12-09-2007, 11:06
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.06
הודעות: 149
|
|
|
מפקדים בצל הקאסם בבט"ר
שלום לכולם,
אני הראשון שהגיע למקום נחיתת הקאסם. הייתי ער, כי בדרך כלל בשעות כאלו ידינו עדיין מלאות עבודה. 01:10 בדיוק. מערכת הכריזה פלטה שוב את צמד המילים המצמרר "צבע אדום, צבע אדום". הצמדתי את הטירונים שלי ל T הבטון ואני עצמי התכופפתי לארץ. הבטתי לשמים לנסות לאתר את מקום הנחיתה וגם אולי להספיק לשאת תפילה קצרה של פחות מ 25 שניות עד לרגע הנפילה לאל שבשמים.
השריקה הייתה חזקה מאי פעם, אני למוד נסיון. לפי השריקה אוכל לזהות את מקום הנפילה גם אם עיני יהיו עצומות. הרמתי את הראש וראיתי ניצוץ גדול והמון עשן. זרקתי עצמי קדימה בדהרה, עם נשק בלי מחסנית, עם המטען של הנייד אבל בלי הטלפון הבסלולרי. ריצת אמוק כמו שלא רצתי באף אימון או מד"ס.
אני לא זוכר מה עברו עלי בשלוש עשרה השניות עד שהגעתי למקום וראיתי אוהל הרוס לגמרי. בשניות הראשונות חשבתי כי כולם נהרגו. אוהל מפורק, מלא עשן וללא צעקות. לא היה מקום למחשבה אחרת. הרמתי את היריעה ובמאית השניה הסתובבתי לאחור שהבנתי שהאוהל היה ריק למעט שני ספסלים, טרמוקן ופריסה שנותרה בארון הכתום שצבעתי לפני שלושה חודשיים שהייתי סמ"פ בפלוגה הזו.
הרמתי את היריעות של האוהל הסמוך וחשכו עיני, לא בגלל החשמל שהפסיק לפעול אלא זעקות שבר של חיילים שסה"כ לנו את שנתם וכעת זקוקים בבהילות לטיפול רפואי. לקחתי את הטלפון של המ"כית שהייתה ערה במשרדים וחייגתי למרפאה. חייגתי שלוש פעמים. התבלבלתי במספר כל פעם מרוב לחץ.
לבנתיים הגיעו חובשים ששמעו את הנפילה והחלנו לתת טיפול ראשוני לפצועים.
זעקתי לשלושה מפקדים שהגיעו אני לא אפילו לא זוכר אם הם היו בנים או בנות להביא אלונקה ויחד נשאנו את הפצוע שהתיז דם מהראש על הסופה ומשם ישירות לבית החולים. הפצוע, לא הגיב שניגשתי אליו רק הדם שלו הכתים לי את כל החולצה. הוא פצוע אנוש.
כתבתי את הקטע הזה לא על מנת להראות כמה הירואי אני. אלא איך המפקדים, מ"כים ומ"כיות צעירים בגילם, ללא נסיון עם אירועים כאלו מהעבר עומדים בעוז ומפנים את הפצועים לתוך האמבולנסים. מתאפסים על מצבות מרגיעים את החיילים.בטוחני שבן גוריון יכול לנוח בקברו בשדה בוקר כי הוא יודע שהמפקדים ראויים לכך.
לפני שבוע בדיוק נשבעה פלוגת וולקן באותה שבועה שנשבע כל חייל עם גיוסו מאז קום המדינה על התנך והנשק והמילים "להקדיש את כל כוחותי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחרות ישראל" מקבלות משמעות אחרת כואבת ודואבת מאוד.
חג שמח ושנה טובה. איחולי החלמה מהירה לכל הפצועים.
_____________________________________
"קוצרים הצלחות במגל"
כאן מונח המסד לצבא מנצח
נערך לאחרונה ע"י קצין במגל בתאריך 12-09-2007 בשעה 11:21.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
