ציטוט:

רוסיה: ערכנו ניסוי ב"אבא של כל הפצצות" בתגובה לפצצה האמריקנית MOAB, המכונה "האמא של כל הפצצות", פיתחה רוסיה וניסתה בהצלחה פצצה עוצמתית משלה. לטענתה הפצצה החדשה חזקה פי ארבעה מהפצצה של צבא ארה"ב ולכן ראויה לכינוי הולם AP פורסם: 11.09.07, 21:30 צבא רוסיה ערך ניסוי מוצלח במה שתיאר כפצצה הלא-גרעינית המוטלת מן האוויר החזקה בעולם, כך דיווחה הערב (יום ג') הטלוויזיה הרוסית הממשלתית. הערוץ הראשון של הטלוויזיה הרוסית הודיע כי כלי הנשק החדש, המכונה "האבא של כל הפצצות". לפי הדיווח, הפצצה חזקה פי ארבעה מהפצצה האמריקנית MOAB, נשק מונחה לוויין אותו ניסתה ארה"ב במרס 2003, המכונה "האמא של כל הפצצות". משקלה של הפצצה האמריקנית כ-8,200 ק"ג. תמונת הניסוי בפצצה כפי ששודרה בטלוויזיה הרוסית (צילום: AP)

להמשך הכתבה בYNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3448733,00.html

האם חזרנו לתקופה שבה כל דבר שהאמריקאים עושים אז הסובייטים עושים יותר גדול?
לדוגמא, צוללות אוהיו מול צוללות האקולה (טייפון בנאט"ואית)

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

כמה משמעות יש לחוק התפוקה השולית הפוחתת בנושא הזה?
האם יש הבדל משמעותי בין פצצת 9 טון לפצצת 7 טון.? האם ההבדל מצדיק את העלויות הנוספות? הלא יכול להווצר מצב שבו יהיה יעיל יותר לשחרר שתי פצצות נפרדות של 4 טון, על פני אחת של 8 טון..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

האנרגיה שמשתחררת מפצצה אחת בת 8 טון היא גדולה יותר (טור הנדסי) לעומת 2 פצצות כ"א 4 טון
(טור חשבונאי).
זה כמו תזרוק 8 פצצות כ"א טונה האם האפקט יהיה כמו אחת בת 8 טון?

אז פצצה ששוקלת 8 טון תגרום יותר מאשר פי 2 נזק מפצצת 4 טון? (חייב להיות איפשהו שיא יעילות)

עריכה: אבא שלי אומר שזה אמור לעבוד בהתאם לחוק השורש המעוקב - פי 8 כמות כדי להגיע לאנרגיה של פי 2, או משהו כזה.. (מתמטיקה ואני זה לא חברים טובים)

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמה שתרכז חומר מתפוצץ בנקודה, כך אפקט הפיצוץ יהיה חזק ועוצמתי יותר.
לכן כל הזמן מפתחים חומרים חזקים בעלי משקל קל יותר (לחסוך במשקל עצמי, אך לא על חשבון
עוצמת הפיצוץ עצמו.) אולי חברי מהנדסה קרבית וכל מיני "מפוצצים" למיניהם יתנו תשובה נוספת.

מצ"ב לינק מענין:

http://en.rian.ru/russia/20070911/78058645.html

http://www.ndtv.com/convergence/ndt...EWEN20070025805#

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מחירי הנפט ירדו מתישהו, ואז פתאום הם יזכרו שמדובר במדינת עולם שלישי (ראבאק, תוחלת החיים שם היא כמו בניגריה! ניגריה!) ושמדינות עולם שלישי שמסתמכות על חומרי גלם ולא מוצרים מוגמרים צריכות להתנהג יפה ובנימוס, כיאה לקבצנים.

לא חרם על האטומספירה...

IDF:FFI מוד מלחמות ישראל ל Battlefield 2-
http://idfmod.wixsite.com/idf-ffi

גלריית עבודות-
http://idf-spyker.deviantart.com

תסתכלו על הצד החיובי... עדיף שיתחמשו בפצצות כאלה מאשר פצצות אטום שמשאירות הרס וקרינה לאורך שנים.

או שאני טועה...
גם לפצצה הזאת יש איזה תופעה שאחרי כמו לפצצת אטום?
אני מתכוון קרינה וכל משקשור...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כן יש לה יתרון גדול על פצצת אטום- אפשר להשתמש בה בלי לחשוש מהתגובה הצבאית שגורר שימוש בפצצה גרעינית.

א. ל"אזרח" ( ולהבהרת דבריו הנכונים של "אבא של נחמיה") : צר לי, אך טעות בידך. ההפרש באפקטיביות בין 2 משקלי מטען/פצצה אינו כיחס בין המשקלים השונים, אלא שורש שלישי שלו בלבד. כך לדוגמא : ההפרש באפקט שבין מטען חבלה של 70 קילוגרם לעומת חגורת נפץ של 4 ק"ג אינו 17 בקירוב (70 חלקי 4) אלא פי 4 בלבד בקרוב בלבד (שורש שלישי של ההפרש ביניהם שהוא 66, הקרוב לתוצאת 4 בשלישית).
ב. ול"אלעד" :אין מה להשוות לפצצה גרעינית כלשהי, אולי רק למי שנמצא מאות ספורות של מ' מנפילתה : פצצה גרעינית נחשבת מ-5 קילוטון ומעלה, כלומר 5000 טון חנ"מ (לא כולל שאר האפקטים של הפצצה).לפיכך, . גם אם הרוסים השביחו מאד איכות חומר הנפץ, זה לא מתקרב לגישור ההפרש מול פצצה גרעינית, ולו הקטנה ביותר.
ג. שימוש אלט' לנשק גרעיני יכול להיות רק מול מטרה מוגנת כגון מנהרה או משהו ממוגן בדומה. אבל אם זו מטרה מוגנת, סביר שמטוס כמו טו-95/142 או טו-160 יוכלו לחלוף מעליה בקלות ולהטילה באופן חופשי. רק הם יכולים להטילה, או מטוסתובלה כבד (כפי שנעשה גם מ"ההרקולס" ע"י האמריקנים) . סביר שזו לא פצצה מנהגת או דואה ממרחק, אלא להטלה חופשית. יעילותה : כנראה מול מטרות לא ממוגנות, או אויב עם הגנ"א לא הרמטית/מתקדמת.

הרוסים והאמריקנים (שניסו פצצה כזאת אבל חלשה יותר כמה שנים לפני) טוענים שמדובר בחומר נפץ מסוג חדש חזק יותר מכל חומר נפץ אחר ושאינו פולט קרינה - טוב, נו לפחות אין זיהום..

סתם עוד מירוץ חימוש מטומטם נוסף שגוזל הרבה מתקציב שאמור ללכת למקומות אחרים.
משעמם לרוסים, זה הכל, אין להם שום סיבה מוצדקת להחזיק בכזו פצצה לעומת האמריקאים שאצלם כן מוצדק, ולא נתחיל לפרט למה.

...

ובכלל - חסרה לי כאן התיחסותו ....

נכון!

אני דווקא מסכים מראש עם דעתו, בתנאי שזאת תתיישב עם דעתי האיתנה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

...

מצטרף.

תצטרך להסביר בדיוק מה אתה מתכוון כדי שאוכל להתייחס להערתך..

מעניין איך תיראה הסבתא של כל הפצצות................

פולנייה שתנחית קניידאלך על האויבים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.af.mil/news/airman/0106/00_bomb_missile_images/CBU-87_b.jpg]

(או שאתה מכיר אותו) ?....

מה זה משנה? ממילא זה ספציפית לא מוטס..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

זה מוטס (ומושלך) ביותר !

פס כחול.. דו נוט פלי..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אבל חביבי...

אצל הפולנים זה אחרת !

המארז הזה (שאצלינו או אצל האמריקאים מזווד במאות פצצונות) מזווד במקרה של הפולנים בחמש מאות מנות רוטטות של הדבר הנורא הזה:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.rol.co.il/images/sites/keton/meals/9.gif]



ועכשיו תדמיין לך מה קורה שמארז אחד שכזה (או לחליפין ארבעה בו זמנית) נפתח לך מעל הראש.....

נורא !
פשוט נורא .

הרגל שלי תקרוש?? געוולד!!!

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

......

רבותי - לאחר קריאת הנ"ל התחלתי להיות באמת מודאג. נראה שהפולנים, בשקט בשקט, פיתחו לנו תחת האף נשק להשמדה המונית ביולוגי/כימי משולב רב עצמה ביותר. מעניין רק אם פרוייקט הלאפה, ממנהלת הג'חנון תצליח לספוג את כל עצמת המתקפה הזו, או שנצטרך לעלות לרמה של אינג'ירה....
בכל מקר, אני מתנחם בכך שנוכל לגמול להם במקרה הצורך במטעני סחוג או עריסה.

.......וחג שמח לכולם!!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.rol.co.il/images/sites/keton/meals/9.gif] ועכשיו תדמיין לך מה קורה שמארז אחד שכזה (או לחליפין ארבעה בו זמנית) נפתח לך מעל הראש..... נורא ! פשוט נורא .

מה נורא ???
תענוג!!!

מה שמזכיר לי שעכשיו ערב ראש השנה, והשנה הוא מתחבר עם שבת. אני כבר לא יכול לחכות למארזים של הדבר ה"נורא" שהולכים לצנוח על הצלחת........יאמי!

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

לא "יאמי" אלא "נאמממ" או "חמא"צ"!

נשק אווירי מונחה מדוייק מאד

חימוש מונחה אוויר צלחת

ככה זה כשיש מנהיג גמד, התיסכול המתמיד גורם לרצות להראות בלי הרף של מי יותר גדול
אגב, המשפט הזה מתיישב טוב גם עם עוד גמד מוכר

אבא של כל הפצצות מתחרה באימא של כל הפצצות 16 שנה אחרי אם כל המלחמות.
בקצב ההתחמשות והשנאה של אויבנו עוד תפרוץ מלחמה שמין הסתם תיקרא - אב כל המלחמות

עם הורים כאלה, אין פלא שנולדים כל מיני ילדים מוזרים

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

"אקולה" זו צוללת תקיפה מקבילה ל"לוס אנג'לס" המשופרת. אתה התכוונת ל"טייפון".

AKULA זה השם הנאט"וי (כשפי שמישהו אמר) של "פרוייקט 971". השם הרוסי שלה הוא SCHUKA. וה-TYPHOON הנאט"וי הוא ה-AKULA הרוסית ("פרוייקט 941").

לא רצוי לסטות מנושא האשכול, אבל כדאי אולי לציין שהטייפון "יצאה" גדולה יותר מדגם "אוהיו" בגלל פילוסופית תכנון שונה ולא בגלל רצון לעלות על האמריקאים.

סתם זבל עיתנואי או שיש פה משהו?

http://in.rediff.com/news/2007/sep/12russia.htm

The full results of the test have not been released for public consumption; however, working off available data, experts conclude that the Russians have used nanotechnology to increase the temperatures at the epicenter of the blast.

http://www.liveleak.com/view?i=0fe_1189579440

מ... מעניין.
בוא נאמר כך - בהנחה שלא מדובר בקישקוש מקושקש (וזאת אפשרות די סבירה שכן אין פה שום מקורות או סימוכין) אזי אפשר שהרוסים פשוט שילבו חומרים מתקדמים שאמורים להגביר ולהעצים את הפיצוץ. כאשר מדובר כיום על ננו-חומרים הכוונה לרוב איננה לננו-רובוטים או חומרים שנבנים מהיסוד על ידם אלא פשוט על חומרים המורכבים מכמות עצומה של חלקיקים קטנים ביותר (בגודל ננומטרי). ננו חומרים ניתן לקנות כיום בשוק החופשי וחברות שונות ברחבי העולם מייצרות אותם לשימושים שונים (למשל תעשיית הרכב).

אפשר שהרוסים גילו ששימוש בחומרים כאלו עשוי לשפר את יעילות הפיצוץ ולכן נעשה בהם שימוש - בהנחה שההשערה הנ"ל נכונה - לא אתפלא אם לא רק הם גילו את העובדה הזאת...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אבקת אלומיניום (או מתכות אחרות), טחון לאבקה ננומטרית (השיג טכנולוגי לא מרשים, סתם יקר) יכול לשמש כזרז מחמצן בחומרי נפץ... האבקה כ"כ עדינה, כדי למקסם את שטח הפנים של הזרז. אבקה כזו יכולה להיחשב (טכנית) כננו טכנולוגיה.

חנ"מ נונו טכנולוגי אמיתי, יכול לכלול אריזה מדוייקת יותר של דלק-מחמצן, כך שאין עודפים, והסידור אידאלי. לא שמעתי שמישהו מחפש טכנולוגיה כזו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הכוונה בדברים היא למאזן חמצן שקול/אופטימאלי ?....

מעניין שבלי לדעת את הפרטים הגעתי בדיוק לאותה המסקנה.

בכלל יש שימוש מאד ליבראלי במונח ננו טכנולוגיה לאחרונה - חלק גדול ממנו הוא קישקוש. בעידן ננו טגנולודי אמיתי פצצות כאלו יהיו שריד ארכאולוגי משום שיהיו דרכים יעילות בהרבה לגרום נזק כרורגי ויעיל (או לא ממש כירורגי אבל מאד יעיל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אבקת אלומיניום אינה זרז ואינה מחמצן! אם כבר, האלומיניום מתחמצן ומשמש הרבה כמרכיב אנרגטי בדלק מוצק, וכן כמרכיב בתערובות שונות (הידועה ביותר "טרמיט") המשמשות להצתה ותבערה, או כאמצעי לחבלה מהירה במיכון , ללא פיצוץ. גם שיטת הייצור אינה טחינה, אלה אלקטרוכימית.
ולא, הגרגרים בשימוש הם בקנה מידה מיקרומטרי, ואין כל צורך באבקה בסדר גודל של ננומטרים. פרט לכך - לא כל דבר בגודל של ננומטר הוא בגדר של "ננוטכנולוגיה".

המשפט האחרון שלך DZZ הוא בדיוק מה שאני טוען - יש שימוש מופרז ושגוי במושג ננוטכנולוגיה.
בעצם אנחנו מדברים עלBUZZ וורד חדש ואנשים משתמשים בו ללא הכרה וללא קשר ממשי למצב בשטח (אגב גם אני חוטא בכך לעיתים אבל לרוב בכותרות בלבד - כך לפחות אני מקווה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ממשלה רוסית יזמה תוכנית פדרלית רב שנתית לפיתוח התשתית לתעשייה ננוטכנולוגית במדינה, ומזרימה לשם כסף לא קטן - כמעט 5 מיליארד דולרים - עד לשנת 2010. לכן שומעים בחדשות את המוסג לעתים קרובות, אם או בלי קשר למציאות.

יש הרבה מאוד מחקרים בעולם על השפעה של ננו- אלומניום על חומרי נפץ בעיקר בתור זרז אבל גם בתור
תוסף אנרגטי שמשפיע בצורה קצת שונה מחלקיקי אלומניום "רגילים" שמוספים לחומרי נפץ כמו בטריטונל.

בנוסף יש תחום שלם של חומרי נפץ ננו טכנולוגיים שבהם המרכיבים הם חלקיקים ננומטריים כשהמפורסם
שבהם הוא "ננו-טרמיט" שעבר מתחום חומרי ההצתה למחלקת חומרי הנפץ.

חוץ מזה ננוטכנולוגיה זה סקסי ואם אתה רוצה לקבל תקציבים אז תמיד כדי להוסיף את המילה "ננו" לכותרת
הפרויקט שלך. מספיק שתוסיף קצת פיח להרכב ויש לך תוספת של חומר ננו-מטרי לחומר הנפץ ואולי תקבל
עוד תקציב. התופעה הזו היא לא רוסית היא כלל עולמית ואנשי הננוטכנולוגיה הם הנפגעים העיקריים שלה.

להלן התחשיב הנכון לביצוע חישוב יחס עוצמות בין מטענים שונים של חנ"מ:

היחס איננו בין השורשים השלישיים (כפי שרשם ידידנו F-105) , כי אם בין השורשים השניים.

*וכנראה שלכך כיוון גם "אביו של נחמיה".


הסבר:
הנזק שנגרם מפיצוץ חנ"מ הוא כתוצאה מגל הדף - גל המבטא תגובה להפרש בין שני לחצים שונים.
*מקביל לסוגיית ירידת עוצמת שידור גלי רדיו המתפשטים לכל הכיוונים באופן שווה (כדור).


אם כן עוצמת הגל המתפשט הולכת ויורדת לפי ריבוע המרחק - או במילים יותר מדויקות:
שקול לחישוב שטח מעטפת של כדור שנוסחתו הינה:
(ארבע) כפול (פאי) כפול (רדיוס בריבוע).
* רדיוס בנוסחתנו מהווה מרחק העצם ממרכז הפיצוץ.

ולכן על מנת להניב "עוצמת הרס כפולה" עבור עצם הנמצא במרחק R ממרכזו של פיצוץ,
יש להשתמש בכמות ריבועית של חומר נפץ.

או לאמר: "יחס ההרס" בין שני מטענים - הוא היחס בין השורש השני (לא השלישי) של שניהם.
לשם דוגמא מופשטת: מטען של 2000 ק"ג "חזק" ב- 41% (בקירוב) ממטען של 1000 ק"ג.

או בדוגמא של הפצצה הרוסית למול הפצצה האמריקאית:
אינני יודע מה יחס חומרי החנ"מ בין שתיהן, אבל אם לצורך הדוגמא נשווה
את משקליהם המלאים, מדובר ביחס שבין 44 טון ל- 13.5 טון.

היחס בין שורש של 44 לשורש של 13.5 הוא איפה 1.8,
או במילים אחרות ניתן לאמר שהפצצה הרוסית חזקה מהאמריקאית ב 80%.
*אכן לא מעט, אבל גם לא "פי 4" כמו שניתן היה לחשוב בתחילה.



ועכשיו לסוגיה השניה שהועלתה כאן:
היחס בין פצצה אחת במשקל X למול שתי פצצות במשקל חצי X.
לכל אוביקט שרוצים להרוס, ישנו מה שנקרא "מקדם עמידות סטטי".
אם למשל מקדם של קיר בטון כלשהוא הוא 100,
ופצצה של טונה מסוגלת נאמר להניב כוח של 120 ביחס לקיר
(במרחק R שבו הוא עומד ממרכז הפיצוץ) אזי הקיר יהרס.

ועכשיו ואם פצצה של מחצית הטונה מסוגלת לפיכך לספק כוח הרס במרחק זהה R של רק 85,
אזי הקיר לא יהרס.
היה והקיר (עקב מקדם ההרס הסטטי) עמד בפיצוץ ראשון של 85 ללא כל נזק מבני,
הוא יספוג לאחר מכן גם כן עוצמה חוזרת של 85 (מפצצה שניה) ועדיין יעמוד על תילו.
זה כאמור הסבר מופשט מאד ובסיסי בלבד - המובא כאן לצורך המחשת הרעיון.
כלומר:
שני פיצוצים חוזרים של פצצות במשקל מחצית הטון (באותה נקודה אבל בזמנים שונים)
אינם שקולים לעוצמת ההרס שתיגרם ע"י פצצה אחת במשקל טונה שמתפוצצת
מן הסתם ברגע בודד אחד,
וכל זאת משום שבמקרה הראשון (פצצה בודדת במשקל טונה) הקיר נהרס,
בעוד שבמקרה השני (שתי הפצצות במשקל מחצית הטון) הקיר "שרד".

מעניין מאוד, תודה רבה!

אולי אפשר לעמוד גם על ההבדלים בין חימוש נפיץ לחימוש טרמובארי?

המון תודה!

לגבי מקדם העמידות הסטטי:
אני מתמחה בתפקיד שעיקר עיסוקו הוא מאמצים מחזוריים. האל"ף בי"ת אצלנו אומר שהחומר נחלש בכל מחזור של מאמץ - גם אם הוא הרבה מתחת לעוצמה הנדרשת לפגיעה. בשלב מסויים כל קיר יקרוס ממאמץ מחזורי, ואני חושש שזה נכון לגבי כל סוג חומר.
אם אני הולך קדימה מהצורה הבסיסית שהסברת - בסופו של דבר, מקדם העמידות יירד עם הפגיעה הראשונה, לא?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ובכל זאת נחמיה--אל תמהר לנטוש "פרקי אבות" : בדוק שוב עם אביך לגבי הנוסחה הנכונה שנתן לך. גם היא מדברת על "שורש מעוקב" והכוונה לשורש שלישי, "כידוע". (בדוגמא שנתת : כדי להגדיל אפקט פי 2, יש להגדיל הכמות פ י8, ו-2 הוא שורש שלישי של 8, על כך אין ויכוח...).
בעינה טענתי שזה "שורש שלישי", ויש להתייחס למימד השלישי, גובה, כאשר מדובר על נפח, בעוד הנוסחה של ידידנו 000 nec אמנם טובה, אר רק לגבי היבט דו-מימדי, כגון עד לאיזה מרחק יעופו רסיסים
מעבר לכך, דומני שרק "סנטוריון" התייחס לבעיה המבצעית שהיא צ"ל להב העיסוק : חוסר הסבירות להשתמש בפצצה כזו , על אף תכונותיה,בהטלה מטוס תובלה איל-76 מעל מטרות ממוגנות. זה מותיר שימוש רק למצבים שבהם יש לך עליונות אוירית מוחלטת.

אבי אומר שאתה צודק - אם מתייחסים רק לרדיוס, אזי מדובר בשורש שני; אם מתייחסים לנפח - שורש שלישי.

אגב 1: אבא שלי ד"ר לכימיה, למרות שאני חושב שהתחום הזה קרוב יותר להנדסת כימיה.. לכן אני מציע להתייחס לזה כדברי איש מקצוע, ולא כדברי עולל רך כמוני.

אגב 2: כשדיברנו על זה, אחי - איש קשר - הביא בדיוק את הדוגמה של שידור גלי רדיו שהביא nec_000.. הוא, כאיש פרקטי, תומך בדעתי שלשימושים כאלה או אחרים דווקא צריך להשתמש בשתי פצצות טון במקום פצצה אחת בת שני טון - בגלל שככה ניתן לפזר את ההרס על פני שטח גדול יותר.. כמובן שלצרכי השמדת קיר/בונקר/טנק זה לאו דווקא מתאים.

נראה שבשורה התחתונה צריך לדעת מתי להשתמש בפצצה אחת סופר חזקה ומתי לקחת במספר פצצות חלשות יותר, ע"פ כללי מטרה-השקעה-תועלת כלשהם (טוב שאני ממציא את הגלגל).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי F-105 בעינה טענתי שזה "שורש שלישי", ויש להתייחס למימד השלישי, גובה, כאשר מדובר על נפח, בעוד הנוסחה של ידידנו 000 nec אמנם טובה, אר רק לגבי היבט דו-מימדי, כגון עד לאיזה מרחק יעופו רסיסים

גם אני חושב שמדובר ביחס ריבועי, שהרי באיזו נוסחה יש להשתמש אם לא בזאת של שטח פני הכדור? ואם נשתמש ב-R^3, אז הגענו לנוסחה של נפח הכדור, מה שלא נראה רלוונטי.

ציטוט:

מעבר לכך, דומני שרק "סנטוריון" התייחס לבעיה המבצעית שהיא צ"ל להב העיסוק : חוסר הסבירות להשתמש בפצצה כזו , על אף תכונותיה,בהטלה מטוס תובלה איל-76 מעל מטרות ממוגנות. זה מותיר שימוש רק למצבים שבהם יש לך עליונות אוירית מוחלטת.

גם סירפד התייחס. אלא שפה מדובר בפצצה שמשקלה במשקל שמתחת ל-8 טונות. כלומר, באופן תיאורטי, גם מפציץ טקטי כגון SU-24 הוא SU-34 יכול לשאת אותה, אם מימדים של הפצצה וגם נקודת נשיאה של המטוס מאפשרים זאת (ואני בכלל לא בטוח שזה אכן כך).

ראה תגובת נחמיה להערתי הקודמת, וזה בערך הסיכום (שלי כמובן) :
א. אם אתה רוצה להתייחס לאפקט הדו-מימדי, כגון מרחק מעוף רסיסים : אזי שורש ריבועישל ההפרש.
ב. אם אתה רוצה להתייחס למלוא אפקט הפצצה, שהינו ב-3 מימדים, אזי יש להתחשב בשורש השלישי.

לעניות דעתי, במרבית המקרים מה שמעניין הוא האפקט המלא של הפצצה, התלת מימדי.

לגבי גודל הפצצה : זו המסויימת ניתנת רק ממטוס תובלה, כך גם אצל המקבילה האמריקנית. סביר שיפותחו נגזרות יותר "טקטיות" למטוסי טו-95/160 , ורק משהו עוד יותר טקטי יתאים ל-סו-24 (משהו שאינו כבד לדעתי מסד"ג 2 ט').

ציטוט:

במקור נכתב על ידי F-105 ראה תגובת נחמיה להערתי הקודמת, וזה בערך הסיכום (שלי כמובן) : א. אם אתה רוצה להתייחס לאפקט הדו-מימדי, כגון מרחק מעוף רסיסים : אזי שורש ריבועישל ההפרש. ב. אם אתה רוצה להתייחס למלוא אפקט הפצצה, שהינו ב-3 מימדים, אזי יש להתחשב בשורש השלישי. לעניות דעתי, במרבית המקרים מה שמעניין הוא האפקט המלא של הפצצה, התלת מימדי.

אני מחשיב את גל הדף כגורם פגיעה עיקרי, והוא הרי דו-מימדי. שאר הגורמים הם פחות רלוונטיים, משום שטווח יעיל שלהם קטן יותר.

ציטוט:

לגבי גודל הפצצה : זו המסויימת ניתנת רק ממטוס תובלה, כך גם אצל המקבילה האמריקנית. סביר שיפותחו נגזרות יותר "טקטיות" למטוסי טו-95/160 , ורק משהו עוד יותר טקטי יתאים ל-סו-24 (משהו שאינו כבד לדעתי מסד"ג 2 ט').

הפצצה (בעלת גוף כדורי) שעוזבת את המטוס בסרטון הראשון שראינו היא רק מדגם טכנולוגי, לא יותר. אפשר גם לראות ציור של המראה ה"מבצעי" שלה, שהוא יותר מזכיר את הפצצות הקיימות (גוף ארוך ודק). אם הנתונים שפורסמו מתיחסים לא לפצצה הניסיונית אלא לפצצה המבצעית שעתידה להיות, אז מדובר במשקל של פחות משמונה טונות, כלומר היא קלה פי שתיים בערך מה-MOAB האמריקאי, וביותר מטונה אחת מפצצת FAB-9000 הרוסית הקיימת כיום. לכן היא לא צריכה להוות בעייה ל-TU-160\TU-95, וככל הנראה נעדה מהתחלה לנשיא בתוך המפציצים האלה.

לגבי מפציצים טקטיים - אתה ככל הנראה צודק.

אך אתה מערבב כאן שני מושגים שונים ולכן האנדרלמוסיה.
דומה הוא הבלבול לנסיון להשוות בין "כוח" לבין "הספק", ואסביר:

מבוא:
בבואנו לחשב "מהו כוח ההרס" הדרוש לשם השמדת אוביקט X,
"העומס הרגעי" אותו פוגש האוביקט (ולכן הכוח הפועל עליו אותו הוא "סופג")
הוא כוח הניצב למשיק כדור גל ההדף.

כידוע - עוצמת הנזק (או לאמר "עוצמת הכוח" הפועל על האוביקט)
היא ריבועית יורדת ממרכזו של הפיצוץ בכל נקודה על גבי כיפת הכדור.
*ראה מודעתי הקודמת בנושא - בדבר חישוב פני שטח של כדור.

ולכן הכוח הפועל על האוביקט הוא שורש ריבועי ממרכז הפיצוץ.


הבלבול:
-----------
למדוד עוצמת הרס כפי שאתה מציע (וזה פונקציה של "אנרגיה כוללת חלקי נפח"
-זאת ע"י חישוב שורש שלישי) איננה נכונה,
משום שהיא מחשבת "הספק".
הספק זה הינו אנרגיה מצטברת בסה"כ הכללי - שאיננו רלוונטי לחישוב "כוחות".

חשוב להבין כאן מספר פרמטרים מתמטיים:
חישוב שורש שלישי יתן לך "אנרגיה כוללת חלקי נפח".
או אם תרצה מעין חישוב אינטגרל משולש (שקול לדחיסות -> מסה חלקי נפח).
או במילים אחרות: "הספק". כמה "הרס מצטבר" בסה"כ תעשה מסביבך.

זהו למעשה חישוב שאיננו רלוונטי למבחן המבוקש והוא:
איזה כוח דרוש לשם הריסת אובייקט X הנמצא מרחק R ממרכזו של הפיצוץ.
נזכיר כי האוביקט איננו נמצא 360 מעלות מסביב למרכז הפיצוץ כי אם בווקטור בודד כלפיו.

למעשה חישוב הנפח (שורש שלישי) יתן לנו את סך האנרגיה המצטברת אותו שילח המטען
כלפי כל נפח התנוע שבו עבר גל ההדף.

אותנו מבחינה פרקטית לנושא זה ממש לא מעניין מה קרה לכל אותה אנרגיה שהשתחררה
כלפי השמיים, כלפי הכוון המנוגד לזה שבו נמצא אוביקט המטרה וכן הלאה וכן הלאה.

אותנו מעניין מהו הכוח בו פוגש האוביקט הבודד אותו אנו מנסים להרוס.

דומה הוא הדבר לרצון שלנו לקלוט אות רדיו ע"י אנטנה:
החישוב הוא שורש שני ולא שלישי.
כי למרות שגלי הרדיו משודרים כלפי כל הכוונים ככדור, אותנו מעניין לבדוק, מה קורה
לעוצמת השידור רק בכוון כלפי האנטנה שלנו (להלן המשולה לאובייקט אותו רוצים להרוס).


סיכום:
---------
כמוזכר, הנזק מפיצוץ נגרם כתוצר של הפרש לחצים (להלן גל ההדף)
הנע ככדור ההולך ומתרחב (כדור מתפשט).
הכוח ההרסני בכל רגע נתון (כלומר "כוח" להבדיל מתחשיב "הספק")
הינה "כוח" חלקי שטח הפנים של כדור ההתפשטות.
וזהו החישוב הנכון.

לכל חומר/אוביקט ישנו מקדם עמידות סטטי, שהולך ויורד ככל שהחומר/האוביקט
נחשף וסופג כוחות ולחצים.

הנושא מאד מורכב וצריך ידע פיסיקלי ותחום של הנדסת חומרים.


מבלי להכנס לדיון אקדמאי, נמחיש את הדבר הבא בכדי לחדד את הסוגיה מבחינה פרקטית:
נגיד ויש לנו קורת בטון של מבנה.
יש לה (לקורה) מקדם עמידות סטטי של עומס כלשהו נאמר בכוון וקטור מסוים
העומד על 1000 ק"ג.
(כמובן שיש גם מקדם עמידות שאיננו סטטי אבל לא נכנס לזה כרגע).

כאמור, ביום "היוולדה" של הקורה, היא עומדת כאמור בעומס סטטי בן 1000 ק"ג.

כוחות עשויים לפעול כנגד הקורה במשך השנים, יכולים הם להיות בני מאות קילוגרמים
(אבל לא לעבור את ה- 1000 ק"ג)
והקורה תמשיך לעמוד מולם איתנה שנים על גבי שנים.

ישנו תחשיב מורכב המעריך מהו העומס המצטבר (מטיפוס מסוים)
אמפליטודה וזמן - אותו הקורה תוכל לספוג ולשרוד.

כמובן שלאורך השנים "קשיחותה" של הקורה תרד, והמקדם הסטטי שלה אשר עמד
על 1000 ק"ג במקור, ילך וישחק גם הוא עם הזמן.

עכשיו, מבלי להכנס כאן לרמה אקדמאית, נאמר באופן גס, שהקורה תוכל "לספוג" מטחים חוזרים
ונשנים של עומסי 900 ק"ג (שים לב זה כמעט עומס מלא של 1000) מבלי שיקרה לה מאומה ומבלי
שהמקדם הסטטי שלה יפגה "באופן משמעותי".

ומבחינה פרקטית:
אם יש לנו אוביקט שדורש כוח 100 בכדי לגרום לו לקרוס,
נסיון להטיח כלפיו פעמיים כוחות של 90 "בתקווה שהוא יהרס", עשוי להיות נסיון עקר.

או במילים אחרות ופרקטיות: כדאי לתת לו מכה אחת "חזקה מספיק"
ולגמור עם זה כי פעמיים 90% הינו כוח שכנראה ולא יעשה את העבודה.


שים לב כי הכל כאן "מאד בכלליות",
כמובן בכלל מבלי שנכנס למושגים שונים ופרקטיקה:
כגון אלסטיות של חומרים, פלסטיות, טיפוסים שונים של סוגי כוחות הפועלים,
מתקף, כוחות מצטברים והשפעתם וכו'.... אלא רק מאד מאד בכלליות.

"פצצת וואקום" - כינוי רוסי לחימוש דלק-אויר. הרוסים פיתחו התמחות בתחום, וכיום מחזיקים מגוון רחב של פצצות ד"א ותחמושות טרמובאריות (החל מרימונים ועד פצצות אויר).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

סוף-סוף מישהו מודה, שגם הוא רוצה "הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה"(C).

נ.ב. הפצצה הזאת פותחה דווקא בשביל "שמורות הטבע", דרך הגב (כפי שנאמר: לחימה בטרור). יש לרוסים כבר מזמן פצצה תיקנית שנקראת FAB-9000, כלומר "פצצת אוויר [בעלת חומר נפץ] נפיץ - 9 טונות", ויש גם "קטנות" יותר, של שלושה טונות ומטה. העניין הוא שהפצצות אלה יחסית אינן יעילות. כך למשל שמעתי שרדיוס פגיעה קטלני מגל הדף של פצצה כזאת הוא מתחת ל-60 מטרים, ורדיוס של פגיעה חמורה הוא קצת יותר מ-200 מטרים. מובן שהרבה יותר יעיל להשתמש במספר רב של פצצות קטנות יותר, של 250, 500, או 1,500 ק"ג. הפצצות הגדולות בכלל לא נועדו לפגיעה בכוחות קרקע, אלא בספינות גדולות. פצצות של שלוש טונות נועדו גם לפגיעה בתשתיות כמו סכרים, מפעלים וכו'. לכן יש פה שיפור די משמעותי (למרות שתכלס תמיד אפשר להשתמש במספר רב של פצצות קטנות יותר), ובעיקר נגד כוחות המוסתרים של האוייב (במערות, בונקרים וכד'). בגלל זה רוסים אהבו כ"כ חימוש ד"א בצ'צניה, כי רימון אחד של RPO שככנס לתוך חדר מסויים בבניין גם הורג את מי שנמצא בחדרים הסמוכים.

אבל יש גם מיגבלה רצינית ל-FAB-9000, והיא, שרק מספר קטן של מפציצים אסטרטגיים יכול לשאת אותה (טו-160 וטו-95), ואפילו TU-22M3 לא יכול לשאת אותה. אולי הפצצה החדשה תהיה זמינה גם ל-TU-22M3 ואולי אפילו ל-SU-24 ו-SU-34, כלומר למפציצים טקטיים. מצד שני אפשר להטיל את הפצצות אלה אולי גם ממטוסי תובלה, כנראה.

אתה קצת סותר את עצמך:

ציטוט:

נ.ב. הפצצה הזאת פותחה דווקא בשביל "שמורות הטבע", דרך הגב (כפי שנאמר: לחימה בטרור).

ציטוט:

הפצצות הגדולות בכלל לא נועדו לפגיעה בכוחות קרקע, אלא בספינות גדולות.

ציטוט:

פצצות של שלוש טונות נועדו גם לפגיעה בתשתיות כמו סכרים, מפעלים וכו'.

ציטוט:

ובעיקר נגד כוחות המוסתרים של האוייב (במערות, בונקרים וכד')

אני מציע שתנסח את עצמך בצורה מעט יותר ממוקדת, כי אי אפשר להבין למה אתה מתכוון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עוד פעם, לפי בקשת הקהל:

בארסנל רוסי קיימות פצצות שמשקלן נע בין 100 ק"ג ל-9,000 ק"ג. פצצות עד 1,500 ק"ג נועדו לפגועה בכוחות יבשה של אוייב (חי"ר, כלים משוריינים ולא משוריינים ומערכות נשק שונות). הפצצות שמשקלן עולה על 1,500 ק"ג לא נועדו מלחתחילה למשימות כאלה, אלא להשמדת תשתיות וספינות. אם זאת, היה קיים גם שימוש של הפצצות הכבדות מ-1,500 ק"ג לפגיעה בכוחות יבשה של אוייב, אלא שהעיליות שלהן הייתה קטנה יחסית לגודל. כלומר נוצר המצב, שאין בארסנל של חה"א הרוסי פצצה קונבנציונלית כבדה יעילה נגד כוחות יבשה. הפצצה החדשה שעליה דווח באה על מנת לתת מענה לבעייה זו.

אני מקווה שהפעם זה מובן, למרות שאני חייב להגיד, שהיה ממש משעמם לכתוב את זה.

אם תסתכל על המקבילות בשימוש ארה"ב, תמצא שהפצצות הכבדות ביותר לא זכו לשימוש רב. Daisy Cutter שימשה בעיקר לפינוי מיידי של שטחי נחיתה בג'ונגלים של וייטנאם, ו-BLU118 שימשה באפגניסטן כחימוש נגד-מנהרות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אז זהו, זה באמת לא מפתיע, ומסתבר שיש הסבר הגיוני לפיתוח הפצצה, ולא מדובר כאן ברגישות נחיתות או גיגנטומניה, כפי שמישהו פה טען.

כמה בעיות היו להם עם פצצות כאלו (דלק-אויר) הן התפוצצו רק! בתנאי מזג אויר מסויימים. לצורך ניסוי, היו צריכים לחכות שבועות למזג אויר מתאים.

אבל הו היו רשומות במלאי...

באפגניסטן כאשר היה צורך חיוני לנשק הזה (ללחימה בשטח הררי) הגיעו למצב שהשליחו את הפצצות הללו שתיים שתיים, כדי שלפחות אחת תתפוצץ.
לך תאמין לאבא של השקרנים.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

שאלה לי,

שימו לב בסרטון הבא:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בזמן 1:38 בערך, ה F-16 מטיל 4 פצצות שנפתחות באוויר, וגורמות לפי הסרט לפחות לנזק עצום ביער.
איזה סוג של פצצות זה?
האם שימוש בסוג כזה של תחמושת על ידי חיל האוויר לא היה יכול להיות יעיל יותר בלבנון?

הפצצות עם הזנב הנפתח הן Snake-eye, פצצות ש"כ עם זנב בולם המאט את הנפילה - מה שמאפשר למטוס לבצע הטלה נמוכה ולהספיק לצאת מטווח נזקי הפיצוץ. הפיצוצים עצמם הם פיצוצי נפלאם ממלחמת וייטנאם - וכבר דיברנו רבות על היעילות של חימוש נפלאם ותבערה כנגד סבך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מקורות אחרים אומרים שכל חומר אורגני ברדיוס של 300 מטר מתאדה (אפילו השיכבה העליונה של הקרקע, מכאן האפקט של "נוף ירח"), יש רדיוס של הרס מוחלט (כתוב במילים אלה - אולי בתירגום לשפה צבאית הכוונה לרדיוס של פגיעה קטלנית) של 1,5-2 ק"מ, ובמרחקים של 7-10 ק"מ גל הדף פורץ דלתות ומעיף חלונות (כנראה רדיוס פגיעה). אם זה נכון, אז באמת יש פה חימוש שמתקרב ביכולתו לנשק גרעיני טקטי בלי מגבלות פוליטיות ואקולוגיות שלו.

הרוסים שכחו באיזה מצב הם נמצאים. במקום לחפש משהו חזק יותר מהאמריקאים שיטפלו ויתחזקו את הכורים והצוללות שלהם,שכולם כבר חלודים. אין להם כסף לאימון ולתחזוקה. המירוץ הקטן שלהם לחימוש טוב משל האמריקאים סופו שיגמר בפשיטת רגל בדיוק כמו בסיבוב הקודם ביניהם! לעולם הם לא יוכלו להתחרות באמריקאים ,כי אין להם כסף לזה.

"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."

אך אתה מערבב כאן שני מושגים שונים ולכן האנדרלמוסיה.
דומה הוא הבלבול לנסיון להשוות בין "כוח" לבין "הספק", ואסביר:

מבוא:
בבואנו לחשב "מהו כוח ההרס" הדרוש לשם השמדת אוביקט X,
"העומס הרגעי" אותו פוגש האוביקט (ולכן הכוח הפועל עליו אותו הוא "סופג")
הוא כוח הניצב למשיק כדור גל ההדף.

כידוע - עוצמת הנזק (או לאמר "עוצמת הכוח" הפועל על האוביקט)
היא ריבועית יורדת ממרכזו של הפיצוץ בכל נקודה על גבי כיפת הכדור.
*ראה מודעתי הקודמת בנושא - בדבר חישוב פני שטח של כדור.

ולכן הכוח הפועל על האוביקט הוא שורש ריבועי ממרכז הפיצוץ.


הבלבול:
-----------
למדוד עוצמת הרס כפי שאתה מציע (וזה פונקציה של "אנרגיה כוללת חלקי נפח"
-זאת ע"י חישוב שורש שלישי) איננה נכונה,
משום שהיא מחשבת "הספק".
הספק זה הינו אנרגיה מצטברת בסה"כ הכללי - שאיננו רלוונטי לחישוב "כוחות".

חשוב להבין כאן מספר פרמטרים מתמטיים:
חישוב שורש שלישי יתן לך "אנרגיה כוללת חלקי נפח".
או אם תרצה מעין חישוב אינטגרל משולש (שקול לדחיסות -> מסה חלקי נפח).
או במילים אחרות: "הספק". כמה "הרס מצטבר" בסה"כ תעשה מסביבך.

זהו למעשה חישוב שאיננו רלוונטי למבחן המבוקש והוא:
איזה כוח דרוש לשם הריסת אובייקט X הנמצא מרחק R ממרכזו של הפיצוץ.
נזכיר כי האוביקט איננו נמצא 360 מעלות מסביב למרכז הפיצוץ כי אם בווקטור בודד כלפיו.

למעשה חישוב הנפח (שורש שלישי) יתן לנו את סך האנרגיה המצטברת אותו שילח המטען
כלפי כל נפח התנוע שבו עבר גל ההדף.

אותנו מבחינה פרקטית לנושא זה ממש לא מעניין מה קרה לכל אותה אנרגיה שהשתחררה
כלפי השמיים, כלפי הכוון המנוגד לזה שבו נמצא אוביקט המטרה וכן הלאה וכן הלאה.

אותנו מעניין מהו הכוח בו פוגש האוביקט הבודד אותו אנו מנסים להרוס.

דומה הוא הדבר לרצון שלנו לקלוט אות רדיו ע"י אנטנה:
החישוב הוא שורש שני ולא שלישי.
כי למרות שגלי הרדיו משודרים כלפי כל הכוונים ככדור, אותנו מעניין לבדוק, מה קורה
לעוצמת השידור רק בכוון כלפי האנטנה שלנו (להלן המשולה לאובייקט אותו רוצים להרוס).


סיכום:
---------
כמוזכר, הנזק מפיצוץ נגרם כתוצר של הפרש לחצים (להלן גל ההדף)
הנע ככדור ההולך ומתרחב (כדור מתפשט).
הכוח ההרסני בכל רגע נתון (כלומר "כוח" להבדיל מתחשיב "הספק")
הינה "כוח" חלקי שטח הפנים של כדור ההתפשטות.
וזהו החישוב הנכון.