בס"ד

פרשת כי תצא



רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

מובא בגמרא (שבת ל שרבה לפני שהתחיל את השיעור היה רגיל לומר מילתא דבדיחותא (דבר מצחיק) לשמח את התלמידים. בעקבות זאת פתח הרב נבנצל שליט"א את דרשתו בסיפור הבא: בעיר אחת היה אדם מיוחד מאד שמוכר לכולם כגנב. לקראת הימים הנוראים שאלו אותו: ידוע שבימים הנוראים אנשים מתפללים על פרנסתם. החייט מתפלל שהקב"ה יֶזַמן לו הרבה אנשים שרוצים לקנות חליפות חדשות. החקלאי מתפלל שהקב"ה יוריד גשמי ברכה כדי שהיבול שלו יהיה מוצלח, החנווני מתפלל שהלקוחות יערכו את קניותיהם בחנותו, אבל אתה הרי מתפרנס מגניבות, על מה אתה מתפלל בימים הנוראים?

והגנב ענה: תפילתי היא שכל מי שנגזר עליו חיסרון כספי גדול (קרי גניבה) אני הוא זה שיהיה השליח לבצע את הגזרה!!!

לכאורה מדובר כאן בצדיק נסתר, בן אדם זה לא רוצה לגנוב סתם אלא רק ממי שנגזר עליו שיגנבו ממנו, גנב זה רוצה להיות שליח ההשגחה העליונה להוציא את הגזרה מהכוח אל הפועל.

אבל האמת היא שכל אחד יודע שכוונה זו פסולה מכל וכל. והראיה לכך, שהתורה אומרת: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ " (דברים כ"ב, ח') ניסוח הפסוק קשה להבנה, "יפול הנופל"? היה צריך להיות כתוב ייפול האדם!! אומרת הגמרא: (שבת לב.) "ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל" דהיינו שבכל מקרא אדם זה ייפול, אם לא מהגג שלך מהגג של מישהו אחר או מגשר או בניין. אם כן למה חייבה התורה לבנות מעקה למנוע את נפילתו? (הרי ממילא הוא ייפול!!) "אלא שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" (שם) כלומר: למרות שנגזר על אותו אדם ליפול ולמות "אע"פ כן לא תתגלגל מיתתו על ידך" (רש"י דברים שם) אתה לא צריך להיות השליח להוצאה לפועל של גזר הדין. כמו כן לגבי רכושו של האדם: גם אם נגזר על מישהו חיסרון כלשהו, לא אתה הוא זה שצריך להיות השליח לבצע הפסד זה.

את הרעיון הזה לומדים במשנה (אבות ב'-ו') אף הוא (הלל הזקן) ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: "על דאטפת אטפוך" "על שהיית מלסטם את הבריות ומציפן בנהר - הציפוך בנהר" (רש"י שם) "וסוף מטיפיך יטופון" "אותם שהציפוך יהיו גם כן מתים באותה מיתה" (שם) דהיינו: ברור לנו שהנרצח היה חייב מיתה (אחרת לא היו מצליחים להטביע אותו) ואע"פ כן את מי שרצח אותו ידונו באותה מיתה.

יוצא אם כן מדברי הגמרא הנ"ל שגם אם נגזר על אדם ליפול ולמות ח"ו, גזרה זו לא חייבת להתקיים דווקא מגג מסוים, הרבה שלוחים למקום; יכול ליפול מגג אחר או לתוך בור וכדומה. והסיבה היא מפני שיש דין כללי ויש דין פרטי. הדין הכללי הוא שנגזר על אדם פלוני שייפול וימות, אבל הדין הפרטי, דהיינו: מאיפה אדם זה ייפול, לא בהכרח נגזר עדיין. לכן חובה על כל אחד לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת שהנפילה לא תהייה מהגג שלו.

על פי זה אפשר להבין את דברי הגמרא (ר"ה ט"ז.) האומרת שהאדם נידון בראש השנה. ובהמשך אומרת שהאדם נידון בכל יום. וההסבר הוא כפי שאמרנו: הדין הכללי הוא בראש השנה אבל הפרטים יכולים להשתנות כל רגע, לכן הדין הוא יום יום.

למשל: אם בראש השנה, בזמן הדין, ישראל לא היו זכאים ופסקו להם גשמים מועטים בשנה המתחילה, אבל בהמשך תיקנו את מעשיהם וחזרו בתשובה, מצד אחד להוסיף להם, אי אפשר (שהרי כבר נגזרה הגזרה) אלא שהקב"ה מוריד את מעט הגשמים שפסק להם בדיוק במקום הנצרך: בשדות תבואה ופירות וכו'. וגם מצד שני, אם ישראל היו צדיקים גמורים בראש השנה ובעקבות זאת פסקו להם גשמים מרובים אבל בהמשך קלקלו את מעשיהם, אמנם אי אפשר להפחית מכמות הגשמים שנגזרה להם אבל הקב"ה יוריד אותם במקומות שלא מועילים לאף אחד כגון: במדבר או בים וכד'.

הרי לנו שיש דין כללי שהוא בראש השנה - יום הדין, ויש דין פרטי שהוא יומיומי שהוא מי שיקבע בסופו של דבר איך יצא לפועל הדין הכללי.

אמנם מובא בגמרא (שם) "יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין", ובכל זאת אחרי שנגזרה הגזרה הרבה יותר קשה לשנות אותה, יותר קל להשפיע על גזר הדין בזמן בדין הכללי.

אם למשל רואים שמכונית נוסעת במהירות ועומדת לדרוס ילד ח"ו, אם היינו יכולים לרוץ ולמשוך את הילד ולהצילו- מה טוב (כמובן שאסור לאדם לסכן את עצמו יותר מדיי במקרים שכמעט ברור לו שלא יצא בחיים מהאירוע) אבל אם לא ניתן להצילו, לפחות חייבים לצעוק בכל כוחנו בשביל לנסות לגרום לילד שיזוז הצידה או לנהג שיעצור.

כמו כן בנידון דידן: אם אנחנו רוצים לבטל את הגזרות הקשות והרעות, עכשיו זה הזמן לזעוק, עכשיו זה הזמן להתפלל שלא יהיו תאונות דרכים, לצעוק על מנת לעצור פיגועים או שיגור טילים, להתחנן לפני בורא עולם שיאיר את עיניהם של מנהיגנו לבל יטעו בהחלטות גורליות לעם ישראל כפי שאכן קרא כמה פעמים, למשל: לפני שנתיים עם גירוש אחינו שבגוש קטיף, שעד היום מסתובבים משפחות שאין להם מקום מסודר, ילדים מחוץ למסגרת מתאימה.

הקב"ה עשה איתנו חסד גדול בזה שנתן לנו חודש שלם, מתוק מדבש, בשביל להתכונן לקראת הימים הנוראים. חודש אלול, אני לדודי ודודי לי, מיועד לחזק את הקשר בייננו לבין אבינו שבשמים. זה הזמן שהקב"ה נמצא קרוב מאד, לכן אומר הנביא: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"(ישעיה נה' ו') אם לא ננצל את הימים האלה כראוי הם יכולים להפוך לקטגור שלנו ח"ו.

עלינו להתחזק בתפילה ליושב שמיים בימים אלו של סליחות על מנת שיגזור עלינו ועל כל ישראל גזרות טובות ישועות ונחמות אמן.

_ָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִמים. ת, כמספר בניוול הרגיל שהרי אמרו חז אנשים ונשים למערכה ומי לא וכ



שבת שלום יצחק חלבה





לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה

לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm