10-08-2007, 18:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.04.07
הודעות: 30
|
|
|
רס"ן רועי קליין ז"ל
כוונת דברי אינה נגד הלוחמים, כי אם בדיוק ההפך.
אני חושב,
לא, אני בטוח שהלוחמים עשו, ועדין עושים, עבודה מעולה תוך חירוף נפשם ולכן אני חושב שזה נכון לתת את האיתורים ואף יותר מיכך זו חובה. כי זו אחת הדרכים החשובות של המדינה לסמן לכל האזרחים את הכיוון, את דרך ההתנהגות הרצויה בין אנשים ובכלל. וזו כוונתי כשאני אומר שזו צריכה להיות החלטה של הדרג הפוליטי, כיוון שזה תפקידו לסמן את הדרך ולציין התנהגויות רצויות (גם אזרחיות).
אך כיוון שזה לא קורה, אין וואקום. ואז דרגי השטח קובעים את המדיניות (כי חייבים להמשיך להתנהל - ומבחינתם הם צודקים זה הכי טוב שהם יכולים וצריכים לעשות) אבל אז אין תאום בין משרד ממשלתי אחד למשנהו, וכל יד מושכת לכיוון אחר... וכך לא נישתפר ולא יהיה לנו טוב יותר.
והכוונה היא כמובן לא רק לצבא אלא לכל זרועות הממשלה, לדוגמא גם ארגוני מתנדבים אזרחיים שנכנסים לוואקום הזה, יש לציין את התנהגות המתנדבים הללו. אבל פעמים רבות אותם ארגונים ממלאים תפקיד שהמדינה צריכה לעשות ולא עושה.
סיפורו של רס"ן רועי קליין ז"ל הוא דוגמא מצויינת לטובה, כיוון שאירוע כזה קרה לפני שנים רבות, בשנות החמישים. לא תחת אש. חיילים חזרו מאימון והוטל על מספר חיילים לפרק את מנגנוני הרימונים. במהלך הפירוק הופעל אחד הרימונים והחייל קפץ על הרימון כי ידע שאם יתפוצץ הרימון בשטח הוא יפוצץ את כל ארגזי הרימונים וחיילים נוספים יהרגו לכן הוא קפץ על הרימון, וכמובן שנהרג בזמן שהציל את חבריו.
הוא כמובן זכה באיתור.
אני בטוח שרועי קליין הכיר את הסיפור, וזו אחת הסיבות שכך נהג, כדי להגן על חייליו. וזו הכוונה בדברי שהסיפורים של אותם חיילים גיבורים הם מסמני הדרך לנו ולילדינו.
ולכן אין להשוות את סיפורי הגבורה של היום עם אלא של לפני שלושים, ארבעים וחמישים שנים שהפכו כברלמיתוסים ולא משנה בכלל אם הם נכונים ב100% או שהיו דברים שלא סופרו בסיפור כולו מסביב, או שהיה אפשר לעשות אחרת תפקידו של הצל"ש הוא להתמקד ולציין התנהגות שיש לחכות.
www.445.tipo.co.il |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
