09-08-2007, 01:31
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
זווית נוספת נמצאת בספרו של יצחק חסון, "הזקן ואני".
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "סיפור מעניין. שים לב כי כל המידע שברשת מקורו בספר אחד + מאיר פעיל"
יצחק חסון היה מפקד מחלקה ו' (מודיעין לח"י) והוא זה שקיבל לידיו את השיחה האולטרה-מפלילה
של הבחורה עם חברהּ הערבי. הוצאתה להורג נשמעת אולי כאכזרית, אבל מי שקורא את חסון
(שכתב את ספרו ה-ר-ב-ה שנים אחרי שעבר לצד שמאל של המפה, והסתכל בשנותיו בלח"י בביקורתיות רבה, הבאה לידי בספר זה, בו הוא, הזקן, שופט את "עצמו הצעיר" לחומרה), מבין
שקשה למצוא אופציות אחרות למעשה של הבחורה, מלבד החדרת מטען.
מאיר פעיל, שהיה מעורב בבידוי ראיות בנוגע לאירועי דיר יאסין, הוא מקור חלש מאוד בכל הנוגע
ללח"י.
מועד הפעולה הנ"ל גם הוא קריטי: מדובר בפחות מחודש אחרי פעולת-ענק של לח"י של פיצוץ בניין
הסראיה ביפו, בו שכנה הוועדה הלאומית של יפו (שהייתה המפקדה העליונה של העיר).
הקביעה השקרית (כן, אין מילה אחרת) כאילו הנג'אדה היו מעין "צופים", גם היא לא מוסיפה דבר
לחיזוק טענות פעיל. הנג'אדה היו גוף שאימן בני נוער ללחימה. אימונים בוסריים ולא רציניים, אבל
בלי ספק דומים יותר לגדנ"ע מאשר לצופים. מה שכן חשוב לציין, זה שנג'אדה הונהגה ע"י יריביו
של המפתי (שמשפחתו החזיקה ב"תנועת נוער" משלה - "הפותווה"), ושמייסד הנג'אדה, מחמד
נימר אל-הוארי, חזר לארץ אחרי שברח לירדן במהלך מלחמת העצמאות - ואף זכה למינוי כשופט
שלום ומחוזי בנצרת - תחת השלטון הישראלי (מה שמעורר מחשבות שמנהיג הנג'אדה, בשונה
מרוב אנשיו, אולי היה ממקורבינו עוד קודם למלחמה...). כל הסייגים לגבי ארגון המג'אדה אינם
מורידים מהעובדה שאנשי הארגון לחמו נגדנו ב1948, וגם אנשים כיצחק חסון (שידע להביע צער
על מעשים שביצע בשנותיו בלח"י, שהיום הוא רואה אותם כשליליים), לא חושב שנעשה פשע
בהריגתה של חיה זיידנברג.
|