לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 11-08-2007, 06:55
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
"תראה איך אנחנו קשורים לילדים שלנו"

אתמול הייתי יחד עם אשתי ובן הזקונים (להלן- בנ"ז) בקניון בכפר סבא.
צפיפות של יום שישי של עוד אינספור משפחות במיצוי עד תום של יום המנוחה והסידורים, וסביב דוכנים ארעיים לממכר מזון ביתי. מהסוג הטעים...

העמסתי את הבנ"ז (לבקשתו. אני חייב להתגונן...) על המכונית שמוצבת שם, ושבעבור שתי שקלים מנענעת אותו למשך דקה ונותנת לו תחושה שהוא נהג מרוץ בפרארי, לשמחתו הרבה אני חייב לציין.
ורק אז שמתי לב למהומה שמתרחשת במרחק מטר בודד מאיתנו-
ישבה על הארץ אמא צעירה, בוכה כולה, חצי מעולפת, צנצנת פלסטיק מאולתרת מלאה במים שמישהו שם לה ביד בכדי שתשתה ותתאושש, ואז גם שמתי לב שיושבת על רגליה ילדה קטנה, יפיפיה, בת שלוש לכל היותר, שגם לה מישהו דחף ליד צנצנת פלסטיק מלאה במים. שתשתה. למרות שהיא לא נראתה צמאה.

שתיהן ישבו על הרצפה. האמא שמנסה להחניק ללא הצלחה את הבכי, הילדה שלא מבינה על מה המהומה, וסביבן מספר אנשים שרוצים לעזור. עם כל הלב.
הייתי עסוק עם הבנ"ז במרוץ עם הפרארי, וניסיתי להבין מה קורה שם על הרצפה- ואז הגיע אשתי הסבירה לי במשפט קצר (הן תמיד קולטות מהר יותר מצבים של טלנובלות...)-
"תראה איך אנחנו קשורים לילדים שלנו. הילדה הלכה לה לאיבוד, ואחרי שהיא מצאה אותה היא התמוטטה".
הסתבר שלפני שהגענו האמא חיפשה בטרוף את הילדה שהלכה לה לאיבוד בסבך הדוכנים, ורק אחרי שהיא מצאה אותה, בעזרת האנשים הטובים שיש לנו במדינה המיוזעת הזו (ולא יעזור לכם כלום- אנחנו מדינה של אנשים טובים. בסופו של דבר), היא הרשתה לעצמה להתמוטט, כאשר אותם אנשים טובים ממשיכים לעזור לה גם בשלב הזה.

תראו כמה אנחנו קשורים לילדים שלנו. מסתבר שלפעמים הרבה יותר מכמה שהם תלויים בנו.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 16:52

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר