אשמח לקבל הסברים פשוטים מה זה אינפלציה(מעבר למשמעות המילולית).
ולמה כל הזמן שומרים על אינפלציה כזו או אחרת.
מה זה אינפלציה טובה ומה זה אינפלציה גרועה.

תודה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%A6%D7%99%D7%94

למה שומרים על יעד אינפלציה של 1-3%? כיוון שהריבית הנומינלית במשק כוללת בתוכה את האינפלציה (עפ"י משוואת פישר). מה זה אומר? אם הבנק מצהיר שהוא ייתן לך ריבית נומינלית של 6% ואתה יודע שהאינפלציה אמורה להיות 3% אז ריאלית כמות הכסף שלך גדלה ב-3% (בקירוב).
אז למה 1-3% ולא יותר או פחות? כיוון שישנה חשיבות רבה ליציבות במשק. הבנק המרכזי (בנק ישראל) נוטה שלא לזעזע את המשק ע"י העלאת / הפחתת ריבית חריפה מדי וכיוון שיעד האינפלציה הוא הערכה ולא מספר מדוייק, בנק ישראל לא מעוניין להגיע לאינפלציה שלילית (דיפלציה) כיוון שהיא מובילה רוב הפעמים לבעיות הקשורות במיתון. למה לא מעל ל3%? כי זה יחייב העלאת ריבית כדי לשמור על הריבית הריאלית הנוכחית, מה שיוביל לבעיות בבורסה (העלאת ריבית אינה חיובית לבורסה), בעיות בתחום גביית המיסים וכדומה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

יפה. עכשיו איפה היית כאשר האינפלציה בישראל היתה כ 25% לחודש?

לאיזה מהם אתה מתכוון? עליית ממשלת הליכוד לשלטון בפעם הראשונה ללא הבנה כלכלית מעמיקה, פרוייקט הלביא והתנפחות התעשייה האווירית, מלחמת לבנון הראשונה, פרשת סיוות מניות הבנקים שהכניס לממשלה מחשבה לא נכונה על יחסי ממשלה-תעשייה או המשבר של השנתיים העוקבות 84-85 עד תוכנית הייצוב? זה לא שחסרות דוגמאות על חוסר הבנה גם כיום של יחסי ממשלה-תעשיה וממשלה-חברה אבל דאז זה פשוט היה תאטרון האבסורד. כמות השטויות וההרפתקאות שהממשלה עשתה באותן שנים רק הראה עד כמה לא היה להם מושג קלוש בכלכלה.
דרך אגב, עד היום חלק מהחוב הממשלתי נובע מהחגיגות של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. החוב ב83-84 אאל"ט הגיע לסדר גודל של 212-213% מהתמ"ג ועד היום עסוקים בלכסח אותו.
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

כל הכבוד. אני העלתי הנושא לאור תשובתך. כאשר ישנה דפלציה, אפילו נמוכה מאד או מספיקה סטגנציה משקית, קרי מיתון, המשק והאזרחים חשים בהאטה - ראה לאחרונה בשנת 2002 ועד מחצית 2003. לעומת זאת, באינפלציה ואפילו היפר אינפלציה של 400% בטווח זמן לא קטן, כפי שאכן היה, האזרחים חשים באופוריה באופן אישי.

אמנם הייתי זאטוט בתקופה ההיא אבל קשה לי להאמין שאזרחים מרגישים אופוריה כאשר החסכונות הלא צמודים שלהם נמחקים בקצב מסחרר והם נדרשים לבצע רכש של מזון ומוצרים אישיים ברגע שמקבלים משכורת כי עד סוף החודש, המשכורת שהם קיבלו שווה הרבה פחות מתחילת החודש. היו אנשים שכן נהנו מהנושא (בעיקר לווים לא צמודים שלקחו בתקופה אינפלציונית נמוכה) אבל הרוב חטפו מכל הכיוונים (לדוגמא, גזברי הקיבוצים שהתפתו לחתום על הלוואה לא צמודה בריבית של 100% לצורך הדוגמא והרוויחו בתחילת המשבר הגדול וחטפו בסופו)

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

זהו שהיית זאטוט ובאינפלציה כאן היתה אנומליה ואף חיסכון לא נמחק. אפילו מערכת הבחירות התנהלה על כך שלתושבים בעצם טוב והאינפלציה לא פוגעת בפרט. הסיבה העיקרית היתה מערכת ההצמדות לדולר ולשער בכל תחום ואנשים למדו לחיות עם שער שמשתנה כל יום. היתה חגיגת קניות בלתי רגילה ואנשים רבים כאן הפכו כמו ספקולנטים כמעט בכל תחום, ובסופו של דבר האינפלציה הסתיימה שלא אחרי משבר כללי, מהסוג שהינו מצפים למצוא במדינה שהמטבע שלה הפך נייר.
מה שרציתי בעצם לומר הוא מעט שונה. לא הכל כלכלי מספרי ולכן אנסח בפשטות: הרבה מאד הוא עניין של אוירה אופטימית או פסימית. הדוגמא המובהקת זו אינפלציה, אפילו קטנה, שבלעדיה האוירה השלילית תיצור מצב שאנשים לא יצרכו מותרות.

נכון שרוב אנשים לא הרגישו ישירות את האינפלציה כיוון שחסכונותיהם היו מוצמדים למדד כך שכוח הקניה הריאלי שלהם לא נשחק. אבל, וזה אבל גדול, ישנו מס בהסתר (סניוראז') כשהממשלה יוצרת בצורה מודעת אינפלציה. אחד מחלקי הסניוראז' הינו מס אינפלציה האומר כי הממשלה מדפיסה כסף ובתמורה לכך מקבלת שירותים מהאזרחים. מה בעייתי פה? האזרחים נותנים לממשלה שירותים אמיתיים ובתמורה היא מנפיקה כסף ביודעין שהיא שוחקת את השווי שלו. אם ישנם 1000 שקלים במחזור והממשלה מבקשת שירותים בסך 500 שקלים מהציבור והוא מספק אותם בתמורה להגדלת כמות הכסף ל1500 אז למעשה הציבור לא קיבל תמורה ריאלית לשירותים שלו ויצא טמבל. אם הוא הצמיד את החסכונות שלו למדד הוא אמנם מגן על עצמו כאדם פרטי אבל רק מגביר את התהליך האינפלציוני הלאומי כיוון שהממשלה נדרשת להדפיס עוד יותר כסף כדי לממן את ההצמדה. ההצמדה שניסו להציע בין המטבע שלנו ובין הדולר (תוכנית הדולריזציה) היתה מדהירה אותנו לתקלה כלכלית נוסח אנגליה ב-92 (הספקולציה של ג'ורג' סורוס) במקרה הטוב ובמקרה הרע היינו נכנסים לסחרור כלכלי נוסח ארגנטינה ב-2001.
ההצמדה של שכ"ד, שכר טרחה לעורכי דין ורואי חשבון, רכש דירות משומשות וכדומה עד היום משפיעה עלינו לרעה בתחום האינפלציוני. אני לא זוכר את המספרים המדוייקים אבל ישנו תהליך תמסורת ישיר בין שינוי ערך הדולר והאינפלציה המקומית שהוא חזק מדי למעמד הדולר בתחום הייבוא / ייצוא. הסיבה המרכזית לאינפלציה הנמוכה בשנה האחרונה ופועל יוצא שלה, הורדת הריבית במשק הינו החלשות הדולר בעולם. תהליך התמסורת משפיע על הוזלת מוצרים מקומיים שאינם קשורים ישירות בדולר (לדוגמא, שכירות ורכש דירות). אם הדולר יתחזק חזרה, האפקט תמסורת יכניס אותנו למיתון עמוק מכפי שהיה נדרש אילולא ההצמדה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')