צ'י קונג
הצי' קונג היא שיטת תרגול סינית קדומה, המיועדת להזרים מחדש את האנרגיה הטמונה בגופנו. הצ'י קונג משפר את הבריאות ואת איכות החיים. מאמר ראשון מבין שלושה
מה שבמשך מאות שנים היה טוב לסינים המתאמנים בתרגילי הצ'י קונג, טוב עכשיו גם לרבים בעולם המערבי, הנסחפים אחר האפשרות לשפר את בריאותם ואת איכות חייהם באמצעות הרפואה האלטרנטיבית. כיום, הצ'י קונג נפוץ ופופולארי מאד בסין ומשערים כי שמונים מיליון סינים מתאספים מדי בוקר בפארקים הציבוריים לאימונים משותפים. במשך מאות שנים מתאמנים הסינים בתרגילי הצ'י קונג כדי למנוע מחלות ולרפאן, אך מפגשים אלה מספקים גם רקע תרבותי וחברתי מהנה לחיי היום יום. במרכזי יום ברחבי הארץ כבר מצאו את הצ'י קונג כמשפר בריאות משמעותי וזקנים רבים נהנים מן הפעילות.
תרגילים פסיכו-פיזיים
המושג צ'י קונג מיוחס לאותה אנרגיה טבעית, אנרגיית החיים, הזורמת במעגליות בתוך הגוף ומזינה אותו. מאחר שהמונח "קונג" פירושו עבודה, טיפוח או כישרון, מתואר הצ'י קונג באופן הנכון ביותר כתרגילי אנרגיה, המזרימים את אנרגיית החיים הפנימית של הגוף, מאזנים וממריצים אותה.
הצ'י קונג, כשיטת מדיטציה בתנועה, מבוצע בדרך כלל בתנועות רכות, עגולות ונמתחות. אפשר לבצעו אפילו בזמן עבודה, ישיבה או שכיבה, תוך שימוש בטכניקות נשימה מיוחדות, המאפשרות לגוף לאסוף את סוגי האנרגיות שבו, למקדן או לפזרן כרצוננו. תרגילי צ'י קונג מיוחדים מיועדים לטיפול במחלות נפש, במחלות לב, בחוסר שינה, בבעיות אורטופדיות ובקוצר נשימה. בתרגילי הצ'י קונג משולבים תפיסות, שימושים ומושגים, שאחדים מהם זרים לאופן החשיבה המערבית והם פותחו במשך מאות שנים בסין על ידי נזירים מלומדים ואומני לוחמה.
צ'י קונג וכל השאר
הטאי צ'י והצ'י קונג מקורים בסין והם אחים. הטאי צ'י היא אמנות לחימה, לכן כל תנועה בתורה היא של מגננה או מתקפה. מטרת התנועה בצ'י קונג היא טיפוח הבריאות הפועלת על פי כללי הרפואה הסינית. שניהם משפיעים על הגוף ועל הנפש, אך מדגישים מגמה שונה בזרימת הצ'י בגוף. מבצעים את תרגיליהם בעיקר בעמידה ובהליכה. לעומתם היוגה, שמוצאה בהודו, מדגישה את ה"אסנה" (תנוחה) ומטרתה להתמיר את החומרי לרוחני על ידי תנוחות גוף שונות. היוגה מונחית על ידי מפת צ'אקרות, שהם מרכזי אנרגיה מדורגים בכיוון מעלה, מעצם העצה ועד לקודקוד. הצ'י קונג מונחה על פי מפת "מרידיאנים" שהם נתיבים הפרוסים כרשת על כל הגוף, המאפשרים זרימה לכל הכיוונים. היוגה, אם כן שואפת למיקוד ולרוחניות בעוד שהדגש בצ'י קונג הוא על תנועה וזרימה.
אין כאן שאלה של כיצד להגיע לתוצאות של שכלול היכולת כמו בספורט הישגי אתגרי או כיצד להביא את הגוף לכושר ביצועי של סגנון מחול ספציפי. המטרה בצ'י קונג היא לאפשר לגוף לצמוח ולהתפתח בתוך נתוניו הטבעיים, אך לא פחות חשוב, לוסת פעולתם של האברים הפנימיים על ידי התודעה. לפי עקרון זה, נקבעו כללי התנועה הייחודיים והשיטתיים לבריאות הגוף, לשלוות הנפש וללחימה במחלות.
מזון לגוף
במרכז עומד הצ'י (אנרגיה בסינית) - האנרגיה המזינה של הגוף, אנרגיית החיים הפנימית, אשר נעה לאורך המרידיאנים (ערוצי האנרגיה) המשויכים לעתים לנתיבי מערכת העצבים. על אף שזרימת הצ'י הנה תכונה טבעית של כל גוף בריא, טיפוח הצ'י וזרימתו המכוונת, יכולים להביא לשיפור ניכר בבריאות, בעיקר במערכת החיסונית, בשכלול היכולת הגופנית ובהבטחת יציבות נפשית.
העמקה אל נבכי קסמו הייחודי של הצ'י קונג חותרת להבנת הסיבות והייעוד של התרגילים ה"משונים" הללו. דוגמה אחת לסדרת תרגילים היא זו המושתתת על תנועות של חמש חיות: הדוב, הצבי, הנמר, הקוף והעגור. שיטה המתבססת על הגישה שלאדם חמש מערכות יסוד בגופו, וכדי להגיע לשלמות בריאותית, עליו לפתח את כולן. התבוננות בדרך הישרדותם של בעלי חיים אלה וחיקויים פותחים פתח לשימוש נכון בריכוז ובנשימה מודעת, לצורך יציבה נכונה, עידון ורכות בתנועה.
נשימה וחשיבה
השליטה והזנת הגוף בצ'י מושגות על ידי חזרה מתמדת על תרגילי נשימה מבוקרת ותרגילי ריכוז מחשבה. מהי הזיקה בין השניים? מדוע נתנו הסינים הקדמונים משמעות כה רבה לנשימה? שתי מערכות עצבים עובדות בגופנו, זו הרצונית וזו האוטונומית. במערכת הרצונית ניתנת לנו שליטה מוחלטת, בכיווץ כף היד לדוגמה. הפעולה מתבצעת לאור החלטה המתרחשת במוחנו. לעומתה, המערכת האוטונומית פועלת ללא התערבותנו על ידי "מחשב" שכביכול הוטבע מראש במוחנו, ואין לנו שליטה ברורה על פעולותיו, כדוגמת פעולת המעיים או דופק הלב. במערכת הנשימה, שהיא חלק מהמערכת האוטונומית, יש לנו אפשרות לשלוט באופן יחסי הרבה יותר מאשר בשאר המערכות. בכך נוצר גשר לשליטה במערכת האוטונומית.
דומה כי נתונים אלה נוצלו על ידי הסינים הקדמונים, בשעבדם את מערכת הנשימה לצורך חדירה לתחום ש"הבורא לא הפקיד לחלוטין בידינו". בשימוש מיומן בצ'י קונג, הדמיון הופך למציאות, והמחשבה לפעולה. באופן מעשי, הנשימה משמש כמשאבה ומרכז הכובד של גופנו (באזור הטבור) משמש כמפוח שממנו מונע הצ'י לאחר הרפיית כל הגוף. המחשבה ממקמת את עצמה באזור הטבור, ומשם משפיעה על התנהגותנו. הצ'י קונג איננו דומה לתרופה הפועלת מיד. בדומה להרתחה איטית של סיר מים, חייב אימון זה להיות ממושך, עקבי ודורש סבלנות ועקשנות - אך התוצאות מפתיעות.
שומרי משקל
בסין נמצא שהצ'י קונג מביא להרגעת העצבים על ידי איזון חמישה הריגושים והכנסתם לפעולה מבוקרת. איזון זה משפיע ישירות על תפקוד מערכת הנשימה ועל קצב זרימת הדם וחילוף החומרים. תרגילים אלו ידועים כמביאים לשיפור ניכר במערכת העיכול. הם מגרים את פעולת הקיבה, ובכך גורמים להפרשה של מיצי הקיבה ולהאצת המטבוליזם בגוף כולו. לכן, הם רכשו מוניטין כתרגילי הרזייה.
האימון בסדרות תרגילים מיוחדות, המותאמות לתדר העונה, מפעיל וממריץ תהליכים דינמיים, הדורשים ממערכות הגוף להגיב בהרמוניה לטבע. בכך נשמרת בריאותו, רעננותו וחידושו של הגוף "בדרך הטבע".
כל הזכויות שמורות לאילן קשתי
ולי על ההעתקה ועריכת הצבע

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הוא כולה רצה לשתף אותנו במידע.. אז במקום לדחות את זה תגיד תודה..

ד'א תודה רבה על המידע..

ועכשיו מישהוא שאל?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

...

והעתיק שוב ללא רשות חומר מאתרו של רועי...

דרושה חסימה (ניר, התשובה חיובית).

エラド