במקור נכתב על ידי Gilgamesh
מקומו של גודריאן במקומו מונח, אבל לשיטת הבליץ-קריג של גודריאן קדמו מספר גנרלים והוגים צבאיים שאי אפשר לצאת ידי חובה בלא להזכירם:
מרשל אלכסנדר הייג - הנגרל הראשון בעולם שבכלל היו לו טנקים. בשלהי מלחמה"ע הראשונה, הצליח לפתח תו"ל טבעי ללוחמת שיריון, קרב משולב. חי"ר מאחורי טנקים פורצים, מסך אש וחיפוי אוירי. צורת הלחימה החדשה השיגה נצחונות ראשונים על גרמניה, עם שיכלולם היה ברור כי מדינות ההסכמה עתידות לנצח.
אתה נותן לו קרדיט לא לו. לא הוא שהחל בנושא הקרב המשולב בלחימה, ואם כבר הוא מסמס לחלוטין את ההפתעה האסטרטגית של הופעת הטנק. רק טפשותם המכרעת של הגרמנים לא אבו לפתח נשק נ"ט מנעה מהם לבטל את יתרונם של בעלות הברית. האיג היה מצביא אדיוט ששיטת הלחימה שלו התאימה רק למתאר אחד - רדיפה.
לפי פרופ' מיכאל הר סגור, הראשון שחשב על קרב משולב ומתקפת בזק, האמין בכוח השיריון כעמוד השידרה של מלחמה העתידית, היה גנרל שארל דה-גול. הספר שכתב חטף ביקורות קשות עד התעלמות גורפת בתוקפה שבין המלחמות. היחידים שידעו להעריך את הספר, היו הגרמנים ובראשם היה דווקא גודריאן.
גם הסובייטים וגם הגרמנים החלו בניסויים מתקדמים מאוד בשריון בתחילת שנות העשרים. שלא לדבר על טוחצ'בסקי ידידינו. לבסוף אתה יכול להוסיף את הגנרל מקארתור שכבר דן בנושא לקראת אמצע שנות העשרים למרות שאתרע מזלו להיות רמ"ט הצבא דווקא בתקופת השפל הכלכלי.
כלקח ממלה"ע הראשונה שבה השתתף כקפטן צעיר, בזיל לידל הארט, פיתח את עיקרון הגישה העקיפה. שהיא היא הבסיס התיאורטי מאחורי מלחמת הבזק (בליץ-קריג). עיקרון הגישה העקיפה, היה העיקרון המנחה של המלחמה באירופה, הן אצל הגרמנים והן אצל בעלות הברית. (לסובייטים היא כוח אדם אינסופי ותיאוריות אחרות). לידל הארט עצמו, טען שלא חידש דבר של ממש אלא כתב עיבוד לרעיונות של סון-טסו נפוליאון ובליסריוס. (סון-טסו טען שאין לתקוף את האויב בנקודות החוזק שלו).
שיטת הנחילים Swarming יש מספר מקורות שונים במקביל: החל מאלגוריתמים גנטים, דפוסי התנהגות ביולוגים של דבורים ונמלים, וטקטיקת סער Strom Tactics. העיקרון של השיטה אינו רק יצירת מגע עם האויב באמצעות צוותים קטנים... זה ישן! זו טקטיקת סער! טקטיקת סער הומצאה ככל הנראה ע"י הצרפתים במלחמת החפירות של החזית המערבית במלה"ע הראשונה. הגרמנים אימצו אותה בהתלהבות בשתי מלחמות העולם, ואילו הסובייטים ת"פ ז'וקוב בסטאלינגראד היכו את הגרמנים מכה איומה בעזרתה.
שיטת הנחילים מדברת על מספר עקרונות:
1. צוותים קטנים, עצמאיים, אחידים כלומר ללא התמחות מסורתית (הכוונה לחלוקה בין חוד, סיוע, תגבור). הצוותים עצמאים בשיקול הדעת, קבל ההחלטות, איסוף מודיעין ושת"פ עם צוותים זהים בזירה.
מכאן אחד הייתרונות הגדולים של תורת הנחילים: גמישות גבוהה וניצול הזדמנויות מיידי.
2.המטרה היא הגדלת שטח המגע. פעם המגע היה או לאורך חזית, או בחוד. בשיטת הנחילים, המגע הוא על פני שטח.
3. בביצוע נכון של תורת הנחילים, אין התבססות מיוחדת על סיוע מרוחק, אלא על כוחות קרובים. בדומה לנמלה שמוצאת חרגול מת. היא לא מחכה שתגיע נמלת ענק, כי אין. היא קוראת לתגבורות. לצוותים נוספים שיש בקירבת מקום ויכולים לתת חיפוי או תקיפת האויב מכיוונים חדשים. זה ההבדל בין "חפש-השמד" ממלחמת וויאטנם לעומת השיטה החדשה. למרות שהשאיפה היא להפעיל צוותים אחידים ככל האפשר, אין מניע בעולם האמיתי להפעיל צוותים סופר-ניידים בעלי יכולות אחרות: כמו ארטילריה מעופפת או ארטילריה נישאת באויר, או זוגות טנקים-ציידים.
4. האתגר בביצוע נכון של תורת הנחילים, היא תקשורת מדוייקת ושיתוף פעולה, בין הצוותים והכלים ושילובם הנכון. ביצוע נכון של תורת הנחילים דורש ביזור והאצלת סמכויות והורדת האחריות כמו גם את קבלת ההחלטות לדרג השטח הנמוך ביותר האפשרי. תפיסה זו מנוגדת לגמרי לתפיסת העולם השלטת בצה"ל שאני מכיר. זו אחת הסיבות שנכשלנו בלבנון בקיץ הקודם. זה כאילו שמש"ק היא הדרגה הכי גבוהה בצבא, וכל מש"ק יכול לדבר עם כל מש"ק אחר בלי תיווך כלשהו ובשפה אחידה.
מהות שיטת הנחילים היא לייצר שלם העולה על סכום חלקיו, סינרגיזם או איגבור בעברית. רמה גבוהה ביותר של שיתוף פעולה בכל רגע נתון וללא תיכנון מוקדם.
5. לצוותים אין זנב לוגיסטי - בזמן שכוחה של הבליץ-קריג תלוי ביכולת להעביר אספקה במסה מספקת למקום המתאים, ואז אנו מדברים על אוניות, רכבות ומשאיות המצטיינות בלהעביר מסות במחיר המינימילי לטונה. האתגר הלוגיסטי בתורת הנחילים היא להעביר את האספקה המינימלית ההכרחית למקום הנכון בזמן הנכון. כלומר, מסה אינה שיקול, אלא מהירות ויעילות. אואז, נעשה פתאום כלכלי לגמרי לשלוח מסוק רק בשביל מטען בשביל מטען זניח כמו תחמושת או מים. כך חוסכים את כל האנרגיה על הלוגיסטיקה עצמה, כלומר הדלק לאוניות ומשאיות, האבטחה, כוח האדם... הלוגיסטיקה הופכת בעצמה לחזית שלמה במלחמה גדולה. זו חזית שתורת הנחילים שואפת לבטל.
בתקופה שישבתי בלבנון, השיירות היו המטרה המועדפת על האויב. בתורת הנחילים, לאויב אין שיירות להתקיף.
בניגוד למה שחושבים רבים, אל קאידה וחיזבאללה אינו עושה שימוש בנחילים, גם אם השימוש בצוותים קטנים ואחידים נדמה כדוגמה השלטת. מפני שהלוגיסטיקה של אל קעידה מבוססת על אוכולסיה אוהדת, חיים מהשטח או ע"ח האויב. הצוותים אינם עובדים בתיאום ביניהם, אלא עצמאיים לפעול נגד מטרות מזדמנות כמיטב יכולתם. פגע וברח... זוהי שיטה מוסלמית מתועדת עוד מימי מסעות הצלב, והיא הכי קרובה דווקא לטקטיקות הסער שהפעילו הסובייטים נגד הגרמנים בסטלינגראד. ז'וקוב הפסיק את הסתערויות ההמוניות חסרות התחלית שאיפיינו את קודמיו. החיילים חולקו לצוותים קטנים של מקלען, RPG-2 או להביור. הצוותים היו תוקפים את הגרמנים בהפתעה בנקודות מנוחה או היערכות. כל צוות כזה, היה גורם לנזק לגרמנים הרבה יותר גדול מעלות הצוות. (מסביב היו גם צלפים רבים, שפגעו בכל גרמני שיכלו לזהות).
שיטת הנחילים מופיעים שימושים רבים וחדשים, מאלגוריתמים לחיפוש מידע או פיתרון בעיות ועד לריפוי סרטן. אם פעם היו מטפלים בגורורות אחת אחרי השניה, לפי מידת הסיכון שהיו גורמות, היום לפי שיטת הנחילים, מציפים את האיבר הנגוע בתרופות נגד סרטן בריכוזים גבוהים. גם שיטת ההקרנות היא דוגמא לביצוע של שיטת הנחילים. קרן חלקיקים המקרינה מכיוון אחד בדרכה להשמיד גרורה, יכולה לגרום לנזק סביבתי רב בדרכה למטרה. לכן משגרים מספר רב של קרניים חלשות מכיוונים שונים. הקרן החלשה אינה גורמת לנזק סיבבתי משמעותי לרקמות בריאות. אבל כל הקרניים נפגשות בנקודה אחת: גרורת המטרה ומשמידות אותה.
מיותר לציין שגם בלוגיסטיקה וגם בניהול פרוייקטים, מימשל ציבורי, הופכת שיטת הנחילים למקובלת ואופנתית מתמיד. אבל שוב, ביצוע מוצלח של השיטה, דורש תיקשורת גבוהה והאצלת סמכויות, כמו גם מקצוענות גבוהה של הצוותים הפועלים. ככל הידוע לי, רק צבא ארה"ב וצה"ל מסוגלים ולכן חושבים ברצינות על הטמעה של תורת לחימה זו. אלא שהדרך לביצוע מוצלח שלה, עדיין רחוק.
|