יש פציפיסטיים אמיתיים. זה לא חייב להפריע להם לשרת בצבא, או לפחות שרות לאומי.
פעם גם הפציפיסטים התגייסו והשתדלו להימנע מלחימה. זה עלול גם לגרום בעיות. כך המקרה של נ"ד ששירת בפלוגת המילואים שלי.
נ"ד, נקרא לו ניר דוגמני, הוא באמת בחור טוב. קיבוצניק אמיתי עם מוסר עבודה ודעות שמאלניות שאיתן בא גם מוסר מסוג אחר.
כשהגיע זמנו של דוגמני להתגייס לא היה ספק שהוא לא ישתמט מהצבא, אפילו לא ינסה לשרת כג'ובניק. הוא התגייס לחיל השריון ובסוף המסלול יצא לקורס מט"קים. כשסיים את הקורס וסירב לקצונה התחילה האינטיפאדה הראשונה. דוגמני השתדל להתחמק מלהגיע לפלוגות המסלול והמבצעיות כדי לא להישלח לשטחים, מהם סבר שיש לצאת כמה שיותר מהר, במקום זאת הוא נשאר עד סוף השרות הסדיר בתפקידי הדרכה בדרום.
כשהשתחרר בחר לעסוק בשני התחומים האהובים עליו: חינוך ובישול ועשה תואר שני בעבודה סוציאלית.
כשדוגמני הוצב למילואים הוא כבר לא יכל להתחמק מהטנקים לכן בחר להיות חפ"ש (חייל פשוט) ולא מפקד. הוא התייצב לכל שירות מילואים כשבאימונים הוא משמש כתותחן טנק (צלף מצויין) ובקווים ביהודה ושומרון ביקש תמיד לקבל תפקידים של "חוטב עצים ושואב מים", רק לא "לבוא במגע עם אוכלוסיה אזרחית". דוגמני בישל במטבח וניקה את המוצב, בחוסר ברירה הוא גם עלה לשמור, אך רק בעמדות המוצב, לעולם לא בסיור או, חלילה, במחסום.
לשאר החיילים הסידור היה נוח מאד. דוגמני הוא נשמה טובה שיודע לספר בדיחות ולשמור על ההווי ותמיד לקח על עצמו את המשימות שאף אחד לא רצה לבצע.
כך היה במשך למעלה מעשר שנים.
כשפרצה האינטיפאדה השנייה גוייסנו לקו בסביבות שכם. גם שם עבד הסידור הרגיל: כולנו טיילנו בגל"בים ובמחסום ודומני בישל, ניקה ונבח במגדלים. זה היה קו משונה כי גם כשירו עלינו לא ממש הגבנו (אלא אם סופרים ירי תאורות כתגובה), זו הייתה המדיניות של ישראל ושל צה"ל וגם אנחנו לא חרגנו.
חלפה שנה עקובה מדם שבה התחוללו הרבה מאד פיגועים. צה"ל קיבל אישור להגיב ויצא למבצע "חומת מגן". הגדוד שלנו גוייס ב"צו חריג" לגיזרת חטמ"ר אפריים. הפלוגה שלנו, על טנקים, נכנסה ויצאה מתוך כפרים ועיירות. "ביקרנו" בקלקילייה, בסלפית, בעזון, סניריה, ברוקין וא-דיכ ואפילו בפאתי שכם. ירינו מקלעים ופגזים. את "השירותים" נתנו לנו הפלוגות האחרות של הגדוד ויחידות סדירות. דוגמני נאלץ לעלות על טנק, כתותחן. אם הוא לא היה מתייצב חייל אחר היה מפדסיד את היציאות הבייתה.
וכך קרה שצוות 3 של הפלוגה, עם דוגמני כתותחן, נתן חיפוי לפעילות של פלוגה מגדוד נחשון בתוך קלקיליה. הפעילות הסתבכה. בתוך אחד הבתים שהפלוגה סרקה המתין מחבל נחוש במיוחד. הוא הרג את מפקד הפלוגה
רס"ן שלומי כהן. הפעילות המשיכה להסתבך בקרב חילוץ מאד לא מוצלח. טנק נוסף שלנו לא היה יעיל למקום ודוגמני נאלץ לירות.
בין הדמעות שזלגו מעיניו הוא הצליח לירות שמונה פגזים על בית אחד ושלושה על אחר כשכולן "מטרות" מדוייקות.
מאז חומת מגן דוגמני לא מגיע יותר למילואים. גם לא במלחמה לפני שנה.