 |
07-09-2007, 10:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.01.06
הודעות: 1,492
|
|
|
קשרים מהצבא -השכר האמיתי שלאחר השירות ??
הייתי בדרך לפתוח אשכול אבל זה יתאים כתגובה כאן :-)
כתבה די קשה ואולי בוטה אך כנראה נכונה על אודות קשרי הון-צבא-בכירים.
חשוב להבין את דברי הכתבת שמדווחת על הנושא
לא מצרות עין אלא מתוך דאגה לנושא הבטחוני:
חיל הקשר
יום שישי, 7 בספטמבר 2007, 8:05 מאת: אורה קורן, TheMarker.com
אין להם ניסיון בעסקים, אבל עם גישה ישירה למקבלי ההחלטות, לא פלא שבכירי צה"ל המשוחררים זוכים לחיבוק חם מהמגזר העסקי
מינויו של אלוף במיל' יפתח רון-טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, לתפקיד יועץ בכיר בחברת אלביט מערכות לאחר שחרורו, עורר סערה במערכת הביטחונית. "עכשיו הכל ברור", אמרו שם, "הוא סידר להם פרויקט ששווה מיליארדים, והם שילמו לו במשרה מרופדת, שבשום מקום אחר הוא לא היה יכול לקבל".
המקורות הביטחוניים האלה התייחסו לפרויקט ההצטיידות של צבא היבשה, שעליו הוחלט בתקופתו של רון-טל, בהיקף ראשוני של כמיליארד דולר. לדבריהם, מדובר בפרויקט שניתן לאלביט ללא מכרז, ושרון-טל היה אחד מאנשי המפתח באישורו: "זה פרויקט מתמשך, לא חד פעמי, הפרויקט הזה עוד יכניס לאלביט מיליארדים רבים לאורך השנים".
מקורבים לאלביט, לעומת זאת, הסבירו אחרת את השתלשלות העניינים. לדבריהם, על פרויקט ההצטיידות לא החליט רון-טל לבדו - קבוצה מכובדת של קצינים שכללה גם את מנכ"ל משרד הביטחון היא שאישרה את הפרויקט. נכון, לא היה מכרז רגיל, מכיוון שכשצה"ל ביקש לצייד את זרוע היבשה מחדש, הוא ביקש מהחברות השונות להגיש לו קונצפטים, תפישות שונות של שדרוג והיערכות מחודשת. הקונצפט של אלביט תפס, והיא מבצעת אותו תוך מתן קבלנות משנה לחברות ישראליות אחרות.
מאלביט נמסר בתגובה כי ההחלטה להעסיק את רון-טל התקבלה בעקבות חוות דעת של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את העסקתו בתנאי שלא יעסוק בפרויקטים של צה"ל ומערכת הביטחון; התניה שהתבצעה.
חושבים על הג'וב הבא
מערכת הביטחון פועלת כגילדה סגורה שכל חבר בה נאמן לאחרים. האווירה החשאית שבה עוטפת הגילדה את ענייניה היא זו שמאפשרת את משחק ה"שמור לי ואשמור לך". היא גם מאפשרת להשתיק ולהחליק פרשיות לא תקינות, לפני שהן מבצבצות מעל פני המים. אף אחד לא רוצה לחשוף פרשת אי סדרים ופרוטקציה ולהסתכן בהוצאתו החוצה מהגילדה. עדיף להישאר בפנים ולבלוע בשקט. הכדור הוא עגול, ופעם אולי גם אתה תזכה מן ההפקר הזה.
קשרים, קשרים וקשרים - זה שם המשחק. אם אתה חבר בגילדה הביטחונית, אתה יכול להיות רגוע, אתה תהיה מסודר כשתצא לאזרחות. לא יפקירו אותך. החברים האחרים יפנו לאנשי עסקים ולפוליטיקאים מרכזיים וישתדלו בשבילך. אנשי העסקים יפעלו באחת משתי דרכים לפחות: הם יעשו טובה לשר ביטחון או לפונקציונר בכיר בצבא וימנו אותך לתפקיד מסוים בידיעה שאחר כך אותו בכיר ייתן להם עדיפות, או שהם יקחו אותך וינסו לנצל את קשריך במכרזים הבאים.
מה זה קשרים? טיפ קטן, מידע מוקדם על תוכנית הצטיידות שעוד לא נמסר למתחרים, לחישה באוזן על פרמטר עיקרי בשיקולי הזכייה במכרז או קשרים שמסדרים קבלת פרויקט ללא מכרז - ועדיף בצורה מתוחכמת, כדי שלא יהיה ניתן לשחזר מי משך בחוטים ולמה.
למה זה צריך לעניין אותנו? זה לא שאנחנו קטנוניים, או שעיננו צרה במי שיש לו חברים. העניין הוא שאם קצינים בכירים בתפקידים רגישים יחשבו תוך כדי השירות על הג'וב הבא שלהם אחרי הפרישה, הם עלולים לקבל החלטות שיעלו למשלם המסים כסף רב, או לבחור במוצר פחות טוב, של חברה שהבטיחה להם את ג'וב חייהם באזרחות. הם יעצמו עין, יעגלו פינו וכולנו, משלמי המסים, נשלם יותר ממה שצריך בכסף, ואולי גם בחיי אדם. (ההדגשה שלי)
הקצינים הבכירים שפורשים ונקלטים במגזר העסקי בתפקידים מרכזיים, עושים זאת בדרך כלל בזכות קשרים שנותרו מאחור, לא בזכות כישורים. הם אמנם בעלי יכולת ניהול של מערכות גדולות, אך ההתנסות שלהם אינה רלוונטית כמעט למגזר העסקי. בעיקר מכיוון שבזמן השירות בצה"ל הם לא נדרשו להתחרות, והתחרות במגזר העסקי היא לב העניין.
השיקולים בצבא ובמערכת הביטחון שונים, יותר ממלכתיים ופחות עסקיים. הרווחיות לא מעסיקה את הקצונה הבכירה, שרובה אינה יודעת מאיזה צד לקרוא דו"חות כספיים. הם יודעים לדרוש את התותח הכי מתקדם בזמן הכי קצר, ובמחיר הכי טוב. התחרות שם היא במחקר ופיתוח מול האויב. השורה התחתונה, של רווח והפסד, לא מעניינת יותר מדי. לכל היותר, בדיוני התקציב הבאים יבקשו ויקבלו תוספת תקציב.
בלי הכלים הדרושים כדי להתמודד בתחרות ולשפר רווחיות, אין כיום לאיש מה לחפש במגזר העסקי. אבל, רשימת הפורשים מצה"ל שהמגזר קלט מעידה, שלא הכישורים חשובים, אלא החברים שנשארו מאחור, הפרוטקציה והיכולת להרים טלפון לשר כזה או אחר, או אפילו לראש ממשלה. רשימת הפורשים שנקלטו בזרועות פתוחות במגזר העסקי מיד עם שחרורם ארוכה ומפותלת. הנה כמה דוגמאות:
1. אלוף במיל' דוד עברי - לשעבר מפקד חיל האוויר , מנכ"ל משרד הביטחון, עוזר שר הביטחון לעניינים אסטרטגיים, ושגריר ישראל בוושינגטון. מונה לנשיא בואינג ישראל ואח"כ לסגן נשיא בואינג העולמית.
2. אלוף במיל' שלמה ינאי - לשעבר אלוף פיקוד דרום. השתלב בקונצרן כור, מונה למנכ"ל מכתשים אגן וכיום מנכ"ל טבע.
3. תא" במיל' יואל פלדשו - לשעבר ראש להק בחיל האוויר. השתלב בתפקיד בכיר בחברת אודיונטיקס, ניהל את צ'מפיון מוטורס והיה מנכ"ל אל על כשהיתה חברה ממשלתית. כיום מנכ"ל חברת נשר.
4. תא"ל במיל' משה מרקוביץ' - לשעבר קצין קשר ראשי בצה"ל. מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי בתדיראן קשר.
5. תא"ל במיל' פנחס בוכריס - לשעבר מפקד יחידת ההאזנה של 8200. הצטרף כשותף כקרן אייפקס, וחזר חזרה למערכת כמנכ"ל משרד הביטחון.
6. תא"ל במיל' יאיר כהן - ממפקד ב-8200 לתפקיד סגן נשיא אלרון מקבוצת אי.די.בי.
7. אלוף במיל' גדעון שפר - לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל. מונה לחבר הנהלה באלביט מערכות.
8. אלוף במיל' עמוס מלכא - לשעבר מפקד זרוע היבשה וראש אמ"ן. מונה לדירקטור באי.די.בי פיתוח ובבנק אוצר החייל, אח"כ כיהן כמנכ"ל קבוצת אלול, מונה חיו"ר חברת אלבר, וכיום יו"ר החברה הבטחונית פלסן סאסא.
לא יודעים לקרוא דו"חות כספיים
צה"ל מפעיל את מינהל הפרישה, שמסייע לקצינים בכירים למצוא את דרכם לאחר השחרור. שיתוף פעולה של המינהל עם התאחדות התעשיינים סייע לקליטתם של 2,850 קצינים ונגדים בתעשייה ב-15 השנים האחרונות.
התהליך מתחיל כשהקצינים מגיעים למינהל הפרישה, בשלב שבו הם לא ממש יודעים מה הכיוון שלהם באזרחות. גם אם הם חושבים שמתאים להם לעבוד בתעשייה ביטחונית, הם רוצים לא פעם לבחון כיוונים אחרים. חלקם מביעים עניין בעבודה בתעשייה המסורתית משיקולי ציונות, אחרים מעוניינים לפנות לפוליטיקה. הצבא ממליץ לפורשים לנצל את רשת הקשרים שיש להם באזרחות כדי לאתר את הג'וב המיוחל. הסטטיסטיקה מלמדת שכ-70% מהפורשים מוצאים עבודה בעזרת קשרים.
אחרי הייעוץ במינהל הפרישה, מגיעים הפורשים המעוניינים להשתלב בתעשייה להתאחדות התעשיינים ועוברים שני שלבים: הסבה והשמה.
"באופן כללי, מדובר באנשים שגדלו בחממה ולא יודעים כלום על המגזר העסקי", אומר אריק גרבלסקי, יו"ר פורום דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים ומבעלי חברת שיש ירושלים, שמרכז את הפרויקט. "הם לא יודעים לקרוא דו"חות רווח הפסד, או להסתכל על ליבת עסקים של פירמה. ראינו בכירים שמשתחררים אחרי שניהלו מערכות גדולות בצבא, ויש להם חור שחור שמוביל לחוסר ביטחון ביחס למגזר העסקי. הבעיה הכי גדולה שלהם היא מימון - התעסקות עם בנקים, הלוואות, דו"חות כספיים ושיווק בינלאומי. מפחידים אותם השורה התחתונה והצורך להביא רווח. בעבר הם לא נדרשו להישגים כאלה.
"אנחנו מקדישים להם את המשאב היקר ביותר שלנו - זמן ניהול של המנכ"ל. האוכלוסייה הזו זוכה לארבעה עד שישה מפגשים עם המנכ"ל, שבהם הוא סוקר בפניהם את פעילותו. מעבר לכך, הם נוגעים בעולמות שמעניינים אותם, כל אחד בתחומו - כספים, רכש, או משאבי אנוש".
קורס מאולתר
יהודה שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, מוסיף: "זה אמנם לא מחליף קורס שנתי באקדמיה, אבל מספק לפורשים מידע רב וחשיפה לתחומים ולעולמות תוכן חדשים. כך הקצין יכול להחליט אם התעשייה מתאימה לו. ישנה קבוצה שבאה מההיי-טק בצבא ומבקשת להשתלב בהיי-טק האזרחי, צריך לעזור לה".
שגב עצמו הוא קצין בכיר שעבר למגזר הפרטי. "הייתי אלוף, וכיהנתי כראש אגף כוח אדם. ארבעה חודשים לפני הפרישה נפגשתי עם סם אולפינר, קבלן גדול שבנה בישראל ובחו"ל". כשהתלבטתי מה לעשות אחרי הפרישה, חבר הציע לי לפגוש אותו. אולפינר הציע לי להתלוות אליו לכמה מפגשים ולטעום מענף הבנייה. במפגשים האלה הוא לימד אותי את תורת הנדל"ן מהבסיס. זו היתה חונכות מלאה.
"אחרי שנדבקתי בחיידק, הציעו לי להיות מנכ"ל התאחדות הקבלנים. חמש שנים אחר כך כבר ניהלתי שני פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. היסודות של סם הוכיחו את עצמם כבסיס מוצק. אין ספק, שהמפגשים הבלתי אמצעיים היו שווים יותר מכל קורס או הכשרה תאורטיים באוניברסיטה. אני אומר את זה שנה אחרי שסיימתי תואר במשפטים, ואחרי שסיימתי קורס שנתי בניהול שיווק בטכניון, תואר ראשון (בי.איי כללי) ותואר שני במדעי המדינה.
"בעניין של ניצול קשרים", מדגיש שגב, "צריך להבחין בין קצינים בכירים שהולכים לפוליטיקה כי נדבקו בחיידק לבין אלה שפונים לתעשייה. לי היו קשרים אישיים שנבעו מהתפקידים שמילאתי, אבל הלכתי לעבוד בזכות מי שאני ולא בזכות הקשרים. בסופו של דבר, מה שמעניין מנהל פירמה הוא האינטרסים של הפירמה שלו". |
|
ראשי
צ'אט
אני מתפלא למה הם לא שובתים.
מצב כלאיים
