 |
20-08-2007, 17:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.07.07
הודעות: 258
|
|
|
המשך..
לגבי חוק עם יש חוק ביטוח:
חוק חוזה הביטוח שנחקק בשנת 1981, מגדיר חוזה ביטוח כחוזה בין מבטח למבוטח, המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם בקרות מקרה הביטוח תגמולי ביטוח למוטב.
להלן יוסברו המושגים הנוגעים לעניין:
חוזה- כמשמעותו בחוק החוזים חלק כללי (משנת 1973), הנו הסכם בין שני גורמים, שנכרת בדרך של הצעה וקיבול. במקרה של חוזה ביטוח- המציע הנו המועמד לביטוח. הניצע הוא המבטח. ההצעה עוברת תהליך של קיבול ע"י המבטח ובסופו של תהליך זה מתקבל המועמד לביטוח לתכנית ביטוח בתנאים רגילים, או בתנאים מיוחדים. במקרה האחרון, מוציא המבטח דף תנאים מיוחדים עליו אמור המועמד לביטוח לחתום על מנת להתקבל לביטוח. במקרה זה- היוצרות מתהפכות והמבטח הופך למציע בעוד המועמד לביטוח הנו הניצע. (לדוגמא, אדם שסובל מבעיות גב והמבטח מוכן לקבלו לביטוח אבדן כושר עבודה, בהחרגת הבעייה הקיימת, חייב המבטח לנסח דף תנאים בו הוא מפרט את ההחרגה או התוספת לדמי הביטוח שהוא דורש על מנת לכסות את הבעייה הקיימת, ועל דף זה חייב המועמד לביטוח לחתום אם ברצונו להתקבל לביטוח בתנאים האמורים).
פוליסה- מסמך חתום ע"י המבטח, המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם, אלא אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא מוציאים פוליסה.
תנאי/סייג לחבות המבטח- לעיתים המבטח מגדיר תנאים מיוחדים או סייגים שבכפוף להם הוא מוכן לקבל את המועמד לביטוח לתכנית הספציפית. אלו יכולים לנבוע ממצב בריאותי לקוי של המועמד לביטוח טרם כניסתו לתכנית, מסיכון גבוה מהממוצע של הנכס המבוטח או של האדם המועמד לביטוח עקב מקצוע מסוכן, תנאים סביבתיים מיוחדים (למשל- נכס הנמצא בסמוך לתחנת דלק), תחביבים המוגדרים מסוכנים וכיוצ"ב. חוק חוזה ביטוח אינו מחייב מבטח כלשהו לקבל עסקה כלשהי לביטוח אך מדגיש כי במידה והמבטח מגדיר תנאי/סייג לקבלת העסקה לביטוח, הוא מחוייב לפרט במסגרת הפוליסה בהבלטה מיוחדת את התנאי/הסייג האמור. במידה ולא יבליט את התנאי/הסייג, לא יהיה המבטח זכאי להסתמך על התנאי/הסייג בקרות מקרה הביטוח, ואז יחוייב ע"פ דין לשלם למוטב את תגמולי הביטוח גם אם נבע מקרה הביטוח מהסיבה שהוחרגה /הותנתה בפוליסה.
דמי ביטוח- משמעותם פרמיה . הפרמיה יכול שתהיה משולמת ע"י המבוטח באופן חד פעמי, חודשי, חצי שנתי, רבעוני או שנתי, לפי תנאי התכנית בה הוא מבוטח.בדף תנאי הפוליסה מוגדרים המועדים המדוייקים לתשלום הפרמיה. אי- תשלום פרמיה במשך פרק זמן מסויים המוגדר בפוליסה יכול שיגרום לביטולה של הפוליסה ולביטול כל זכויות המבוטח/המוטב הנובעות ממנה.
מצורפות לפוליסה- אם נזכרה בחוזה הביטוח תשובה שהשיב המבוטח בתגובה לשאלה שהוצגה לו ע"י המבטח- חייב המבטח לצרף את התשובה לפוליסה. באם לא עשה זאת- לא יוכל המבטח להסתמך על תשובתו של המבוטח בקרות מקרה הביטוח.
מתן העתקים- המבטח חייב למסור העתק של הפוליסה והמצורפות לפוליסה למבוטח ולמוטב, לפי דרישת המבוטח ועל חשבונו. (מדובר על העתקים שעשוי לבקש המבוטח לבקש תוך כדי תקופת הביטוח. דף הפוליסה המקורית יועבר למבוטח עם כניסת הביטוח לתוקף).
חובת הגילוי- המבוטח חייב להשיב תשובה מלאה וכנה לדרישת המבטח על כל שאלה בעניין שהנו מהותי לכריתת חוזה הביטוח. מהותי- משמעותו עניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לקבל לביטוח את המועמד, אם בתנאים רגילים או בתנאים מיוחדים (תנאי/סייג) . הסתרה במרמה מצד המועמד, בעניין מהותי- דינה כדין תשובה שאינה מלאה וכנה.
תוצאות אי- גילוי- במידה והשיב המבוטח תשובה בלתי מלאה וכנה לשאלת המבטח בעניין מהותי, רשאי המבטח לבטל את הפוליסה תוך 30 יום מרגע שנודע לו על כך (ובמקרה שטרם קרה מקרה הביטוח), וזאת בהודעה בכתב למבוטח. במידה ובוטלה הפוליסה מכח סעיף זה- המבוטח זכאי להחזר הפרמיה בגין התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח. המבוטח לא יהיה זכאי להחזר כאמור אם הוכח כי פעל בכוונת מרמה בעת מתן התשובה כאמור למבטח.
אם קרה מקרה הביטוח לפני שהתבטל הביטוח מכח הסעיף הזה, המבטח יחוייב בתשלום תגמולי ביטוח מופחתים , ביחס שבין דמי הביטוח שהיה המבטח דורש לו ידע את המצב לאמיתו, לבין דמי הביטוח המוסכמים. במידה והמבוטח נהג בכוונת מרמה או במידה ומבטח סביר לא היה מתקשר כלל בחוזה ביטוח עם המבוטח לו ידע את המצב לאמיתו- יהיה פטור המבטח כליל מתשלום תגמולי הביטוח.
אם לא מדובר על מצב בו נהג המבוטח בכוונת מרמה, יהיה חייב המבטח בתשלוםתגמולי הביטוח אם ידע המבטח את המצב לאשורו לפני שנחתם חוזה הביטוח, למרות תשובתו של המבוטח או שהמבטח בשאלתו גרם לכך שהתשובה של המבוטח לא היתה מלאה וכנה (לדוגמה:שאלה שלא נוסחה כראוי או נוסחה באופן כללי מדי), או במידה והעובדה שעליה ענה המבוטח תשובה שלא היתה מלאה וכנה , חדלה להתקיים לפני קרות מקרה הביטוח, או שאין לעובדה זאת קשר למקרה הביטוח, לחבות המבטח או להיקף החבות. (כלומר, לדוגמא: אם סבל המבוטח מבעיית גב ולא הצהיר עליה כיון שהמבטח לא שאל טרם כריתת החוזה שאלה ספציפית לגבי מצב גבו של המבוטח, קרה מקרה ביטוח ונגרם אבדן כושר עבודה אך עקב כריתת ידו של המבוטח, ללא קשר למצב גבו- יהיה חייב המבטח בתשלום דמי הביטוח).
תקופת הביטוח- אם לא הוסכם אחרת, מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת החוזה ומסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה האחרון. הביטוח ייחשב כממשיך אם הודיע המבוטח למבטח בכתב 30 יום לפני תום תקופת הביטוח המקורית על רצונו להמשיך את הביטוח והמבטח לא הודיע למבוטח בכתב תוך 15 יום מיום בקשתו על סירוב. במידה והוסכם בין הצדדים מראש על חידוש אוטומטי של חוזה הביטוח, יוארך החוזה בתם תקופה לתקופה נוספת, הזהה לתקופה המקורית .
במידה ולא הוסכם על תקופה- רשאי כל צד לבטל את החוזה בהודעה בכתב לצד השני. באם ביטל המבטח את הביטוח ביוזמתו- זכאי המבוטח להחזר חלק הפרמיה היחסי ששילם בגין התקופה מיום הביטול ועד תם התקופה
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
