26-08-2007, 00:04
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 9,114
|
|
זה מזכיר לי סיפור שהראה נראה לי בפשיסחא או קוצק (עיירות פולניות).
לצערי אני לא זוכר את הפרטים, אבל בכל זאת אשתדל לכתוב את הזכור לי.
פעם קיבל האדמו"ר מצאנז (שהיה בעיירה צאנז) עדות משני יהודים שהעידו כי היו בר"ה בפשיסחא (כפי שציינתי לעיל, אני לא בטוח בכל מאת האחוזים בשמות המקומות, אבל למיטב זכרוני זה התרחש בפשיחסא או קוצק והעדות התקבלה בצאנז) וראו שכלל לא התפללו, אלא רק למדו ותקעו בשופר.
כמובן שבאותה תקופה לא היו יותר מדי אמצעיים ליצירת קשר, וודאי שלא מסרים מידיים, ולכן רק לאחר זמן מאד רב, אולי אף מספר שנים, התברר האמת.
באותו ביהכנ"ס, התפללו את התפילה מאד מוקדם וגם תקעו בשופר, הבעיה היתה שהתעוררה שאלה בענין התקיעות והיה חשש שהתקיעות לא היו כשרות, לכן נשארו כולם ללמוד, האדמו"ר נכנס לחדרו לעיין מה הנידון בענין התקיעות. בינתיים, נכנסו האורחים לבית הכנסת, ראו שכולם לומדים וחיכו לתחילת התפילה. לאחר זמן מה הוברר שצריך לתקוע שוב. בעל התוקע תקע שוב את התקיעות ולאחמ"כ הלך כל אחד לביתו (או שהמשיכו ללמוד ולאחמ"כ הלכו, בכל אופן כמובן שלא התפללו שוב).
האורחים שראו שרק לומדים ותוקעים בשופר, זכר לתפילה הם לא ראו, לדעת שהתפללו מוקדם הם לא ידעו [וכל הכבוד להם שהם לא דיברו בבית הכנסת או אף כל החג (יש העושים תענית דיבור, בעיקר בחגים מסויימים) ואולי לכן לא שאלו אי מי מהאנשים מתי התפילה אם בכלל...], העידו שהם במו עיניהם ראו שמהבוקר לא התפללו.
לכן לעתים צריך להכיר את מנהגי המקום ולראות את התמונה המלאה, לפני שנחשוד ביהודים כשרים בדברים בסיסיים.
וכמו שכתוב בהודעה זל זיו מעלי, יתכן שהם לא היו באמצע התפילה.
|