23-08-2007, 09:32
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 29.04.07
הודעות: 926
|
|
|
מריאל מצאתי משהו יפה שלך
למה שלא יכנס לספר?
אני סוכנת. רציתי לספר את סיפורי. לא איכפת לי לדבר בפורום – אני ממילא הולכת למות. חוץ מזה, מישהו בטח כבר ידאג למחוק את האשכול הזה.
היינו במשימה. היינו צריכים לתפוס איזה מבוקש שכבר שנתיים אנחנו לא מצליחים לתפוס. הייתי בעמדה שלי. שכבתי בין השיחים. משום מה הוא בושש לבוא. הסתכלתי בשעוני. פתאום אני מפנה את ראשי, ובין השיחים במרחק לא רחוק ממני אני רואה גבר גורר ילד קטן ומפוחד, מטיל אותו על הריצפה, נשכב עליו, מניח את כל כף ידו על חזהו של הילד, שלא יזוז, ביד השניה מתחיל לפתוח את מכנסיו במהירות, אלהים ישמור! הוא הולך לאנוס את הילד! אני חייבת להציל אותו! נטשתי את העמדה שלי ורצתי. נשבעת לכם שרציתי לשסף את גרונו של הגבר מרוב כעס, והיו לי הכלים, אבל לא עשיתי זאת. רק הממתי אותו והנחתי לו ליפול ארצה. פניתי אל הילד במהירות: "ילד, אתה בסדר?" ראיתי שברוך השם לא קרה לילד כלום. הוא היה מפוחד, בהלם, לא היה זמן, הילד חייב לעוף מפה. זה מסוכן לו להשאר שם – יהיו יריות. "ילד, תברח!" "תברח!" לא יכולתי להשאר איתו, הייתי חייבת לחזור לעמדה שלי. אין זמן לחכות עד שהוא יקלוט, הייתי צריכה לגרום לרגליים שלו לזוז. תפסתי אותו בכוח, העמדתי אותו על הרגליים, בדיוק כמו בובה, נתתי לו יד והתחלתי לרוץ קצת ולהריץ אותו. "תברח!". אח"כ, כשראיתי שכבר הרגליים שלו זזות מעצמן, עזבתי את היד שלו וצעקתי לו: "תברח!"
חזרתי בריצה לעמדה שלי, אבל המבוקש שלנו כבר ברח. בגללי.
שעה אחרי שחזרנו לבסיס שלנו האחראי שלי קרא לי. הוא הביט בי במבט קר כקרח ואמר לי שבגללי איבדנו את המבוקש. לא הייתי צריכה להציל את הילד. מזה הייתי צריכה ללמוד לשלוט ברגשות שלי ולהבין עדיפות מהי. חוש הצדק והמוסר שלי מהווה רועץ. הם לא זקוקים לי יותר. החליטו על חיסולי. אני הסתכלתי בו ולא האמנתי למשמע אוזני! דמי קפא. אני חושבת שבא לי להקיא. הייתי צריכה להניח לילד להאנס?
לא היו לי מילים להגיד לו.
לקחו לי את כל הנשק שהיה ברשותי. אצלינו, כשרוצים לחסל אחד משלנו לא עושים זאת ישירות. עושים את זה באכזריות: משחררים אותו לעולם החופשי, חסר הגנה, שיחיה את החיים שלו עד כמה שיספיק. הוא משמש מטרה עבור סוכנים צעירים חסרי ניסיון. אתה לא יודע מתי זה יקרה. או שאתה מת או שאתה משתגע מפחד ומאושפז בסופו של דבר. מסתכל כל הזמן מעבר לכתף, חסר הגנה וכלים, חושש מכל רעש קטן, מכל דלת חורקת. כך או כך אתה מאבד את החיים שלך.
אני לא מצטערת על מה שעשיתי.
סיפור מצויין!
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
