 |

14-08-2007, 21:30
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.11.05
הודעות: 705
|
|
מתוך אתר דובר צה"ל - "יבשה חדשה"
כתבה מתוך אתר דובר צה"ל, אפשר לראות עוד קצת חדשות בנוגע לנמ"ר ובנוסף אליו, הצטיידות צה"ל בסטרייקרים???

ציטוט:
יבשה חדשה
מהפכת ההצטיידות המתוכננת בזרוע היבשה: הזמנת מאות נגמ"שי מרכבה מתקדמים לחטיבות החי"ר, רכישת מערכות הגנה אקטיביות לכלי רכב ממוגנים וצמצום הפערים שנתגלו במלחמת לבנון השנייה בתחום טילי הנ"ט • עוד תחומים שיחוזקו: רובוטיקה, אמצעים לגילוי מנהרות ומערכות להפעלה בשלט רחוק • היעד העיקרי: העצמת היתרון הטכנולוגי של מערך החי"ר.
מאת כתב "במחנה", אלעד ארדן
למעלה משנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, צפויה להתקבל בקרוב ההחלטה על תוכנית העבודה של צה"ל בחמש השנים הקרובות. כבר כעת ברור כי השינוי המשמעותי ביותר צפוי להתבצע בקרב כוחות היבשה, שיחוזקו באמצעים חדישים ובכלים טכנולוגיים פורצי דרך. לאחר קבלת התוכנית תצא זרוע היבשה למסע רכש שיתפרס על פני מספר שנים.
נמ"רים וסטרייקרים
התמורה המשמעותית ביותר צפויה להתרחש בתחום ניוד חיילי החי"ר. בעוד שבשנים האחרונות התחזקו זרועות האוויר, הים והמודיעין בפיתוחים טכנולוגיים, ובמסגרת היבשה פותחו פלטפורמות חדשות לחילות השריון, ההנדסה והתותחנים, הרי שכוחות החי"ר נותרו מעט מאחור. כיום, במהלך חלק מהפעילות בשטח, עושים חיילי החי"ר במילואים שימוש בנגמ"שים מיושנים למדי. לעומתם, חטיבות החי"ר הסדירות צוידו ב"אכזריות" מדגם מתקדם וממוגן יותר.
"אנחנו עדים למצב שבו היתרון היחסי שלנו על פני מדינות האויב מאוד גדול בהיבט האווירי ואפילו במלחמת שריון בשריון, אבל במערך החי"ר, היתרון הטכנולוגי שלנו כבר לא כל-כך מובהק", הסביר גורם בזרוע היבשה המעורה בנושא. "בשנים האחרונות השקענו הרבה משאבים בפיתוח החייל הבודד - בנשק שניתן לו ובאמצעים העומדים לרשותו, אך לא התייחסנו כמעט לפלטפורמות האמורות לשמש אותו בעיקר בשעת חירום".
לדברי הגורם, במסגרת השלב הראשון של ההצטיידות המחודשת, כבר ביצעה זרוע היבשה הזמנה של מאות נגמ"שי מרכבה (נמ"רים). המדובר בנגמ"שים גדולי מימדים, הבנויים על בסיס תובה של טנק המרכבה. בהשוואה לכלי רק"ם אחרים הנמצאים בשימוש מערך החי"ר של צה"ל, הנמ"רים הנם אמצעים ממוגנים מפני כל סוגי הטילים והמטענים, שאף מכילים בתוכם אפשרויות חיבור והתקנה של טכנולוגיות מתקדמות: החל ממערכת מיזוג פנימית, דרך מערכות תצפית מתקדמות וכלה במערכות ירי הנשלטות מרחוק. עם אישור התוכנית אף צפויה הזרוע להגדיל את כמות ההזמנות, ובתוך כמה שנים להצטייד במאות נמ"רים נוספים שיעמדו לרשות יחידות החי"ר.
"בתחום הרק"ם החדש אנחנו מנסים ליצור פלטפורמות יותר ממוגנות ויותר ניידות", הסביר ל"במחנה" ראש החטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה, תא"ל גלעד רז. "בעצם הדרישה הזו קיימת סתירה פנימית: כיצד ניתן להבטיח מיגון טוב יותר ובמקביל לשמור על פלטפורמה יותר ניידת, מהירה וזריזה? התשובה נעוצה במעבר למיגון במשקל נמוך יותר", אמר תא"ל רז.
משוריין נוסף שבו עתידים להתחדש כוחות היבשה הוא נגמ"ש ה"סטרייקר". ייחודו של כלי זה מצוי בהיותו נגמ"ש גלגלי, הנע בערת גלגלים ולא באמצעות זחל, בדומה לטנקים ולנגמ"שים. במהלך השנתיים האחרונות השלים הסטרייקר סדרת ניסויים ביחידות שונות, וזכה לשבחים רבים. בשל תנועתו הייחודית מתאפיין הנגמ"ש ביכולות תמרון מתקדמות ובמהירות גבוהה, והוא מסוגל לשרוד כמעט בכל תנאי השטח. לדברי גורם בכיר בזרוע היבשה, יעשו מאות כלים כאלו את דרכם לישראל בחמש השנים הקרובות, בעיקר לטובת גדודי הסיור של החטיבות הסדירות.
מחפשים תשובה לנ"ט
מלחמת לבנון השנייה חיזקה את איום טילי הנ"ט, אך לא הפתיעה את צה"ל. בשנים האחרונות התחרו ביניהן התעשיות הביטחוניות הישראליות על פיתוח מערכת הגנה אקטיבית לכלי רכב ורק"ם, בהתאם לדרישת צה"ל. באחרונה נבחרה לצורך מטרה זו מערכת מתוצרת התעשייה הצבאית, שזכתה לשם "מעיל רוח". אמצעי זה מסוגל לזהות שיגור של טיל לעבר כלי רק"ם וליירט אותו בטרם הספיק לפגוע בכלי שאליו שוגר.
"כבר לפני שנים זיהינו את הפער הטכנולוגי שנוצר בתחום ההגנה מפני טילי נ"ט", סיפר תא"ל רז. "מאחר שגם האויבים של צה"ל מכירים ביתרון הטכנולוגי שלו, הרבה יותר קל להם לעשות שימוש בנשק קטן, מתוחכם ונייד כמו טילי הנ"ט, והמלחמה האחרונה בלבנון הוכיחה עד כמה הוא מהווה את אחד האיומים המשמעותיים ביותר על כוחות צה"ל".
גורמים ביטחוניים מזהים באחרונה ניסיונות מצד ארגוני הטרור בעזה להתחמש בטילי נ"ט הדומים לאלו שהפעילו לוחמי חיזבאללה בלבנון. אי לכך, צפויה הסדנה המטכ"לית הקרובה להכריע עד כמה רחב היקף יהיה השימוש במערכת "מעיל רוח". גורמים שונים קוראים להציבה לא רק על טנקים, המטרה המקורית לשמה פותחה, אלא גם על כלים נוספים.
כיוון טכנולוגי אחר אליו צועדת זרוע היבשה, הוא פיתוח מערכות הזיהוי והאיתור של ירי טילי הנ"ט ורקטות הקרקע-קרקע. כיום כבר קיימות מערכות שונות שיודעות לספק את מיקומו המדויק של השיגור ולהעביר את המידע באופן מידי לכל כלי טיס הנמצא בגזרה. יכולת זו אף שימשה את חיל האוויר במהלך מלחמת לבנון השנייה ואת כוחות צה"ל שפעלו ברצועת עזה.
כעת עומדת בפני המטכ"ל אפשרות להרחיב את פיתוח המערכות ואת ההצטיידות בהן, כך שגם בשדה הקרב יוכלו כוחות צה"ל לזהות מטרות ולהעביר את מיקומן ממקור אחד לאחר. יכולת זו צפויה להקטין את הזמן שחולף מרגע שבו התרחש שיגור עד להשמדת המשגר ומפעיליו.
הרבה סנסורים
המלצות זרוע היבשה לסדנה המטכ"לית מתרכזות, כצפוי, בעיקר בכשירות ובמוכנות העתידית של הכוחות לכל תרחיש, אך בין השורות מוקדש חלק גדול מהן לבניית כוח היבשה לאתגרים שמציבה פעילות הבט"ש. כך למשל, ממליצה התוכנית על הקמת יחידות איסוף מידע חדשות ועל שורת אמצעים שייעודם לחזק את מערך מודיעין השדה.
אחת ההמלצות מצביעה על חשיבותה של "מערכת רבת-סנסורים" (מר"ס). כלי זה הנו מחשב המאפשר לחבר את כל אמצעי התצפית והאיסוף המופעלים בגזרה אחת - כמו מכ"מים, בלוני תצפית ומצלמות תרמיות - ולאפשר לאדם אחד לשלוט בכולם. כיום עומד מפעיל אחד מאחורי כל אמצעי בודד, ולפיכך עשוי כל דגם של מר"ס להוביל לחיסכון בכוח אדם של עשרות חיילים.
יתרון נוסף של המערכת הוא באפשרות שהיא מכילה לחקירת מטרות חשודות בעת המשך ביצוע תצפית על הגזרה כולה. "באתגרים שעומדים בפני צה"ל היום, אנחנו חייבים לפתח מערכות שיאפשרו למספר נמוך של אנשים לשלוט על הרבה מאוד שטח", הוסיף תא"ל רז. "כבר כיום אנו מפעילים מערכות שסורקות אוטומטית את השטח ומסוגלות לזהות תנועות חשודות".
תחום נוסף שחוזק בזרוע בשנים האחרונות, המקבל ביטוי גם בהמלצותיה החדשות, הוא אמצעי הרובוטיקה וגילוי המנהרות. כך למשל, עומד כלי הרכב הבלתי מאויש בפני כניסה לגזרות הלחימה. אמצעים רבים נוספים, המתבססים כולם על הפעלת שלט רחוק, מפותחים בימים אלו ונכנסו לשימוש ניסיוני בקרב מספר יחידות מיוחדות.
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...ana/31/3101.htm
|
|
|