשך חמש שנות עבודתם תרמו שוחט וחבריו להרחבתו והתעצמותו של 'הפועל' כארגון של ספורט פועלים. השתתפותו של 'הפועל' באולימפיאדה של ספורט הפועלים בווינה ב- 1931 התאפשרה, בראש-וראשונה, כתוצאה מן הארגון והתושייה הכספית שגילו בני הזוג שוחט. עבודתם ב'הפועל' הופסקה ב- 1934, עם פרישתם של שוחט ואנשיו ממרכז 'הפועל'. פרישתם של שוחט וחבורתו מ'הפועל' היתה, בעיקרו של דבר, פרי השינוי המהותי, שחל במציאות הציונית והיישובית במעבר משנת 1930 לשנים 1935-1934.

ההגמוניה של מפא"י בציונות פירושה היה השפעה רבה על ההגנה. זה חייב את חיזוקה כארגון לאומי, בלעדי ודלגיטימציה של ארגונים פורשים, כגון ארגון ב' של אברהם תהומי. המעבר של בן-גוריון לפעילות בתנועה הציונית הביא להסרתה של המטרייה המגינה מעל שוחט וחבורתו, ועל-ידי כך נחשפו, שוב, לחשדנותם ולאיבתם של מתנגדיהם הישנים מן הממסד ההסתדרותי וההגנה. הללו חששו, שמא יקים שוחט מהדורה חוזרת של 'הקיבוץ' בחיקו של 'הפועל'. מכל מקום, פעילותם של שוחט וחבריו ב'הפועל' היתה הביטוי הציבורי הקולקטיבי האחרון של החבורה. עם פרישתם מהאגודה נדחקו סופית מן הבמה הציבורית.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14805&kwd=5337
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 26-04-2008, 15:50
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
רשימת שמירה שניה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

רשימת חלק מאנשי "הקיבוץ" על פי ספרו של שלמה שבא - "שבט הנועזים" ותמונות על פי "במאבק לגאולה" ספר הציונות הרוסית ממהפכת 1917... א.רפאלי צנציפר.

הוועד: ישראל שוחט, שמואל הפטר, יוסף חריט, אלקינד, פנחס שניאורסון.
חברים: יוסף נחמני, צבי נדב חבר פלוגת רטיסבון
חיים שטורמן, אהרון רוזנבלום, גרשון פליישר, משה לויט, משה ז'לודין, נחום הורביץ, שאול מאירוב, מאיר ספקטור, ירחמיאל לוקאצ'ר חוראזו, יצחק מולדבי, בנימין ביכמן, שמואל גבעוני, מרדכי טייטלמן, אליעזר קרול, ברנובסקי, ברינמן, זליג שטורמן, אברהם חייקינד, טוביה הורביץ, קלמן גרינפלד, יהושע אייזיק, יוסף מכנאי, איזיק אלטשולר, ישראל סימקינ, יוסף מלמוד, אריה אברמזון, שאול מאירוב, יוסף רוכל אבידר, זכריה אוריאלי, יוסף הכט, דרוקר.

צבי נדב - תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אברמזון אריה - תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אהרון רוזנבלום - תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אייזיק אלטשולר - תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

זכריה אוריאלי - תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 17-04-2009, 08:39
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
רשימת שמירה נוספת ומעודכנת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

יוצא שאחת לשנה, באפריל אני מגלה דברים חדשים על "הקיבוץ" ועל גדוד החלוץ "ברנר".

בימים האחרונים ישבתי ועברתי על ספר השומר וקראתי את כל העדויות פעם ועוד פעם. לפתע שמתי לב שכל האירועים שמתייחסים לעשייה שכבר ידוע לי שנעשתה על ידי חברי "הקיבוץ" מצויינת שם כמי שנעשתה על ידי "חברי אגודת השומר לשעבר". בתחילה חשבתי שמדובר במינוח המתייחס לאנשים שבעבר ועד הפירוק היו חבר הארגון השומר. רק לאחר קריאה מרובה הבנתי לפתע שמדובר ב"ישות" עצמאית שכינתה עצמה בשם הזה. ראייה לכך הופיע להפתעתי בגלוי בסוף הספר ובה ראשי פרקים עם שמות חברים. הרשימה הראשית נקראת "חברי השומר 1907 - 1920.
רשימה שניה מפרטת את אלו שנפלו מתוך הנ"ל בעת מילוי תפקידם.
בהמשך, ישנה רשימה נוספת הנקראת "ארגון חברי השומר לשעבר". (שם 475).
עיון ברשימה מעלה את רשימת כל חברי ארגון השומר שהיו פעילים ב"הקיבוץ החשאי" ושנקרא על ידי חבריו "ארגון חברי השומר לשעבר":
הרשימה כוללת 57 חברים ומאחר ועדויות חברים מעלות כי בארגון "הקיבוץ החשאי" היו חברים כמאה איש, יוצא ש 57 מהם היו אנשי "השומר" הותיקים ואילו 43 האחרים היו אנשי גדוד העבודה שהיו שותפי סוד.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 28-04-2009, 10:56
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
ועוד מסתורין מגלה טפח...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

בויקיפדיה הוכנס ערך על "הקיבוץ" שמצטט את הדברים שנכתבו על ידי בדיון הזה. בסוף הערך, מביא המחבר ציטוט מזכרונותיו של השוטר העברי דוד תדהר, כלהלן:

דוד תדהר, בשרות המולדת תרע"ב-תש"כ 1912-1960‏, עמוד 134:
"ואשר לזהות של המתנקשים בו-ודאי ששום מוסד ציוני לא פקד על המעשה. ועד אשר מותר יהיה לפרסם דברים מפורשים יותר, אשאיר לדורות הבאים לפחות בראשי תיבות את שמות האנשים שסבורים היו כי במעשה זה הם ממלאים חובה לאומית. את הפקודה לחיסול די-האן נתן יוסף ה_ט, כיום תושב גבעתיים, הוא הטיל את תיכנון הביצוע עלזכריה אוריאלי ("זכר"), ואילו המוציא לפועל היה אברהם ויד ימיני ק., מהצעירים היקרים שלנו בישוב העברי".

לטענת מחבר הערך : "יוסף ה_ט הוא יוסף הכט ושמו מופיע ברשימת (ספר 'השומר' עמוד 475 ראו בקישורים החיצוניים, 'גדוד העבודה על שם י.ח.ברנר') 'אנשי השומר לשעבר' - שם נרדף לחברי השומר שהפכו לחברי הקיבוץ. מחבר הערך טועה כאן ומערבב את יוסף חריט איש "הקיבוץ" באדם אחר - יוסף הכט ממפקדי "ההגנה" הראשונים. הערך בויקיפדיה על שמו מספר כך:
"יוסף הכט (1894 - 1970), ממייסדי ארגון ההגנה ויושב ראש הראשון של הארגון. הכט נולד בפולין ועלה לארץ ישראל ב-1914. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בהגנת יישובי הגליל ופעל בעיקר בתחום רכש נשק. ב-1918 התנדב לגדוד העברי.
לאחר השחרור היה חבר בגרעין שעלה להתיישבות בכפר מל"ל. בפרעות תר"פ (1920) היה מפקד חולדה וארגן את ההגנה במקוה ישראל. בשנת 1921 ניהל אליהו גולומב את ארגון ההגנה מטעם ההסתדרות והזמין את הכט להיות היושב ראש של הארגון. בוועד המרכזי של הארגון כיהנו בנוסף להכט וגולומב, דב הוז, ישראל שוחט, יוסף ברץ, יצחק אולשן וחיים שטורמן, אך למעשה במשך כעשור היה הכט היחיד מבין חברי הוועד שהקדיש עצמו באופן בלעדי להגנה. באותה תקופה התגורר בשכונת בורוכוב בגבעתיים, בה הקים, יחד עם גולומב, את ה"סליק" הראשון של ההגנה להסתרת נשק בביתו של אברהם אלדמע (אביו של גיל אלדמע).
יש אומרים‏‏[1] שהכט היה זה שנתן את ההוראה לרצח העיתונאי החרדי יעקב ישראל דה האן ב-1924, אך נושא זה נותר עלום.

שמו של זכריה אוריאלי מופיע ברשימה חלקית של אנשי הקיבוץ בספרו של שלמה שבא, 'שבט הנועזים' לצד שמו של יוסף הכט. (לאנשי הקיבוץ לא היתה בעייה להשתייך ל'הגנה', ו/או משטרת המנדט בד בבד עם נאמנותם לקיבוץ). יתכן והמוציא לפועל 'אברהם' הוא אברהם תהומי, ואילו ק., יד ימינו של תדהר במשטרת ירושלים המנדטורית, הוא אברהם גיורא (קריצ'בסקי).

זכריה אוריאלי שאת תמונתו כבר הבאתי באחת מהודעות השירשור הזה, מופיע בספר "במאבק לגאולה - ספר הציונות הרוסית \ א. רפאלי צנציפר" (המפרט את כל קבוצות "החלוץ" ), בשמו הקודם אוריאלי (אוראליוב) זאכאר. (ראו תמונה בהמשך), חבר "הקיבוץ" ואיש קבוצת הספורט "מכבי" בסימפארופול שבקרים , ביחד עם יצחק לנדוברג (שדה) - איש "הקיבוץ" אף הוא.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תהומי (זילברג) אברהם, היה איש קבוצת החלוץ של חברי הסתדרות התלמידים בארגון ההגנה באודסה ובקבוצת "החלוץ" "הגנן" ב 1921.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הרצח אירע בשנת 1924 אך המעורבים בו לא נתפסו או הואשמו מעולם.
תהומי עצמו לא הודה מעולם במעורבות ברצח. גם בערוב ימיו, עשרות שנים אחרי הרצח, סירב אברהם תהומי להודות בפה מלא שביצע את מעשה הרצח, אם כי בראיון לשלמה נקדימון בשנת 1983 הודה באחריות מסוימת למעשה ובכך שבוצע בידי "ההגנה". (ויקיפדיה - ערך דה-האן).

אם הדברים שכותב דוד תדהר (איש החלוץ בעצמו) בזכרונותיו, נכונים, הרי שיתכן והסוד הגדול שבעטיו נחרדה הנהגת היישוב ושבעטיו פורק "הקיבוץ" וחבריו הוזהרו לקבור את הסוד לנצח - הוא ביצוע רצח דה-האן והחשש של בן גוריון ואנשי המוסדות שהם יקושרו לרצח באופן כלשהו.

נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 28-04-2009 בשעה 11:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 09-05-2009, 16:27
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
זכרונות בן ציון רונקין
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "גדוד החלוץ ע"ש י. ח. ברנר"

בן ציון רונקין היה איש גדוד ברנר ואיש כפר גלעדי באמצע שנות העשרים של המאה ה 20.
נכדתו, ענת, יצרה איתי קשר ובאדיבותה סרקה עבורי חלק ניכר מחוברת זיכרון שכתב בן ציון ז"ל ובה מתוארת דרכו מכפר ילדותו, דרך גדוד החלוץ על שם י.ח. ברנר (קבוצת ירצבו) ודרכו בארץ .
בן ציון היה בכפר גלעדי בשנים בהן "הקיבוץ" היה בשיא פעילותו. בקטע המסמך שבהמשך הוא מתאר במילים מצומצמות המגלות טפח ומסתירות טפחיים, את פעילותו בהקשר לרכש נשק ובין היתר מציין את פרשת המכבש, הידוע כאחת הפרשות שעליהן "נשפטו" אנשי "הקיבוץ על ידי הנהגת המוסדות, את שוד מבריחי הזהב ורכש נשק חסר הבחנה מכל מי שמוכן היה למכור.
זוהי עדות ראשונה, ישירה וכתובה על מעורבות אנשי גדוד ברנר בפעילות "הקיבוץ החשאי" ואני אסיר תודה לענת שהעמידה את המידע לרשותי.
אשמח לשתף אתכם במידע נוסף אם ולכשיעלה במהלך הקריאה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 29-05-2009, 20:10
  איל6268 איל6268 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.01.05
הודעות: 72
אם מגרדים מעט את פני השטח זו נראית פעולה קונצזואלית למדי ולאו דווקא פעולה של 'הקיבוץ'
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "אכן - פעולה של "הקיבוץ""

לאור הצצה במקטע מן הביוגרפיה של אשכול נראה, שלמרות שעוררה התנגדות בקרב חלק מהנהגת ההסתדרות - ואולי הם אלו שהפנו את תשומת הלב הבריטית לפעילות בווינה - הרי הניסיון הכושל להברחת נשק ותחמושת באמצעות הכוורות שהחפו בנמל חיפה בדצמבר 1921, נראה כפעולה אחת, קונצזואלית למדי, בסדרה של נסיונות הברחה, ביוזמה וניהול של ועד 'ההגנה', ולא ראוייה להחשב כפעולה מובהקת של 'הקיבוץ החשאי'.

ראשית, אחת ההחלטות שקיבל ועד 'ההגנה' בראשית 1921 (כמדומני שועד 'ההגנה' היה זהה בהרכבו לועד 'השומר' - אותו הרכב אנשים החליף את השם עם פרוק 'השומר' והקמת 'ההגנה') היתה להקים בווינה מרכז איסוף לנשק שיירכש באירופה, ומשם יועבר לארץ ישראל.

שנית, אשכול חבר הועד הפועל של ההסתדרות מטעם 'הפועל הצעיר' שיצא לאירופה בידיעת והסכמת הוועד הפועל ובראשו בן גוריון, חנה בווינה בראשית יוני 1922 וחבר לאליהו גולומב, חבר הוועד המרכזי של 'ההגנה', ולשלושה נוספים, כדי לעזור באריזת ומשלוח מצבור הנשק והתחמושת.

שלישית, לאחר שהמשטרה האוסטרית עצרה את החמישה ב 16 ליולי 1922, מי שפעל לשחררם היו עסקנים ציוניים מקרב יהודי אוסטריה בהדרכתם של ישראל שוחט ודב הוז, אף הוא חבר הועד המרכזי של 'ההגנה'.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 29-05-2009, 20:32
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
תקרא שוב את שני הקטעים
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי איל6268 שמתחילה ב "אם מגרדים מעט את פני השטח זו נראית פעולה קונצזואלית למדי ולאו דווקא פעולה של 'הקיבוץ'"

אשכול נוסע לאירופה שנה לאחר ניסיון ההברחה של הכוורות.

ארגון הברחת הכוורות נוהל על ידי איש "השומר" או "ארגון חברי השומר לשעבר", גרשון פליישר ולא על ידי ההגנה. באותה עת הפעילות היחידה של "השומר" שפורק - הייתה באמצעות "הקיבוץ".

חלק לא קטן מאנשי "הקיבוץ" היו חברי "ההגנה" ופעילותם במסגרת "הקיבוץ" הייתה במקביל. ( ראה פעולת חיסולו של דה-האן שאורגנה על ידי יוסף חריט - סגנו של גולומב בהגנה וממפקדי "הקיבוץ" במקביל. או להבדיל - פעולת חיסולו של מפקד משטרת יפו, תאופיק ביי על ידי לוקה לוקאצ'ר שנעשתה על ידי "השומר" שכבר לא היה קיים - היינו על ידי "הקיבוץ" ב"הזמנת" המוסדות).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 29-05-2009, 21:28
  איל6268 איל6268 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.01.05
הודעות: 72
קראתי. ובכל זאת נראה לי שהפעולה של אשכול, הכוורות של דצמבר 1921, הן רצף של
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "תקרא שוב את שני הקטעים"

פעולות עליהן החליט ועד 'ההגנה' בפברואר 1921. אני מסכים שלאנשי 'הקיבוץ' לא הייתה בעייה עם נאמנות כפולה ותפקוד בכמה מסגרות בעת ובעונה אחת, ובהחלט הם לקחו חלק בשרשרת פעולות ההברחה הללו, אבל, ההכוונה ולפחות חלק מהפיקוד והתמיכה לאחר הכשלונות היו מוסדיים. גולומב, דב הוז, והועד הפועל של ההסתדרות בראשות בן גוריון לא היו אנשי 'הקיבוץ'.

אפרופו חסולו של תאופיק ביי: שמעתי מאדם שחוקר (לא חובב כמונו) את הטבח ב'בית החלוץ', וקרא את כל תיק החקירה של המשטרה הבריטית ושל ועדת החקירה הבריטית לחקר הארועים ב'בית החלוץ', כולל כל הנספחים (מדובר בקרוב לשלוש מאות עדויות, כולל תמונות הנרצחים לאחר מותם), ובהם את עדותו של תדהר, שטוען שתאופיק ביי כלל לא היה בקרבת 'בית החלוץ' בעת ההתרחשויות ומכאן שהסיבה לחיסולו איננה נקמה על חלקו בטבח.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 30-05-2009, 06:53
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
לא "לקחו חלק..."
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי איל6268 שמתחילה ב "קראתי. ובכל זאת נראה לי שהפעולה של אשכול, הכוורות של דצמבר 1921, הן רצף של"

ב 1921 אנשי הקיבוץ מבצעים בפועל את מירב פעולות ההברחה של נשק לארץ. אנשי ההגנה שנמצאים בראשית דרכם עדיין משתרכים בתהליך בניית מנגנוני מנהל ורכש. הרכש שמרביתו צלח ולעיתים נכשל לא היה קשור כלל למנגנון ההגנה. מדובר בשני מנגנונים נפרדים - מנגנון פעיל של אנשי "הקיבוץ" מחד ומנגנון בהקמה של אנשי ההגנה.
שים לב שהנשק בכוורות נרכש על ידי איש השומר, יועד לאדם בתל יוסף שהיה איש "החלוץ". הביצוע כולו אינו מתבצע על ידי אנשי ההגנה אלא אנשים מ"השומר לשעבר" ו"החלוץ".
לדעתי אתה טועה לחלוטין בשיוך רכש פעיל כלשהו בתקופה זו - להגנה. מעבר לכך, לו רכשה ההגנה נשק כלשהו, תקופה כה קצרה לאחר הקמתה - לא היה הנשק מוסלק בכפר גלעדי שאנשיו לא היו מאהובי המוסדות אלא ביישובים אחרים שהיו מקורבים יותר למוסדות. זאתץ ועוד - רכש כזה בשלבים כה מוקדמים לאחר הקמת ההגנה, היה גם מונע מההגנה את ההשפלה של בקשת הנשק מ"הקיבוץ" בתקופת המאורעות, לאחר שבמחסני היישוב לא היה כלל נשק להגנת היישובים.

באשר לרצח תופיק ביי - אין לי מושג מי החוקר ה"אמיתי" שישב עם תיקי המשטרה הבריטית שקובעים לדבריך שתופיק בי לא היה כלל בסביבה בעת הטבח בבית עולים.
אם תסביר לי למה היה לחוקר הבריטי צורך לציין בכלל איפה היה תופיק בי בעת הרצח - זה יהיה מרתק. המשטרה הבריטית לא רצתה שמסקנות החקירה יהיו שקצין בכיר שלה היה המוביל בטבח כזה. (טיוח תיקי חקירה לא הומצאו על ידי משטרת ישראל שגם היא הוקמה על ידי קציני משטרה ששירתו קודם במשטרת המנדט). חיסול תופיק בי בוצע לאחר שלוש שנים שבהן עלו ככל הנראה די עדויות על מעשיו ומעשי אנשיו בעת הטבח וגדל התסכול מהתעלמות הבריטים מחלקו.
צריך להוסיף עבור מי שאינו מכיר את פרשת מאורעות יפו, את ההבהרה שכל הטבח ביפו נוהל על ידי אנשי משטרת יפו ושוטריה יצאו בראש ההמון לצוד יהודים. ארגון ההגנה במהלך זה היה מבולבל ואנשיה לא ידעו כלל מה לעשות. את ארגון הגנת תל אביב ביצע ישראל שוחט וכמה מאנשי "ארגון השומר לשעבר" שהיו במקרה בעיר. שוחט הקים מפקדה בגמנסיה הרצליה, ציד את המגינים בכמה אקדחים ומוטות ברזל והזעיק את אנשי הגדוד העברי של גנראל מרגולין לסיוע לאחר שנודע על הטבח.
בסיפור הטבח בבית עולים - פנה המון מוסת ביפו אל המבנה שם היו כמאה עולים. הללו התכוננו להגנה ונעלו את שערי המקום. העדויות מספרות כי השוטרים הערבים שהיו בראש הפורעים השתמשו בנשקם - נשק המשטרה הבריטית ופרצו לתוך המתחם. הטבח שבוצע לאחר מכן היה לפי מיטב מסורות הפוגרומים ברוסיה.
בכל העולה מכך - גם אם תאופיק בי עצמו לא היה במקום פיסית ובפועל, הרי שאחריותו לטבח בנקודה זו ובשאר המקומות הייתה בהיות הטבח מאורגן על ידו.

כאיש חקירות כמעט עשרים שנה, אני מציע לאותו "חוקר רציני ולא חובב" שינסה לחשוב על המשמעות של הפללתו של מפקד משטרת יפו וכל שוטרי התחנה ברצח מאסיבי ופוגרום.
מבלי לראות את התיק עצמו, אני כמעט משוכנע שהוא טוייח לחלוטין על מנת להוציא את תופיק בי נקי ומן הסתם גם את אנשיו - אנשי משטרה בריטיים במדי משטרת האימפריה. לכן הקביעה בתיק, שהלה לא היה כלל במקום, אינן בעלת ערך לצורך אחריותו והקביעה שחיסולו נבע ממניעים אחרים היא לחלוטין חסרת בסיס.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 30-05-2009, 08:12
  איל6268 איל6268 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.01.05
הודעות: 72
נכון שהדמויות הנזכרות בפרשת ה'כוורות' הן על טהרת אנשי 'הקיבוץ' אולם איני מנתק את
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי The_Merlin שמתחילה ב "לא "לקחו חלק...""

הפעולה הזו מההחלטה של ועד 'ההגנה' מפברואר 1921 על הפיכתה של וינה למרכז פעילות האיסוף, ההסלקה וההברחה, וגם לא מן הפעילות בוינה בקיץ 1922 בה הנפשות המנווטות והפועלות בשטח לצד אנשי 'הקיבוץ' הם 'אקטיביסטים' חברי ועד 'ההגנה' כגולומב ודב הוז, ואשכול, נציג 'הפועל הצעיר' בועד הפועל של ההסתדרות, נפשות שאינן מזוהות כאנשי 'הקיבוץ'.

אם המנגנונים של 'הקיבוץ' וועד 'ההגנה' כל כך נפרדים הכיצד הם נפגשים כולם בווינה? "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?

לעניין תאופיק ביי: לא טענתי דבר לעניין הקביעה בתיק, אלא לעניין עדותו של תדהר. ואחת ממסקנותיו של החוקר אותו שמעתי היא שחיסול ביי לא היה על רקע מעורבותו בטבח, אלא עניין אחר. יום אחד אולי יצא אותו החוקר בפומבי עם מחקרו ומסקנותיו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 30-05-2009, 08:27
צלמית המשתמש של The_Merlin
  משתמש זכר The_Merlin The_Merlin אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
Follow me...
הילכו שניים....
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי איל6268 שמתחילה ב "נכון שהדמויות הנזכרות בפרשת ה'כוורות' הן על טהרת אנשי 'הקיבוץ' אולם איני מנתק את"

ילכו שניים ונועדו גם נועדו, אבל כל אחד עסק בענייניו. היה סיוע הדדי בנקודות חיוניות וכולם ידעו על כולם שעניינם "הגנת היישוב". מאידך, באותם ימים המונח "חשאיות" היה מהותי יותר מבימינו. איש לא סיפר על עיסוקיו המיוחדים ואיש לא העלה לאינטרנט את צילומי חבריו ליחידה בפעולה האחרונה של הברחת נשק.
בעוונותינו - יש לנו מה ללמוד מהם על חשאיות וכל מי שעסק במודיעין יודע שהפאזל הוא סך כל חלקיו.
לכן יכלו גולומב ושוחט להיות בענייני ההגנה בוינה יחדיו כשלשוחט מן הסתם אין כיסוי טוב מזה לרכש צדדי עבור "הקיבוץ".

לעניין תאופיק ביי - מה אומר? ככל שאני מעמיק בנושא אני מגלה "שאין דבר כזה כמו אין דבר כזה". כל העדויות של כל הגורמים בספרי ההסטוריה משייכים את החיסול שביצע לוקה לעניין הטבח. אם יתגלה שזה סיפור כיסוי - זה רק יוסיף למיסטיות של דמותו של לוקה.

אגב, ואם כבר שבנו אל לוקה לוקאצ'ר - אני מחפש רשימות של קציני הצבא האדום שנהרגו בסטאלינגרד במטרה לחפש שם את שמו של לוקה. אשמח לסיוע בנושא מדוברי הרוסית שביננו היכולים לאתר באתרים ברוסית את השם "חורוזו" או "חורזוי" .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 26-03-2011, 14:23
  meirshr meirshr אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.01.09
הודעות: 5
הגיע הזמן לרכז את החומר ולעורכו באופן מסודר לספר או מחזה
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי salak שמתחילה ב "יש שם עוד אוצרות רבים"

נראה שהצטבר חומר רב המציג את מכלול הנושאים שמסביב לפרשת הקיבוץ החשאי.
לכן הגיע הזמן לרכז את החומר ולעורכו. איפה מחזה מתאים ? איפה רומן אדיר ?
שמנצח כל סיפור אחר מהסיפורים המדהימים שסופרו בארצנו ?
הסופר שירתם לכך (אולי צריך איש אחר מנתן שחם) יגלה שיש בידו בסט סלר.
אבל אף כי פרשת הקיבוץ החשאי נסתיימה ב 1926-7 , המשכה התגלגל וחי זמן רב לאחר מכן.
בעת סלילת כביש 40 החדש ליד קיבוץ מעברות בשנות התשעים של המאה שעברה,
נתגלה סליק נשק "לא לגאלי", נשק שהוטמן בתום מלחמת השחרור ע"י אחדים מחברי הקיבוץ.
אף כי סרבו לדבר על כך עד יום מותם, הרי נראה שהיתה זו מתכונת חדשה של "הקיבוץ החשאי",
אולי כהכנה למלחמת מעמדות והצטרפות לכוחות הצבא האדום שאוטוטו אמור להגיע
"ולהציל את המדינה והעם מציפורני הקפיטליסטים האמריקאים והבריטים הארורים".
ברור שקשה להאמין בכך היום, ולא מוכרות עדויות כתובות בעניין , אולם הנשק נמצא,
ובשלות פוליטית למצב כזה הייתה גם הייתה כולל גם שטיפת מוח חריפה לנוער
(וראה גם האזנות השב"כ במשרדי מפ"מ בשנות ה 50 הראשונות).

האם ההיסטוריה תחזור על עצמה ? ונגלה שמול נוער הגבעות והמתיישבים האחרים ביו"ש,
קמה לה קבוצת צעירים קיבוצניקים חמושים שיוצאים בשם מחנה השלום להציל את המולדת ?
זה באמת יהיה הסוף !
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:24

הדף נוצר ב 1.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר