בס"ד

פרשת שופטים



רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

שמות פרשיות השבוע נקבעים לפי המילה הראשונה או אחת המילים הראשונות של הפרשה, ולא תמיד השם קשור עם כל התוכן של הפרשה. לא כן בפרשתינו שהמילה שופטים היא לא רק המילה הראשונה אלא שכל הפרשה עוסקת בסוגים שונים של שופטים.

בפתיחת הפרשה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז י"ח). כפי שרש"י מסביר "דיינים הפוסקים את הדין" דהיינו הסנהדרין שהם הסמכות התורנית לדון את העם הן בדיני ממונות והן בדיני נפשות.

בהמשך "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ..." (שם י"ז ט"ו). גם למלך יש סמכות לשפוט ולגזור את דינו של כל אחד מבני עמו. עליו מוטלת האחריות הניהולית של העם.

"וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח..." (שם י"ח ג'). "וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר..." (שם- ו'). הכהנים והלווים הם המנהיגות של כל הקשור לבית המקדש.

ובסוף: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (שם י"ח ט"ו). הנביא הוא אחראי על הקשר הרוחני בין העם לאלוקים. כל שאר הנושאים בפרשה קשורים במישרין או בעקיפין לאחת מארבעה הסמכויות הללו. למשל: מה דינו של מי שעובד עבודה, דינים הקשורים לעדים, דינים שונים של מלחמה, מי רשאי לצאת למערכה ומי לא וכ"ו..

כך מסביר הרב נבנצל שליט"א

שואל הרב: מדוע נסמך הציווי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ.." לסוף פרשת ראה העוסקת בעלייה לרגל בשלושת המועדים ומסיימת בפסוק "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (שם ט"ז י"ז)?

אמנם היה אפשר לפרש בפשטות שבזמן שכל ישראל היו בירושלים הסנהדרין יכלו לפקח עליהם בכל מה שקשור לסמכותם לדון ולשפוט. אבל כשיחזור כל אחד לעירו יהיה קשה לשלוט על המצב, היות והסנהדרין יושבים בלשכת הגזית שבבית המקדש. לכן בא הציווי למנות שופטים בכל שעריך. אבל הרב מוסיף עוד פירוש על הסמיכות הזאת:

הרמב"ם פוסק "חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגינות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה. וכן יזהירו על דבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתים לשמחה ולא יימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה"(הלכות יום טוב ו' כ"א). מסבירים המפרשים שהמקור להלכה זו היא מה שאמרו חז"ל (קידושין פ"א) "סקבא דשתא ריגלא". כלומר, הזמן שבו יש חשש גדול ביותר לבוא לידי עבירה הוא בימות הרגל, שאז מתקבצים אנשים ונשים לשמוע הדרשה ומשוחחים אלו עם אלו (רש"י שם). רואים מכאן כמה גדולה הערמומיות של היצר הרע שמחטיא את ישראל דווקא מתוך מצווה (שהרי באים לשמוע דברי תורה).

אבל הגמרא לא הזכירה שום ציווי להעמיד שוטרים כדברי הרמב"ם.

לכן, מסביר הרב, באה הסמיכות של פרשת שופטים עם סוף פרשת ראה, ללמד: כשתבוא"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" ו-"יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ" ותביא "כְּבִרְכַּתה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" תדע שעליך להעמיד שופטים ושוטרים בכל שעריך. הרי לנו הרמז לדברי הרמב"ם שברגלים חייבים להעמיד שוטרים בכל שעריך.

הסיבה שברגלים צריכים שמירה יתרה היא כי ברגל יוצאים מהמסלול הרגיל שהרי אמרו חז"ל: "חציו לה' וחציו לכם" וזה עלול להסית את האדם מהמסגרת הקבועה שלו. זאת הסיבה שבגללה איוב נהג להקריב עשר עולות, כמספר בניו, לאחר כל סבב חגיגות הנמשכות כמה ימים. "כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי" (איוב א' ה'). לא קשה להיכשל בעבירה כשעוסקים בסיפוק צרכי הגוף.

מצב זה מתאים לימים אלו שבהם ישראל יוצאים לחופשות וממילא חורגים מהמסגרת היומיומית: תפילה בבוקר בבית כנסת קבוע, סדר לימוד מסוים, יציאה לעבודה ובחזרה שיעור בבית מדרש. וכן הלאה, יום אחר יום. לא פלא שפרשת שופטים נופלת תמיד בתקופה זו. והרמז הוא ברור: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". אתה חייב להעמיד לך שופטים ושוטרים (לאו דווקא מבחוץ אלא אתה בעצמך תהיה השופט או השוטר שלך) תשגיח בצורה אחראית על סדר היום שלך גם בחופש, תפילה במינין מצוותה כל השנה (כולל ימי הפגרה) וכן שיעורי תורה.

כשם שגם בחופש אנחנו אוכלים ושותים די צרכנו, כך חייבים אנחנו להתפלל וללמוד תורה כמו בשאר ימות השנה. וכיון שהאדם הוא השופט של עצמו צריך ללמוד היטב את המצוות המוטלות על השופט: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד.." (דברים ט"ז י"ט). כשבאים לפניך שני בעלי דין: אחד עשיר ואחד עני (הלא הם: יצר הרע, שהוא עשיר, שהרי יש לו מגוון רחב של פיתויים והרי הוא גם משלם במזומן על כל עבירה, והעני הוא יצר הטוב שכל נקודת השכנוע הוא על סמך השכר בעולם הבא, ואין לו הרבה מה לשלם לך במזומן) תזכור שאסור לך להכיר פנים בינהם; כמו כן אסור לך לקחת שוחד, אפילו באופן חד פעמי, אחרת לא תוכל לשפוט בצדק "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"(שם).

לכן מדגיש הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" לא מספיק לחפש את הצדק, צריך שוב לחזור ולחפש איפה הצדק האמיתי, וכדברי חז"ל "הַלֶך אחר בית דין יפה", לך אל הדיין הטוב ביותר גם אם הדבר דורש מאמץ יתר, משום שבזה תלויים החיים שלך כפי שמסיים בפרשה "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ" (שם). _ָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִמים. ת, כמספר בניוול הרגיל שהרי אמרו חז אנשים ונשים למערכה ומי לא וכ

שבת שלום יצחק חלבה



לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה

לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm