יותר משנה לאחר מותו של איתי שרון בגיבוש בחצרים, ממליץ הפצ"ר על צעדים אישיים קלים - ואף שבחים לחלק מסגל הפיקוד. ל-ynet נודע כי שני מפקדים בכירים יינזפו וקידומם יעוכב במספר שנים. אמו של איתי: "לא יכולה להיות מזועזעת, כי הילד שלי כבר מת"


חנן גרינברג
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/SendArtResponse/mail.gif]
פורסם: 09.09.07, 12:36


אין אשמים בגיבוש הקטלני: ל-ynet נודע כי הפרקליט הצבאי הראשי החליט שאיש מבין אנשי הסגל, שפיקדו על גיבוש הטיס בקיץ שעבר בו מת איתי שרון, לא יועמד לדין. שני המפקדים הבכירים יינזפו על-ידי מפקד חיל-האוויר וקידומם יעוכב במספר שנים. דו"ח הפרקליטות מעניק שבחים למפקד הגיבוש, שאף הוא יינזף, ולמ"כית.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מצער להגיד, אבל אולי מדובר ברשלנות של הבחור עצמו?
בתור אחד שעשה גיבושים, שמתי לב לנהלי שתייה ושהיה בצל וכדומה - הם מאוד מחמירים.
אותם חבר'ה שכן ראיתי מתייבשים, מתעלפים וקורסים הם אותם אלו שהיו מחפפים בזמן שהמדריך היה אומר לשתות לדוגמה.

יכול להיות שגם כאן זהו המקרה? רשלנות עצמית?

ואם לקח לצה"ל שנה שלמה לחקור ולהחליט שמבין המפקדים איש אינו צריך להיות מועמד לדין כדאי שאנו לא נרשיע את החלל בתוך דקה.

לעצם העניין יתכן בהחלט כי מפקדי הגיבוש לא חרגו מן הנהלים. השאלה המהותית היא - האם הנהלים לא חרגו מגדר ההגיון וכללי הזהירות הרפואיים. צריך להמתין לפרסום תחקיר ומסקנות חיל הרפואה.

ואם זה מה שמשתמע מדבריי אני מתנצל, אבל המטרה שלי היא פשוט לציין שמקרים כאלו לצערינו הרב קורים, בין היתר בשל עודף מוטיבציה של חבר'ה צעירים שלא תמיד מדווחים על כאבי ראש וסחרחורות למשל (גם אני בגיבוש שעשיתי לא אמרתי למדריך על כאבי ראש וסחרחורות שהיו לי, כל זה בזמן שאני על אנטיביוטיקה והצוות הרפואי של הגיבוש לא ידע את זה. טפשי? מאוד. נובע מעודף מוטיבציה? כן), מה שגורם לפגיעות שלעיתים אף מובילות למקרים מצערים כמו המקרה הנ"ל.

אני רוצה להגיד כאן שהבעיה היא לא התיבשות אלא מכת חום.
צריך לקבוע חוקים כי מעל ל35 מעלות בצל אין אימונים. ברור שבשמש החום הוא הרבה יותר.
זה לא משנה כמה שותים. כאשר חום הגוף מתקרב ל40 מעלות הגוף מתחיל לקרוס.
אצלנו מקובל לחשוב שע"י שתיה פותרים את הבעיה. חייבים "לברוח" מיד לצל אם האדם מרגיש סחרחורת, לשפוך עילו מים, לצנן את גופו ומנוחה מוחלטת.
כך ניתן היה להציל חיי רבים, אשר נפלו על מזבח חוסר הבנה וידע.