 |
05-09-2007, 17:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.01.05
הודעות: 1,763
|
|
|
לכל מי שרותח כמו MONOCHROME
מידיעה התורנית על פגיעה בישראל שתי כתבות מעת ד"ר גיא בכור:
"
המצב שלנו מספיק מסובך עם איומים אמיתיים, עד כי אין צורך להמציא כל יום מחדש איומים נוספים. ואם מצב התקשורת קשה מבחינה כלכלית, מדוע שתתפרנס על חשבון הציבור האומלל שלנו, הנאחז בה כמו בגלגל הצלה? ואיך היתה מגיבה אמא קוראז' של ברטולד ברכט, למאמר שלנו היום: "אל תשמיץ את המלחמה. המלחמה מוכרת!"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gplanet.co.il/pictures/PAT_13/aro_left.gif]
מי ישמיד אותנו היום? על ז'אנר האימה בתקשורת הישראלית
הבנתי!
פושקש והאופי הישראלי
מאת ד"ר גיא בכור
איראן הולכת להשמיד את ישראל; האם ארצות הברית תיתן לאיראן להשמיד את ישראל? סוף המדינה היהודית; יש בריחה מהארץ; נסראללה יחסל את פואד סניורה; אבו מאזן ייפול; "הפצצה בדרך!"; הדמוגרפיה הערבית משתוללת; הצפון מחוסל; בחומוס יש קוליפורמים; הכל אבוד, והשמים נופלים.
זה בערך הטון בשורה ארוכה של כלי תקשורת ישראליים, המתפרנסים מהבהלת הציבור שלנו. להפחיד זה מוכר, את זה למדו גם שלושת העיתונים הראשיים שלנו, אשר בכל בוקר פותחים בכותרת ראשית נוספת של הבהלה ומועקה. מי הולך להשמיד אותנו היום? הפחד מפרנס את העיתון ואת אתרי האינטרנט. כיוון שהציבור שלנו רגיל להזריק את מנת הפחד היומית שלו, התיזה עובדת, וכולם מרוצים. העיתון מכר את מרכולתו, הציבור בא על סיפוקו. הריגוש הוא מטבע עובר לסוחר, ואין כמו הפחד.
ידידיי, ככה אי אפשר. המצב שלנו מספיק מסובך, עם איומים אמיתיים, עד כי אין צורך להמציא כל יום מחדש איומים נוספים. ואם מצב העיתונות ואתרי האינטרנט קשה מבחינה כלכלית, למה שיתפרנסו על חשבון הציבור האומלל שלנו, הנאחז בתקשורת כמו בגלגל הצלה, בעוד היא אינה מעונינת ברווחתו אלא ההיפך, להכניס אותו לאימה כל יום? לא אשכח איך בזמן מלחמת המיפרץ הראשונה, כאשר הציבור היה בלחץ עצום, מכרה לו התקשורת שלנו סיפורים על פצצות המימן להשמדה המונית של סדאם חוסין (כולל שרטוטים פלסטיים!), ומה לא. תזכירו לי איפה סדאם היום? ובזמן מלחמת המיפרץ השניה, אינסוף הכתבות על בתי הקברות ההמוניים שהכינו כבר בדרום ובמרכז? התמונה חזרה על עצמה במלחמת לבנון לפני כשנה, כאשר היו כלי תקשורת שהתפרנסו-ממש מהפחדות, מהגזמות ומהטלת רפש, כאילו התמונה לא היתה מסובכת גם כך.
גל ההפחדות וז'אנר אתרי האימה משפיעים על הציבור שלנו, ומעודדים בסופו של דבר אובדן דרך ודיכאון לאומי. אין זה דבר טוב. או שהתקשורת תחדל מכך, או שעל הציבור להפסיק לצרוך את התקשורת הזו, למען חוסנו האישי והלאומי.
כיוון ששתי הברירות קשות להשגה, הקמתי את האתר שלנו. זו בחירת אמצע. זו תקשורת, אך תמיד עם אחריות, תובנה נוספת, פלפל, וחתירה עניינית לאמת. לא אופוריה, אך בהחלט לא דיכאון. ביטחון עצמי, תמיד, יחד עם ביקורתיות. שימו לב לסמל של האתר. הוא לא נבחר במקרה. הוא מדריך אותי בכל בוקר מחדש, וכך גם אתכם: ביטחון עצמי, שורשיות, נכונות להגן על עמדות, ועם זאת תמיד סקרנות, עניין ונכונות לרעיונות חדשים.
למה הציבור נכנס כל יום יותר ויותר לאתר הזה? כי אני לא ארמה אתכם ולא אמכור את הציבור שלנו בהפחדה-בלירה. ביום שהתחלתי את כתיבת האתר נטלתי על עצמי סוג של אחריות ציבורית, מתוך אהבת הציבור והמדינה שלי. יש לי תחושה של אחריות. מה שייכתב כאן נובע מאמת מידה אחת בלבד: האמת. אם היא נעימה או לא נעימה, זה כלל אינו שיקול. איני בא להחניף למישהו, או להעניש אחרים. הכל ענייני. הניסיון מלמד שהשפעת האתר הולכת ומתרחבת. רעיונות שנובטים כאן, זולגים אחר כך לתקשורת כולה. זה טוב. אנו מצליחים.
עוד דבר, כל הנכתב באתר הזה נכתב לאחר שיקול דעת וניפוי. לא תמצאו כאן ספקולציות על מלחמות שאיש לא שמע עליהן, או פרשנויות בניחוח טוקבקיסטי, ואני מזהיר מפני חוסר האחריות בתקשורת שלנו, הנובע לעיתים קרובות מסיבות פוליטיות כאלה או אחרות, או מסיבות מסחריות בלתי ענייניות. אם אתם שואלים אותי, ואני עוסק בתחום הזה כבר 27 שנים, אני קורא את התקשורת שלנו בביקורתיות רבה, אם אני בכלל קורא. אחת הסיבות להקמת האתר שלנו היא ההטייה הקיימת אצלנו.
אני לא הבטחתי לאף אחד אחידות במזרח התיכון. זיכרו שאין לי תיזה פוליטית למכור לכם, אינני נביא זעם עם עיניים בוערות, ולכן אין לי אידאה פיקס. היזהרו מאנשים המחפשים למכור לכם את המצע שלהם. אך יש לי חיישנים, ואלה לא תמיד אחידים. היום גורם ערבי יפעל כך, ולמחרת אחרת. רק בטווח של כמה שנים תקבלו את הרזולוציה המלאה, כמו תמונה אימפרסיוניסטית, שכאשר מתרחקים ממנה מבינים ורואים את כולה. בשנת 1974 הנשיא אנואר סאדאת נראה כנבל האנטי ישראלי הגדול של המאה העשרים. כמה שנים לאחר מכן התמונה התהפכה. או תיאור דמותו של ערפאת: בתחילה נבל, אחר כך ידיד ישראל ולבסוף שוב נבל. הכל עניין של עיתוי.
ההיסטוריונים אוהבים טווח של חמישים שנה כדי לנתח תהליכים. לנו אין את המותרות האלה, ולכן החיישנים חייבים להיות חדים הרבה יותר, וזה לא תמיד אחיד.
אופטימיות או פסימיות; נעים או לא נעים; אמיץ או שמרני; ימין או שמאל; נבואות בעתה או שקר; אילו אינן אמות-מידה מבחינתי. לא באתי באתר הזה לעשות טוב למישהו, או רע. כאן מקבלים את האמת (לפחות בעיניי), אם היא טובה או רעה, ועדיף שתיכתב בצורה מעניינת ומושכת. אין גם צורך להגזים. מצב המזרח התיכון גרוע היום כפי שלא היה זה שנים רבות. מידה של זהירות ממנו נחוצה. כשצריך להתריע, למשל מול סוריה,יש לעשות זאת. אך כשנפתחות הזדמנויות, גם על כך יש חובה לדווח! האמת וכללי המזרח התיכון. כן, יש כללים כאלה ולטובתנו צריך ללמוד אותם.
האיזור לא קל, והתפקיד המרכזי שלנו כיום הוא לשמור על עצמנו. שימו לב, לא לשנות את המזרח התיכון, לא לעצב אותו, ולא ללמד אותו. לשמור על עצמנו, מפני הסופה המתפתחת בחוץ.
ובאשר לתקשורת שלנו? זוכרים את אמא קוראז' של ברטולד ברכט (1898- 1956), זו אשר מוכרת לחיילים מן הציוד שלה, ועושה עסקים בזמן המלחמה? ומה היא עונה למאמר שלנו היום: "אל תשמיצו את המלחמה. המלחמה מוכרת!"
http://www.gplanet.co.il/prodetails....asp?pro_id=397
************************************************** ************************************************** *
ועוד אחת על טריקים של השיעים:
יכול להיות שאנו עומדים מול תרבות שיעית, הזרה לנו לחלוטין בלבנון ובאיראן, ואשר עושה בנו שימוש ציני ככל העולה על רוחה? מהם תכסיסי העורמה הסודיים, אותם פיתחו המנהיגים השיעים במשך הדורות? איך השתמש בהם חסן נסראללה נגדנו במלחמה האחרונה, ובהצלחה מרובה?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gplanet.co.il/pictures/PAT_13/aro_left.gif]
"ניצחון אלוהי"
מאת ד"ר גיא בכור
יכול להיות שאנו עומדים מול תרבות זרה לנו לחלוטין בלבנון ובאיראן, אשר עושה בנו שימוש ציני ככל העולה על רוחה, וגורמת לנו נזק אדיר?
במשך אלף השנים האחרונות היו השיעים עדה קטנה ונרדפת על ידי הרוב סוני שולט ומדכא. כתוצאה מכך נאלצו המנהיגים השיעים לפתח כמה תכסיסי עורמה סודיים, אשר מלומדי הפיקה (فقة, המשפט הדתי) השיעי פיתחו וקבעו להם את הכללים. כללים אלה הופעלו היטב בידי האייתאללה חומייני, והביאו לנפילת השאה; הופעלו בהצלחה בידי חסן נסראללה כנגדנו; וכרגע כנגד ישראל והעולם המערבי בעניין הגרעין האיראני. הכללים הללו נלמדים בקורסי מוטיבציה של חיזבאללה, וגם בישראל הגיע הזמן להכיר אותם. אנו היינו קוראים לכך לוחמה פסיכולוגית, אך זה הרבה יותר מכך.
הנה, לדוגמה ארבעה מן הכללים הידועים והשימושיים יותר אצל השיעים (התעתיק להלן הוא מן השפה הפרסית):
ח'ודֶה (ﺨﺩﻋﻩ
טקטיקת הח'ודה היא להביא את האוייב שישפוט את מצבו באופן בלתי מציאותי. האייתאללה חומייני הודה בשנת 1984 כי השתמש כמה וכמה פעמים בח'ודה, "כדי להפיל בפח את אוייבי האסלאם".
השימוש שלו בחו'דה היה פשוט אך יעיל: מראשית הדרך כנגד השאה הוא הכריז על ניצחון, או נתן תחושה שהניצחון הוא עניין של זמן בלבד. כך רכש עוד ועוד תומכים, ושבר את אנשי השאה. לא יאומן, אך בסופו של דבר אחד הצבאות החזקים בעולם, צבא השאה, נפל שדוד לרגליו.
מי שעשה לאחרונה שימוש יעיל בח'ודה היה מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. בנאומיו המרובים בזמן המלחמה הוא ניסה, והצליח, לשבור את רוח חלק מן הישראלים. הוא נתן תחושה שחיזבאללה הוא הצבא האדיר במזרח התיכון ואילו תל אביב, חיפה וצה"ל על סף שבירה ("מה שאחרי חיפה"). חלק משמעותי מן הישראלים קנה לצערנו את התכסיס עתיק היומין. רוב הישראלים סבורים כיום שהפסדנו במלחמה, תחושה שתכסיס הח'ודה העצים. מיד לאחר סיום הקרבות מיהר נסראללה להכריז כמובן על "ניצחון אלוהי", ובכך ביקש לשרטט את תוצאות המערכה.
מי שמשתמש כיום בח'ודה הוא נשיא איראן אחמדינג'אד, אשר יום יום חוזר על הטיעון שישראל היא בת חלוף והיא תיעלם, טיעון שמטרתו להחליש את ישראל, לגרום לתושביה לברוח, לייאשם, ולהפוך את התיזה שאין ישראל לגיטימית עוד בשיח העולמי. זו ח'ודה מובהקת, והיא אפילו מצליחה.
תנפיה
כאן הטקטיקה היא ליטול את העוקץ של היריב או האוייב. במלחמה האחרונה הכוונה היתה להסית את האוכלוסייה בישראל כנגד המנהיגות שלה, ובכך להפוך את היתרון הדמוקרטי לחיסרון. את העוצמה הישראלית לבלבול ולרפיון. גם תכסיס זה הצליח מעל למשוער. אתן כאן דוגמה לתנפיה עליה המליץ האייתאללה חומייני בעצמו.
בזמן המהומות נגד השאה הוא המליץ לשים בראש המפגינים ילדים, דווקא ילדים, שכן, קבע, ילד שמת מאש שומרי השאה ידגיש את "האופי הציוני של השאה", כלומר את שטניותו, ובכך גם יאבד השאה לגיטימציה ואת תמיכת העם. התנפיה כאן היא להשתמש בעוצמתו של היריב נגדו. כך היה גם בלבנון במלחמה האחרונה, כאשר האוכלוסיה השיעית שימשה מעין מגן אנושי ללוחמי חיזבאללה. מבחינת חיזבאללה הרוגים אזרחים הם סוג של יתרון, המבאיש את ריחה של ישראל בדעת הקהל העולמית. חומייני בעצמו הרי נהג כך.
ההתנהלות לחטיפה ולשחרור המלחים הבריטים היתה סוג של תנפיה, כאשר הכוונה היתה להראות שבריטניה והמערב חלשים, וכך גם הפעלת הטרור כנגד ארצות הברית בעיראק.
תקיה ( ﺘﻘﻴﻩ
זו העמדת פנים. כאשר שיעי נמצא בסביבה עויינת מותר לו להעמיד פנים שהוא חלק מן הרוב. חלק מן הפוסקים השיעים קבעו שמותר לנהוג כך רק במקרה של סכנה אישית. כך למשל נשתלו אנשי המהפכה החומייניסטית בתוך ארגונים שהיו שייכים לשאה, כמימוש תקיה. התנהלותו הנוכחית של נסראללה בפוליטיקה הלבנונית היא סוג של תקיה, וכך גם התנהלותו הנוכחית כלפינו. הוא מתעצם ומתחמש, אך שומר כרגע על יציבות מערכתית. זהו תכסיס עתיק יומין אשר הסונים מתנגדים לו, ואפילו בזים לו.
כתמאן (ﻜﺘﻤﺎﻥ
התכחשות למעשיך ולדיעותיך, למרות שאתה ממשיך לחתור להגשימם. כל ההתנהלות השיעית הנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן, כאשר אין זה שקר ממש, כאשר את ההתכחשות מסייגים "באותיות קטנות מאוד", למשל: "בהתאם לאסלאם", "על פי השריעה" וכדומה.
חומייני הודה שהשתמש בכתמאן כדי להפיל בפח את הנשיא ג'ימי קרטר ואת האמריקנים, כאשר אנשיו ניהלו עוד לפני המהפכה מגעים עם שגריר ארצות הברית באיראן, וויליאם סליבן, והודיעו לו כי "הממשלה האסלאמית" תוסיף ותשמור על קשרים הדוקים עם ארצות הברית, דבר שכמובן חומייני לא התכוון כלל לעשות. חומייני השתמש במילים "ממשלה אסלאמית" כדי ליצור את הרושם שלא יהיה שינוי דרמטי באיראן לאחר המהפכה. התנהלות השיעים כיום בעיראק היא סוג של כתמאן, כאשר מנהיגם הדתי האייתאללה סיסתאני משתף פעולה עם האמריקנים רק כדי לקבל מהם את השליטה על המדינה. את החשבון יעשו איתם השיעים מאוחר יותר.
לו היינו בישראל מודעים לתכסיסים עתיקי היומין האלה, כוחם והשפעתם היו בודאי מוגבלים. אלא שעדה של כתבים לעניינים ערביים מכסה ומשקפת בהתלהבות שקשה להבינה, כל תכסיס וכל לוחמה פסיכולוגית פשוטים המופעלים כנגדנו.
בזמן המלחמה שודרו נאומיו של נסראללה, שכל כולם תכסיסי-תכסיסים בשידור חי בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה שלנו, ובתרגום סימולטני, כדי שחס וחלילה לא נפסיד שום טריק או תכסיס נגדנו! כך חוברת התכסיסנות של נסראללה והשיעים לאנטי ממשלתיות של התקשורת; הציבור התמים שלנו בולע את האוכל הזה, התכסיסים עובדים עליו היטב, והתוצאה מחרידה. ראו את הדיכאון שפשה בחברה שלנו בחדשים האחרונים. ח'ודה כבר אמרנו?"
|
|
ראשי
צ'אט
A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מצב כלאיים
