סיקור: Death Note

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.craphound.com/images/deathnote1cover.jpg]

שם הסדרה: Death note
מספר פרקים : 37 +"3 מאחורי הקלעים "
אורך פרק: 20 דקות (ממוצע לאנימה)
ג'אנר: מתח, בדיוני
קהל יעד מומלץ: גיל 12\13 ומעלה - באמת שלא לפני. (אסביר למה בסיקור).

עלילה ללא ספויילרים:
Yagami Light הנו אחד מהתלמידים המחוניים ביותר ביפן, הוא ילד גאון, בן למפקד המשטרה, במשפחה שגרתית למדי, שחי בעולם המאד מציאותי שלנו- ומשעמם לו. Ryuuk, אל מוות החי בממלכת המוות ממלכה ללא כלום, אין חיים - ואפילו אלי המוות כבר איבדו את ה"אהבה" למקצוע שלהם, ומשעמם לו. אל המוות מפיל את מחברת המוות שלו לעולם בני האדם- מחברת בה ניתן לכתוב שם של אדם ולהרוג אותו כך - ואת מחברת זו מרים yagami light שמחליט להשתמש בה ולהיהפך לשליט העולם המתוקן. L. הנו הבלש הטוב ביותר בעולם, בלי שם ידוע, בלי פנים הוא נלחם בקרב מוחות אימתני מול Light- כאשר אחד מהם חייב לנצח את השני. איך ייסתים קרב המוחות?, מה יעשה light עם המחברת, ומה כוחותיה של המחברת - זאת רק האקספוזיציה .

ביקורת- לאחר שקראתי אותה שוב, מכילה מינימום ספויילרים:
סלחו לי שאתחיל בצורה כו מוזרה את הסיקור שלי, אבל לאלו מכם שראו את הסדרה, ולאלו מכם שלא (ולא פחדים מספויילרים - למרות שחבל) ארצה לחלק את הסדרה "ל2 עונות" לאחת אקרא עונת L (פרקים 1-26) ולשניה עונת near (פרקים 27-37) - אלו מכם שראו את הסדרה, יבינו לפחות מבחינה עלילתית מדוע אני עושה את ההפרדה הקיצונית הזאת.

הסדרה, בכולה, דומה ביותר למשחק שח מותח מאד בני שני אלופי עולם ענקיים, הטובים בדורם - כאשר כל אחד לא מרשה לעשות לעצמו אפילו טעות אחת, ולא משנה כמה כלים נחוץ להקריב בדרך - בסופו של דבר שני הצדדים יודעים - מי שייתכנן קדימה יותר, מי שייקרא את המהלכים של האוייב, יאכל את המלך.
והסיבה למה התיישבתי ב00:30 בלילה לכתוב את הסיקור הזה (מיד לאחר הפרק האחרון) בעוד שמחר אני צריך להתעורר ב7 היא בגלל שהסדרה הזאת מצליחה לעשות מה שסדרות רבות לא מצליחות לעשות - לגרום לך להיות במתח, לחשוב, להזדהות עם הדמויות ובעיקר - להסתקרן.

אלו מכם שראו את הסדרה יודעים עכשיו, שגם 10 דקות אחרי הפרק האחרון, הלב שלי עדיין פועם בחוזקה ממתח - והמוח שלי עייף משבועיים של חשיבה עם הדמויות - זוהי אכן נקודת הסגולה של הסדרה, העלילה הסוחפת שלה. (במיוחד ה"עונה הראשונה") העלילה אינה מתעכבת לרגע, ובמיוחד בפרקים הראשונים נדמה כי היא מוציאה את הקלפים הטובים ביותר שלה - ולמרות זאת, עד ה"עונה השניה" במשך עשרים ושבעה פרקים היא ממשיכה להוציא "קלפים טובים" פרק אחר פרק, כאשר כל פרק הוא או תחילתו של מהלך חדש, או המשכו של מהלך - אשר לפעמים הצופה עצמו צריך להבין (ומדי פעם אך ורק לנחש). קרב הגאונים של Light וL נעשה בצורה מצויינת, הוא מלווה בדמויות משניות אשר כל אחת מהם מתפתחת (פיתוח הדמויות הנה נקודה חיובית מאד במיוחד בפרקים לאחר פרק 27) בהתאם לארוים הקורים מסביב - לכל דמות משנית יש תפקיד מרכזי מאד בעלילה , וכל אחת תורמת את שלה באופן זהה לאחרות. עומק העלילה, הצורך לחשוב בה,הפאן המעט פסיכולוגי שבה (יש כאלו אשר יגידו הרבה) ולפעמים גם הצדדים ה"נוראים שבה" הם מה שהופכים אותה לכה מיוחדת וקולעת למטרה- אך בו בזמן מותאמת לגילאים מעט יותר מבוגרים (ולכן כתבתי כי מומלץ לראות לפחות מגיל 13, ובמידה ואתם לא רוצים לחכות, שימו את הסדרה בצד, ראו אותה בגיל מבוגר יותר והבינו את כוונותי).

לא רק העלילה נעשית בצורה חכמה, אלא גם האנימציה שלה - הציורים, כהים ואפלוליים מאד, מושקעים עד הפרט האחרון - מהציורים של "החברה" של Light (שיער בלונדיני "טהור", טיפשות ותמימות, אך בכל זאת לובשת בגדים אשר מסגירים את הצד האפל שבה, או למשל הקמטים על פניו של אביו של Light ועוד...) האווירה הכוללת של הציורים מוסיפה למתח, לאפלוליות של הסד'רה, לעלילה כולה, ובמיוחד כפי שכבר אמרתי לפיתוח הדמויות. הדמות של L אשר מצויירת כאדם לא סטנדרטי, מוזר, שערו כחול והוא שונה לחלוטין מהחברה הנורמלית הסובבת אותו - והפכו המוחלט - Light אשר נראה כאחת מהדמויות הנורמליות ביותר שאפשר לצייר, ושוב אוסיף ואפרט, שאותה השקעה אשר נעשתה בציור הדמויות הראשיות נעשתה גם בדמויות המשניות, ובציורי הסביבה. אומנם הציור נעשה בצורה כמעט מושלמת, יש פעמים בהם יוצרי הסדרה (יותר נכון מאיירי הסדרה) החליטו להחליף סוס מנצח - אלו הרגעים בהם יש שימוש של גרפיקה ממוחשבת (בעיקר במרדפי מכוניות) - הגרפיקה הממוחשבת יפה מאד, אך לרוב אינה מתאימה כלל לאווירה הכללית ויוצרת הרגשה כאילו מדובר בסדרה אחרת, ואת האמת, שלאחר כזאת איכות ציור מעולה במהלך כל הסדרה - צרם לי לראות את האיורים הממוחשבים- גם אם הם מעטים.
גם בקול, יש את העליות והמורדות שלו - וגם פה, יש יותר עליות ממורדות, דווקא במקרה זה המורדות מורגשות מהרגע בו אתה מתחיל לראות את הסדרה- שיר הפתיחה (יסלחו לי חובבי הMetal) אשר דומה בעיקר למגוון של צעקות, מעט קללות, אנימציה מעט מחורבשת שנראה כאילו נאספה מהטיוטות של המציירים, וכן שיר ברמה ירודה מאד שלא מתאים כלל לאווירת הסדרה הנבנית (ויותר מתאים לסדרת אקשן), לעומת זאת, איפה ששיר הפתיחה טועה - משך הסדרה מכפר, 20 דקות של מוזיקת רקע, לפעמים לא מורגשת, ולפעמים היא זו אשר גורמת ללב שלך לדפוק במתח נוראי, ונעצרת בפתאומיות ממש לפני הפרק הבא, או לפני המהלך הבא - מוזיקה שמלווה באפלוליות, צלילים נמוכים, כינורות, ובסך הכל מוזיקה אפלה ומותחת בו בזמן.

ועכשיו, כשסיימתם לקרוא את דעתי הכללית על משחק השחמט המופלא הזה, נותרה בי רק שאלה אחת - למה אנחנו צריכים שני משחקי שחמט - כשהראשון היה כל כך מושלם? (או במילים אחרות... למה להרוס?) - אפרט. העונה הראשונה הנה עילוי מכל הבחינות שציינתי, בדגש על העלילה המיוחדת המתח, ובמיוחד הדבר אשר מבדיל אותה לבין ה"עונה השניה"- האנושיות של הדמויות. אומנם הדמויות מצויירות כגאונים - אנו מסוגלים לעקוב אחר קו מחשבה מסויים שלהם, הם אומנם גאונים אך הם פורסים את המוח שלהם לפנינו, אנו מזדהים, חושבים איתם, ונדהמים כל פעם מחדש - העונה הרשאונה מסתיימת בגאוניות כפי שהיא התחילה, פרקים 26-27 ("סיום עונת L") הנם פרקים מעולים, הם סוגרים את משחק השח הזה בניצחון (לא אגיד למי!!) וכך הוא גם צריך להסתיים.
למרות שלא ביקשנו משחק שח נוסף, קיבלנו אחד, קצר יותר, והרבה פחות אנושי, זוי החולשה היחידה של הסדרה. שלא תבינו לא נכון - העונה השניה מעולה בפני עצמה, כל מה שכתבתי למעלה בנוגע למתח, חוכמה, עלילה, ובמיוחד לפיתוח דמויות תקף לגבי פרקים אלו - ולמרות זאת, העונה השניה פחות אנושית, הדמויות פחות אנשויות - דמויות הרקע (למשל השוטרים של Light) אינן משחקות תפקיד מרכזי (חוץ מהפרקים האחרונים) - ונכנסות לנו 2 דמויות ראשיות חדשות- שזה פי 2 פיתוח הדמויות הנדרש - בחצי מהפרקים (ולכן הדמויות הראשיות של Near וMello אינן מתפתחות - לא בדומה למי שקדם אותם). מעבר לכך, הדמויות החדשות מתאפיינות גם הן בגאונות - אך אנו לא נפרסים לקו המחשבה שלהם ולפעמים (ספציפית במקרה אחד) נוצרה לי הרגשה ש"נעשה מהלך" שמתבסס על אינטואיציה - דבר שגורע מאיכות המחשבה של יוצרי הסדרה.

שלא תבינו לא נכון, איני משמיץ את עשרה הפרקים האחרונים, אני פשוט אממין שהם לא הוסיפו והוטיבו לסדרה - למרות שהם שמרו על סטטוס קוו טוב מאד- ואפילו מצויין.

לסיכום,
כפי שבטח כבר הבנתם מהסיקור שלי (שארוך ביותר מהרגיל - היות ואני נלהב והכל בשל אצלי בראש)
אני יצאתי מרוצה (ואני קטנוני!) אני בתקווה שהעלילה, המוזיקה , והאנימציה ייתנו דוגמא לסדרות אחרות בג'אנר המתח. למרות שזה נשמע מפי כי הסדרה הנה 10 - בכל זאת אסרב לתת ציון כזה, בגלל הפישולים הקטנים מהצד שהזכרתי במהלך הסיקור (מה לעשות - אף אחד לא מושלם... אבל יש כאלה שמתקרבים לזה! ).
אז...

קול: 9 (על מוזיקה כזאת מבחילה בהתחלה אני לא יכול שלא להוריד נקודה, ושוב ייסלחו לי מעריצי הgrowling).
אנימציה: 9.5 (לאלו מכם שאוהבים תוספות של אנימציה ממוחשבת פה ושם שיעלו ל10).
עלילה: 10+ (אני יודע שהפלוס הזה לא שווה כלום... אבל רציתי להבהיר נקודה).
סה"כ: 9.5

מילות סיום:
לאלו מכם שהגיעו עד הסוף בסיקור הזה, תודה שקראתם, במידה וראיתם את הסדרה אני מקווה שנהנתם ואשמח לדעת את תגובתכם - גם על הסדרה וגם על הסיקור, אם לא ראיתם, אני אישית ממליץ שתראו - גם אם זה לא הג'אנר שלכם.
תודה רבה על הממלצה הזאת (קיבלתי את הממלצה ממכם פה בפורום).
ושיהיה סוף שבוע נעים מאד,
ארז.

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה