דוגרי, כותרת ביזארית
לעניינינו:
קרה לי די הרבה שבזמן צפיה באנימה הגיע קטע ממש מזעזע- גם במובן הרע (זעזוע מגועל) וגם במובן הטוב (שהאנימה נתנה לי טלטלה ריגשית חזקה).
רציתי לברר- האם גם אתם חוויתם רגעים מזעזעים באנימה (במובן החיובי)?
שתי הסדרות שנתנו לי זעזוע חזק היו קינו נו טאבי והיבאנה רנמי.
בקינו נו טאבי זה קרה די הרבה: ציור פשוט, אווירה תמימה, וקטע בגידה או אדישות מזעזע, בלי הרבה רעש וצלצולים. מדהים איך הסדרה הזאת בדיוק פוגעת בול מבחינת הרגש שהיא מפעילה אצל הצופה.
בהיבאנה זה קרה בקליימקס (עליו כבר דובר רבות), ובו ממש רעדתי (פיזית). קטע ההתוודות של רקי היה ממש מזעזע מהבחינה הזו.
האם זה קרה לכם? איפה? נשמח גם לשמוע עוד הסברים.
יאללה, תציפו...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

הארנב שחתף =(

גם אני הזדעזתי בקינו נו טאבי, בפרק השני כשהיא פותחת את התא מטען במשאית שלהם... >.<

אבל הכי הזדעזתי דווקא בבוגיפופ פאנטום... ישי יודע על איזה פרק מדובר. ללא ספק הדבר הכי מזעזע שנתקלתי
בו באנימה... סדרה מעולה.

בפול מטאל אלכמיסט שזה עם המשקפיים מת, אני חושב שזה הפעם היחידה שירד לי דמעות מאנימה או מסדרת טלווזיה בכלל

היו כמה קטעים ב-DBZ כמו בסגה של סל גיימס שגוהן נהפך לסופר סאיאה 2 שהוא צועק כזה, עבר לי צמרמורת בכול הגוף.

היה עוד מאנימות יותר איכותיות מ-DBZ, אבל אני לא זוכר כרגע דוגמאות.

זהירות - ספויילר!

240x320 - ערכת נושא לסוני אריקסון

הממ, קודם כל, מבחינת טלטלות רגשיות אני חייב להזכיר את grave of the fireflies. איזה תסריט מרשים...

אבל אני יכול לחשוב על עוד כמה דברים:

סצינת השיא של האיבנה רנמיי הרשימה אותי מאד.

now and then, here and there טלטלה אותי מההתחלה ועד הסוף - הסדרה הכי מטרידה שיצא לי לראות.

עוד סצינה שזכורה לי במיוחד היא דווקא מסדרה שלא ממש הרשימה אותי - קרונו קרוסייד.
הסדרה עצמה היא בינונית למדי, אבל הסצינה האחרונה של רוזט וקרונו הייתה מליגה אחרת.

ומסיבות סנטימנטליות - הסיום של קאובוי ביבופ. במילה אחת - "!Bang".

"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/

הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".

יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876

הממ... קודם כל אני אצטרף ל BAKAGIMI בנוגע לcowboy bebop - אבל דווקא אני מצאתי את החלק המזעזע (לא כל כך מזעזע... אבל זאת ההגדרה הכי קרובה) מבחינת הסדרה לפרקים של grem - הרואים יבינו.

הכי מזעזע... חייב להיות grave of the fireflies - ראיתי את הסרט מעל לחמישה פעמים, ואני דואג להראות אותו לכל אדם אשר לא מאמין לי כי אנימה יכולה לזעזע לב אנוש.
חוץ מזה, היו לי מספר רגעים מאד מזעזעים בEvangelion - זאת סדרה פסיכולוגית מאד קשה, ולקראת סופה, הקטע עם Kaoru גרם לי לעצב תהומי...

(משומה... אולי בגלל שלא התחברתי כל כך לסדרה, אבל אני לא מבין את הזעזוע הגדול בhaibane renmei... - אל תהרגו אותי רק דעה אישית )

מבחינתי האפקט של האיבנה הוא בגלל ההזדהות עם הדמויות.
למרות הכנפיים וההילה, מצאתי את הדמויות שם הרבה יותר משכנעות ואנושיות מרוב דמויות האנימה.

והטיפול בנושאים כמו מוות, התאבדות, אשמה, חטא ומחילה היה ברמה הרבה יותר גבוהה
מהפסאודו-פילוסופיה הבנאלית שאנימות רבות נוטות אליה.

מבחינתי הקליימקס איגד את הכל - ולכן התרשמותי הכ"כ חיובית.

"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/

הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".

יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876

לי הייתי זה קרה בפול מטל אלכמיסט כשטאקר הפך את הבת שלו לכימרה הסדיסטיות

חוסר הרגשות והמראה שלה ובנוסף ההרג שלה זה היה רגע דיי מטריד

שבהתחלה לא הבנתי מה זה היצור הזה ואז אד הבין את זה, זה היה מצמרר, זה היה פרק 14 אם אני לא טועה, פרק מדהים.

זהירות - ספויילר!

240x320 - ערכת נושא לסוני אריקסון

אותו דבר איתי, גם בישבילי החלק הזה היה מצמרר ועצוב.

שכחתם להזכיר את אלפן ליד- זה מאוד מתאים לנושא האשכול.